לפני בקשה מטעם המבקש לעיון בתיק בית המשפט וזאת בהתאם לתקנה 4 לתקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים ׂ), התשס"ב-2003. המבקש הוא מתלונן בתיק שמספרו 32946-07-17 ולטענתו הוא מבקש לעיין בתיק מושא הבקשה וללמוד את הטוענות שהועלו על ידי שני הצדדים.

בטרם תינתן החלטה בבקשה, אפשרתי לצדדים להגיב לבקשה. המאשימה הותירה לשיקול דעת בית המשפט האם להתיר למבקש לעיין . הנאשמת התבקשה להגיב אף היא ומתגובתה עולה כי הנאשמת מתנגדת למבוקש וזאת מאחר והחומר המבוקש איננו רלוונטי למבקש וכי המבקש אינו צד להליך. זאת ועוד, ציינה הנאשמת כי המבקש לא העלה כל נימוק סביר למתן זכות עיון בתיק מושא בקשה זו. לטענת הנאשמת מדובר בתיק שנסגר בשנת 2009 ולפיכך, אין לפגוע בפרטיותה של הנאשמת. עוד מציינת הנאשמת כי בקשה זו הינה חלק ממסע התעללות של המבקש בנאשמת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית אציין כי המבקש אינו צד להליך גם בתיק שמספרו תו"ב 32946-07-17 ועניינו כתב אישום שהוגש כנגד הנאשמת כאן והמבקש היה עד תביעה באותו תיק.

מתקנה 4 לקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ב-2003 עולה כי הכלל הינו התרת העיון בתיקי בית המשפט אף כאשר המבקש אינו צד להליך, וזאת בהתחשב בעקרון פומביות הדיון ובזכות הציבור לדעת וכן בהתחשב בתפיסה היסודית לפיה הרשות הציבורית היא נאמן הציבור (ראו : בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714 (2004), פס' 5 מפי המשנה לנשיא א. מצא; וכן בג"צ 4405/97 המכללה לחינוך גופני ולספורט נ' שר החינוך והתרבות ).

תקנה 4 (ד) מוסיפה וקובעת כי אף כאשר העיון אינו אסור על פי דין, נתון בידי בית המשפט שיקול דעת האם להגבילו בהתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: עניינו של המבקש לעיין בתיק בית המשפט, עניינם של בעלי הדין ומי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון והקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. זאת ועוד, בהתאם לתקנה 4(ן), על אף שנקודת המוצא היא התרת העיון, בסמכותו של בית המשפט לסייג את תנאי העיון במקרים המתאימים, על מנת להבטיח כי הפגיעה בזכויות ובאינטרסים מתנגשים וכן הקצאת המשאבים הנדרשים לשם מימוש העיון, יהיו סבירים ומידתיים בנסיבות העניין (ראו בעניין זה: ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז, פ"ד נט(5) 385 (2005).

לא מצאתי כל נימוק המצדיק כי יותר למבקש עיון בתיק זה ואציין כי לאחר שעיינתי בתיק הרי שאינני מוצאת כל רלוונטיות לבקשתו של המבקש ולא מצאתי כי יש בבקשה כדי להצדיק כי איעתר לבקשה. מדובר בתיק אשר כתב האישום בו נמחק בטרם הקראה לבקשת המאשימה ביום 30.11.11 ולפיכך אינני מוצאת כל הצדקה להיעתר לבקשה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.