רקע:

אבקש תחילה להתנצל על העיכוב במתן החלטה זו אשר נבע עקב היעדרות ארוכה מסיבות אישיות.

לפני בקשה לחיוב המשיב (התובע) בהוצאות המבקשים ( הנתבעים) בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות").

בקשת המבקשים, הינה בקשה שניה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בגין ההליך וזאת לאחר שבתאריך 28.10.10 נדחתה על ידי בקשתם הראשונה לחיוב המשיב בערובה כזו ( להלן: "הבקשה הראשונה").

מהותה של תביעת המשיב כנגד המבקשים הינה לתשלום נזקיו הישירים והעקיפים אשר נגרמו לטענת המשיב בגין מעשיהם ומחדלם של המבקשים שעה שקיבל מהם טיפול רשלני בעניינו.

טענות הצדדים:

לטענת המבקשים חל שינוי נסיבות ממשי במצבו המשפטי והאישי של המשיב אשר מצדיק בחינה חדשה של התיק וכן חיובו בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם.

ביחס לסיכוי תביעת המשיב טוענים המבקשים כי סיכויים אלו קלושים ביותר. לטענתם, התביעה כנגדם, נעדרת כל בסיס משפטי או עובדתי וכי כל מטרתו של המשיב היא לייחס למבקשים מעשים ו/או מחדלים שלא היו ולא נבראו במטרה להתעשר שלא כדין על חשבונם. לטענת המבקשים נזקיו הנטענים של המשיב אינם קשורים אליהם והם נעוצים אך ורק בהתנהגותו העבריינית ומעשיו של המשיב עצמו אשר בגינם אף הורשע בדין.

לטענת המבקשים, מצבו הכלכלי של המשיב קשה, אין לו מקום עבודה מסודר ו/או הכנסה קבועה והמשיב בעצמו בחר בשל קשייו הכלכליים ומשיקולי תשלום אגרה להעמיד את תביעתו על סכום מסוים ולא לכלול בתביעה את כלל נזקיו הנטענים. בנוסף לכך לטענת המבקשים המשיב מצוי נכון למועד כתיבת הבקשה מאחורי סורג ובריח לאחר שהורשע בהליך פלילי בעבירות קשות ואף ערעורו בבית משפט העליון נדחה. משעה שהמבקש בהיותו אסיר צפוי לשהות בכלא במשך מספר שנים, לא מצוי הממון בכיסו וספק אם יהיה מצוי בשנים הקרובות.

בנוסף לכך מציינים המבקשים כי המבקשת 1 ומבטחו של המבקש 2 קיבלו הודעות מלשכת ההוצל"פ לפיה במקרה שבו יחויבו בתשלום כלשהו למשיב, עליהם להעביר כספים אלו ישירות להוצל"פ בשל חובות ועיקולים בסכומים רבים המוטלים על המשיב. בנסיבות אלו שבהם המשיב מצוי בחובות כבדים, לא יוכל הוא לשלם את הוצאות המבקשים ככל ותביעתו תידחה.

בנוסף לכך טוענים המבקשים כי ככל והמשיב לא שילם את המחצית השניה של אגרת בית המשפט כמתחייב, אזי יש בכך ראיה נוספת מצטברת לחוסר יכולתו לממן את הוצאות ההליך עצמו וכן את הוצאות המבקשים באם תידחה תביעתו.

המשיב טוען, כי דין בקשת המבקשים להידחות. לטענת המשיב אין כל שינוי נסיבות וכי בקשת המבקשים הינה חזרה דומה או זהה לאמור בבקשתם הראשונה שנדחתה על ידי בית המשפט.

לגופם של דברים המשיב אינו מגיש תגובה אלא מסתפק בהפניית בית המשפט לנימוקים שפורטו על ידו בתגובה שהגיש לבית המשפט בתאריך 5.10.10, במענה לבקשתם הראשונה של המבקשים. בנוסף לכך מפנה המשיב להחלטת בית המשפט בבקשה הראשונה ממנה הוא למד כי אין בבקשה הנוכחית של המבקשים שום חידוש, טיעון או שינוי נסיבות שיהיה בהם לשנות את גישת בית המשפט שכן עובדת הימצאו של המשיב במאסר לא נסתרה מבית המשפט בהחלטתו בבקשה הראשונה וחרף זאת ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה הראשונה.

למען שלמות העובדות אציין כי בתגובתו מיום 5.10.10 לבקשה הראשונה מציין המשיב בין היתר כי כל מטרתה של הבקשה הינה ללחוץ עליו לוותר על תביעתו כנגד המבקשים.

לטענת המשיב תביעתו מבוססת, נתמכת במסמכים ועדויות לרבות בקלטות של עדויות משטרתיות אשר יוכיחו את רשלנותם של המבקשים ואת חובתם לפצותו על נזקיו. לטענתו במסגרת התיק הפלילי שנפתח כנגדו הוא אינו צפוי למאסר ומכל מקום גם אם יפסק כנגדו מאסר עדין יש בדעתו להגיש ערעור אם יהיה בכך צורך. בנוסף לכך טוען המשיב בתגובתו כי מצבו הכלכלי תקין, הוא עובד כעצמאי, מתפרנס כראוי, מגלגל מחזורי עסקים במאות אלפי שקלים, בבעלותו רכוש לרבות רכב ודירת מגורים ומכל מקום, ככל ויפסיד בתביעתו יוכל לשלם את ההוצאות שיפסקו כנגדו אם ירצה תקופת מאסר. לטענת המשיב העובדה שהגביל את סכום תביעתו כנגד המבקשים נעשתה כצעד טקטי ובמסגרת שיקוליו הוא. לטענת המשיב אם בכל תביעה יהיה על תובע להפקיד ערובה יהיה בכך משום סגירת שערי בית המשפט בפני אדם ממוצע מן היישוב והשארתו לעשירים במיוחד.

דיון והכרעה

ראשית, כפי שכבר קבעתי בהחלטתי מיום 7.3.12 אין המבקשים מנועים מלהגיש בקשות חדשות כאשר ישנו שינוי נסיבות והעובדה שניתנה בעבר החלטה כזו או אחרת אשר בחנה את מצב התיק ועמדת הצדדים באותו מועד, אין בה בכדי לחסום מי מהצדדים מלהגיש בקשות חדשות לרבות את הבקשה המונחת לפני.

בגדר תקנה 519 לתקנות יש לערוך איזון בין יכולתו הכלכלית של התובע לבין סיכויי התביעה. כנגד זכות של תובע עני לגישה לערכאות, עומדת זכותו של נתבע, שלא יאלץ להוציא הוצאות רבות על מנת להתגונן מפני התביעה, ובסופו של דבר, אם יזכה בהגנתו, לא יוכל לגבות אותן מהתובע. העובדה שהתובע עני אינה מצדיקה גרימת הוצאות לצד שכנגד, שאותן יוציא גם אם יזכה בהגנתו. על מנת לאזן בין הזכויות והאינטרסים הסותרים, נוסף קריטריון אחר, והוא סיכויי התביעה. אם לתביעה סיכויים טובים, אין זה מוצדק להתנות את המשך בירורה בהפקדת ערובה, כאשר התובע עני. אם לתביעה אין סיכויים טובים, אין זה מוצדק שיגרם לנתבע, שסיכוייו טובים, חסרון כיס רק בשל כך שהתובע עני.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה כמו גם חזרתי ועיינתי בכלל החומר המצוי בתיק בית המשפט, הנני סבור שיש מקום לקבל את בקשת המבקשים.

מחד, המבקשים לא הביאו במסגרת הבקשה שבפני כל נימוק חדש ביחס לסיכויי התביעה ולמעשה חזרו בעניין זה על האמור בבקשתם הראשונה. בנסיבות אלו, בדומה לקביעתי בהחלטה מיום 28.10.10, בהסתמך על המסכת העובדתית שהוצגה עד כה ובהתייחס ליסודות הנדרשים לצורך הבקשה שבפני בלבד, לא ניתן לקבוע כבר עתה בצורה נחרצת כי תביעתו של המשיב משוללת כל יסוד. מאידך אין פירושו של דבר כי סבור אני כי סיכויי התביעה טובים. בשלב זה לא הוצגו בפני בית המשפט כל ראיות עובדתיות שיכולות לתמוך בטענות המשיב. זאת ועוד, לא ברור, בשים לב להוראות פקודת הראיות כיצד מבקש המשיב להביא בפני ביה"מ בהליך זה ראיות לסתור את מה שנקבע כראיה חלוטה בהליך הפלילי שהתקיים בענינו של המשיב. למותר לציין כי, גם ב"כ של המשיב עצמו סבור כי עילת התביעה אינה פשוטה ככל ועיקר כפי שאף ציין זאת בפרוטוקול הדיון מיום 5.6.11 ואולם לדעתו אין מקום לבטל את התביעה על הסף.

אשר למצבו הכלכלי של המשיב - המשיב בחר להסתפק בהפניה לנימוקים שפורטו על ידו בתגובתו לבקשה הראשונה שהוגשה על ידי המבקשים. בקשתם הראשונה של המבקשים הוגשה כשנה וחצי לפני הבקשה המונחת בפני וההחלטה ניתנה בהסתמך על המצב שכפי שהוצג בפני בית המשפט על ידי המבקשים והמשיב עובר לאותו מועד. לא ברור מדוע לא הוגשה על ידי המשיב תגובה חדשה או מעודכנת לבקשת המבקשים ובמיוחד שעה שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי חל שינוי במצבו של המשיב, כפי שאף מציינים המבקשים בפתיח לבקשתם.

בתגובתו לבקשה הראשונה ציין המשיב כי אינו סבור שהתיק הפלילי שנפתח כנגדו יוביל למאסר. עוד ציין כי מצבו הכללי תקין, הוא עובד כעצמאי, מתפרנס כראוי, מגלגל מחזורי עסקים במאות אלפי ₪ ובבעלתו רכוש. לא יכולה להיות מחלוקת שכל האמור לעיל, שעמד לנגד עיני, בעת שניתנה על ידי החלטתי בבקשה הראשונה, אינו נכון עוד להיום. לא יכול להיות מחלוקת כי נכון למועד דהיום, המשיב מצוי במאסר לאחר פסק דין חלוט שהרשיע אותו במסגרת הליך פלילי. בנסיבות אלו אין למשיב בהיותו עצמאי, מקום עבודה ו/או הכנסה קבועה, בוודאי שאינו יכול לגלגל מחזורי עסקים של מאות אלפי שקלים כפי טענתו. אף לא מצאתי בתגובת המשיב ובהתייחס למצבו דהיום, כל אסמכתא אוביקטיבית מעודכנת לטענותיו כי יש בבעלותו רכוש לרבות רכב ודירת מגורים.

בנוסף לכך לא מצאתי בתגובת המשיב כל התיחסות לטענת המבקשים לפיה נשלחו אליהם ו/או למי מטעמם, מלשכת ההוצל"פ הודעות למחזיק לפיהם בכל מקרה שבו יחויבו בתשלום כלשהו למשיב יש להעביר כספים אלו ללשכת ההוצל"פ בשל עיקולים המוטלים על המשיב בהליכים אחרים.

בשים לב למצג שמונח בפני כיום, לא ברור מאיזה מקור הכנסה יוכל המשיב לשלם את הוצאות המבקשים ככל ותביעתו כנגדם תידחה.

מכל הנימוקים שפורטו לעיל, בשים לסיכויי התביעה מחד ולמצבו הכלכלי העדכני של המשיב ולאחר ששקלתי ואיזנתי את מכלול טענות הצדדים, ואף הבאתי בחשבון את ההלכות הנוגעות לעניין, סבורני כי עסקינן במקרה חריג אשר מחייב התניית התביעה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים. בנסיבות אלו אני מחייב את המשיב להפקיד בקופת בית המשפט לכיסוי הוצאות המבקשים, ככל והתביעה כנגדם תידחה, סך כולל של 10,000 ש"ח וזאת עד ליום 15.11.12 שאם לא כן תידחה התביעה.

המזכירות תשלח החלטה זו בפקס ידני לב"כ הצדדים וכן תוודא טלפונית קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ג, 03 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.