<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד רנא ח'טיב

הנאשם – נוכח

הסנגור- עו"ד עלא חידר

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך מוגן נוסף – שלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 13/7/05 בית מגורים בן שתי קומות בשטח כולל של כ-130 מ"ר, אשר נבנה על קרקע שייעודה חקלאי, אולם מזה תקופה של כ- 7.5 שנים מופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם.

זאת ועוד, הנאשם הורשע כבר בעבר בת.פ. 3860/06 בבית משפט השלום בעכו, בגין אי קיום הצו השיפוטי הנ"ל והוטל עליו במסגרת גזר הדין מאסר על תנאי בן 5 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק זה, וכן הוטלה עליו התחייבות כספית בסכום של 10,000, אשר יש להפעילה בתיק זה (ראה ת/1 ו-ת/2).

ב"כ המאשימה ביקשה, לפיכך, בתיתה את הדעת לעובדה שאין עסקינן בהרשעה ראשונה של הנאשם בעבירה של אי קיום הצו השיפוטי, ועל רקע המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, כי יושת על הנאשם בתיק זה מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר על תנאי וכן מאסר על תנאי, קנס כספי הולם, חתימה על התחייבות כספית והפעלת ההתחייבות הכספית ת/2. עוד יצוין בנקודה זו, כי ב"כ המאשימה טענה כי רכיבי הענישה הנ"ל כלולים במתחם הענישה ההולם בנסיבותיו של תיק זה.

מנגד, טען הסנגור, כי הנאשם לא ישב במהלך השנים ב"חיבוק ידיים" וכי ניסה לפעול לשינוי המצב התכנוני יחד עם אנשים נוספים, המתגוררים בסמוך אליו (ראה נ/3). עוד הוסיף וטען הסניגור, כי כיום קיים סיכוי רב יותר לאישור תוכנית מתאר חדשה, דבר שיסלול את הדרך להכשרת הבנייה הלא חוקית, בסופו של דבר. (ראה נ/1, נ/2 ונ/4).

עוד טען הסניגור, כי עסקינן בנאשם שנסיבותיו האישיות קשות, שכן הנאשם ובני משפחתו מתפרנסים מקצבת הבטחת הכנסה, מה גם שאשת הנאשם חולה (ראה נ/5 ונ/6).

לפיכך, ביקש הסניגור להאריך את המאסר על תנאי התלוי והעומד נגד הנאשם, ולחילופין, לאפשר לנאשם לרצות מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, כל זאת בצד התחשבות בגובה הקנס שיושת על הנאשם. הסניגור, בבקשתו להארכת המאסר על תנאי, הפנה לשני גזרי דין שניתנו על ידי (ראה נ/7). דא עקא, שבשני גזרי הדין הנ"ל דובר בנאשמים שנסיבותיהם האישיות היו קשות במיוחד – האחד היה בן 83 והאחר היה נכה, מה גם שבמקרים נשוא גזרי הדין הנ"ל לא דובר בצו שיפוטי שהורה על הריסת בנייה לא חוקית אשר נבנתה בקרקע חקלאית, כדוגמת המקרה שבפנינו.

לאחר ששקלתי את מהות העבירה שבפניי, אשר יש בה, כאמור, הן פגיעה במערך התכנוני והן פגיעה בשלטון החוק ועל רקע העובדה שעסקינן בנאשם שהורשע כבר בעבר בגין אי קיום הצו השיפוטי, הנני בדעה כי אין מנוס מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, זאת תוך מתן הדעת לחומרא לכך שהנאשם הצטווה להרוס בנייה למגורים על קרקע שייעודה חקלאי, דבר המוסיף נופך של חומרה לנסיבותיו של תיק זה.

מתחם הענישה ההולם, בנסיבותיו של תיק זה, כולל בחובו, לפיכך, עונש של מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר על תנאי, מאסר על תנאי, קנס כספי הולם, חתימה על התחייבות כספית והפעלת ההתחייבות הכספית – ת/1.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את טיעוני הסניגור באשר לסיכוי הקיים כיום להכשרת הבנייה הלא חוקית ובאשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם. באמור לעיל, יש על מנת להצדיק הפעלת המאסר על תנאי בחופף למאסר בפועל וקביעה שעונש המאסר בפועל ירוצה על ידי הנאשם בדרך של עבודות שירות.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים.

הנני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן ה- 5 חודשים, שהושת על הנאשם בת.פ. 3860/06 בבימ"ש השלום בעכו, זאת בחופף לתקופת המאסר בפועל הנ"ל.

סה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, בדרך של עבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה על עבודות שירות, היינו במועצה הדתית "נשר", החל מיום 4.3.13 בשעה 08.00 שאז יתייצב הנאשם לתחילת ביצוע עבודות השירות במתחם בית סוהר "חרמון". הנאשם מוזהר בזה כי נאסר עליו לשתות אלכוהול בעבודה או להגיע בגילופין למקום העבודה הנ"ל, וכי התנהגות מסוג זה תהווה עילה להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר בפועל של ממש. עוד מוזהר בזה הנאשם, על פי בקשת הממונה על עבודות שירות, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי יתרת העונש במאסר של ממש.

למאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

תקופת התנאי תחל בעוד חצי שנה.

לתשלום קנס בסך 18,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב 30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 600 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 15/3/13.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

הנני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית ת/2, שהינה בסכום של 10,000 ₪, זאת באופן שהנאשם ישא בתשלום הסכום הנ"ל ב- 25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך 400 ₪ כל אחד, זאת החל מיום 15/3/13 .

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 15,000 ₪, או 75 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

תקופת ההתחייבות תחל בעוד חצי שנה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 15 יום.

המזכירות תמציא העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ג, 03/02/2013 במעמד הנוכחים.