לפני בקשה למתן עדותו של כב' השופט מנחם פינקלשטיין שהוגשה מטעם המדינה.

1. עניינה של התביעה הינה בדברי לשון הרע שפורסמו כנגד התובע- משיב.

בכתב התביעה נטען כי הרמטכ"ל לשעבר, משה בוגי יעלון (להלן: "יעלון"), הוציא לכאורה דיבתו של התובע, עתונאי, עת פרסם כי זה האחרון איים עליו, כי במידה וימנה את האלוף אלעזר שטרן לראש אכ"א, יעבירו "מהטובים לרעים" דהיינו שיכתוב עליו ביקורת שלילית, בניגוד לבחים שהרעיף עליו קודם לכן.

המבקשת- המדינה הגישה הודעה בדבר חסינותו של יעלון וכעת באה היא בנעליו ועומדת אל מול התובע.

2. בין יתר הטענות, טוענת המדינה ל"אמת דיברתי". לצורך הוכחתה- מוטל על המדינה להראות כי האיומים נשוא הפרסום אכן בוצעו על ידי התובע. לפיכך, הוגשה הבקשה שלפני.

בבקשה , מציינת המבקשת כי האיומים נשוא הפרסום, נעשו מטבע הדברים, בשיחה אינטימית בין התובע ליעלון ולפיכך מדובר ב"גרסה מול גרסה". לצורך חיזוק ותמיכה בגרסתו של יעלון, מבקשת המדינה להביא בפני בית המשפט את עדותו של כב' השופט מנחם פינקלשטיין, באמצעות מענה לשאלון שיועבר לו, על מנת להראות כי בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי, נחשף לשיטתו של התובע ולאיומיו, כאשר אלה אף מומשו משסירב להיענות לבקשותיו.

3. המשיב אינו מתנגד לעדותו של כב' השופט פינקלשטיין, אולם לטענתו, הואיל ויש לקבוע מהימנות גרסאות סותרות, על בית המשפט להתרשם מעדותו של כב' השופט פינקלשטיין בפניו ואף לאפשר חקירתו הנגדית בעניין.

4. נראה אם כן, כי לא קיימת בין הצדדים כל מחלוקת בדבר חשיבותה ותרומתה של עדות השופט פינקלשטיין לבירור התובענה, וכי גדר המחלוקת נוגע לאופן מתן העדות בלבד.

5. לאחר שעניינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, מצאתי כי לא ניתן לקבל את עמדת התובע- משיב באשר למתווה מתן העדות.

בית המשפט העליון, ברע"א 3203/03 מדינת ישראל נ' יוסף , פ"ד נח(3), 541 קבע מהו האופן בו תימסר עדותו של שופט בעניין אשר אינו קשור בתפקידו השיפוטי-

"הערכים של חשיפת האמת, עשיית משפט צדק והגינות ההליך השיפוטי, מחד גיסא והערכים של ההגנה על מעמדם של בתי המשפט, אי תלותם והבטחת אמון הציבור בהם, מאידך גיסא הם ביסוד קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מציאת האיזון הראוי במצב כמו זה שלפנינו אינה פשוטה ואינה קלה; יש לפתוח פתח לקבל את המידע הדרוש, אך להיזהר מאוד שלא יעברו בו רוחות רעות. לא על נקלה הגעתי אפוא למסקנה כי פתרון השאלה שהועמדה להכרעה טוב לו שיהיה על דרך של קביעת כללים, בדומה לכללים הנזכרים שנקבעו בבתי הדין לעבודה לגבי "מומחה יועץ רפואי". ואלה הכללים: (א) שופט לא ייחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי. (ב) בית המשפט הדן בהליך שבו מתבקשת העדתו של שופט על דבר שאינו קשור בתפקידו השיפוטי, יחליט לפי החומר שלפניו ועל פי טיעוניהם של בעלי הדין אם להעיד את השופט. (ג)משהוחלט להעיד את השופט יגיש בעל הדין המבקש להעידו לבית המשפט ולבעל הדין שכנגד את השאלות שהוא מבקש להציג לשופט, ובית המשפט יחליט אילו שאלות יוצגו. (ד) השופט ישיב על השאלות בכתב. (ה) אחרי שיינתנו התשובות יהיו בעלי הדין רשאים להציג לשופט שאלות הבהרה בכתב. השאלות יוגשו לבית המשפט ולבעל הדין שכנגד, ובית המשפט יחליט אילו שאלות יוצגו לשופט. (ו) אם ימצא בית המשפט אחרי קבלת התשובות, לפי בקשתו של בעל דין, שיש צורך לחקור את השופט בחקירה שכנגד, יזמן אותו בית המשפט לחקירה. בית המשפט יחליט כיצד תיערך החקירה: באולם בדלתיים סגורות, בלשכת השופט או בדרך אחרת. (ז) לפני שיחליט בית המשפט בעניין החקירה, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, שיודיע מה עמדתו לגביה."

6. בנסיבות העניין, סבורני כי אכן יש בעדותו של כב' השופט פינקלשטיין כדי לסייע לבירור האמת בתובענה. יחד עם זאת, אין באפשרותי לחרוג מן הכללים הברורים שקבע כב' בית המשפט העליון באשר לאופן מתן העדות, ולהורות כבר כעת על חקירתו של העד, ועל הצדדים לפעול במישרין, על פי מתווה זה.

לפיכך, הריני מורה למבקשת להעביר לכב' השופט פינקלשטיין את השאלות שצורפו כנספח א' לבקשה, למתן תשובותיו בתוך 20 יום. לאחר שאלה תתקבלנה, תינתן לצדדים האפשרות להגיש לעד שאלות הבהרה, בכפוף לאישורן על ידי בית המשפט.

בנסיבות העניין ובשל כך שהמשיב לא התנגד לעדותו של העד, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.