זוהי תביעה כספית על סך 63,978 ₪ שעניינה תמורת עבודות אותן ביצע התובע לטענתו עבור הנתבעות.

טענות התובע:

1. התובע, הבעלים והמנהל של חברה לביצוע עבודות עפר, ביצע עבודות בהזמנת הנתבעות בפרויקט בראשל"צ.

2. התובע היה בקשר ישיר עם מנחם מעודי מנהל בכיר בנתבעת 1 (להלן-"מעודי"), אשר היה מופקד על ניהול הפרויקט. מעודי נהג למסור לתובע המחאות בתנאי התשלום שסוכמו. הקשר עם מעודי כלל אף הזמנות הדדיות לאירועים משפחתיים.

3. העבודה בוצעה על ידי התובע בלבד, אף שמטעמים שונים בחר התובע שלא להוציא חשבוניות על שמו. התובע עשה שימוש בחשבוניות על שם צחי גרינוולד אשר היה שותפו במועדים בהם החלה העבודה בפרויקט (נספחים ו'- ז' לתצהיר התובע; העתק ספחי שיקים מנתבעת 1 ומחב' עידנים הממוקמת באותו מתחם בראשל"צ נספח ח' לתצהיר התובע).

לאחר שנפרד משותפו, חבר לבעליה של חברה בשם "מדבר הנגב" והחל לעבוד באמצעותה (נספח ט' לתצהיר התובע), וכן עשה שימוש גם בשמות "כינרת" (שמה של בתו), ו"ניראל" (נספח י' לתצהיר התובע).

4. נשוא התביעה הינן עבודות נוספות אותן ביצע החל מיום 28/10/2002- מועד השיק האחרון שנמסר לו לטענתו ע"י הנתבעות (ספח השיק נספח א' לתצהיר התובע).

החל מחודש 01/2003, נמנעו הנתבעות מלשלם לתובע את מלוא חובן כלפיו (חשבונות שלא נפרעו צורפו כנספח ב' לתצהיר התובע).

סה"כ חובן של הנתבעות לתובע מסתכם בסך 43,500 ₪ בתוספת מע"מ, כעולה מהזמנות ואו תעודות משלוח (נספח ב' לתצהיר התובע), על סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק (נספח ג' לתצהיר התובע).

טענות הנתבעת 1

5. העבודות בפרויקט בראשל"צ, בוצעו באמצעות נתבעת 2 - הקבלן אתו התקשרה הנתבעת 1 לביצוע העבודות. התובע עבד כקבלן משנה של הנתבעת 2. התמורה בגין העבודות שולמה ע"י נתבעת 1 לנתבעת 2. נתבעת 1 לא הזמינה עבודות מהתובע, לא התקשרה עמו בהסכמים ולא התחייבה כלפיו לתנאי תשלום כאלה או אחרים. ככל שהופנו לתובע בקשות כאלה או אחרות ע"י מי מטעם נתבעת 1, אלה הופנו אליו כמי שפעל מטעמה של הנתבעת 2.

נתבעת 1 אינה צד להתחייבויות או התקשרויות או התחשבנויות, ככל שהיו בין הנתבעת 2 לתובע.

6. נתבעת 1 לא קיבלה כל דרישות תשלום ואו חשבוניות מס מהתובע.

7. בתעודות המשלוח נספח ב' לתצהיר התובע, לצד השם כנרת מופיע עוסק מורשה הנראה פיקטיבי מאחר ולמעשה מדובר במספר ח.פ השייך לחברה בשם ניראל עבודות עפר ופיתוח בע"מ (כפי שעולה מתדפיסי רשם החברות ורשות המיסים נספחים ב' ו-ג' לתצהיר העדות הראשית של מנחם מעודי מטעם נתבעת 1). שמו של התובע אינו מופיע בתדפיסים אלה. מכל מקום אפילו העניקו חברות אלה שירותים לנתבעת 1-דבר המוכחש, עשו זאת באמצעות נתבעת 2 .

8. השיק (נספח א' לתצהיר התובע) לא היה נמסר ללא חתימה על מכתב הוויתור. העובדה כי השיק הוצא לפקודתה של חב' מדבר הנגב, נובע מבקשת נתבעת 2, לאור עיקולים שהוטלו אותה עת על חשבונותיה. ככל שמעת לעת נמסרו שיקים לידי התובע כטענתו, הרי שנמסרו לו כשליח מטעמה של נתבעת 2 ולבקשתה, ואין בכך כדי ליצור התקשרות או התחייבות של נתבעת 1 לתובע.

9. התביעה הוגשה בשיהוי ניכר באופן שנמנע מהנתבעת 1 לאתר את ההסכם עם הנתבעת 2 ואת מכתב הוויתור.

ההליך

10. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים.

מטעם התובע הוגשו תצהיר התובע ותצהירו של רחמים אסד אשר היה מנהל נתבעת 2.

כן העיד מטעם התובע אלי קמר אשר זומן לבקשת התובע באמצעות בית המשפט.

מטעם הנתבעת העיד מנחם מעודי.

דיון ההוכחות התקיים ביום 24/4/12.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה

11. מלכתחילה, הוגשה התביעה כנגד שתי הנתבעות. הנתבעת 2 לא התגוננה, ולטענת התובע הינה חדלת פירעון.

12. העד רחמים אסד אשר שימש לדבריו בשנת 2001, מנהל ובעל מניות בנתבעת 2 (עמ' 9 שורות 10-15), אישר למעשה את גרסת הנתבעת 1, לפיה הנתבעת 2 היא שביצעה את העבודות בפרויקט עבור נתבעת 1. העד ציין כי הנתבעת 2 אף סיימה את הפרויקט (עמ' 9 שורה 24).

לדבריו, היה הסכם בין הנתבעת 2 לנתבעת 1: ".. בוודאי שיש חוזה, חברת אקוואריוס לא מוציאה בפרויקט בסדר גודל כזה בלי חוזה .." (עמ' 8 שורה 28; עמ' 9 שורות 27-28). דברים אלה תומכים בגרסת נתבעת 1 כפי שאף עולה מחקירתו הנגדית של המצהיר מטעמה " באקוואריוס, אין דבר כזה שיוציאו סכום כזה ללא הזמנת עבודה, ללא הסכם" (עמ' 22 שורות 24-27). התובע מנגד אישר, כי בינו לבין נתבעת 1 לא נחתם כל הסכם (עמ' 14 שורות 2-4; עמ' 15 שורות 5-6). ואף אישר כי חלק מהתשלומים בגין עבודתו בפרויקט שולמו לו ע"י הנתבעת 2 (עמ'14 שורות 12-13).

13. מכאן עולה, כי עדות מנהל הנתבעת 2 מחזקת הלכה למעשה את טענת הנתבעת 1, לפיה לא התקשרה ולא הזמינה עבודות מהתובע אלא התקשרה עם הנתבעת 2 (סעיפים 2-3 לתצהיר הנתבעת).ואילו התובע, היה קבלן משנה של הנתבעת 2 (חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם נתבעת 1 עמ' 22 לפרוטוקול שורות 7-11; שורה 23).

14. לטענת התובע, העבודות נשוא התביעה הינן עבודות נוספות אותן הזמינה ממנו נתבעת 1. התובע לא צרף הזמנת עבודה מנתבעת 1 או מסמך כלשהו אחר המעיד כי אכן ביצע עבודות בהזמנת נתבעת 1.

מלכתחילה הוגשה התביעה נגד שתי הנתבעות תוך שהתובע מייחס את הזמנת העבודה לשתי הנתבעות(ראו גם סעיפים 7 ו-8 לתצהיר עדותו הראשית).

בחקירתו הנגדית, שינה התובע את גרסתו המקורית וטען כי נתבעת 2 לא הזמינה ממנו את העבודות אלא "שידכה" בינו ובין נתבעת 1 (עמ' 15 שורות 9-20).

אין זאת אלא שהתובע שינה גרסתו רק לאחר שנוכח לדעת כי נתבעת 2 חדלת פירעון. סתירה זו, מטילה עננה על גרסתו.

15. את התביעה כנגד הנתבעת 1 מבסס התובע על ספח שיק (נספח א' לתצהיר התובע).

בנוסף, צרף התובע לתצהירו ריכוז חשבון נספח ב' לכתב התביעה, אליו מצורפות תעודות משלוח לנתבעת 1 בגין ימי עבודה בתאריכים 28/10/2002-4/11/2002.

העד אלי קמר אשר כיהן כמנכ"ל נתבעת 1 אישר כי כתב היד על נספח א' הינו כתב ידו (עמ' 12 שורות 23-4) וכי מדובר בהנחיה למסור את השיק רק כנגד מכתב ויתור. השיק נמשך לפקודת "מדבר הנגב". התובע טוען כי מדובר בתשלום האחרון (והיחיד- עמ' 19 שורות 34-5 עמ' 20 שורה 1) אותו קיבל מנתבעת 1 וכי מדבר הנגב הייתה חברה בבעלות שותפו צחי גרינוולד (סעיפים 27-31 לתצהיר התובע).

בחקירתו הנגדית הדגיש המצהיר מטעם נתבעת 1 כי השיק נספח א' לתצהיר התובע, ניתן בגין עבודות אותן ביצעה נתבעת 2 והיא אשר ביקשה למסור השיק לתובע אשר ביצע את העבודות עבורה (עמ' 22 שורות 17-19; עמ' 23 שורות 3-6).

העד הדגיש כי הנתבעת 1 התקשרה עם הנתבעת 2 לביצוע העבודות ושילמה לנתבעת 2 את תמורתן.

16. עיון בנספחים ב' וי"ב לתצהיר התובע מעורר ספק נוסף בגרסתו.

מדובר בחשבונות זהים כמעט לחלוטין למועדים שונים. אוקטובר ואפריל 2002, בהתאמה.

על גבי נספח ב' מצוין כי העבודות בוצעו באישור רחמים ומעודי. רחמים, הינו רחמים אסד אשר שימש כמנהל ובעלים של הנתבעת 2. ככל שהעבודות בוצעו לאחר שהנתבעת 2 סיימה את הפרוייקט, מדוע נדרש התובע לאישורו של רחמים? גם בכך יש כדי לתמוך בגרסת הנתבעת 1 לפיה התובע היה קבלן משנה של הנתבעת 2.

17. הכלל הבסיסי הינו כי נטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו.

בשקלי את גרסאותיהם הנוגדות של הצדדים, גרסת התובע מחד וגרסת הנתבעות מאידך, הן לאור הראיות שהוצגו על ידי התובע ומהימנות הגרסאות והסתירה המהותית בטענות התובע לעניין עילת התביעה כנגד הנתבעת 2, אני סבורה כי גרסת הנתבעת 1 לפיה התקשרה עם הנתבעת 2 ולא התקשרה עם התובע מסתברת יותר ומתקבלת יותר מגרסת התובע. ודוק', הכרות ברמה כזו או אחרת בין המצהיר מטעם הנתבעת 1 לבין התובע, אינה מעלה לעניין עילת התביעה של התובע כנגד הנתבעת 1.

18. יתירה מכך, התביעה הוגשה ביום 5/11/2009 בגין עבודות אשר בוצעו לטענת התובע בחודש אוקטובר 2002 ואשר המועד לתשלומן לשיטתו חל בתנאי שוטף +.

גם לשיטת התובע הוגשה התביעה על בסמוך לתום תקופת ההתיישנות.

התובע לא נקט בכל פעולה למימוש זכויותיו הנטענות בכל המועדים שעד הגשת התביעה. טענתו בסעיף 43 לתצהיר עדותו הראשית לפיה פנה לנתבעות פעמים רבות נטענה בעלמא.

העד מטעם הנתבעת 1 אשר שימש במועדים הרלוונטיים כמנהל התפעול אליו מתייחס אף התובע בתצהירו, אינו עובד בנתבעת 1 בשבע השנים האחרונות (עמ' 25 שורות 15-6).

19. השתהות התובע בהגשת התביעה גרמה לנתבעת לנזק ראייתי. עם זאת איני נדרשת לשאלה האם מתקיימים התנאים לקבלת טענת השיהוי אשר מטיבם הינם תנאים מחמירים (ראו: עא 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פורסם בנבו), זאת מאחר וכפי שיובהר להלן, מסקנתי מחומר הראיות הינה כי התביעה התיישנה.

20. לא שוכנעתי מהסברו של התובע בחקירתו הנגדית לעניין הדמיון בין נספחים ב' לי"ב לתצהירו. הדמיון עד כדי זהות בין הנספחים אינו מתיישב עם טענתו לפיה מדובר בשתי עבודות שונות. ואכן, בסיום חקירתו הנגדית אישר התובע כי ככל הנראה מדובר באותה עבודה (עמ' 21 שורות 6-8). גם המועד המצוין בנספח ב' עליו מופיע שמו של רחמים אסאד, אינו מתיישב עם עדותו של אסאד לפיה מכר מניותיו בנתבעת 2 עוד ב-2001.

מכאן הגעתי לכלל מסקנה כי העבודה הנטענת לא בוצעה במועדים המצוינים בנספח ב'

ובוצעה לכל המאוחר במועדים המצוינים בנספח י"ב ומכאן שהתביעה בגינה התיישנה.

מסקנה זו כאמור מתווספת למסקנתי לעיל לפיה יש מקום לדחות התביעה כנגד נתבעת 1 אף לגופה.

21. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות נתבעת 1 (לרבות בהתייחס להחלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 5/12/10 בסך 10,000 ₪).

לציין כי בהחלטה מיום 5/12/10, הציעה כב' השופטת גרוסמן לצדדים לסיים הסכסוך בערכי מטרד.

המזכירות תמציא לצדדים עותק פסק הדין באמצעות באי כוחם.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ג, 18 בדצמבר 2012, בהעדר הצדדים.