1. ביום 15.9.2008 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 28.11.21 הוגשה הבקשה נשוא דיוננו לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מחובת הצדק ולחילופין להארכת המועד להגשת בקשה לביטולו בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
2. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
3. תחילה יצוין כי כתב התביעה הוגש עובר לכניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, כאשר הבקשה נשוא דיוננו ההוגשה לאחר כניסתן לתוקף של התקנות.
4. בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה צריכה להיות מוגשת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כאשר בתקנה 176(ב) לתקנות נקבע : "בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים".
5. מועד הגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, נקבע בתקנה 201 לתקנות, והארכת מועד שנקבע בחיקוק נקבע בתקנה 528 לתקנות.
6. מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי פסק הדין ניתן עוד ביום 15.9.08, וזאת על בסיס אישור מסירה ותצהיר מוסר ערוכים כדין. טענת המבקש, כי מעולם לא קיבל העתק מכתב התביעה והזמנה לדין, נטענה בעלמא ללא ביסוס עובדתי ולו מינימאלי, כאשר המבקש לא ציין כי הוא לא גר בכתובת בו בוצעה המסירה וכיוצ"ב.
7. אם לא די בכך, הרי שהמבקש טען בבקשתו כי מעולם לא קיבל העתק מפס"ד ו/או אזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ, ונודע לו על קיומו רק ביום 24.11.21. ברם, טענתו זו אינה עולה בקנה אחד עם טענות המשיבה שגובו במסמכים. המשיבה טוענת כי ביום 4.11.08 הגישה את פסק הדין שניתן לביצוע בלשכת ההוצל"פ ונפתח תיק הוצל"פ אשר מספרו 09-07704-08-5 (להלן: "התיק"). ביום 14.11.11 הגיש המבקש, באמצעות ב"כ דאז, הודעה על צו כינוס ובקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ (ראה: נספח 2 לתגובה). עוד טוענת שביום 1.10.13 אוחדו תיקיו של המבקש בהוצל"פ בהתאם לבקשתו, אשר אליה צורפה רשימת תיקי ההוצל"פ העומדים כנגדו. בין רשימת תיקי ההוצל"פ מופיע גם תיק ההוצל"פ נשוא בקשה דנא (ראה גם : סעיף 7 לתגובה). משמע, לכל הפחות משנת 2011 או לכל המאוחר משנת 2013 ידע המבקש אודות פסק הדין ושקט על שמריו. משכך, תמוהה טענתו אודות ידיעתו רק ביום 24.11.21.
8. שהתבקש המבקש ליתן תשובה לאמור בתגובת המשיבה בנדון, הצהיר במסגרת התצהיר שצורף לתשובה: "הריני להצהיר בזאת כי לא עיינתי ברשימת תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגדי לפני שחתמתי על המסמכים שנתבקשתי לחתום עליהם לשם איחוד התיקים שהיו פתוחים נגדי...".

אין למבקש להלין אלא על עצמו משביכר שלא לעיין ברשימת תיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגדו בטרם חתם על המסמכים, כאשר חזקה על אדם שחתם על מסמך שקרא אותו והבין את תוכנו.

בנסיבות האמורות, לא מצאתי כל טעם ו/או טעם מיוחד להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין הואיל והמבקש ידע אודות ההליכים נגדו כאמור לעיל ולא עשה דבר.

1. די בכל האמור לעיל בכדי לדחות את בקשת המבקש, שעה ששקט על השמרים במשך כל השנים, לא הגיש כל בקשה, כאשר למול זכות המבקש ליתן לו את יומו בבית המשפט עומדת גם זכות המשיבה לסופיות הדיון.
2. בסיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את המבקש בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד למשיבה בסך של 1,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ב, 06 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.