0

בפניי בקשת הנתבעים 3, 5-8 (להלן: "המבקשים") לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן על ידי בתיק דנן ביום 20.12.2012, לפיו חויבו המבקשים בתשלום סך של 1,263,415 ₪ לתובעת בגין מסים עירוניים, וזאת עד להכרעה בערעור אשר הוגש על פסק הדין.

רקע

הרקע העבדתי העומד בבסיס הבקשה דנן פורט בהרחבה בגדר פסק הדין מושא הבקשה. לצורך מתן ההחלטה שבפניי ייאמר בקצירת האומר, כי התביעה העומדת ביסוד הליך זה הינה תביעה כספית שעניינה חוב נטען בגין אי תשלום מיסים עירוניים שחייבים המבקשים לתובעת (להלן: "המשיבה").

יצוין כי עם הגשת הבקשה הוריתי על עיכוב זמני של פסק הדין עד להכרעה סופית בבקשה לאחר שתתקבל תגובת המשיבה ובכפוף להפקדה כספית.

טענות המבקשים

בהתייחס לסיכויי הערעור, המבקשים טוענים כי בפיהם טענות טובות אותן העלו בגדר הערעור שהוגש, ולסברתם יש להם סיכויים טובים לזכות בו.

באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי הוא נוטה לטובתם, שכן נוכח מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה והעובדה כי היא מנהלת תיק איחוד ביחס לחובותיהם לשלל נושיה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו, אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין.

בהקשר זה, טוענים המבקשים כי במידה ויועברו הכספים מכוח פסק הדין למשיבה, הרי שאלה ימצאו את דרכם לתוך תיק האיחוד ויחולקו בין נושיה השונים של המשיבה, ולעולם לא יוכלו להיות מוחזרים למבקשים. מכאן, הפגיעה אשר תיגרם למבקשים אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין גדולה מהפגיעה אשר עלולה להיגרם למשיבה נוכח עיכוב תשלום הכספים אשר נפסקו לה.

טענות המשיבה

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין ובמיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הראו סיכויי הצלחה בערעור.

באשר לקושי להשיב את המצב לקדמותו אם יבוצע פסק הדין, נטען כי המשיבה הינה עירייה הפועלת על פי פקודת העיריות, קיומה מובטח לתמיד הואיל ומאחוריה עומד משרד הפנים.

לחלופין, מציעה המשיבה כי הכספים שיועברו אליה מכוח פסק הדין יופקדו בידיו הנאמנות של בא-כוחה עד למתן פסק דין בערעור.

המסגרת הנורמטיבית

כידוע, הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין שמערערים עליו. ההלכה כפי שנקבעה הינה, אפוא, כי מי שזכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיקה סטייה מן הכלל.

סטייה מן הכלל האמור מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעור והשני, כי אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו.

בנוסף, על בית המשפט לשקול את מאזן הנזקים והנוחות ואת התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהצדדים אם הבקשה תתקבל או תדחה ואת האפשרות לתקנם.

ובחזרה לענייננו

אחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני מחליטה להיעתר לבקשה, באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

בפתח הדיון יצוין, כי אין בכוונתי להידרש לטענות הצדדים בעניין סיכויי הערעור ומרכז הכובד יועבר לדיון בסוגיות המתייחסות לקושי להשיב את המצב לקדמותו ולמאזן הנזקים והנוחות.

בהתייחס לאפשרות להשיב את המצב לקדמותו, נפסק כי כאשר עסקינן בחיוב כספי גרידא, אין נטייה לעכב ביצועו של פסק הדין, באשר לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, לבד ממקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה, אם יצליח בערעור. נקבע כי כאשר הוכח כי הנושה נתון בקשיים כלכליים או שנסיבותיו הן כאלה שקיים חשש שימנע את השבת הסכום בידו במקרה של קבלת הערעור (ע"א 3841/11 קלוגר נ' איזיקוביץ, פורסם במאגרים משפטיים, 02.08.2011).

אין חולק, כי המשיבה מצויה באיחוד תיקים בהוצאה לפועל. משכך, הכספים שישולמו למשיבה ע"י המבקשים מכוח פסק הדין עתידים להיות מועברים אל תיקי האיחוד, תך הסיכון שמא יחולקו בין נושיה השונים של המשיבה בטרם יוכרע הערעור. הגם כי מדובר בחיוב כספי אשר ניתן בדרך כלל לתיקון, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו והעובדה כי המשיבה מצויה באיחוד תיקים בהוצאה לפועל, הנני סבורה כי ביצוע פסק הדין אשר יגרור כאמור העברת הכספים המגיעים למשיבה מכוח פסק הדין לנושים, עלול להקשות עד מאוד ואולי אף לסכל את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, באם יתקבל הערעור ולו באופן חלקי.

בנסיבות העניין, ובאיזון בין האינטרסים של הצדדים, תוך שהבאתי בחשבון את האפשרות כי חלק מטענות המבקשים בערעור עשויות להתקבל, ונוכח הקושי בהשבת המצב לקדמותו במקרה שבפנינו, הגעתי למסקנה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין באופן חלקי, כך שמחצית מסכום פסק הדין תועבר לבא-כוחה של המשיבה אשר ישמור על כספים אלה בידיו הנאמנות עד לאחר מתן פסק דין בערעור, ואילו מחציתו השנייה הנותרת תעוכב עד להכרעה בערעור, ובכפוף לתוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ג, 31 מאי 2013, בהעדר הצדדים.