<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד שולץ

ב"כ הנאשם: עו"ד בינו

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

<#2#>

החלטה

מדובר בתיק בו גזר דין ניתן ביום 5.9.11 כאשר הונח לפני כתב אישום מתוקן. כתב האישום המתוקן זה, ייחס לנאשם עבירה על תקנה 26(2) – נהיגה תחת השפעת אלכוהול, סעיף 62(2) נהיגה בקלות ראש ותקנה 21 ב' (2) גרימת תאונה.

הצדדים הניחו בפני הסדר טיעון מפליג לקולא במסגרתו נגזרו על הנאשם 60 ימי פסילה בלבד, קנס כספי בסך 1,000 ₪ ו- 2 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. על הנאשם הוטל ריצוי 300 שעות של"צ כפי המלצת שירות המבחן תוך שבית המשפט מתרה בנאשם כי היה ולא ירצה העבודות כנדרש יוחזר עניינו בפני וייגזר עונש חמור יותר.

בפני הוגשו תסקירי שירות המבחן ובסופו של יום התברר כי עד היום ריצה הנאשם סך 155 שעות בלבד. מתסקיר זה עולה כי שירות המבחן נאלץ להחליף שלוש מסגרות שונות ואין כל אמת בטענותיו של הנאשם כי החלפת מקום ריצוי העבודות לא היתה בעטיו.

מטעמי צנעת הפרט, לא אוסיף ואפרט שאר הדברים הכלולים בתסקיר שירות המבחן.

הריני שבה ומביעה אי הסכמתי לסלחנות שבה נוהג שירות המבחן כלפי התנהלותו של הנאשם אשר בהתנהגותו, מסכל השלמת ריצוי העונש ככתבו וכלשונו.

ויודגש, נכותו מצבו הגופני והנפשי היו לנגד עיני הצדדים ונגד עיני בית המשפט ביום גזר הדין ובעובדה שמדובר באדם קטוע רגל, היה כדי לגרום להטלת עונש מפליג לקולא. הנאשם פירש שלא כהלכה את מידת הרחמנות בה נהג בית המשפט עמו בקובעו גזר הדין. עתה בפני הצעת שירות המבחן לוותר על קרוב למחצית שעות השל"צ המקוריות ולהמירן בפיקוח.

דעתי שונה. בקביעת העונש הראוי, בית המשפט איננו יכול לתת משקל אך ורק לאינטרס הנאשם. שעה שהנאשם בהתנהגותו מוכיח כי איננו מפנים טעותו ונוקט באמצעים להפיכת גזר הדין לאות מתה - אין מנוס אלא מלנהוג כפי אזהרתי המפורשת בגוף גזר הדין. משלא ביצע הנאשם כמחצית מכמות עבודות השירות ולמרות נכותו, יש להמיר יתרת העונש בענישה קונקרטית אשר איננה מצטמצמת לפיקוח שירות המבחן בלבד.

הנני ערה לכך, שרחמיה של התובעת נכמרו על הנאשם ולהצעתה, להוסיף חודש פסילה אחד בלבד, אולם דעתי שונה מדעתה. משהוכיח הנאשם בהתנהגותו כי איננו מפנים טעותו, אין מנוס אלא מלגזור עליו עונש ממשי.

לפיכך:

1. הריני מפקיעה צו שירות המבחן.

2. הריני גוזרת על הנאשם 90 ימי פסילה בפועל בנוסף לפסילה שהוטלה בגזר הדין. פסילה זו תרוצה מהיום. על הנאשם להפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט.

3. הריני גוזרת על הנאשם 7 חודשי מאסר וזאת על תנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים או סירוב לבדיקת שכרות או נהיגה בזמן פסילה.

4. לנוכח התנהגותו בפני, לנוכח אי השתלבותו ב- 3 מסגרות עבודה כמפורט בתסקיר שירות המבחן ולנוכח העובדה שהנאשם עדיין נזקק לטיפול בקנביס רפואי, הריני מורה על העברת עתק פרוטוקול למרב"ד כדי שתבחן התאמתו האישיותית והבריאותית לנהיגה.

זכות ערעור כחוק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש עיכוב ביצוע של עונש הפסילה לצורך התארגנות, ועל מנת לשקול ערעור.

התובע

מתנגד, מסכים אולי לדחייה קצרה של ימים. לא יותר משבוע.

<#4#>

החלטה

הריני מביעה פליאתי על בקשת הדחייה לצורך התארגנות שהרי כבר ביום מתן גזה"ד, קרי 5.9.11, הוזהר הנאשם כי היה ולא ירצה עבודות השל"צ כנדרש, ייגזר עליו עונש חמור יותר.

יתרה מזאת, טיעוני הצדדים נשמעו ביום 10.9.12 וביום 24.9.12.

אף ביקש הנאשם שהחלטת ביהמ"ש תינתן על אתר.

אשר על כן, ולנוכח עמדת התביעה, הריני דוחה ריצוי הפסילה.

הפקדת רישיון הנהיגה עד 11.10.12 בשעה 12.00.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 במעמד הנוכחים.