צד ג' QUEEN DIS LTD

1. עניינה של התובענה הינו נזקי חקלאות שאירעו כתוצאה משימוש בסרטי/שלוחות טפטוף שיוצרו על ידי הצד השלישי ושנמכרו לתובעת על ידי הנתבע (להלן: "סרטי הטפטוף" או "הסרטים" או "שלוחות הטפטוף").
2. התובעת טוענת כי היא עוסקת בגידולים חקלאיים בעיר קלנסווה וכי במהלך עונת הגידול, המתחילה בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2007 ומסתיימת בשנת 2008, גידלה כמדי שנה, שתילי תות שדה על פני 46 דונם, המחולקים לארבע חלקות שונות.
3. בתאריך 13.8.2007, כפי שעשתה בשנים קודמות, רכשה התובעת מהנתבע, 55,000 מטר שלוחות טפטוף מסוג "קווין גיל". השלוחות נפרשו בשטח הגידול וכמקובל, חיפתה התובעת את ערוגות הפרי ביריעות פלסטיק דק ומחורר.
4. התובעת טוענת כי בשנים שקדמו לעונת הגידול דנן, נרכשו אותן שלוחות טפטוף ולא התעוררו בהן בעיות כלשהן. עוד טענה התובעת, כי ללא קשר לשימוש בשלוחות הטפטוף שרכשה מן הנתבע, השתמשה כמקובל במערכת השקיה הכוללת, בין היתר, צינורות, מסננים, ווסת לחץ - אשר תפקידו למנוע לחץ יתר של מים על הצנרת, ובכלל זה על שלוחות הטפטוף דנן.
5. בסוף חודש אוקטובר 2007, לאחר קליטת שתילי התות, החלו השלוחות להיסדק במקומות שונים ועקב כך ניגרו כמויות מים גדולות אשר גרמו לחריצים באדמה. התופעה החריפה עם תחילת עונת האביב שכן במהלך החורף, כנטען, הצורך בהשקיה פחת. כנטען, הסדקים גרמו להשקיה ולגדילה בלתי אחידה של שתילי התות והדבר אף הוביל לכך כי במקומות מסוימים בהם לא ניתנה כמות מספקת של מים, שתילים התייבשו ואילו במקומות אחרים בהם ההשקיה היתה רבה, השתילים נבלו.
6. לקראת סוף חודש מרץ, תחילת חודש אפריל 2008, שתלה התובעת בין שתילי התות גם שתילי פלפלים ועגבניות, על מנת לנצל את תשתית ההשקיה הקיימת, כפי שנהוג ומקובל.
7. לאחר כחודש, בחודש מאי 2008, גילתה התובעת כי התפתחות שתילי הירקות היתה בלתי אחידה בשל ליקויים בשלוחות הטפטוף ועקב כך נגרמו נזקים לירקות. התובעת נאלצה להשקיע מאמצים וכספים רבים בהחלפת חלקים ממערכת ההשקיה, איבדה כמויות מים רבות, דשנים, זמן עבודה ועוד.
8. בהסתמך על מצגי הנתבע, סברה התובעת כי מדובר בשלוחות טפטוף אשר יכולות להחזיק מעמד שתי עונות לפחות אך במקרה זה החזיקו מעמד חודשים ספורים בלבד.
9. כנטען, בחודש מרץ 2008, פנתה התובעת לנתבע ולאור הליקויים שלח הנתבע לתובעת רכיבים לתיקון השלוחות, אך אלה לא הועילו. בהמשך, בחודש אפריל 2008, הגיע הנתבע לשטח והמליץ להמתין להגעת נציג היצרן, הצד השלישי, אך אף נציג הצד השלישי לא פתר את הבעיה.
10. בנסיבות אלה טענה התובעת כי הוצע לה פיצוי בדמות 50,000 מטר שלוחות טפטוף חדשות; התובעת טוענת כי הסכימה לקבלן אך זאת מבלי לוותר על טענותיה לנזקים. כמוסכם, קבלה התובעת את הפיצוי כאמור, ועמדה על פיצוי בגין נזקיה נשוא התביעה, ומשלא נענתה, עתרה בתביעה זו.
11. התובעת ביססה את תביעתה על חוות דעת שמאי אשר העריך את הנזקים לגידולי התות, העגבניות והפלפל בסך 130,400 ₪. כמו כן, תבעה את שכר טרחת השמאי וסך 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה, ובסך הכל 151,600 ₪.
12. מנגד, טוען הנתבע כי בזמנים הרלבנטיים, שימש כיבואן של סרטי טפטוף חד פעמיים מהצד השלישי, חברה מבולגריה. לטענתו, מדובר באמצעי השקיה, זול, נח וחד פעמי המתאים לגידולי תות.
13. הנתבע טוען כי סיפק בשנים שקדמו לאירועים נשוא התביעה, סרטי טפטוף דומים לתובעת, ללא כל טענה מצידה. עוד טען, כי בכל עונה הדריך את מנהל התובעת כיצד להניח את הסרטים על הקרקע ואף הנחה כי יש להתקין ווסתי לחץ מים. הנתבע טוען כי הבהיר באופן חד משמעי כי ניסיון לווסת מים ידנית עלול לגרום נזקים לסרטים ובעיקר לפיצוצים.
14. בניגוד לטענות התובעת טוען הנתבע כי התובעת כלל לא פנתה אליו ממועד רכישת סרטי הטפטוף ועד לחודש מאי 2008. רק לאחר סיום עונת התות, באמצע חודש מאי 2008, טענה התובעת, לראשונה, כי נגרמו פיצוצים בסרטי הטפטוף אך לא העלתה כל טענה לנזקים ליבול.
15. הנתבע טען כי המליץ לתובעת להזמין סרטי טפטוף חדשים ובאשר לשאלת התשלום ימתינו לבואו של נציג הצד השלישי לארץ; זאת בשים לב לכך כי בעת אספקת הסרטים, הם היו תקינים.
16. הנתבע טען כי במועד ביקור מנהל הצד השלישי בארץ, כלל לא היו שתילי תות בחלקה ומצב גידולי הפלפל והעגבניות היה סביר. לטענת הנתבע, התובעת כלל לא טענה דבר בקשר עם נזקים ליבול וכל שהעלתה הוא חשש מפני בזבוז מים בשל הפיצוצים בסרטי ההשקיה. בשל כך, התובעת דרשה החלפת הסרטים בלבד, ללא עלות.
17. הנתבע טען גם כי בעת הביקור, לא ראו נציג הצד השלישי ואף לא הוא, כי בחלקה ווסתי לחץ ובנסיבות אלה סרב מנהל הצד השלישי להחליף את הסרטים.
18. למרות זאת כמחווה של רצון טוב, הוצע לסילוק כל טענה של התובעת, כי הצד השלישי יספק לתובעת 42,000 מטר סרטי טפטוף; כמו כן הוצע, כי בנו של מנהל התובעת, אשר רכש מן הנתבע סרטי טפטוף וטרם שילם תמורתם, יעביר לתובעת 8,000 מ"ר סרטים, ללא תשלום; סך הכל סוכם כי יסופקו לתובעת 50,000 מ"ר סרטי טפטוף, ללא עלות. הנתבע טוען כי מנהל התובעת, בנוכחות בנו, הסכים להצעה זו ובהתאם, בתאריך 3.6.2008 סיפק הנתבע את סרטי הטפטוף כמוסכם.
19. הנתבע הדגיש כי לא היה מסכים לספק פיצוי זה ללא תמורה, אלמלא ויתרה התובעת על כל טענה. זאת כיוון שהסרטים שסיפק היו תקינים לחלוטין ואף נבדקו במעבדת הצד השלישי, ולא נמצא בהם כל פגם.
20. לטענתו, התובעת נוהגת בחוסר תום לב ואף הסתירה את העובדה כי באותה עונת גידול נגרמו לה נזקי קרה לגידולי התות, ועקב כך פנתה לקרן לנזקי טבע (להלן: "הקנ"ט") וקיבלה פיצוי בסך 25,000 ₪. עובדה זו התבררה רק בעקבות טענות הנתבע.
21. הנתבע טען גם כי בהתבסס על חוות דעת שמאי מחודש פברואר 2008 שהציגה התובעת לקנ"ט, התובעת טענה באותה עת רק לנזקי קרה וכלל לא טענה לבעיה כלשהי בסרטי הטפטוף ועובדה זו תומכת בהגנתו.
22. עוד טען כי העובדה כי התובעת שתלה את גידולי העגבניות והפלפל למרות שלטענתה התגלו סדקים בסרטי הטפטוף קודם לכן, מעידה כי סרטי הטפטוף היו תקינים. לכך יש להוסיף את העובדה כי בתאריך 12.3.2008 רכשה התובעת מן הנתבע 22,000 מ"ר נוספים של סרטי טפטוף, דבר השומט אף הוא את הבסיס תחת התביעה וממילא תחת טענות התובעת לפגמים בסרטי הטפטוף.
23. בתמיכה לטענותיהם הגישו הצדדים תצהירים וחוות דעת: מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהל התובעת, מר מחמוד סלאמה וכן חוות דעתו של השמאי מר מנשה עבדא; מטעם הנתבע הוגש תצהירו בלבד.

דיון והכרעה

הצדדים הסכימו כי פסק הדין ינתן על בסיס החומר בתיק ללא שמיעת עדויות.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, תצהירי הצדדים על הראיות שצורפו, וכן את סיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התובענה. להלן טעמי.

1. התביעה מבוססת בעיקרה על חוות דעת שמאי, אשר אמד את הנזקים שנגרמו ליבול התובעת.
2. דא עקא, בחוות דעת זו, אין כל התייחסות לגורם אשר לכאורה גרם לנזקים הנטענים בה. כך, הבסיס העובדתי עליו מבסס השמאי את חוות דעתו הינו טענות מנהל התובעת, אך השמאי אינו מתייחס כלל לשאלת הפגמים הנטענים בסרטי הטפטוף - בסיסה של התביעה.
3. בשים לב לאמור ולמפורט להלן, מקובלות עלי טענות הנתבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כל קשר סיבתי בין השימוש בסרטי הטפטוף לבין הנזקים שנתבעו. לא הוצגה כל ראיה ו/או חוות דעת לפגמים בסרטי הטפטוף, וכאמור, בחוות הדעת אין כל התייחסות לענין זה. לא הוסבר אף על ידי השמאי כי נזקים לסרטי הטפטוף כפי שטען בפניו מנהל התובעת, הם אשר יכולים לגרום לנזקים נשוא התביעה.
4. התובעת טענה כי היה על הנתבע להציג חוות דעת או בדיקה כלשהי של סרטי הטפטוף, אלא שסבורני כי ענין זה מוטל על כתפיה של התובעת בבחינת "המוציא מחברו" (בניגוד לנטען בסעיף 6 לסיכומי התשובה). תמיכה לכך כי הנטל בענין זה מוטל על כתפי התובעת, היא העובדה כי סרטי הטפטוף היו בשליטת התובעת ודבר לא מנע ממנה לבדקם ו/או להגיש ראיה באשר לפגם נטען כזה או אחר.
5. בענין זה מקובלות עלי מסקנות ב"כ הנתבע כי התביעה מבוססת כולה על חוות דעת אשר אין בה כדי לבסס את תביעתה ובכך הלכה למעשה חרצה התובעת את גורל תביעתה לדחיה.
6. סבורני כי די בכך כדי להביא לדחיית התביעה; יחד עם זאת, להלן יפורטו טעמים נוספים לדחייתה.
7. התובעת טוענת כי הנזקים לסרטי הטפטוף אירעו עוד בחודש אוקטובר 2007. אם כך, לא ברור מדוע שתלה התובעת שתילים נוספים (עגבנייה ופלפל) בחודש אפריל 2008, באותה חלקה בה ידעה התובעת כי סרטי הטפטוף לקויים לשיטתה. שתילת השתילים בעיתוי ובחלקה כאמור, יכולים להעיד דווקא כי כלל לא היתה בעיה בסרטי הטפטוף שאחרת היתה התובעת דואגת להחליפם מבעוד מועד, ולחלופין להימנע מלהמשיך ולשתול שתילים נוספים בחלקה.
8. בנסיבות אלה, אין לתובעת אלא להלין על עצמה.
9. לכך יש להוסיף כי בכל הקשור לשתילי העגבנייה והפלפל הרי שהנזק לשתילים אלה, מוגדר כ"נזק צפוי" ולא נזק בפועל. התובעת לא הגישה חוות דעת משלימה או ראיה אחרת המלמדת כי אכן, אותו "נזק צפוי" אשר הוערך בעת הגשת חוות הדעת, אכן ארע בפועל. בנסיבות אלה, איני מוצא כל בסיס לנזקים אלה וברי כי יש לדחותם.
10. אף באשר לגידולי התות, איני מוצא כל עילה לתביעה כנגד הנתבע. כך, עיון בראיות שהוצגו מלמד כי במהלך התקופה שממועד שתילת גידולי התות ועד למועד קרות הנזקים דנן, פנתה התובעת לקנ"ט וטענה כי נגרמו לאותם גידולי תות, נזקי קרה.
11. יצוין כי התובעת הסתירה מידע זה בתביעתה, ולטעמי יש בכך חוסר ניקיון כפיים התומך בדחיית חלק זה של התביעה. מכל מקום, אף לגופה, דינה של התביעה בענין שתילי התות להידחות.
12. ודוק. בתאריך 3.2.2008 נערכה חוות דעת שמאית מטעם התובעת, על ידי אותו שמאי שערך את חוות הדעת בבסיס התביעה דנן. בחוות דעת זו מציין השמאי, בין היתר, כי: "..השנה, באירוע קרה חמור וחריג שאירע באמצע חודש ינואר 2008 בין התאריכים 12.1.08 – 17.1.08 נפגעו וניזוקו תותים רבים כולל פרות, חנטים, פרחים, נוף ועלווה. שנצרבו והסבו נזק כבד לחקלאי בכל חלקות התות בשלשת הזנים" (עמוד 2 לחוות הדעת). בהמשך מפרט השמאי את ממצאי ביקורו אשר התקיים בתאריך 31.1.2008 ואת הנזקים לגידולים.
13. לטעמי, אף בחוות דעת זו (נספח לתצהיר הנתבע ולסיכומיו) יש כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין מכירת סרטי הטפטוף (בסייג האמור) בחודש ספטמבר 2007, לבין הנזקים שנטענו בחודש מאי 2008. התובעת לא טענה כי שתלה גידולים נוספים לאחר נזקי הקרה וממילא ככל שאירעו נזקים, הרי שבהיעדר ראיה אחרת אין מנוס מלקבוע כי אלה אירעו בשל אותה קרה נטענת.
14. כעולה מחוות הדעת, השמאי אשר ביקר במקום עובר לעריכת חוות הדעת הראשונה בשל נזקי הקרה, כלל לא ציין בחוות דעתו כי הנזקים שאירעו, אירעו כתוצאה מליקויים בסרטי הטפטוף. זאת חרף העובדה כי התובעת טענה כי ליקויים אלה אירעו עוד בחודש אוקטובר 2007.
15. מכל מקום, סבורני כי בנסיבות אלה ובשים לב לקביעות השמאי, אירוע קרה זה מנתק את הקשר בין מכירת סרטי הטפטוף (בסייג האמור) לבין הנזקים הנטענים בחודש מאי 2008. זאת גם בשים לב לכך כי הנזקים דנן כלל לא בוססו על ראיות, באשר גם חוות דעת השמאי השניה כאמור, אינה מתייחסת לליקויים בסרטי הטפטוף.
16. יצוין כי, אף אם אקבל את טענת התובעת כי השמאי אשר יועד לנזקי הקרה אינו אמור ליתן חוות דעת בתחום סרטי הטפטוף, הרי שאין בכך כדי לשנות את האמור וזאת כיוון שלאחר נזקים אלה לא נטען כי נשתלו שתילים נוספים ו/או אחרים, כמפורט לעיל.
17. טעם נוסף התומך בדחיית התביעה הוא העובדה כי התובעת הסתירה אף את העובדה כי בתאריך 12.3.2008 שבה ורכשה מן התובע סרטי השקיה. מקובלות עלי טענות הנתבע, כי לו אכן היה ממש בטענותיה של התובעת, כי סרטי ההשקיה שרכשה היו פגומים, וזאת עוד בחודש אוקטובר 2007, מדוע זה שבה ורכשה סרטים נוספים כחצי שנה לאחר מכן? מדוע לא נמצאה ולו ראשית ראיה לטענה כלשהי ו/או לפניה כלשהי לנתבע, לו אכן סרטי ההשקיה היו פגומים, למצער בסמוך לאחר רכישתם בחודש ספטמבר 2007?! אף באלה יש כדי לבסס את דחיית התביעה.
18. אינני מקבל אף את טענת התובעת בסיכומיה לפיה לא ניתן היה להחליף את סרטי הטפטוף בשל מיקומם - תחת יריעות ניילון המהודקות לערוגות השתילים; טיעון זה לאו טעון הוא. אם אכן היה פגם כנטען, דבר שלא הוכח, הרי שהיה על התובעת לפעול להקטנתו. העובדה כי קיים קושי כלשהו בהחלפת הסרטים אין בו כדי להצדיק את התנהלות התובעת; אי תיקון ההשקיה משך חודשים ארוכים, שתילת שתילים נוספים חרף התקלה, ולבסוף חרף כל האמור, הטחת האחריות בנתבע, אינה סבירה בעיני ומלמדת אף על אשם תורם בשיעור 100% מצד התובעת.
19. טעם נוסף התומך בדחיית התביעה הוא העובדה כי התובעת לא הביאה תצהירים של עובדיה, בניו של מנהל התובעת; זאת בפרט כאשר מנהל התובעת טען בתצהירו כי בשל מצבו הרפואי ילדיו הם אשר "מטפלים במשק החקלאי בעצמם" (סעיף 17 לתצהירו של מנהל התובעת).
20. בנסיבות בהן מנהל התובעת לא היה זה שעסק בגידול הגידולים נשוא התביעה, היה על התובעת להגיש תצהירים של העובדים בשטח בפועל. הימנעות מהבאת תצהירים כאמור, של עדים רלבנטיים וחיוניים, ובפרט כשמנהל התובעת מאשר כי הם הם העדים העיקריים, הרי שהימנעות זו פועלת לרעת התובעת.
21. לפני סיום, הנני מקבל גם את טענות הנתבע באשר למניעות התובעת, לאור ההסכם שהושג בין הצדדים ופיצוי אותו קיבלה התובעת כאמור, בדמות 50,000 מ"ר סרטי טפטוף.
22. טענות התובעת כי הימנעות הנתבע מהחתמת התובעת על כתב ויתור ומשכך לא נכרת בין הצדדים הסכם לסילוק תביעות, אינן מקובלת עלי. מקובלות עלי טענות הנתבע כי אלמלא ויתרה התובעת על טענותיה הרי שלא היו מסכימים, לא הנתבע ולא הצד שלישי לספק לתובעת סרטי טפטוף בהיקף גדול. סביר בעיני כי אילו אכן היתה התובעת עומדת על תביעותיה, הרי שהנתבע לא היה מתנדב ליתן פיצוי ואף מסכים כי התובעת תהא רשאית לתבוע אותו בגין נזקיה.
23. תמיכה לאמור היא אף הימנעות התובעת מהבאת עדות של בנו של מנהל התובעת, מר רמי, אשר לקח חלק באותו הסכם נטען לפיצוי. לו אכן לא היה הסכם כזה, הרי שמצופה היה מן התובעת כי תגיש תצהיר מטעם בנו של מנהל התובעת אשר ישלול את טענות הנתבע להסכם פשרה כלשהו. משלא נעשה הדבר, פועל אף ענין זה לרעת התובעת ותומך אך הוא בדחיית תביעתה.
24. לא מצאתי לדון בטענות הנתבע בענין דוחותיה הכספיים של התובעת, וכן בטענות בענין זהות מוכר סרטי הטפטוף, שכן להבנתי לא היו טענות אלה חלק מהפלוגאות.

לסיכום

1. לאור האמור, התובענה נדחית; בהתאם, נדחית גם ההודעה לצד שלישי. לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה כי לא התקיים הליך הוכחות וכי הצדדים הגיעו להסדר דיוני טרם שמיעת ההוכחות, תשא התובעת באגרת בית משפט כפי ששולמה על ידי הנתבע בהודעה לצד שלישי, וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 12,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום. בשים לב לכך כי הצד השלישי כלל לא התגונן הרי שאינני עושה צו להוצאות בענין זה.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.