ע"י ב"כ עו"ד אורי שרם

כללי

1. צד ג' 2, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") והתובעים ה"ה נג'אח ומוחמד סבייחי, התקשרו (ביום 21.1.1993) בחוזה פיתוח (להלן: "החוזה") (נ/16), לפיו ובין השאר "החכיר" המינהל לתובעים מקרקעין בשטח 660 מ"ר בכפר משהד, והידועים גם כמגרש מס' 2, חלקה 52 בגוש 17469 בקרקעות כפר משהד, והכל לצורך פיתוחם והקמת בית מגורים עליהם (להלן: "המגרש").

2. התובעים שכרו, בזמנו, את שירותיו המקצועיים של הנתבע, שהוא מהנדס ומודד מוסמך במקצועו, לצורך עריכת מפה מצבית למגרש (להלן: "המפה המצבית"), לשם הגשת בקשה לצד ג' 1, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מבוא עמקים (להלן: "הוועדה") ,למתן היתר לבניית בית מגורים בשטח 227 מ"ר (להלן: "הבית") על המגרש (להלן: "הבקשה").

3. לצורך עריכת המפה המצבית, בוצעה מדידה למגרש בתאריך 10.2.1993. המפה המצבית "נערכה" בהתאם לתכנית מפורטת בתוקף מס' 4210/2 בתאריך 15.2.1993. הנתבע/שולח ההודעה (להלן: "הנתבע" או "שולח ההודעה") הצהיר על-גבי המפה המצבית, כהאי לישנא: "אני מאשר כי זה העתק נכון של תרשים המדידה שבוצעה ביום 10/2 שנה 93 וכי הוא מתאים בדיוק את מצבם וגבולותיהם של המקרקעין המתוארים במועד המצוין לעיל. תאריך גמר התכנית – 15/2/93" ,וחתם על המפה המצבית, בתור המודד המוסמך ועורכה, בתאריך 23.2.1993 (נ/5, נספח 8).

וכן, הצהיר הנתבע, על-גבי המפה המצבית ובין היתר, כי "הריני מצהיר כי ביקרתי אישית בשטח, ביצעתי את המדידה בשטח, סימנתי את כל המבנים והתאמתי את הנתונים בתשריט ותכנית מס' _ או מפורטת_ בנות תוקף"!! (נ/5, נספח 8).

4. נציין, כי התובעים הגישו לוועדה את הבקשה בתאריך 25.2.1993. המהנדס מר סעיד דווירי ערך את הבקשה והיה מתכנן שלד הבניין (להלן: "המהנדס"). הנתבע גם סימן, על-גבי הבקשה, את קווי הבניין בתאריך 16.6.1993. וכן, התובעים מינו את המהנדס להיות אחראי לביקורת לעניין ביצוע עבודות הבנייה מושא הבקשה, והודעה על כך נמסרה לוועדה בתאריך 4.3.1993 (נ/2; נ/3 ו- נ/10). הנתבע גם הודיע בכתב לוועדה (ביום 16.6.1993), כי קו הבניין כפי שמופיע בבקשה, סומן על-ידו (נ/5, נספח 7).

5. הוועדה דנה בבקשה (בתאריכים 3.3.1993 ו- 4.5.1993), והחליטה לאשרה בתנאים, ובכללם התנאים הבאים: אישור מודד מוסמך בתוך שלבי הבנייה, אישור המינהל, הוכחת בעלות, תיקונים בתכנית לפני הסימונים שעשתה הוועדה על-גבי התכנית שהוגשה לה, הגשת תכנית מצבית מתוקנת לנכס שמותאמת לתכנית מפורטת מופקדת מס' ג'/4685, כולל סימון גבולות המגרש ושרטוט הבית בתוך המגרש, הגשת תשריט חלוקה חתום על-ידי המינהל, תיקון הבקשה ורישום המינהל בתור בעל הזכות בנכס וכיוצא באלה (להלן: "התנאים"). וכן, היתר הבנייה לבית הותנה בתנאי ראשוני, לפיו עבודות הבנייה של הבית תבוצענה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) התש"ל – 1970 (להלן: "התקנות") ובהתאם לנספחים החתומים, המאושרים והמצורפים להיתר, וכן מילוי התנאים שנדרשו.

6. ויודגש: המינהל רשום בבקשה כבעל הזכות בנכס (המגרש), והוא חתם על הבקשה (ביום 25.2.1993) בהדגישו, כי אין לו התנגדות עקרונית לתכנית הבנייה מושא הבקשה והכל בתנאי שזו תהיה מתואמת עם רשויות התכנון המוסמכות, וכי חתימתו על הבקשה היא לצורכי תכנון בלבד, ואין בה כדי להקנות כל זכות ליוזם התכנית או לכל בעל ענין אחר, וכי חתימתו באה במקום הסכמת כל בעל זכות במגרש או כל רשות מוסמכת לפי כל חוזה ועל-פי כל דין.

7. אכן ולפי דרישת הוועדה, נערכה מפה מצבית מתוקנת למגרש, והנתבע חתם עליה בתאריך 16.6.1993 (להלן: "המפה המצבית המתוקנת"). גם במפה המצבית המתוקנת הצהיר הנתבע, כי "ביקרתי אישית בשטח, ביצעתי את המדידה בשטח, סימנתי את כל המבנים והתאמתי את הנתונים בתשריט לתכנית מס' _ או מפורטת מס' _ בנות תוקף" וכי "אני מאשר בזה כי זה העתק נכון של תרשים מהמדידה שבוצעה ביום 10/2 בשנה 93 וכי הוא מתאר בדיוק את מצבם וגבולותיהם של המקרקעין המתוארים [המגרש-ש.ס.] במועד המצוין לעיל" (נ/3).

8. לאחר מילוי כל התנאים והגשת המפה המצבית המתוקנת לוועדה, נתנה הוועדה לתובעים היתר לבניית הבית בתאריך 18.7.1993. וכן, מסרה הוועדה לתובעים (ביום 25.1.1994), אישור להספקת שירותים (טופס 4), לפי תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ"א – 1981 (להלן: "טופס 4") (נ/17), וזאת לאחר שהוגשה לה בקשה לאישור מתן שירותים (טופס 3) חתומה כדין על-ידי המועצה המקומית משהד והמהנדס שהצהיר, כי הבית נבנה בהתאם להיתר. (נ/5, נספח 7א'2).

9. לימים, גילה המינהל, כי התובעים פלשו שלא כדין למגרש מס' 1, שבבעלותו והסמוך למגרש (להלן: "המגרש הסמוך"), וביצעו עבודות בנייה עליו: הקמת סככה, סלילת דרך גישה לבית, ובניית חלק מהבית. (להלן: "הסגת הגבול").

10. המינהל הגיש לבית-המשפט תביעה לפינוי וסילוק ידם של התובעים מהמגרש הסמוך, וכן לתשלום דמי שימוש ראויים (ת.א. 4291/03) (להלן: "התביעה לסילוק יד"). התביעה לסילוק יד נדונה לפני כב' השופטת נבילה דלה-מוסא.

11. במהלך המשפט בתביעה לסילוק יד, הגיעו הצדדים דשם לידי הסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של פסק-דין בתאריך 7.2.2011, לפיה ובין השאר, ניתנה לתובעים האופציה לחכור את המגרש הסמוך, בהתאם למפרט הכספי שהוצג לבית-המשפט, וזאת בתום 6 חודשים מיום מתן פסק-הדין, שאם לא כן ומסיבה שאינה תלויה במינהל, יפנו התובעים את המגרש הסמוך ויחזירו למינהל וגם ישלמו למינהל דמי שימוש ראויים בסך של 15,000 ₪ לשנה.

12. בתביעות דנן, שהוגשו ביום 1.4.2008, טענו התובעים, בין השאר, כי הנתבע הפר את חוזה ההתקשרות והכין מפה מצבית שגויה לנכס. הוא התרשל בעבודתו. המדובר ברשלנות מקצועית. הנתבע גם הפר חובה חקוקה לטובתם. התובעים ביססו את עילת תביעתם הנזיקית על שתי עוולות: האחת, הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח – 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") , והשנייה, הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

13. הנתבע הכחיש, בזמנו, את טענותיהם המהותיות של התובעים שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. לדידו, יש לדחות את התביעה בהיותה קנטרנית, טורדנית, וניסיון סחיטה והתעשרות שלא כדין.

14. וכן, טען הנתבע בכתב ההגנה, בין השאר, כי הוא סימן את קווי הבניין של המגרש והבית, והכין את המפה המצבית של המגרש, לאחר שיצא לשטח וביצע מדידה במקום. בזמנו ולצורך עריכת המפה המצבית של המגרש, מסר לו התובע 1 תכנית ההגשה שהוכנה על-ידי המהנדס, תרשים הסביבה, תכנית החלוקה של הקרקע ושאר המסמכים של המינהל שהיו ברשותו. לצורך סימון קווי הבניין ועריכת המפה המצבית של המגרש ,הוא עשה את הפעולות הבאות: ביקור בשטח יחד עם התובע 1, אשר הצביע לו על גבולות המגרש שהיו מסומנים לפי נקודות ברזל; אימות מיקום נקודות הברזל בהתאם לתרשים הסביבה לפי תכנית חלוקת הקרקע שהוכנה על-ידי המינהל; הכנת מפה מצבית לפי דרישות התקנות והוצאת האישור בדבר סימון קווי הבניין. המפה המצבית של הנכס וסימון קווי הבניין של המגרש והבית, הם נכונים, מדויקים ותואמים את דרישות הדין, תרשים הסביבה ותכנית החלוקה של המגרש, שהוכנה על-ידי המינהל ואושרה על-ידי רשויות התכנון והבניה המוסמכות.

15. וכן, טען הנתבע בכתב הגנתו, כי הוא לא התרשל כלפי התובעים בעריכת המפה המצבית של המגרש וסימון קווי הבניין. ההפך הוא הנכון. הוא נתן לתובעים שירותים מקצועיים כדין, על הצד הטוב ביותר וללא רבב. התובעים פלשו, בכוונה זדונית, למגרש הסמוך והסיגו את גבולו של המינהל. התובעים הקימו, בכוונה, את ביתם שלא בהתאם למפה המצבית של הגרש וסימון קווי הבניין. המדובר בסטייה ניכרת מהמפה המצבית של המגרש. התובעים אשמים, באופן בלעדי, להסגת הגבול ולנזקים שנגרמו למינהל בגינה.

16. במהלך המשפט בתביעה העיקרית ולאחר שהצדדים הגישו ראיותיהם בתצהירים ואף נשמעו עדויותיהם של התובע 1 ושל הנתבע ועדיו, הגיעו התובעים והנתבע לידי הסכם פשרה בכתב, לפיו לסילוק סופי ומוחלט של התביעה ושאר טענותיהם של התובעים כנגד הנתבע, בקשר לבניית הבית, ישלם הנתבע לתובעים סך של 60,000 ₪ (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם הפשרה אושר וקיבל תוקף של פסק-דין (חלקי) ביום 16.12.2014 (להלן: "פסק-הדין החלקי").

17. וכן, בפתח ישיבת ההוכחות בהודעה לצדדים השלישיים, הגיעו שולח ההודעה והצדדים השלישיים לידי הסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה לא ייחקרו המצהירים על תצהיריהם ולא ישמעו עדים נוספים. הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב, ובית המשפט ייתן פסק-דין על יסוד המסמכים שבתיק, וכך היה.

טענות שולח ההודעה

18. שולח ההודעה טוען, כי הוא זכאי כלפי הצדדים השלישיים או מי מהם לשיפוי מהם בשל הסעד הכספי שנפסק נגדו בתביעה כאמור בפסק-הדין החלקי, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

19. אליבא דשולח ההודעה, הוועדה אחראית לנזקים שנגרמו לתובעים בשל הסגת הגבול. הוועדה התרשלה במילוי תפקידה ואף הפרה חובות חקוקות. הוועדה התרשלה במילוי תפקידה וסמכויותיה על-פי הדין לאורך כל הדרך, הן בהליך מתן ההיתר, הן בהליך הפיקוח על בניית הבית והן בהליך מתן טופס 4. הוועדה לא הפעילה את סמכותה על-פי הדין לוודא, כי בניית הבית תהיה בגדרי הדין ולפיו, ולא פעלה כפי שוועדה מקומית לתכנון ולבניה סבירה ומיומנת הייתה מתנהגת בנסיבות העניין. לחילופין, הוועדה הלא הקטינה את הנזק.

20. וכן, טוען שולח ההודעה, בין השאר, כי המינהל התרשל במילוי תפקידו וניהול מקרקעי ישראל בגדרי הדין. הוא גם הפר את דיני התכנון והבניה, בכל הקשור לבניית הבית, החל משלב הרישוי ועד למתן טופס אכלוס. הוא שיווק את המגרש לתובעים ללא תשריט חלוקה או תכנית לצרכי רישום כדין. הוא התרשל בסימון גבולות המגרש. לא מילא את פקידו הסטטוטורי, בכל הקשור להסגת הגבול, לא דאג לתכנית חלוקה מאושרת של המגרשים המשווקים בחלקה, בה נמצאים המגרש והמגרש הסמוך. הוא מכר לתובעים מגרש ללא גבולות מסומנים ומדויקים או עם גבולות מסומנים אך מוטעים ולא מדויקים. וכן, הוא הסכים, בשתיקה, להסגת הגבול, והוא לא פעל, כפי שבעל מקרקעין סביר ומיומן היה נוהג בנסיבות העניין. לחילופין, המינהל לא הקטין את הנזק.

טענות הוועדה

21. הוועדה מכחישה, מנגד, את טענותיו המהותיות של שולח ההודעה שביסוד עילת ההודעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור השיפוי/ההשתתפות.

וכן, דין ההודעה נגדה להימחק או להידחות על הסף, מחמת התיישנות, שיהוי, העדר עילה, העדר יריבות או חזקת התקינות. מה עוד, שמדובר בהודעה קנטרנית וטורדנית.

22. וכן, טוענת הוועדה, כי היא לא התרשלה כלפי שולח ההודעה. ההיתר ניתן כדין ולא נפל פגם כלשהי בהליך נתינתו. היא לא אחראית לשגגה שנפלה במפה המצבית של הנכס. על-פי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), האחריות הבלעדית על התכנון ותוכן הבקשה להיתר היא על בעל ההיתר (התובעים), מתכנן שלד הבניין (המהנדס) או עורך המפה המצבית של המגרש (שולח ההודעה) ,והיא הסתמכה על הצהרותיהם.

23. כמו-כן, טוענת הוועדה, כי היא לא חבה חובת זהירות כלשהי כלפי שולח ההודעה, וממילא היא לא התרשלה כלפיו או כלפי התובעים. במקרה דנן, היא ביצעה את תפקידה, במיומנות, בסבירות, בזהירות ובהתאם לתפקידה וסמכויותיה הסטטוטוריים. אשמם של התובעים או הנתבע או המינהל הוא אשר גרם לנזקים הנטענים והמוכחשים כשלעצמם.

24. לעניין הנזקים הנתבעים והמוכחשים, טוענת הוועדה, כי לתובעים לא נגרם נזק. לחילופין, המדובר בנזקים מופרזים ומוגזמים וללא אחיזה במציאות או בדין. אין קשר סיבתי בין התנהגותה לנזקים הנטענים.

טענות המינהל

25. גם המינהל מכחיש, למעשה, את טענותיו המהותיות של שולח ההודעה שביסוד עילת ההודעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור השיפוי/ההשתתפות. לדידו, המדובר בהודעה טורדנית, קנטרנית ומהווה ,הלכה למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט.

26. המינהל מוסיף וטוען, כי אין זה מתפקידו לבדוק את הבקשה או לפקח על בניית הבית. הוא פועל אך ורק על-פי חוק ונוהלים. הוא לא סימן בשטח את גבולות המגרש. המגרש שווק לתובעים על-פי תכנית מפורטת מס' ג'/4210 (להלן: "התכנית"). חתימתו על הבקשה משמשת אך ורק לצורך הודעה לוועדה, כי לתובעים זכויות במגרש על-פי החוזה. הוא לא בודק את התכניות המוגשות לו, לרבות המפה המצבית של המגרש, לא כל שכן, אם תכנית הבניה חורגת מקו הבניין או מהמגרש. לעניינים אלה, הוא סומך את ידו על המפה המצבית של המגרש, הנערכת על-ידי מודד מוסמך.

27. במקרה דנן, פעל המינהל כדין ועל-פי נוהליו. הוא לא סימן גבולות המגרש. שולח ההודעה הצהיר ,כי הוא סימן את גבולות המגרש וערך את המפה המצבית למגרש. מסתבר, כי המפה המצבית למגרש הייתה מוטעית. יוצא, כי שולח ההודעה הוא זה שהתרשל כלפי התובעים וגרם להם נזקים. שולח ההודעה אחראי, באופן בלעדי, לפצות את התובעים על נזקיהם. על-כן, דין ההודעה להידחות.

דיון והכרעה

28. אפתח ואומר, כי לאחר שבחנתי את הראיות שלפניי ולאחר שעיינתי, עיין היטב, בכתבי הסיכומים, נחה דעתי, כי שולח ההודעה לא הוכיח כדין את עילת ההודעה לצדדים השלישים ודין ההודעה האמורה להידחות.

ראשית, לית מאן דיפליג, כי בתחילת חודש פברואר 1993 או בסמוך לכך, התקשרו התובעים והמודיע בחוזה קבלנות בעל-פה, לפיו התחייב המודיע לערוך עבור התובעים ובין השאר מפה מצבית למגרש, והכל בהתאם לתקנה 1א' לתקנות, וכי על המפה המצבית האמורה להכיל את הפרטים המפורטים בתקנה 4 לתקנות (להלן: "החוזה הקבלני"). התובעים שילמו למודיע את שכרו הקבלני המוסכם.

לפניי ,הוכח כדין, כי המודיע הפר את החוזה הקבלני, אף הפרה יסודית. בסתירה פוזיטיבית, קוטבית ומוחלטת לגרסתו של המודיע ולעדותו, כי הוא הכין וערך עבור התובעים מפה מצבית לנכס מדויקת, נכונה ובהתאם להוראות הדין שלעניין (תקנות 1א' ו- 4 לתקנות) ולצורך כך הוא יצא אישית לשטח, ביצע מדידות וסימונים כדין, ערך וחתם על המפה המצבית לנכס ולא התרשל כלל במתן השירות הקבלני המקצועי דנן (כתב ההגה, סעיפים 7, 9 ו- 19; ההודעה לצדדים השלישיים, סעיפים 2 ו- 3; נ/5, סעיף 9; נ/5, נספח 7; עמ' 28, ש' 24; עמ' 32, ש' 33-10; עמ' 33, ש' 9-1; עמ' 35, ש' 16), העיד המודיע עצמו והודה , כי הוא לא יצא לשטח ולא ביצע מדידות וסימונים לפרטים המסומנים במפה המצבית לנכס, ובכלל זה המגרש וגבולותיו, קווי בניין, גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים והגבולות עם המגרש וקווי הבניין שלהן, הבניינים הסמוכים למגרש וכיוצא באלה, ואף לא הכין ולא ערך את המפה המצבית לנכס. הוא רק חתם על המפה המצבית לנכס. מי שיצא לשטח, ביצע מדידות וסימונים לפרטים המסומנים במפה המצבית לנכס ומי שערך, למעשה, את המפה המצבית לנכס הוא אחיו, מר ענאן עבדאלראזק, העובד במשרדו ולא היה מודד מוסמך במקצועו (להלן: "ענאן"). ענאן קיבל רישיון מודד מוסמך רק בתאריך 9.5.1993. וכן, המדידות והסימונים של גבולות המגרש נעשו על-פי הצהרת התובע 1 בלבד. (עמ' 29, ש' 12-7; עמ' 30, ש' 13-1; עמ' 33, ש' 11, ש' 26-25; עמ' 35, ש' 24-11; עמ' 36, ש' 30-8; עמ' 37, ש' 9-1, 33-22; עמ' 38, ש' 19-11).

יוצא, כי עדותו של שולח ההודעה, הן לעניין המדידה והסימונים של המגרש, קווי הבניין, הבניינים הסמוכים וכיוצא באלה ,והן לעניין הכנת ועריכת המפה המצבית למגרש, היא עדות מפי השמועה ובתור שכזו אינה קבילה בבית-המשפט.

29. שנית, עדותו של שולח ההודעה, בעניינים המהותיים שבמחלוקת, אינה סבירה ואינה מהימנה עליי, וזאת בלשון המעטה. על-פי התנהגותם של העדים והתרשמותי הישירה מהם ובשים לב למכלול נסיבות העניין ואותות האמת, אומר, ללא כל היסוס, כי המודיע לא העיד את האמת, רק האמת וכל האמת. עדותו, לאורכה ולרוחבה, הייתה מניפולטיבית, מופרכת ומלאה סתירות (פנימיות וחיצוניות) מהותיות ויורדות לשורשו של עניין, והכל ללא הסבר סביר ומהימן. בנוסף לסתירות המהותיות שבעדותו של המודיע ואשר פורטו בסעיף 28 דלעיל, ישנן סתירות אחרות בעדותו ,בנושאים קרדינאליים שבמחלוקת, הן באשר למועד הסמכת ענאן להיות מודד מוסמך (עמ' 30, ש' 5-4), הן לעניין השכר הקבלני ששולם לו על-ידי התובעים (נ/5, סעיף 5.7; עמ' 28, ש' 24; עמ' 30, ש' 27-19), הן לעניין מדידת וסימון המגרש על-ידי המינהל כביכול (נ/5, סעיף 7(4); עמ' 28, ש' 24; עמ' 29, ש' 7; עמ' 31, ש' 21; ש' 28-27; עמ' 32, ש' 20-1; עמ' 36, ש' 33-1; עמ' 37, ש' 9-1; עדות עד הגנה מס' 2, מר גיל וקנין (להלן: "גיל"), בעניין זה, עמ' 43, ש' 11-4; עמ' 47, ש' 33-27; עמ' 48, ש' 19-8, ש' 31-26),

והן לעניין התכנית המפורטת המאושרת ותשריט חלוקת המגרש המאושר (נ/5, סעיפים 5.2, 5.3, 6, 7; עמ' 28, ש' 24; עמ' 36, ש' 30; עמ' 37, ש' 21-1; עמ' 38, ש' 25; עדות גיל, עמ' 42, ש' 32-22; ש' 6-5, ש' 20; עדות המהנדס, עמ' 61, ש' 9-1; עמ' 64, ש' 23-16; עמ' 66, ש' 28-25; עמ' 67, ש' 4-2; נ/2, נ/3, נ/7, נ/8, נ/10; נ/13, נ/14, נ/15, נ/16 ו- נ/19).

מכאן מסקנתי, החד-משמעית, כי בעניינים המהותיים שבמחלוקת אין ביכולתי לסמוך על עדותו של שולח ההודעה ולהעניק לה משקל ראייתי כלשהו. המדובר בעדות לא מהימנה, שהופרכה ונסתרה, מניה וביה, על-ידי ראיות קבילות ובעלות משקל ובכלל זה ראיות ההגנה, כפי שפירטתי, בהרחבה, דלעיל.

30. שלישית, עדותו של התובע 1 הן לעניין הליך הכנת ועריכת המפה המצבית למגרש ומיהות עורכה והן לעניין השגגה המהותית שנפלה במפה המצבית האמורה וסיבת הסטייה מקווי הבניין החוקיים, (עמ' 20, ש' 7-6; עמ' 21, ש' 3, 32) , הייתה סבירה ומהימנה עליי. עדות זו, לא רק שהיא עומדת בסתירה פוזיטיבית, קוטבית ומוחלטת הן לגרסת שולח ההודעה, כאמור בכתב ההגנה ובהודעה לצדדים השלישים והן לעדות שולח ההודעה במהלך החקירה הראשית, אלא שהיא אושרה על-ידי שולח ההודעה דווקא, במהלך חקירתו שתי וערב, כאמור ומפורט בסעיף 28 דלעיל.

31. רביעית, עדותו של גיל לעניין תכנית בניין ערים (תב"ע) המאושרת ,תשריט חלוקת המגרש המאושר והליך שיווק מגרשים על-ידי המינהל וכיוצא באלה (עמ' 42, ש' 33-24; עמ' 43, ש' 28-4; עמ' 45, ש' 33-19; עמ' 47, ש' 31-25; עמ' 48, ש' 23-20) , הייתה, ככלל, סבירה ומהימנה. לעדות זו, מצאתי חיזוק, אישור ותימוכין גם במוצגים נ/2, נ/3, נ/7, נ/10, נ/13, נ/14, נ/15, נ/15 ו- נ/19. למותר לציין, כי עדותו של גיל דן עומדת בסתירה פוזיטיבית ומוחלטת לעדותו של שולח ההודעה.

32. חמישית, פקודת המדידות – 1929 (להלן: "פקודת המדידות") מסדירה, מבחינה נורמטיבית, עניין מדידת קרקעות ומתן רישיונות למודדים. לפי פקודת המדידות, לא יעסוק אדם במקצוע המדידה אלא אם יש בידו רישיון מודד מוסמך (סעיף 3 לפקודת המדידות). וכן, אדם המשיג גבולו של מקצוע המדידה ועוסק במדידה שעה שאין לו רישיון כדין לכך, עובר עבירה פלילית (סעיף 6 לפקודת המדידות). התנאים לקבלת רישיון מודד מוסמך נקבעו בתקנות 3 ו- 9 לתקנות המודדים (מקצוע המדידה), תשמ"ב- 1982 (להלן: "תקנות המודדים") ובכללם, סיום לימודים במדעי הגאודזיה או בהנדסה גיאודטית או בהנדסה אזרחית במוסד להשכלה גבוהה שהוכר על-ידי שר הבינוי והשיכון, סיום התאמנות אצל מודד מאמן ועמד בבחינות, והכל כמפורט בפרקים ג' ו- ד' לתקנות המודדים. במקרה דנן, הוכח לפניי כדין, כי ענאן השיג את גבולו של מקצוע המדידה וביצע מדידה למגרש ואף הכין וערך את המפה המצבית למגרש, והכל שלא כדין.

בהתנהגותו דנן, עבר ענאן עבירה פלילית לכאורה, לפי סעיף 6 לפקודת המדידות.

וכן, שולח ההודעה מסר, בכוונה, לתובעים ולוועדה את המפה המצבית למגרש ומדידת קווי בניין, כשהוא יודע, במפורש, כי הן לא כדין ואינן ממלאות אחר הוראות פקודת המדידות ותקנות המודדים ואף תוך הצגת מצג זדוני של עובדות והצהרות שאינן אמת, בלשון המעטה, לפיהן "הריני להצהיר כי ביקרתי אישית בשטח, ביצעתי את המדידה בשטח, סימנתי את כל המבנים והתאמתי את הנתונים בתשריט לתכנית מס' _ או מפורטת מס' _ בנות תוקף".

וכן: "אני מאשר בזה כי העתק נכון של תשריט המדידה שבוצעה ביום 10/2 שנה 93 וכי הוא מתאר בדיוק את מצבם וגבולותיהם של המקרקעין המתוארים במועד המצוין לעיל" (נ/3; נ/5 – נספח 8).

כמבואר, המפה המצבית למגרש שגויה היא, ואינה ממלאת אחרת הוראות החוק, התקנות, פקודת המדידות ותקנות המודדים.

33. שישית, שולח ההודעה לא הוכיח כדין, כי הצדדים השלישיים או מי מהם התרשלו או הפרו חובה חקוקה לטובתו, בכל הקשור להליך מתן ההיתר, מתן טופס 4 והליך הפיקוח והבקרה על הקמת הבית על המגרש. טענותיו לעניין זה ועם כל הכבוד, כלליות ובעלמא הן.

34. שביעית, שולח ההודעה הפר את החוזה הקבלני, אף הפרה יסודית. הוא גם התרשל כלפי התובעים והצדדים השלישיים בכל הקשור לעריכת מפה מצבית למגרש. הוא מסר לתובעים ולצדדים השלישיים מפה מצבית למגרש, כשהיא לא מדויקת, לא נכונה ואינה ממלאת אחר הוראות הדין שלעניין, במיוחד הוראות החוק, התקנות, פקודת המדידות ותקנות המודדים. המדובר ברשלנות מקצועית רבתי וחמורה עד למאוד. התובעים והצדדים השלישיים הסתמכו על המפה המצבית למגרש האמורה. התובעים הקימו את ביתם, בהסתמך על המפה המצבית למגרש דנן. שולח ההודעה אחראי, באופן בלעדי, לסטיית הבית מקווי הבניין שבהיתר ובתב"ע המאושרת. הסטייה האמורה גרמה לתובעים נזקים. שולח ההודעה גרם, באשמו המכריע, הן לסטייה האמורה והן לנזקי התובעים שנגרמו להם כתוצאה מן הסטייה דנן (סעיף 64 לפקודת הנזיקין). על-כן, הוא נושא, באופן בלעדי, בנזקיהם של התובעים, כאמור בפסק-הדין החלקי).

שאר טענותיו של שולח ההודעה

35. מסקנתי דלעיל, מייתרת, למעשה, את הדיון בשאר טענותיו של שולח ההודעה, שבלאו הכי לא מצאתי בהן ממש ודינן להידחות.

התוצאה

36. התוצאה היא, אפוא, כי אני דוחה בזה את ההודעה לצדדים השלישיים. שולח ההודעה ישלם לצדדים השלישיים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ כחוק, בסך של 7,500 ₪ לכל אחד מהם, וביחד – 15,000 ₪.

הסכום הפסוק ישולם לצדדים השלישיים, באמצעות באי-כוחם, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק-הדין לשולח ההודעה, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אב תשע"ה, 24 יולי 2015, בהעדר הצדדים.