1. לפני בקשת התובע לביטול החלטת כב' הנשיאה גרסטל מיום 25.12.2013 למחיקת התביעה (להלן: "ההחלטה").

תמצית העובדות

1. ביום 7.2.2008 הוגשה תביעת התובע כנגד מדינת ישראל לתשלום 72.3 מיליון ₪. נטען בתביעה שהתובע התקשר בהסכם בעל פה עם מר בס, מנהל תחום בחוליית המודיעים במשרדי פקיד שומה חקירות חיפה צפון שבאגף מס הכנסה ומס רכוש. לפי הנטען הוסכם שהתובע יקבל 10% מסכום שתקבל המדינה בעקבות מידע שימסור לה אודות פרשה גדולה של העלמות מס ביחס לעמותת נאות איריס בקיסריה, הגופים והאנשים שבאו עמה במגע עסקי. בתביעה נטען בנוסף שהתובע העביר לנתבעת באמצעות מר בס "שק מלא מסמכים בקשר להעלמת המס שגילה ובס הודיע לו כבר באותה פגישה, לאור בדיקתו במחשב הנתבעת, כי הוא צודק וכי "עשו כאן דברים איומים"" (סעיף 6 (א) לכתב התביעה). התובע טוען שהשקיע מזמנו, מרצו וכספו וסייע בניהול החקירה ובהמצאת מידע ומסמכים לנתבעת ובסופו של יום נודע לו שבעקבות המידע שמסר גבתה המדינה לפחות 395 מיליון ₪ מהם הוא גוזר את סכום תביעתו בשיעור 10% מסכום זה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
2. התובע עתר למתן פטור מתשלום אגרת המשפט. בהחלטת כב' השופט יפרח מיום 18.3.2008 נקבע שהתובע ישלם בגין האגרה 1,000 ₪ שיישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק וישולמו אחת לשנה. הגנת המדינה בתמצית היא שלא נכרת הסכם כנטען וכי התובע אינו זכאי לכל גמול.
3. בבקשת המדינה להורות לתובע לספק לה פרטים נוספים וטובים יותר לנטען בתביעה, לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון נקבע בהחלטתי מיום 13.2.2013 כי התביעה כוללנית וסתמית ונעדרת כל פירוט אלמנטרי של עילת התביעה. סכומה מאידך גיסא אסטרונומי. בתביעה לא מצוין מהם המסמכים שהועברו על ידי התובע לטענתו, מהי העלמת המס שגילה, מהו סכום ההעלמה ואיזה גוף ביצע אותה. לא פורט בכתב התביעה על ידי מי הוגשו לשלטונות המס הצהרות כוזבות בדבר עסקאות ומה זהות הגורמים השונים כנטען בסעיף 10 לתביעה. לפיכך הוריתי לתובע לספק למדינה את הפרטים הנוספים כנדרש על ידה.

בהחלטתי ממועד זה נקבעו לאחר דיון מקיף גם השאלות עליהן על התובע להשיב בשאלון וכן המסמכים שעליו לגלות. בהחלטה נקבע שהפרטים הנוספים, המסמכים והמענה על שאלון יומצאו לנתבעת תוך 60 ימים ממועד מתן ההחלטה.

1. בישיבת ק.מ שהתקיימה לפני הנשיאה כב' השופטת גרסטל ביום 9.10.2013 נקבע שלמרות חלוף הזמן לא התקדם התיק כלל. לא הומצאו תשובות לשאלונים וגילוי מסמכים כללי וספציפי מצד התובע ולטענתו גם מצד הנתבעת, טענה המוכחשת על ידה. לדיון לא התייצב עורך הדין השלישי של התובע הגם שהתובע התייצב. התובע הודה באי קיום ההחלטה בעניין הליכי הביניים וציין שפיטר את עורך דינו הקודם עקב כך. בהחלטה ממועד זה נקבע:

"נראה כי קיים זלזול חמור ומתמשך מצד התובע בהליכי בית המשפט. אם לא יומצא כל הנדרש להשלמת ההליכים המקדמיים על ידי התובע תוך 7 ימים מהיום תימחק התביעה מחוסר מעש. חסד אני עושה עם התובע ובא – כוחו שאיני פוסקת הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין בזבוז ישיבת היום".

בהמשך ההחלטה ממועד זה נעתרה הנשיאה כב' השופטת גרסטל חלקית לבקשה להאריך את המועד לקיום ההחלטה בעניין הליכי הביניים, זאת לאחר שהובר לתובע שאינו זכאי לארכה וכי התביעה תימחק אם לא ישלים הכל תוך 14 ימים.

1. ביום 22.10.2013 הוגשה על ידי התובע הודעה על השלמת ההליכים המקדמיים. מתוכן ההודעה וצרופותיה עולה שהתובע אך חזר והגיש את אותם תצהירים שעמדו בבסיס בקשת המדינה למתן פרטיים נוספים, גילוי מסמכים ומענה על שאלונים שביסוד החלטתי מיום 13.2.2013 . תצהירי התובע שצורפו להודעה נערכו עוד ביום 30.12.2010. החלטתי מיום 13.2.2013 לא קוימה על ידי התובע כלל עד היום.
2. ביום 23.10.2013 עתרה המדינה למחיקת התביעה ולפסיקת הוצאות. התובע לא השיב על הבקשה. בהיעדר תגובה עתרה המדינה בבקשה מיום 27.11.2013 למתן החלטה בבקשה למחיקת התביעה ולפסיקת הוצאות. ביום 25.12.2013 ניתנה החלטת הנשיאה כב' השופטת גרסטל למחיקת התביעה בהיעדר התנגדות. החלטה זו היא נושא הבקשה שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובע עותר לביטול ההחלטה שנתנה במעמד צד אחד. לטענתו היה על המדינה לצרף לבקשתה תצהיר, ובנוסף לקבל את חתימת בית המשפט ביחס למועד הגשת הבקשה. על בית המשפט לבטל את החלטת המחיקה שניתנה במעמד צד אחד שכן לא ניתנה לו ההזדמנות לנצל את זכותו להישמע, ומאחר ופסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא הליך החורג המתכונת הרגילה והסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית. בנוסף נטען שההליכים המשפטיים בתיק מצויים בשלב מתקדם ביותר . בתצהיר שתמך בבקשה הצהיר התובע שבא כוחו הנוכחי הוא העורך דין השלישי המייצגו בתיק וכי עובדות ההליך מורכבות ביותר ומסמכיו מתויקים באחד עשר קלסרים לא מסודרים. בנוסף נטען שאין לייחס לבא כוח התובע זלזול כלשהו בהחלטות או כוונה להטעות את בית המשפט. התובע הצהיר שהוא מצוי בקשיים כספיים ויגרם לו נזק אם הבקשה לביטול המחיקה תידחה.
2. לטענת המדינה אין לבטל את ההחלטה לא מחובת הצדק ולא על יסוד שיקול דעת בית המשפט. התובע כלל לא כפר בכך כי קיבל את בקשת המדינה למחיקת התביעה לאחר שלא טרח לקיים את ההחלטות. ההחלטות המורות לתובע ליתן פרטים נוספים, לגלות מסמכים ולהשיב על שאלון ניתנו במעמד התובע אך הוא נמנע מלקיימן. תחת זאת הגיש הודעה תחבולנית תוך הטעית בית המשפט כאילו קיים את ההחלטות. גם בעת הזו לא סיפק התובע כל הסבר למחדליו . נטען בנוסף שלא היה כלל צורך לצרף לבקשת המדינה תצהיר שכן כל העובדות שביסודה עולות מתיק בית המשפט ומההחלטות שניתנו. לטענת המדינה סיכויי הצלחת תביעת התובע אפסיים, סכומה עצום ועובדותיה עמומות ובעניין זה לא נקט התובע כל צעד להבהיר את תביעתו בניגוד להחלטות שניתנו. נטען בנוסף שהתובע זלזל בבית המשפט ואינו זכאי לכל הקלה נוספת. מבוקש לדחות את הבקשה ולחייב את התובע בהוצאות נכבדות.

דיון

1. התובע לא סיפק בבקשתו כל הסבר לסיבת מחדלו להגיב לבקשה למחיקת התביעה, לטעם להפרת ההחלטה בדבר המצאת פרטים נוספים, גילוי מסמכים ומענה על שאלון, ולפשר הגשתם מחדש של תצהיריו משנת 2010 כחלק מהודעתו על השלמת ההליכים המקדמיים. התובע לא כפר בכך שבקשת המדינה למחיקת התביעה הומצאה לו. העובדות הצריכות להכרעה עולות מתיק בית המשפט ומההחלטות שניתנו, לא היה צורך בהגשת תצהיר מטעם המדינה על מנת להוכיחן. איני סבורה כי עלה בידי התובע לספק הסבר ולו אף דחוק לסיבת מחדליו המתמשכים. ביחס למחדלים אלה נפסק כבר בהחלטת הנשיאה כב' השופטת גרסטל כי הם מצביעים על זלזול חמור ומתמשך מצד התובע בהליכי בית המשפט. לאחר מתן החלטת הנשיאה כב' השופטת גרסטל לא תיקן התובע את מחדליו ואף הגדיל לעשות והודיע לבית המשפט על השלמת ההליכים המקדמיים באופן שגוי ומטעה. אין מנוס מלקבוע בשנית כי התנהלות התובע מצביעה על זלזול חמור בהליכי בית המשפט. במצב דברים זה אפילו תבוטל החלטת המחיקה שניתנה במעמד צד אחד לא תבוטל תוצאת המחיקה שהיא פועל יוצא של התנהגות התובע תוך הפרת ההחלטות שניתנו במעמד שני הצדדים. במצב דברים זה אין כל הצדקה לצעידה נוספת לקראת התובע על חשבון זכויות הצד שכנגד והציבור בכללותו. זאת אף בשים לב למשך התנהלות ההליך שהוגש על ידי התובע לפני למעלה משש שנים בגדרו התובע טרם קיים את הנדרש להבהרת תביעתו בפרטים נוספים ולמענה על שאלונים וגילוי מסמכים. אין לאפשר זילות נוספת של ההליך והשותפים לו. לא כל שכן כשההליך מתנהל על חשבון הקופה הציבורית גם מבחינת האגרה.
2. ההלכה ביחס לביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד על יסוד תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984 ידועה, ככל שמדובר בביטול על פי שיקול דעת בית המשפט יש לבחון את סיבת מחדל המבקש ואת סיכויי הצלחתו. (י. זוסמן. סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית); א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה אחת עשרה ). בנסיבות העניין לא עלה בידי התובע להוכיח אף לא אחד מהתנאים המצדיקים ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בלבד. אזכיר כי ההחלטה שמבוקש לבטל קובעת שהתביעה תימחק. לו אף היה מדובר בדחיית התביעה לא הייתה מסקנתי משתנה, אך הדברים נכונים ביתר שאת ביחס להחלטה בדבר מחיקת התביעה שאינה יוצרת מעשה בית דין.

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. התובע יישא בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.