1. עניינן של התביעות שלפנינו, בדחיית תביעת התובעת להשלמת הכנסה (לזיקנה) לתקופות

1/12/08 עד 30/4/09 (התביעה בתיק 26244-10-09) ו – 5/10 עד 7/10 (התביעה בתיק

5850-12-10) בגין אי מסירת כתובת מגורים לפי סע' 19 לחוק הבטחת הכנסה.

2. לטענת הנתבע, התובעת לא התגוררה בתקופות הרלוונטיות בכתובת המגורים שמסרה ברח' דגניה 23, קריית חיים.

3. לטענת התובעת, היא התגוררה ומתגוררת ברח' דגניה 23 בקריית חיים, למעט תקופה קצרה בה התגוררה בבית בתה, לאחר לידת נכדתה, ע"מ לסייע לבתה.

4. בפנינו העידו התובעת, בעלה ובתה, גב' אוסיפוב לגביה נטען שהתגוררה בבית התובעת ברח' דגניה, חוקר המל"ל מר אבי יהלומי ומעסיקה של התובעת בעת הרלוונטית – מר לוינמן.

הכרעה

5. מחקירות העדים בפנינו ומחומר הראיות שהוצג בפנינו ובכלל זה הודעות לחוקר, מכתבי גב' אוסיפוב וסיכומי חקירה, עולה המסקנה כי התובעת לא התגוררה בדירה שברח' דגניה בתקופה הרלוונטית לתביעה.

6. גרסת התובעת, כפי שיפורט להלן, לא הייתה מהימנה, השתנתה חדשות לבקרים, אולם גם ממנה ניתן ללמוד כי התובעת לא התגוררה בדירה ברח' דגניה 23 בתקופה הרלוונטית.

מגורי גב' אוסיפוב בדירה ברח' דגניה

7. בהודעה שמסרה התובעת לחוקרת המל"ל ביום 19.11.08 (נ/1) מסרה התובעת לשאלה "איפה את גרה" כי היא כבר כמעט שנה גרה בת"א עם הבת ונוסעת הלוך וחזור לקרית חיים או דניה שם היא ובעלה שומרים על בית של אלכסנדר לוימן.

התובעת נשאלה האם הדירה בדגניה מושכרת והשיבה כי "יש גברת בשם טטיאנה אוסיפוב ששומרת על הדירה ולוקחת דואר". לשאלה האם היא ישנה שם השיבה התובעת: "אני לא יודעת, אולי."

התובעת טענה כי היא מגיעה לדירה בקריית חיים בתדירות של "יום – יומיים לחודש אולי".

בהמשך החקירה נרשם כי התובעת ובן זוגה מוסרים כי טטיאנה מתגוררת בדירה מחודש 3/08.

עוד מסרו, כי מאז תחילת המלחמה ב – 7/06 עברו להתגורר בדניה בבית של אלכסנדר לוימן, שם היו פחות טילים.

בהמשך החקירה טענה התובעת כי היא ובעלה נמצאים בדירה בדניה כשבוע בחודש, כאשר מר לוימן מגיע ארצה.

8. תימוכין למגוריה של גב' אוסיפוב בדירת התובעת ניתן למצוא בדוחות החקירה נ/8.

ביום 10.9.08 נמצאה על גבי תיבת הדואר ברח' דגניה מדבקה עליה רשום "OSIPOV T.", כתימוכין למגורים של גב' אוסיפוב בדירה.

כמו כן, ביום 7.10.08 בביקור חוקרי המל"ל בדירה' נמצאה במקום גב' טטיאנה אוסיפוב שטענה כי אחותה "תמרה" גרה בדירה בשכירות, והיא מבקרת אותה.

למס' טלפון ע"ש אוסיפוב תמרה ענתה גב' טטיאנה וטענה שאינה יודעת היכן תמרה.

9. בכתב התביעה מיום 29.10.08 נטען, כי התובעת איפשרה לגב' טטיאנה להתגורר בדירה לאור מצבה האישי הקשה, וכי טטיאנה לא שילמה שכ"ד.

גם בתצהיר התובעת נרשם כי אפשרה לטטיאנה להשתמש בדירה, לרבות במקלחת, ללא תמורה.

10. בחקירה הנגדית שינתה התובעת גרסתה, וטענה כי טטיאנה היתה באה רק להתקלח בדירה. גרסה זו עומדת בסתירה לגרסאות המוקדמות יותר ואינה מהימנה.

כמו כן, גרסה זו אינה מסבירה מדוע מופיע על תיבת הדואר שמה של גב' יוסיפוב.

גרסה זו אף עומדת בסתירה לגרסתו של בן זוגה של התובעת, כי גב' טטיאנה הייתה מגיעה כדי להתקלח ולנוח בדירה.

11. התובעת טענה בעדותה בפנינו, כי גב' אוסיפוב היתה בדירה כ – 3 פעמים בלבד ע"מ להתקלח, בעוד שגב' אוסיפוב טענה במכתב ששלחה למל"ל (נ/2) כי היתה בבית שעה – שעתיים כמעט כל יום עד שעברה לדיור מוגן.

12. גם עדות גב' אוסיפוב בפנינו לא היתה מהימנה.

העדה לא זכרה את המכתב עליו היא חתמה, העדה לא זכרה מיהי "תמרה" ולא נתנה הסבר כיצד ענתה לטלפון שעל שם תמרה.

13. התמונה המצטיירת בפנינו היא כי גב' אוסיפוב התגוררה בדירת התובעת ברח' דגניה כאשר התובעת היתה בתל אביב אצל ביתה או בשכונת דניה בביתו של אלכסנדר לוימן, כפי שנפרט להלן.

14. גב' אוסיפוב אישרה את האמור במכתבה נ/2 כי רוב הזמן התובעת ובן זוגה היו בעבודה בדניה או אצל בתם באזור המרכז.

מגורי התובעת בבית מר לוימן

15. במקביל להוכחת מגוריה של גב' אוסיפוב בדירתם של התובעת ובן זוגה, הוכח כי התובעת התגוררה עם בן זוגה בבית מר לוימן הן כאשר שהה בארץ לצורך טיפולים רפואיים והן כאשר שהה בחו"ל, שאז דאגו התובעת ובן זוגה לניקיון ושמירת הנכס.

16. בהודעה לחוקר נ/1 מ – 19.11.08 הודתה התובעת כי היא שומרת על הבית של מר לוימן בדניה, דואגת לניקיון לפני בואו של מר לוימן ארצה ושוהה שם עמו כשבוע כאשר הוא בארץ. התובעת טענה כי היא נמצאת בדירה בדניה רק כאשר מר לוימן בארץ.

17. בכתב התביעה נטען כי התובעת מקבלת 800 ₪ לחודש ממר לוימן תמורת שמירה על הבית ועל בעלי החיים הנמצאים בבית. "בפועל התובעת נמצאת בבית בשכונת דניה בעת עבודתה אולם מגוריה ומרכז חייה הינו בדירה".

18. בתצהיר ת/1 התובעת מודה כי היא שומרת למר לוימן על הבית גם כאשר אינו בארץ וכי בבית יש כלב ודגים, זאת תמורת 800 ₪ לחודש.

19. מדו"ח סיכום החקירה נ/7 עולה, כי על פי דפי האשראי שהמציאו התובעת ובעלה, בני הזוג שוהים בדניה גם בזמן שמר לוימן נמצא בחו"ל.

20. מחקירת מר לוימן (נ/4) עולה כי לתובעת ובעלה חדר בו הם יכולים להתגורר.

כאשר מר לוימן בארץ הם נמצאים במקום כל יום וכשהוא בחו"ל הם גם נמצאים כי יש למר לוימן כלב שמטפלים בו וצריכים להאכיל אותו, וגם לפעמים כשהילדים של מר לוימן מגיעים לבית בחופשות. מר לוימן העריך כי כאשר הוא בחו"ל הם נמצאים בביתו לפחות פעם ביומיים.

21. בעדותו בפנינו הודה מר לוימן כי בשנה האחרונה שהתובעת ובן זוגה עבדו היה לו כלב והתובעת היתה צריכה לדאוג לו לאוכל.

מר לוימן לא ידע לומר כמה זמן היו התובעת ובן זוגה בדירתו בעת שהיה בחו"ל, אולם הוא אישר לתובעת לישון ביחידת דיור עם כניסה נפרדת הנמצאת במרתף הבית.

22. התובעת הודתה בחקירתה הנגדית כי טיפלה בכלב ובדגים בתקופות שמר לוימן לא היה בדירה, וכן היתה נוכחת בעת שהגיע גנן או בודק הבריכה. עוד העידה, כי יצאה עם הכלב בבוקר ובערב.

23. עדות זו מתיישבת עם הודעתה לחוקר, כי למעשה לא התגוררה בקריית חיים והגיעה לשם "אולי כל חודש ליום יומיים".

24. בן זוגה של התובע, מר יורי מלצב, הודה אף הוא בחקירתו בבית הדין, כי הוא והתובעת היו נמצאים בדירה בדניה "כי לנסוע הלוך חזור – הוא לא שילם לנו הרבה". מר מלצר אישר כי האכילו את הכלב כל יום.

האם התגוררה התובעת בדירה יחד עם בתה החל מ – 3/09?

25. בתה של התובעת, גב' קובליוב אלה, טענה כי עברה להתגורר עם בעלה ובתה בדירה ברח' דגניה, יחד עם הוריה ב – 3/09.

לא הוצגה בפנינו כל ראיה שתעיד על מעבר משפחתה של הבת להתגורר בקרית חיים במועד זה.

התובעת לא הציגה חשבונות חשמל או מים היכולים להעיד על כך כי בדירה ברח' דגניה מתגוררות באותו המועד 5 נפשות במקום 2 (או אחת) כפי שהיה קודם לכן.

26. אף אם עברה בתה של התובעת להתגורר במקום ב – 3/09, הרי שעל פי עדות התובעת בפנינו בדירה גרו הבת, החתן והנכדה (עמ' 5 לפרוטוקול). התובעת התגוררה, ככל הנראה, בדניה.

הדבר מתיישב עם החקירה הסביבתית (נ/5) מ – 16.6.10 כי בדירה גרה הבת, בעלה והנכדה וכי התובעת אינה מתגוררת בדירה.

27. בסוף 7/10 הופסקה עבודתה של התובעת אצל מר לוימן והיא חזרה לדירה בקריית חיים, שם נמצאה ע"י החוקר ביום 2.8.10.

עם חזרתה לדירה, עברה הבת, ככל הנראה, להתגורר בשכירות בחיפה (ר' דו"ח חקירה נ/6). עובדה זו מתיישבת עם עובדת מגורי התובעת בדניה בעת שבתה התגוררה בדירה וכי לא גרו בדירה בו-זמנית 2 המשפחות.

סיכום

28. מכלל הראיות עולה כי התובעת לא התגוררה בדירה בתקופות נשוא התביעה, ולא מסרה כתובת מגוריה. גרסתה לא נמצאה אמינה, ואף בפנינו לא מסרה גרסה מלאה ועקבית.

לפיכך, כדין נדחתה תביעתה בהתאם לסעיפים 19 ו - 20 לחוק הבטחת הכנסה, ודין תביעותיה שבפנינו – לדחות.

אין צו להוצאות.

29. באפשרות התובעת לערער על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ה' בחשון תשע"ג, 21 באוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים.