הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכך שהתיר לאחר, שאיננו מורשה לנהיגה, לנהוג ברכבו. בהמשך ולאחר שלא התייצב לדיונים, נגזר דינו בהעדרו. גזר דין זה בוטל במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי.

טיעוני הצדדים

התביעה טענה כי התרה לנהוג למי שאיננו מורשה דומה במהותה למתן היתר לשימוש בנשק ע"י מי שאיננו מורשה לכך. התביעה הפנתה לעברו של הנאשם, ובקשה להטיל עליו מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס – מרתיעים.

הסניגור טען כי יש להקל בעונשו של הנאשם נוכח חלוף הזמן. בנוסף יש להתחשב בכך שהנאשם איננו מכיר את האדם לו התיר לנהוג, אשר בקש לרכוש את הרכב. האחר נסע למרחק קצר במגרש חנייה סמוך לחצות הלילה. האחר לא נדון לפסילה בפועל. עוד בקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם שלאחר שחרורו מצה"ל התרועע עם חברה שלילית, אך התחתן, נולדה לו תינוקת, הוא עלה על דרך המלך ומפרנס את משפחתו בכבוד. פסילה עלולה להביא לפיטוריו. כמו כן צויין כי הנאשם נפצע במהלך טיול אופניים בחו"ל, הוכר כנכה בשיעור של 30% מטעם המל"ל, ומאז מתקשה בעבודה פיזית. הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

לבקשת ההגנה, ולאחר שקיבלה מהנאשם את פרטי הנהג לו התיר לנהוג, בדקה התביעה והודיעה כי האחר היה קטין בעת ביצוע העבירות וכי בטעות נרשם לו דוח בגין פקיעה, אותו מיהר לשלם. בנסיבות אלה, כתב האישום שהוגש נגדו בהמשך בוטל מחמת הסיכון בהרשעה כפולה.

הנאשם הביע חרטה, טען שלא ידע כי יש צורך לבדוק רשיון נהיגה בטרם התרה לאחר לנהוג. עוד הוסיף כי הוא נוהג יום יום ועברו איננו מכביד.

דיון והכרעה

העבירה בה הורשע הנאשם הינה חמורה עפ"י אופייה. התרה לאחר לנהוג, שעה שהוא איננו מורשה לכך, אכן ניתנת להשוואה עם התרת שימוש בנשק חם למי שאיננו מורשה לכך. זוהי עבירה חמורה, המטילה על הציבור סכנה של ממש. האפשרות החוקית היחידה לנהיגה ע"י מי שאיננו מורשה לכך הינה בעת לימוד נהיגה, אז מלווה הנהג הבלתי מורשה במורה לנהיגה, שעבר הכשרה מיוחדת וקיבל היתר מיוחד לעסוק בכך. רכבו של מורה הנהיגה מצוייד במערכת שליטה נפרדת על מנת לקדם את פני הסכנה הטבועה בנהיגתו של מי שאיננו מיומן בכך.

הטענה כי הנהיגה היתה בשעת לילה מאוחרת במגרש חנייה, ועל כן מסוכנת פחות, משקלה נמוך בעיניי.

עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם כלל לא הכיר את האחר, שבקש לרכוש את רכבו של הנאשם וסבר שהוא מורשה. טענה זו איננה עולה מעובדות כתב האישום, ואיננה סבירה נוכח העובדה שהנאשם מסר לתביעה על אתר את פרטיו של אותו אחר לצורך בדיקת טענותיו בדבר העונש שידע כי הוטל על האחר. לא זו אף זו, מבדיקת הדברים ע"י המאשימה, בהתאם לבקשת ההגנה, עולה כי האחר היה קטין בעת ביצוע העבירה, ועל כן ראוי היה לבדוק בשבע עיניים את שאלת הרשאתו של האחר לנהיגה בטרם מסירת ההגה לידיו, משכך גם עפ"י נסיבותיה העבירה חמורה.

כעקרון, עונש שהוטל על שותף לעבירה ע"י מותב אחד, יש לו השלכה על עונש שיטיל מותב אחר על השותף האחר.

בענייננו, שתי העבירות קשורות זו לזו, אך שונות במהותן, והגם שמהוות שני צדדים של אותו מטבע, זו שבוצעה ע"י הנאשם שלפניי, חמורה יותר, ונסיבותיה חמורות יותר, משעה שנודע כי האחר היה קטין באותה עת.

מעיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם עולה כי הוא הורשה לנהיגה בשנת 2000, ומאז צבר לחובתו 10 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2010 בגין שימוש בטלפון נייד. עוד בעברו עבירות של מהירות מופרזת, אי ציות לתמרור עצור ועוד. בשנת 2003 הורשע בגין גרימת תאונת דרכים.

נוכח מהות העבירה ונסיבותיה לצד עברו של הנאשם מחד גיסא, ובהתחשב בהודאתו, בחלוף הזמן ובנסיבותיו האישיות מאידך גיסא, אני סבורה כי יש מקום להטלת מאסר מותנה ופסילה שיאזנו זה את זה, כך שניתן יהיה להקל בכל אחד מהרכיבים הללו, לצד פסילה מותנית וקנס.

יצויין, כי הפסיקה שהגישה ההגנה איננה דומה לענייננו ולא ניתן להקיש ממנה לצורך גזר דין זה.

בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הינו:

* פסילה בפועל לתקופה שבין 6 חודשים לבין 18 חודשים * קנס שינוע בין 500 ₪ לבין 2,500 ₪.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים:

• אני גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה או נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, למעט פקיעה בת שנה ומטה, או התרה לאחר שאיננו מורשה לנהוג לפי סעיף 10(ב) לפקודה.
• אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 7 חודשים. הפקדת רשיון הנהיגה תיעשה עד ליום 28.2.13, שעה 12.00 במזכירות בית משפט השלום בנצרת.
• אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים.
• אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך -.1,000 ₪ או 10 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.13. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי.

הודע על זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, במעמד הצדדים.