בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עבודות שיגומים שבוצעו על ידי התובעת ואשר הופסקו על ידי הנתבעת, בשל טענה לגרימת נזקים כתוצאה מעבודה לקויה של התובעת.

1. התובעת והנתבעת שכנגד הינה חברה המתמחה בביצוע עבודות שיגומים (להלן: שפ-דר).

"שיגומים" הינם דפנות דיפון עשויים מפרופילים מיוחדים ממתכת המשתלבים זה בזה והמוחדרים לקרקע לפני ביצוע החפירה, במטרה למנוע התמוטטות עפר.

1. הנתבעת והתובעת שכנגד הינה חברה העוסקת בייזום, פיתוח, הקמה, השכרה וניהול של פארק העסקים "איירפורט סיטי" שליד נמל התעופה בן גוריון (להלן: איירפורט). הפארק משתרע על פני מתחם של כ- 750 דונם המחולק למגרשים, ומתוכננת בו בניה של כ- 400,000 ממ"ר מתוכם נבנו נכון למועד התביעה כ- 150,000 ממ"ר וכ- 150,000 ממ"ר בשלבי בניה שונים.
2. כתב התביעה שכנגד הוגש גם נגד הנתבעת שכנגד 2, שהינה חברה המתמחה בתחום ההנדסה הימית והאזרחית (להלן: מעגן). מעגן שלחה הודעת צד ג' לשפ-דר, ובה נטען כי האחריות הכוללת בגין העבודות להחדרת השיגומים ושליפתם רובצת על שפ-דר בהיותה הקבלן ומזמין העבודה.

ביום 30.5.13, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הושגה הסכמה לפיה התביעה שכנגד נגד מעגן והודעת צד ג' תידחנה ללא צו להוצאות.

1. בתאריך 15.10.08 הזמינה איירפורט מחברת שפ-דר עבודה בפרוייקט של חברת מוטורולה שהוקם בפארק איירפורט סיטי (להלן: הפרוייקט), אשר כללה החדרת שיגומים באורך 40 מטר וחילוצם כעבור כשישה שבועות. אין מחלוקת כי בפועל הוחדרו שיגומים באורך 46.3 מטר.
2. בסמוך לאחר אישור הזמנת העבודה החלה שפ-דר בביצוע החדרת השיגומים באתר ובתחילת חודש נובמבר 2008 הושלם קיר השיגומים. עם סיום עבודת ההחדרה, ובהתאם להזמנת העבודה, שילמה איירפורט לשפ-דר סכום של 258,750 ₪, המהווים 75% מערך העבודה.

ביום 2.2.09 החלה עבודת חילוץ השיגומים, אך באותו היום ולאחר שנשלפו חלק משיגומים, הופסקו העבודות על ידי מנהל הפרוייקט מטעם איירפורט בשל גילוי סדקים בקיר ההיקפי של המבנה.

טענות שפ-דר

1. לטענת שפ-דר, נקודת השבר במערכת היחסים בינה לבין איירפורט היתה בהחלטת איירפורט על סיום העבודות, בטרם הושלמה עבודת חילוץ השיגומים על ידה, ולהחלטתה זו משמעויות כלכליות שעל איירפורט לשאת בהן.
2. שפ-דר טוענת כי איירפורט לא הוכיחה גירסתה לפיה הסדקים שהתגלו נוצרו כתוצאה מוויברציות יתר של הפטיש שבאמצעותו הוחדרו וחולצו השיגומים, וכך גם לא הוכח קשר סיבתי בין העבודות שביצעה שפ-דר לנזק הנטען, וממילא לטענתה לא הוכח כי נגרם נזק כלשהו כתוצאה מהחדרת השיגומים או אגב הוצאתם. לפיכך לטענתה על אירפורט לשלם לה את כל הנדרש בכתב התביעה ובהתאמה יש לדחות את התביעה שכנגד.
3. שפ-דר מדגישה בהקשר זה כי טענת איירפורט לפיה הנזקים נגרמו כבר בעת החדרת השיגומים, אינה מתיישבת עם בקשת איירפורט כי שפ-דר תבצע את שליפת השיגומים, ועמדה זו אף לא מצאה ביטוי ביומני העבודה של איירפורט או בהתחשבנות שנערכה בין הצדדים לקראת התשלום בגין החדרת השיגומים ששולם במלואו.
4. לפי גירסת שפ-דר, בחלוף כשלושה חודשים ממועד החדרת השיגומים הגיעו נציגיה לאתר הפרוייקט לשם חילוצם מהקרקע, אך הופתעו לגלות כי איירפורט בנתה קיר בטון בסמוך למקום בו הוחדרו השיגומים באופן המונע את שליפתם בעזרת הציוד הרגיל בו היא משתמשת. לגירסתה, היא נאלצה לשכור ציוד מיוחד מחברת מעגן שאיפשר את שליפת השיגומים תוך מעקף של הקיר שנבנה. לעמדת שפ-דר, היה על איירפורט לדעת כי חילוץ השיגומים כרוך ברעידת הקרקע והיה עליה לדאוג לכך שלא יבנו מבנים שיכולים להיפגע כתוצאה מחילוץ השיגומים.
5. לאור האמור עותרת שפ-דר לחיוב איירפורט בתשלום הסכום של 454,268.70 המורכב מיתרת החוב על-פי הזמנת העבודה בגין השיגומים שחולצו על סמך החישוב הבא: 7,500 ₪ + מע"מ למטר, 10.8 מ"א שיגומים שנשלפו במכפלת 25% מהתמורה ובסך כולל של 20,398.12 ₪. כמו כן תובעת שפ-דר פיצוי בגין עלות השיגומים שנותרו בקרקע לאחר הפסקת העבודות בסך של 342,688.65.

בנוסף מבקשת שפ-דר לפצותה בין הבטלה שנגרמה לה בת 1.5 ימי עבודה לצוות ולציוד עקב הפסקת העבודות שהוערכה על ידה בסך של 30,219.46 ₪.

טענות איירפורט

1. איירפורט מייחסת לשפ-דר רשלנות מקצועית בביצוע עבודות החדרת השיגומים ובהמשך בניסיונות השליפה, כתוצאה מהפעלת וויברציות יתר שגרמו, לשיטתה, לסדקים בקיר היקפי במרתף בניין הפרוייקט ובמאגר מים של המסעדה הסמוכה לפרוייקט.

לטענת איירפורט רשלנות זו הצדיקה את הפסקת העבודה ואת התנגדותה לחילוץ השיגומים על ידי הנתבעת. עוד לטענתה על התובעת לשאת בכל הנזקים שנגרמו לה בגין רשלנות זו לרבות הפסד ימי עבודה עלות התיקונים ואובדן דמי שכירות.

1. עוד טוענת איירפורט כי שפ-דר ביצעה בפועל את העבודה בעזרת מעגן, ללא ידיעתה או הסכמתה, וכי איירפורט שכרה את שפ-דר על רקע מומחיותה בתחום השיגומים. כתימוכין מפנה איירפורט להזמנת העבודה שהוציאה לשפ-דר, אשר לגישתה אינה מאפשרת לשפ-דר לבצע את העבודה על ידי גורם אחר מלבדה.
2. על יסוד המקובץ עותרת איירפורט לחיוב שפ-דר בתשלום פיצויים בסכום של 771,030 ₪ המורכבים מהתשלום בגין הנזקים הנטענים שנגרמו לקיר ההיקפי ולמאגר המים ובגין העיכוב הנטען שנגרם בהשלמת הפרוייקט במשך 5 ימים ובסך כולל של 358,075 ₪, וכן בגין הפסד דמי השכירות והניהול שנמנעו מאיירפורט בשל העיכוב בסיום העבודות בסך של 385,211 ₪.

דיון

1. כמפורט בהזמנת העבודה מיום 15.10.108 הזמינה איירפורט מחברת שפ-דר עבודות "קיר שיגומים כ- 40 מ"א על פי מפרט מצורף" בעלות של 300,000 ₪. במכתב הנלווה להזמנת העבודה נאמר כי ההזמנה מתייחסת לשיגומים רב-פעמיים בהמשך לסיור שנערך בשטח והצעת מחיר שנשלחה לשפ-דר. על מכתב זה חתום מר מירון שניידר שכיהן בעת הרלוונטית כמנהל איירפורט (להלן: מר שניידר) (נספח א' לתצהיר מר שניידר).
2. כפי שעולה מתצהירו של מנהל שפ-דר, מר פאול דרבש (להלן: מר דרבש), העבודות הוזמנו על רקע פנייה דחופה של איירפורט בשל "מקרה חירום" כהגדרתו, שארע כתוצאה משיפוע לא תיקני בקירות החפירה בקומת המרתף של הבניין בפרוייקט, אשר ערער את יציבותו המבנה שצמוד לפרוייקט (סעיף 27 לתצהיר). בעדותו חזר מר דרבש על גירסה זו תוך שהוא מפרט כי "קיבלתי טלפון דחוף ממר שניידר שקרה לו משהו ואם אני יכול לבוא תיכף, הוא קיבל את השם שלי ושאל אם אני יכול לעזור לו והסביר לי שבמגרש הזה של 150 על 250 אורך בפינה אחת, שלח אותי עם המהנדס, היתה חפירה אחת בעומק של 5 מטר [...] ואחרי 10 מטר יש בצד השני מבנה חד קומתי עם ספסלים, מסעדה מפוארת שכל הסביבה באו לאכול שם, זה היה 5 מטר אחרי הגדר. בפינה הזאת היה שברים באדמה ושיפוע של האדמה ופיצוצים שהאדמה יכלה לקרוס, וזה היה מסכן את המסעדה. הוא היה 5 מטר ליד הגדר, בנוסף לזה גם את הפועלים שעבדו למטה, היה מקום פתוח והמהנדס הראה לי את השטח" (עמ' 11 לפרוטוקול).

גירסה דומה נשמעה בעדותו של מנהל העבודה מטעם שפ-דר, מר יהודה ארגז (להלן: מר ארגז), שציין כי "לפי ההשקפה שלהם ראו שאנחנו היינו בדיוק לפני החורף, היו גם גשמים, והיו שם מפולות, את השיגומים בדרך כלל שמים להגנה למפולת או לחפירה. אז בשביל זה הזמינו אותנו שנתקע שיגומים שנמנע את המפולת לתוך החפירה. ולא רק זה, שם למעלה בדיוק איפה שהיינו צריכים לחפור, ישנה מסעדה ששמה עד העצם, הם פחדו שיגרם נזק או אסון, לכן תקענו את השיגומים. החפירה היתה כדי לעשות יסודות לבניינים החדשים" (עמ' 22 לפרוטוקול).

גרסה זו, לפיה הזמנת העבודה נעשתה על רקע מקרה חירום, לא נסתרה בדרך כלשהיא על ידי איירפורט, ועל כן יש לקבל את גרסת שפ-דר לעניין נסיבות הזמנת ביצוע העבודה.

1. טרם להתחלת העבודות נערך לשפ-דר סיור מקדים בשטח האתר בו השתתפו מר שניידר, מר דרבש ומר ארגז. מתצהירו של מר שניידר עולה, כי במהלך הסיור הוצגו בפני נציגי שפ-דר תנאי השטח ומבנה המסעדה הסמוך, בו מצויים חדר המשאבות ומאגר המים, תוך מתן דגש לקרבת הבניין לאלמנטים אלו. עוד הצהיר מר שניידר כי לנציגי שפ-דר הוסבר כי החדרת השיגומים נועדה ליצור מרווח עבודה שיאפשר את הקמת קיר היקפי של מרתף הבניין (סעיף 8 לתצהיר).
2. עבודות הקמת קיר השיגומים בוצעו בשני שלבים (סומנו על גבי נ/1; עמ' 61 לפרוטוקול), וביום 9.11.08 הוצא אישור על השלמת החדרת השיגומים בקיר הצפוני ובקיר המזרחי של בניין הפרוייקט (נספח ד' לתצהיר מר דרבש).
3. בתאריך 22.1.09, נערך סיור מקדים באתר לקראת שליפת השיגומים, בהשתתפות מר שניידר ומר ארגז.

בהקשר זה העיד מר דרבש כי בטרם החלו בביצוע שליפת הפיגומים תואמה פגישה בין המהנדס של איירפורט לבין מר יהודה ארגז, אשר במהלכה נערך למר ארגז סיור בשטח (עמ' 15 לפרוטוקול).

1. ביום 25.1.09 הובא לאתר הפרוייקט הציוד של שפ-דר שנועד לחילוץ השיגומים.

כמפורט בתצהירו של מר דרבש, עם הגיעו לשטח הוא הופתע לגלות כי איירפורט בנתה קיר בטון בסמוך למקום שבו הוחדרו השיגומים באופן שמנע את חילוצם בציוד הרגיל בו משתמשת שפ-דר (סעיף 13 לתצהיר). לגירסתו, לאחר שנעשו מספר ניסיונות לשליפת השיגומים עם הציוד שעמד לרשותם הוחלט על השכרת ציוד מיוחד שבעזרתו ניתן יהיה ל"עקוף" את הקיר שנבנה (סעיף 14 לתצהיר).

בעדותו הוסיף מר דרבש כי הוא הגיע לאתר הפרוייקט, כעבור כשבועיים ממועד בו נערך הסיור למר ארגז, או-אז הבחין כי הכניסה למשטח חסומה בקיר זמני באורך 30 - 40 מטר "שלא היה מדובר". על כן, לגירסתו, הודיע למהנדס איירפורט כי יש צורך להביא מנוף הגדול פי 3 מהמנוף שנמצא בשטח על מנת שניתן יהיה להתקרב אל המשטח (עמ' 15 לפרוטוקול).

מנגד עדות זו עומדת עמדתו של מר שניידר שהבהיר בתצהירו כי במהלך הסיור שנערך באתר לנציג שפ-דר, טרם החלה עבודת השיגומים, הוסבר לו כי החדרת השיגומים נועדה ליצור מרווח עבודה שיאפשר את הקמת קיר היקפי של מרתף הבניין (סעיף 8 לתצהיר). תימוכין לגירסה זו ניתן למצוא בעדותו של מפעיל הפטיש הוויברציוני מחברת מעגן, מר מנשה ישראל (להלן: מר ישראל), שהעיד כי בטרם החלו העבודות הוסבר לו כי החדרת השיגומים נועדה לצורך הקמת קיר מעטפת לבניין (עמ' 75, 76 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית הוסיף מר ישראל כי בסיום העבודות נשאל על ידי מהנדס האתר "אם אפשר לבנות עכשיו את הקיר" ובתשובה ביקש כי הקיר לא יבנה מעל גובה השיגומים בשל קירבתו למקום בו הוחדרו (עמ' 79 לפרוטוקול).

מר דרבש עומת עם גירסה זו בחקירתו, ובתשובתו אישר כי מר ארגז ראה את הקיר שנבנה בעת הסיור המקדים שנערך עימו באתר ומיד לאחר ביקור זה הוא התקשר לאיירפורט (עמ' 16 לפרוטוקול). עם זאת, גירסה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של מר ארגז, אשר כפר בטענה כי בעת הסיור שנערך עימו בשטח בטרם תחילת חילוץ השיגומים ראה את קיר הבטון במקום שבו הוחדרו השיגומים "אולי במקום אחר". עוד הוסיף מר ארגז כי הצורך בהזמנת המנוף הגדול התעורר "כי הם אמרו שהם צריכים לעבוד שם וכדי לא להפריע להם, הצעתי שיהיה מנוף גדול יותר" (עמ' 24 לפרוטוקול).

לאחר ששקלתי את גירסאות הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני מעדיפה את גירסת איירפורט לפיה הודע לנציג שפ-דר על הקמתו המתוכננת של הקיר ההיקפי בסמוך למקום בו יוחדרו השיגומים במעמד הסיור שקדם לתחילת העבודות, וכי בסיור שקדם לעבודות החילוץ הוצג בפני נציג שפ-דר הקיר בגמר עבודות הבניה.

התרשמתי כי עדותו של מר שניידר בעניין זה נותרה עקבית ועל כן מצאתי ליתן בה אמון. כל שכן נוכח החיזוק שמצאה בעדות מר ישראל, שהותיר בעיני רושם של עד חסר אינטרס בתוצאות המשפט.

1. ביום 30.1.09 הובא לאתר הפרוייקט מנוף גדול יותר, וביום 1.2.09 הורכב על המנוף הפטיש הוויברציוני של חברת מעגן שנועד לשליפת השיגומים.

כאמור, לגירסת מר דרבש, הקמת קיר הבטון בסמוך למקום שבו הוחדרו השיגומים מנע את חילוצם בציוד הרגיל בו משתמשת שפ-דר (סעיף 13 לתצהיר), ולכן הוחלט על השכרת ציוד מיוחד מחברת מעגן (סעיף 14 לתצהיר).

גירסה שונה במקצת נשמעה מפי מר יהודה ארגז אשר טען כי שפ-דר השכירה את הפטיש הוויברציוני מחברת מעגן בשל תקלה שארעה בפטיש שהיה בבעלותה (עמ' 25 לפרוטוקול). מר בן דוד מנהל מעגן העיד בחקירתו כי שפ-דר נאלצה לשכור את הפטיש הוויברציוני ממעגן מאחר והפטיש שברשותה קטן מדי (עמ' 71 לפרוטוקול), ובהמשך עדותו ציין כי למיטב ידיעתו הציוד שבו עשתה שפ-דר שימוש התקלקל (עמ' 79 לפרוטוקול).

התרשמתי כי מר יהודה ארגז העיד בכנות ובהגינות, ולא עשה מאמצים להתאים את גירסתו לצרכי התביעה של מעבידתו דאז. עדות זו משתלבת בעדותו של מנהל מעגן לה האמנתי. לפיכך, יש לקבוע כי שפ-דר שכרה את הפטיש הוויברציוני מחברת מעגן בשל תקלה שארעה בציוד שהיה בבעלותה, ולא מטעמים אחרים. בהתאמה יש לקבוע כי האיחור בשליפת השיגומים נגרם בעטיה של שפדר.

1. ביום 2.2.09 החלה שפ-דר בחילוץ השיגומים.

על פי גירסת איירפורט, כמפורט בכתב התביעה שכנגד, כתוצאה מויברציות יתר שהופעלו על השיגומים והקרקע נוצרו זעזועים חזקים ליד הקיר ההיקפי והעמודים הסמוכים. נוכח הסיכון הרב הכרוך בפעילות זו הורה מנהל הפרוייקט של מוטורולה בפארק איירפורט סיטי, מר ואדים מטליצקי (להלן: מר מטליצקי) על הפסקת העבודות, ואף הזעיק את המשטרה למקום על מנת שתימנע את המשך ביצוע העבודות.

1. מעדותו של מר מטליצקי עולה כי זו היתה הפעם הראשונה שהוא 'נמצא בסיטואציה שכזו'. לדבריו, הוא הפסיק את העבודות שביצעה שפ-דר לאחר שהתייעץ עם הקונסטרוקטור של הפרוייקט, מר אבי אילוז (להלן: מר אילוז), אשר לא איפשר את המשך העבודות: "שיטת ההוצאה, איך שהם עבדו גרמו לכך שעמודים של הבניינים היה 8000 מ"ר מוכן אנשים שעבדו באתר, אף אחד לא ידע מה יקרה, העמודים קיבלו תנודות של 3 סנטימטר. יש קירות שקיבלו סדקים. [...] באתר עמדו 2 עגורנים שלא מיועדים לקבלת עומסים דינמיים וזעזועים" (עמ' 55, 57 לפרוטוקול).
2. ביום 5.2.09 הוצא המנוף והציוד השייך לשפ-דר מאתר הפרוייקט.

ביום 3.2.09 שלחה שפ-דר לאיירפורט הודעה על הפסקת חילוץ השיגומים אליה צורף סיכום חשבון יתרת החיובים בגין תשעת השיגומים שחולצו ובגין השיגומים שנותרו בקרקע, ובסך כולל של 450,970 ₪ (נספחים ג' ו- ד' לתצהיר מטליצקי). בתגובה נשלחה תשובתו של מר מטליצקי לשפ-דר, ביום 11.12.09, ובה נאמר כי "מעולם לא ניתנה לכם הנחיה לא להוציא את השיגומים. נהפוך הוא, החוזה מחייב אתכם בהוצאת השיגומים. התעלמות מכל האמור לעיל ואי נקיטת אמצעים למניעת גרימת נזקים היא הסיבה להפסקת עבודתכם כל זאת במגמה למנוע את המשך הנזקים" (נספח ה' לתצהיר).

1. בין הצדדים הוחלפו מכתבים נוספים (נספחים ד'- יד' לתצהיר מר שניידר) ובסופה הוגשו התביעות שבפני.

הפרת ההתקשרות בין שפ-דר לאיירפורט

1. לטענת איירפורט, מעגן ביצעה עבור שפ-דר את עבודת השיגומים שלשמן נשכרו שירותיה, ללא אישורה וללא הסכמתה, ובכך הפרה איירפורט באופן יסודי את הסכם הזמנת העבודה שנקשר ביניהן.

אין בידי לקבל טענה זו;

1. לטענת מעגן, מעורבותה בפרוייקט מסתכמת בהשכרת פטיש וויברציוני ומפעיל לשפ-דר ולטענתה, היא אינה צד להתקשרות בין שפ-דר לאיירפורט או להתחשבנות שהולידה את ההליכים המתנהלים בתיק זה. על-פי גירסתה, היא לא ביצעה את עבודות השיגומים ומפעיל הפטיש הוויברציוני שנשלח מטעמה פעל אך ורק בהתאם להוראות ולהנחיות שקיבל ממנהלי העבודה שהיו באתר.
2. טיעון דומה הוצג מטעם שפ-דר שהבהירה בכתב הגנתה כי מעגן סיפקה לה פטיש וויברציוני ומפעיל לצורך ביצוע עבודות השיגומים, אך עבודתו של המפעיל הסתכמה בהפעלת הציוד בלבד. עוד הוסיפה כי השכרת כלי הנדסי ומפעיל לצורך ביצוע עבודה הינה פעולה מקובלת בענף הבניה ובאופן דומה שכרה איירפורט שירותי מנוף מחברת מנופי אבי תובלה ושירותים (1991) בע"מ וכוח אדם להפעלתו מחברת תעבורה פרויקטים מיוחדים בע"מ.

זאת ועוד מציינת שפ-דר כי ההסכם שנקשר בינה לבין איירפורט לא כלל איסור על השכרת ציוד, או על הפעלת קבלן משנה מכל סוג שהוא, וכל שכן, כאשר ההסכם אינו מגביל את שפ-דר לגבי סוג הכלים שבהם תיעזר או לגבי גודלם.

1. כמפורט בכתב ההגנה מטעם מעגן, ביום 27.10.08 שכרה ממנה שפ-דר פטיש וויברציוני מסוג PVE50M אשר נשלח לאתר בו בוצעו העבודות עם מפעיל מטעמה. לעמדתה, הפטיש הוויברציוני הורכב על המנוף שהופעל על ידי שפ-דר ומלאכתו של המפעיל מטעם מעגן התמצתה בהפעלה טכנית של הפטיש. בהקשר זה הדגיש מנכ"ל מעגן, מר אבי בן דוד (להלן: מר בן דוד) בתצהירו, כי הפשיט הוויברציוני הינו מכשיר שעלותו יקרה ועל כן מעגן אינה מאפשרת למשכיר להפעילו לבד והציוד נשלח עם מפעיל בעל מיומנות מיוחדת.

עיון בהסכם השכירות מיום 27.10.08 (נספח 1 לכתב ההגנה) מאשש את גירסת מעגן לפיה היא השכירה לשפ-דר ציוד הנדסי מסוג פטיש וויברציוני, ולא התקשרה עימה בהסכם לביצוע עבודות השיגומים בפרוייקט כקבלן משנה. כך גם מתקבלת על הדעת ומהימנה בעיני טענת מר בן דוד כי לצורך הפעלת הציוד נשלח על ידי מעגן מפעיל בעל הכשרה מתאימה.

1. משלא הוצגה בפני ראיה אחרת שיש בה כדי לסתור את גירסת מעגן שמצאה כאמור אחיזה בהסכם השכירות, שוכנעתי כי מטרת ההתקשרות בין שפ-דר למעגן נועדה לשם השכרת הפטיש הוויברציוני בלבד, ולא לצורך ביצוע העבודות שלשמן נשכרו שירותיה של שפ-דר.

לפיכך, השכרת הפטיש הוויברציוני מחברת מעגן אינה עולה כדי הפרה יסודית של הזמנת העבודה שנקשרה בין שפ-דר לאיירפורט.

סדקים שנגרמו למאגר המים ולקיר ההיקפי

1. לטענת איירפורט, בעת החדרת השיגומים נגרמו נזקים למאגר מים שליד המסעדה והדבר דווח לשפ-דר. עוד היא טוענת כי בעת שליפת השיגומים נגרמו זעזועים חזקים לקיר ההיקפי ולעמודים הסמוכים ואף נגרמו סדקים לקיר ההיקפי.
2. לגירסת איירפורט, הסדקים במאגר המים הצמוד למסעדה הסמוכה לפרוייקט נגרמו בעת החדרת השיגומים, ולאחר שהתגלו הנזקים דווח על כך לשפ-דר (סעיף 8 לתצהיר מר מטליצקי; סעיף 17 לתצהיר מר שניידר). מר שניידר העיד כי הנזקים תוקנו, אך הוא לא ידע לנקוב במועד שבו בוצעו התיקונים (עמ' 67 לפרוטוקול), בעוד שמר מטליצקי לא ידע האם הסדקים תוקנו, ולדעתו אם הם תוקנו היה זה לקראת סוף הפרוייקט (עמ' 58 לפרוטוקול).
3. כפי שעולה מגירסאותיהם של עדי איירפורט, הסדקים שהתגלו ובמאגר המים נבדקו וטופלו על ידי מר חבקין (עמ' 53, 60 לפרוטוקול). עם זאת, איירפורט לא צירפה לראיותיה תצהיר מטעם מר חבקין ועדותו לא נשמעה בבית המשפט. מר חבקין שהיה בקיא בכל הפרטים לא הובא לעדות, ואי הבאתו יוצרת חזקה עובדתית כי עדותו היה נזקפת לחובת איירפורט. העד שהובא לעדות מטעם איירפורט, מר מטליצקי, לא ראה לדבריו את הנזקים, והוא אף אישר כי החל לעבוד אצל איירפורט לאחר המועד שבו הוחדרו השיגומים לקרקע.
4. אירפורט לא הציגה אסמכתא לאותם נזקים במאגר המים; אך טבעי הוא כי נזק שכזה יתועד ביומן העבודה או באסמכתא כלשהיא, אך אירפורט לא הציגה את יומן העבודה הרלוונטי לתאריך הנזק הנטען. אירפורט טענה בסיכומי התשובה כי לא התנהל יומן עבודה באשר למאגר המים, אך לא הסבירה מדוע לא תועד הנזק או תיקונו בדרך כלשהיא (יצויין בעניין זה כי נספח ב' לתצהירו של שניידר המתעד כביכול את ביצוע התיקונים אינו חתום ומר שנידר אישר בחקירתו כי לא טיפל בתיקון הנזק – עמ' 67 לפרוטקול). בנוסף מתבקש כי נזק שכזה יתועד בכתב ויופנה לתובעת טרם לשליפת השיגומים אך גם דבר זה לא נעשה. מר מטליצקי מטעם אירפורט העיד כי מר קובי חבקין טיפל בתיקון נזק זה אך מר חבקין כאמור לא הובא לעדות (עמ' 53 לפרוטוקול).

לאור האמור לא השתכנעתי כי נגרמו סדקים למאגר המים ואני דוחה את טענת אירפורט בעניין זה.

1. אשר לנזקים שנתגלו בקיר ההיקפי בעת החדרת השיגומים, אני מקבלת את עמדת איירפורט כי במועד הפסקת העבודות, אותרו על ידי מר מטליצקי סדקים בקיר ההיקפי אשר תיעדו בתמונות שצילם מר חבקין בסמוך לגילויים (נספח ה' לתצהיר מר שניידר). תימוכין לגירסה זו ניתן למצוא בעדותו של מר מנשה ישראל שאישר כי ראה את הסדקים בקיר ההיקפי בעת ביצוע העבודות, וכך תיאר את הדברים: "בא מהנדס אמרתי בשליפה הוא אמר יש סדקים במבנה, אמרתי איפה, הוא לקח אותי 40 מטר מהאתר, מקום שאין שום היגיון שיבצעו סדקים אם אנחנו עובדים פה, אמרתי יכול להיות שיש לך פה סדקים אבל זה לא שייך לעבודה. [...] סדקים נימיים, סדקים קטנים" (עמ' 74, 77 לפרוטוקול).

שפ-דר לא הציגה בפני ראיה כלשהיא הסותרת את הנחזה בתמונות שהובאו מטעם איירפורט, אשר צולמו על-ידי מר חבקין בזמן אמת, ואשר מקבלות משנה תוקף בעדותו של מר ישראל.

לאור האמור, יש לקבל את טענת שפדר כי נגרמו סדקים לקיר ההיקפי.

עוולת הרשלנות

1. יסודותיה של עוולת הרשלנות שבסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968, סוכמו בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113. לצורך בחינת האחריות בגין עוולה זו יש להצביע על קיומה של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית; על הפרת חובת הזהירות המוטלת על המזיק; ועל קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם, כאשר המבחן מתמקד בשאלה האם לולא הופרה החובה, ואילו ננקטו אמצעי הזהירות הנאותים – הסיכוי כי הנזק היה נמנע גדול מהסיכוי שהוא היה מתרחש.

חובת הזהירות - מעמדה של שפ-דר

1. שפ-דר טוענת כי היא שימשה כקבלן משנה של איירפורט (מתוקף היותה קבלן ראשי ומזמינת העבודה) לשם ביצוע עבודה נקודתית באופן דחוף. מנגד, טוענת איירפורט, כי שפ-דר הוזמנה על ידה לביצוע עבודה בשכר ומשום כך יש לראותה כקבלן מבצע הנושא במלוא האחריות לנזקיו.
2. עיון בחוזה ההקמה והשכירות שנחתם בין איירפורט לבין חברת מוטורולה ישראל בע"מ, ביום 11.9.07, בקשר לפרוייקט נשוא העניין (נספח יח1 לתצהירו של מר שנידר), מעלה כי איירפורט הינה 'בעלת הזכויות במקרקעין'. כמפורט בהסכם זה, איירפורט התחייבה לתכנן ולבנות על המקרקעין את המושכר כאשר לאורך כל תקופת התכנון והביצוע של הפרוייקט תעסיק איירפורט צוות ניהול הנדסי ש"ינהל, יתכנן, יתאם, יבצע ויפקח מטעמו של המשכיר על כל עבודות התכנון והביצוע שבאחריות המשכיר" (הואיל II וסעיף 5 להסכם).

כאמור איפורט הזמינה את שפדר במהלך ביצוע עבודות הבניה וזאת נוכח צורך דחוף שהתעורר ואשר לא היה ידוע לאירפורט בעת תכנון עבודות הבניה.

אני סבורה, כי מעמדה של שפ-דר כקבלן עצמאי שנשכר לצורך ביצוע עבודה נקודתית במסגרת פרוייקט רחב היקף, אין בו כדי להסיר את האחריות משכמה לביצוע העבודות. ההתקשרות בין הצדדים לא הוציאה מידי שפ-דר את השליטה והפיקוח על הנעשה בשטח בעת ביצוע העבודות. עובדיה של שפ-דר היו בשטח האתר על בסיס יומי, היא זו שקבעה את אופן ביצוע עבודת החדרת השיגומים ושליפתם והיתה אחראית ליישומה של העבודה. זאת ועוד, מנספח ד' לתצהיר המשלים של פאול דרבש עולה כי שפ-דר היתה אמונה על המפרט הטכני של העבודה הכולל את היקפה, מישכה, ותקופת ההשאלה.

אחריותו של קבלן עצמאי שהוזמן לבצע עבודה בתחום מומחיותו, לנזקים שאירעו במהלך ביצוע העבודות על ידו, נובעת מהעקרונות הכלליים של עוולת הרשלנות, כפי שהוגדרו בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (ע"א 31572-12-11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מרואן ג'למאנה (9.12.12)).

מכאן קמה לשפ-דר חובת זהירות כקבלן מבצע כלפי איירפורט מזמינת העבודה.

1. לעמדת שפ-דר על מערכת יחסים בינה לבין איירפורט חלה תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), שכותרתה "קבלן ראשי וקבלני משנה". לטעמי שפ-דר אינה יכולה לפטור עצמה מאחריות לנזקים אם יוכח כי הללו נגרמו עקב פעולות שביצעה, וזאת תוך הסתמכות על תקנה 6 וספק בעיני אם יש תחולה לתקנה זו בעניין רשלנות המיוחסת לשפ-דר שאינה קשורה בנהלי בטיחות בעבודה.

יסוד ההתרשלות – הפרת חובת הזהירות

1. ההתרשלות המיוחסת לשפ-דר בתביעה שכנגד מושתתת על שלושה אדנים: שימוש בציוד שאינו מתאים לביצוע העבודות; חילוץ השיגומים ללא נוכחות מנהל עבודה או נציג מוסמך; הסדקים שנגרמו למבנה עקב עבודה רשלנית של שפ-דר .

א. פטיש וויברציוני לעומת פטיש הולם

1. לטענת איירפורט, לו היתה שפ-דר עושה שימוש בפטיש הולם בעת החדרת ושליפת השיגומים, ולא בפטיש הוויברציוני, היו נמנעים הנזקים שנגרמו לקיר ההיקפי ולמאגר המים.
2. שפ-דר חולקת על טענה זו תוך שהיא מתבססת על חוות דעתו של ד"ר בלוך. כמבואר בחוות הדעת, קיימים סוגים שונים של פטישים להחדרת השיגומים המתחלקים לשתי קבוצות: פטיש הולם ופטיש וויברציוני, אך לעמדתו "שליפת שיגומים (רק מפלדה) תיעשה תמיד באמצעות פטיש וויברציוני" (סעיף 11 לחוות הדעת).
3. תמיכה לעמדה זו ניתן למצוא בעדותו של מר בן דוד, המפרט כי החדרת השיגומים לקרקע יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: באמצעות פטיש הולם (פטיש דיזל) המחדיר את השיגום לקרקע על ידי מהלומות, או באמצעות פטיש וויברציוני המפעיל משקל על השיגום ומחדיר אותו לקרקע על ידי רטט. עם זאת, לדידו, אי אפשר לשלוף שיגומים עם פטיש הולם והדרך היחידה לחלצם היא באמצעות פטיש וויברציוני, אשר "מנער" את השיגום ומאפשר את הוצאתו (עמ' 83 לפרוטוקול).
4. מנגד סבור המהנדס לרר מטעם אירפורט כי לאחר שנתגלו הסדקים היה על שפדר לשנות את פעולת השליפה מפטיש ויברציוני לפטיש הולם (סעיף 6 לחוות הדעת). כאשר נשאל מר לרר בחקירתו האם בדק את ההבדל בין רמת הויברציות בין 2 הפטישים השיב על כך בשלילה (עמ' 47 לפרוטוקול). בנוסף נשאל המהנדס לרר בכמה מבין הפרויקטים שליווה נשלפו השיגומים עם פטיש הולם, ולתשובתו בכל הפרויקטים נשלפו הפיגומים עם פטיש וויברציוני (עמ' 48 לפרוטוקול).
5. במחלוקת זו עדיפה בעיני עמדתה של שפ-דר; שוכנעתי כי ניתן להחדיר את השיגומים לקרקע באמצעות הפטיש הוויברציוני ובאמצעות פטיש הולם, אולם כפי שהסביר ד"ר בלוך, ואף עולה במפורש מעדות בן דוד, שיטת העבודה המומלצת (אם לא היחידה) לשליפת השיגומים היא באמצעות פטיש וויברציוני. על כן אני קובעת כי לא הוכחה התרשלות מצד שפ-דר בהחלטתה להקים את קיר השיגומים ולחלצו בפטיש הוויברציוני.

ב. מינוי מנהל עבודה על ידי שפ-דר

1. לטענת איירפורט, חילוץ השיגומים נעשה ללא נוכחות מנהל עבודה מטעם שפ-דר או נציג מוסמך מטעמה. על-פי טענה זו, שפ-דר הפרה את חובתה לדאוג למינויו של מנהל עבודה עם התחלת ביצוע עבודות השיגומים.

שפ-דר משיגה על טענה זו ומציינת כי לא חלה עליה חובת מינוי של מנהל עבודה מאחר ואיננה חברה קבלנית רשומה, אך למעלה מן הצורך העבודות באתר בוצעו בפיקוח צמוד של אחראי עבודה מטעמה, מר יהודה ארגז, שהינו בעל ניסיון וידע בן עשרות שנים.

1. תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח - 1988 מטילה את החובה לדאוג למינויו של מנהל על "מבצע הבניה". מבצע בניה הוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו". ככלל, יחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בניה במסגרת פרוייקט בתור מבצע הבניה (ע"א 655/80 מפעלי קרור נ' מרציאנו, פ"ד לו(2) 592), כאשר התקנות אינן מסייגות את אחריותו של מבצע הבניה למינוי מנהל עבודה למקרים בהם המדובר בקבלן רשום.

כאמור, שפ-דר הייתה בגדר קבלן עצמאי ועל כן היה עליה למנות מנהל עבודה מטעמה.

1. מר יהודה ארגז ציין בעדותו כי ביום שבו הופסקו העבודות הוא לא נכח באתר ואת מקומו החליף מר מנשה ישראל, אשר, לשיטתו, שימש בפועל גם כמנהל העבודה מטעם שפ-דר "באותו היום שלא באתי הוא היה שם בתור מנהל עבודה, לא היתה לו תעודה של מנהל עבודה" (עמ' 26 לפרוטוקול). מר ישראל דחה גירסה זו בעדותו וטען כי למיטב זיכרונו מר ארגז היה מנהל העבודה בעת שליפת השיגומים, מרגע ההגעה למקום ועד להפסקת העבודה (עמ' 71 לפרוטוקול). בהמשך דייק מר ישראל וטען כי היו שני מנהל עבודה מטעם שפ-דר, מר ארגז ומר יאסר, והוא אינו זוכר מי היה מנהל העבודה במועד חילוץ השיגומים (עמ' 72, 77 לפרוטוקול).

מר בן דוד הבהיר בתצהירו כי מר ישראל הוא אינו מנהל עבודה מטעם מעגן, ובדומה לכך הצהיר מר ישראל כי "איני מנהל עבודה במעגן, אין לי תעודת "מנהל עבודה", אני מפעיל פטיש. זוהי הגדרת תפקידי, ומעולם לא שימשתי מנהל עבודה במעגן או מטעם מעגן". בהמשך הוסיף כי הגדרת תפקידו בתצהיר שנתן לשפ-דר כמנהל עבודה היתה "טעות" שנבעה מכך שהינו האחראי היחידי באתר על הציוד מטעם מעגן. מאידך גם למר ארגז, לפי גירסתו, אין תעודה של מנהל עבודה (עמ' 28 לפרוטוקול).

נוכח עדויות אלו שוכנעתי כי במועד שבו חולצו השיגומים לא נכח בשטח מנהל העבודה מטעם שפ-דר. יחד עם זאת לטעמי לא הוכח קשר סיבתי בין העדרו של מנהל העבודה לנזקים לקיר ההיקפי ולא הוכח כי היעדרותו של נציג מוסמך מטעם שפ-דר תרמה באופן כלשהו להתרחשות הנזקים.

סדקים בקיר ההיקפי

1. שפ-דר שוללת קיומו של קשר סיבתי בין העבודות שביצעה לסדקים שנתגלו לכאורה בקיר ההיקפי. לגישתה, החדרת השיגומים ושליפתם מהקרקע נעשו על ידה בצורה מקצועית ובזהירות הנדרשת תוך נקיטה בציוד המתאים ובשיטת העבודה המקובלת.
2. להוכחת טענתה הגישה שפ-דר את חוות דעתו של ד"ר בלוך מיום 26.10.11.

בפתח חוות הדעת מפרט ד"ר בלוך כי חברת שפ-דר הוזמנה לביצוע קיר שיגומים לתמיכת חפירה לצורך בניית מבנה עבור חברת מוטורולה. קיר השיגומים הוחדר בגבולות החפירה על מנת לאפשר עבודה בטוחה בתוך הבור. שפר-דר ביצעה את ההחדרה ובגמר עבודות הבניה בתחתית הבור התחילה לחלץ את השיגומים (סעיפים 1-3 לחוות הדעת). בהמשך מציין ד"ר בלוך כי קיר שיגומים הוא, בדרך כלל, קיר אנכי הממוקם בין האזור שבו האדמה במפלס גבוה לבין האזור שבו האדמה במפלס נמוך, ותפקידו לתמוך את האדמה שבמפלס הגבוה לבל תגלוש לאזור שבו המפלס נמוך. כאשר כל שיגום מצויד ב'מנעול' המחבר בינו לבין השיגום המוחדר כך שהוא מושחל לתוך המנעול של השיגום הקודם ובדרך זו נוצר קיר רציף (סעיף 9 לחוות הדעת).

לדעת ד"ר בלוך, החלפת הפטיש הוויברציוני שברשות שפ-דר בפטיש וויברציוני גדול מתיישבת עם הנוהל המקובל, בעיקר כאשר אין נתונים מספיקים על תכונות הקרקע (סעיף 18 לחוות הדעת).

ד"ר בלוך שולל בחוות דעתו את הקשר בין הנזקים הנטענים לוויברציות יתר שנגרמו בעת עבודות השיגומים. לגישתו, בכל התקנים הבינלאומיים המתייחסים לוויברציות במבנים לא נכללת הגבלה מפני נזקים שעלולים לקרות למבנה עצמו ולדבריו "הן פשוט אינן קורות" (סעיף 19 לחוות הדעת). כמו כן הטעים ד"ר בלוך קביעתו בכך שבני אדם רגישים לוויברציות הרבה יותר מהמבנה וכך גם במקרה זה הורגשו הוויברציות על ידי האנשים שהיו במקום והם שדרשו את הפסקת העבודה.

לאור האמור הגיע ד"ר בלוך למסקנה כי הנזקים הפיזיים שנגרמו לכאורה בעת השליפה היו צפויים, מאחר וכפי שנמסר לו "הקיר הנטען שנתגלו בו סדקים היה קיר מאלמנטים טרומיים. לפיכך הסדקים שנוצרו בין האלמנטים שמלכתחילה היה צורך לאטום אותם הם הסדקים הנטענים ואין כאן כל נזק". לעמדת ד"ר בלוך, אם לא נעשה איטום של הקיר שניצוק באתר היה על מהנדס הפרוייקט לדחות את השליפה עד להתקשות מלאה של הבטון כדי למנוע את הופעת הסדקים (סעיף 20 לחוות הדעת).

1. בעדותו הסביר ד"ר בלוך כי "קיר תומך מטיבו יש לו סדקים אנכיים במרחקים קצובים של 4-8 מטר, שהם לא שייכים בכלל אם יש ויברציות", וברי כי, אם ישנם אלמנטים של בניה הנמצאים בקרבת קיר השיגומים על המזמין לוודא כי הבטון קשוי (עמ' 38 לפרוטוקול).
2. מנגד, המהנדס לרר מטעם אירפורט סבור כי איתור הסדקים במאגר המים שליד המסעדה הסמוכה היה חייב לשמש לשפ-דר "אזהרה חשובה בנושא התפשטות ויברציות בקרקע הקיימת והסיכונים למבנים הסמוכים" (סעיף 6 לחוות הדעת). המומחה לרר מאשר כי החלפת הפטיש שבו החלה פעולת שליפת השיגומים, בפטיש חזק יותר ההיתה מוצדקת (סעיף 9 לחוות הדעת), אך לשיטתו היה על שפדר בהמשך לשלוף את השיגומים באמצעות מהלומות ולא בדרך של וויברציות. כמו כן, לדעתו, גם אם החליטה שפ-דר לשלוף את השיגומים באמצעות וויברציות היה עליה להקדים ולבצע מדידות בשטח של הזעזועים המותרים בהתייחס לתקנים המקובלים.
3. לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים שהובאו בפני ונתתי את הדעת להסברים שסיפקו בבית המשפט למסקנותיהם, לא שוכנעתי בקיומה של רשלנות מצד שפ-דר, בין אם בשל חסר ראייתי התומך בטענה בדבר אי נקיטה באמצעי זהירות ראויים שגרמו לוויברציות יתר, ובין אם בשל העדר אינדיקציה ממשית לקיומו של קשר סיבתי כנדרש בין עבודות השיגומים שבוצעו לבין הנזק הנטען.

אני סבורה כי ד"ר בלוך נימק ופירט את המסקנות אליהן הגיע בחוות דעתו וחקירתו הנגדית תרמה לחיזוק חוות דעתו. כאמור הטענה כי היה על שפ-דר לשלוף את השיגומים באמצעות פטיש הולם נדחתה, ואירפורט לא הוכיחה בדרך כלשהיא כי שפ דר פעלה שלא על פי התקנים המקובלים או ברשלנות וכי הסדקים נגרמו בעטיה.

משכך אני קובעת כי איירפורט לא הרימה את הנטל להראות כי שפ-דר פעלה ברשלנות.

הפסקת העבודות

1. המהנדס לרר נשאל בחקירתו מהי דרך הפעולה המומלצת, כאשר מתעורר חשש לויברציות יתר בעת שליפת שיגומים. לשאלה זו השיב "עושים מדידות בשביל לדעת אם החשש הוא מוצדק". בהמשך תשובתו תיאר המהנדס לרר כי "שמים מכשירי מדידת ויברציות, נותנים מכה, מודדים את הויברציות ומשווים לתקן. [...] אם הוויברציה היא בגדר המותר, אפשר להמשיך לעבוד, ואם לא בגדר המותר עוצרים אותו או משנים את הציוד". בהמשך לתשובה זו נשאל המהנדס לרר האם הוצגה בפניו בדיקה גאופונית או כל בדיקה אחרת שנערכה מטעם איירפורט לאחר הפסקת העבודות, ועל כך השיב בשלילה (עמ' 44 – 45 לפרוטוקול).

כמו כן ציין המהנדס לרר בעדותו כי איירפורט לא התייעצה עימו בנוגע לצורך בהחדרת שיגומים, או לגבי התמוטטות הקרקע בעת החפירה (עמ' 40 לפרוטוקול). לדבריו, הוא תכנן את הבור שבו הוחדרו השיגומים ואף ליווה את חפירתו, ולפיכך לו היתה מתעוררות בעיה של קריסת הקרקע בקירות הבור הרי ש"היו תובעים אותי" (עמ' 41 לפרוטוקול).

54. גם המומחה שהובא לעדות מטעם שפ-דר, מהנדס הבניין ד"ר בלוך הציג גירסה דומה באשר לדרך הפעולה עם גילוי הסדקים "אני הייתי מציע למזמין לסמן את הסדקים שהוא רואה ולתת לקבלן לשלוף עוד פיגום אחד, אם היו נוצרים סדקים חדשים הייתי אומר להפסיק את העבודה" (עמ' 38 לפרוטוקול).

55. שאלה דומה הופנתה גם למנהל חברת מעגן, מר בן דוד, שהתבקש לחוות את דעתו על סמך ניסיונו, ולכך השיב "עוצרים את העבודה, מביאים מהנדסים מומחים יועץ לשטח, מנסים להבין למה מאיפה ואיך ההשפעה היא מאוד מצומצמת. בטח שזה שיגומים קצרים כמו במקרה כזה" (עמ' 83 לפרוטוקול).

56. מקובלת עלי עמדת איירפורט לפיה עם קבלת התלונה על הסדקים שנמצאו בקיר ההיקפי, בסמוך למקום שבו מתבצעות העבודות, היה על שפ-דר להפסיק מיידית את פעולות השליפה. עמדה זו מתקבלת על הדעת ומעוגנת היטב בחוות דעתו של המהנדס לרר (סעיף 11 לחוות הדעת), והיא אף זכתה לתימוכין בעדותו של ד"ר בלוך (עמ' 37 לפרוטוקול). על כן יש לדחות את טענות שפ-דר באשר לנזקים שנגרמו לה עקב הפסקת העבודות.

התנהלות הצדדים לאחר הפסקת העבודות

57. ביום 3.2.09 שלחה שפ-דר הודעה לאיירפורט על הפסקת עבודות חילוץ השיגומים ובסיומה נמסר כי בימים הקרובים יועבר לאיירפורט חשבון בגין החיוב עבור שליפת השיגומים, השיגומים שנותרו בקרקע ועבור בטלה שנגרמה לשפ-דר (נספח ז' לתצהיר מר שניידר).

במענה להודעה זו השיב מנהל הכספים של איירפורט, באותו היום, כי יעשה מאמץ להבטיח טיפול נאות בבקשה (נספח ח' לתצהיר מר שניידר). למחרת, ביום 4.2.09, נשלח לאיירפורט פירוט החשבון העסקי שערכה שפ-דר בגין ביצוע העבודות על-פי הזמנת עבודה מיום 15.10.08, ובסך כולל של 450,970 ₪ (נספח ט' לתצהיר מר שניידר). בתגובה השיב מר מטליצקי ביום 11.2.09 לשפ-דר כי איירפורט דוחה את האמור במכתב שנשלח ביום 3.2.09. במכתבו מפרט מר מטליצקי את השתלשלות האירועים שהחלה ביום הזמנת העבודה והסתיימה ביום שבו הופסקו העבודות, תוך שהוא מציין כי כתוצאה מוויברציות יתר נגרמו נזקים לחדר המשאבות בעת החדרת השיגומים וכן נגרמו סדקים בקיר ההיקפי בעת שליפת השיגומים. בסיום המכתב הבהיר מר מטליצקי כי מעולם לא ניתנה לשפ-דר הנחיה שלא להוציא את השיגומים וכי אי נקיטה בכל האמצעים הנדרשים היא הסיבה להפסקת העבודות (נספח י' לתצהיר מר שניידר).

בתגובה למכתב זה השיב ב"כ שפ-דר ביום 8.3.09, ובמכתבו התריע בפני איירפורט כי במידה ולא יתאפשר לשפ-דר לשלוף את השיגומים השייכים לה מהקרקע יהיה עליה לשאלת בעלות השיגומים. בנוסף חזר ב"כ שפ-דר על דרישתה לתשלום הסכום של 450,970 ₪ בהתאם לחשבון העסקי שנשלח אליה ביום 4.2.09 (נספח יא' לתצהיר מר שניידר). במענה הגיב ב"כ איירפורט ביום 15.3.09 וטען כי שפ-דר הפרה את הסכם הזמנת העבודות שנקשר בין הצדדים. כן הוסיף כי איירפורט איפשרה לש-פדר לשלוף את השיגומים אולם בעת הוצאתם היה עליה לנקוט בעל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע נזקים לאלמנטים ולמבנים הסמוכים, וכי הסיבה היחידה לאי הוצאת השיגומים נעוצה באי קיום התחייבות זו של שפ-דר (נספח יב' לתצהיר מר שניידר).

ביום 23.6.09 נשלח מכתב נוסף מב"כ איירפורט לב"כ שפ-דר ובו הובהר כי מבחינת איירפורט אין מניעה ששפ-דר תחלץ את השיגומים ובלבד שלא ייגרמו נזקים ועיכובים בביצוע הפרוייקט. בהמשך לכך נאמר כי במידה ושפ-דר מעוניינת בכך תתואם שליפת השיגומים בכפוף למילוי התנאים הבאים: "3.1 שליפת השיגומים תיעשה בהדרכה ובפיקוח מקצועי חיצוני צמוד עם מרשתי וכן יוכן פרוטוקול ביצוע העבודה, לרבות פירוט האמצעים המתאימים ושיטת הביצוע". "3.2. מרשתך תדאג להוציא פוליסת ביטוח צד ג' שהמוטב בה תהיה גם מרשתי בסך של חמישה מיליון ₪ לביטוח כל הנזקים שייגרמו כתוצאה מחילוץ השיגומים לרבות עיכובים בביצוע פרוייקט הבניה כאמור" (נספח יג' לתצהיר מר שניידר).

במענה נשלחה עמדת שפ-דר ביום 5.7.09 המתנגדת בנחרצות להצעת איירפורט, ולפיה ההתקשרות בין הצדדים מבוססת על ההסכם שתנאיו ידועים וברורים והיא דוחה כל ניסיון ליצור תניות מופרכות מצד איירפורט (נספח יד' לתצהיר מר שניידר).

בהמשך הוגשה התביעה שבפני כאשר במועד הגשתן לא ניתן היה עוד לשלוף את השיגומים בשל חלוף הזמן והתקדמות הבניה.

58. שפ-דר עותרת לחייב את אירפורט בתשלום שווי השיגומים שלא חולצו, לטענתה אירפורט מנעה ממנה להשלים את העבודה, והעמידה דרישות חסרות בסיס להמשך עבודתה ועל כן עליה לשלם לה את שווי השיגומים שנותרו בקרקע.

הצדדים חלוקים בשאלה מי מבינהם היה צריך לזמן מומחה למקום על מנת שזה יקבע האם ניתן להמשיך בביצוע העבודות לאחר הפסקתן.

אירפורט טוענת כי היה זה מחובתה של שפ-דר להזמין את המומחה ולשיטתה חובת הבדיקה הינה על הגורם שהתחייב לבצע את העבודות במיומנות הנדרשת, ו/או על הגורם שנהג ברשלנות וגרם לסדקים ו/או הגורם המקצועי והבקי בעבודות שליפת השיגומים.

59. אין בידי לקבל טענה זו ולטעמי היתה זו חובתה של איירפורט לבצע חקירה ובדיקה לאחר הפסקת

העבודות על מנת לנסות ולאתר את מקור תולדתם של הנזקים, ובהתאם לתוצאות הבדיקה לפעול. הדעת נותנת, כי איירפורט תפנה למומחה בתחום ביסוס הקרקע בסמוך לאחר שהופסקו העבודות, על מנת שיבחן את הנזקים שבגינם נעצרו העבודות ויחווה דעתו בנוגע לסיבה היווצרותם. כל שכן, ניתן היה לצפות כי איירפורט תתייעץ עם יועץ הקרקע שליווה את הפרוייקט לאחר שהופסקו העבודות, כל זאת הן בשל העובדה כי שפ-דר הוזמנה לביצוע עבודה נקודתית כאשר אירפורט אחראית לכלל עבודת הבניה ובשל העובדה כי אירפורט היא הטוענת כי העבודה בוצעה ברשלנות.

איירפורט אינה טוענת כי נערכו מטעמה בדיקות גיאופוניות או בדיקות אחרות, שעשויות היו לקשור בין העבודות שבוצעו על ידי שפ-דר לנזקים הנטענים שנתגלו באתר הפרוייקט. מר מטליצקי נשאל בחקירתו מדוע לאחר הפסקת העבודה לא ביצע חקירה באמצעות מכשירים גיאופונים על מנת לוודא את מקור הסדקים. לשאלה זו השיב מר מטליצקי כי נעשתה בדיקה ויזואלית באמצעות סריקה, תוך שהוא מטעים תשובתו בכך ש"אנחנו מהנדסים לא רואים דרך הבדיקות" (עמ' 57 לפרוטוקול).

כאשר אירפורט בחרה להמשיך בעבודות מבלי לזמן מומחה וכאשר היא העמידה תנאי בלתי סביר כדוגמת ביטוח צד ג' כתנאי להמשך העבודות, הרי עליה לשאת בעלות השיגומים שנותרו במקום.

זאת ועוד מקובלת עלי טענת שפ-דר כי לאחר שהופסקה עבודתה באתר היה על איירפורט להזמין חברת שיגומים אחרת לשליפת השיגומים שנותרו בקרקע, על מנת שלא לגרום נזק כבד לשפ-דר, ובהתאמה לקזז מהתמורה המגיעה לשפ-דר את עלות חילוץ השיגומים.

הותרת השיגומים בקרקע מבלי שבוצע ניסיון כלשהוא לשליפתם מהווה הפרה של חובת תום הלב המוטלת על איירפורט בקיום ההתקשרות בינה לבין שפ-דר, מכוח סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, ובנסיבות אלה, אין לפקוד על שפ-דר את תוצאות בחירתה של איירפורט להשאיר את השיגומים במקומם ולא לנסות לחלצם באמצעות חברה אחרת.

מאחר ואיירפורט לא הוכיחה רשלנות בפעולת שפ-דר, ולא הסכימה לשליפת השיגומים על ידה ולא פעלה לשליפת השיגומים על ידי גורם אחר, הרי שעליה לשאת בשווי השיגומים שנותרו במקום.

נזק

60. שפ-דר עותרת כי ישולמו לה נזקים בסך 30,219 ₪ בגין הפסקת העבודות. כמפורט לעיל היה מקום להפסיק את העבודות על מנת לבצע בדיקות האם ניתן להמשיך בביצוע העבודות ולפיכך שפ-דר אינה זכאית לפיצוי בגין נזק זה.

61. שפ-דר עותרת כי ישולם לה הסך של 23,388 ₪ בגין השיגומים שחולצו על ידה. לטענתה אירפורט שילמה 75% משווי העבודה בגמר החדרת השיגומים והיה עליה להוסיף ולשלם 25% בגמר שליפת השיגומים כאמור בהסכם. בהתאם לתחשיב שנערך על ידה לפיה נשלפו 10.8 מ"א שיגומים, ועלות כל מ"א החדרה ושליפה הינה 7,500 ₪, הרי על אירפורט לשלם לה את הסכום הנ"ל. משנדחו טענות אירפורט באשר לרשלנות שפ-דר, הרי שעליה לשלם לה סכום זה.

62. שפ-דר מציינת בכתב התביעה כי אירפורט חייבת לשלם לה את שווי השיגומים שנותרו (60 טון), סך של 340,000 ₪ בצירוף מע"מ. בכתב התביעה . פאול דרבש מפרט בתצהירו את הדרך בה חושב על ידו משקל השיגומים שנותר בשטח (סעיף 18 לתצהירו) ואת עלות השיגומים לטון על פי מחירון דקל (סעיף 19 לתצהירו ונספח ב' לתצהירו). גם ד"ר בלוך בחן שאלה זו בחוות דעתו והגיע למסקנה כי נותרו בשטח 55.2 טון שיגומים אך שיטתו מחירם גבוה יותר (1,200 יורו לטון). אירפורט לא הגישה כל ראיה לסתור באשר לשאלה זו, אך היא מציינת בסיכומיה כי המומחה מטעם שפדר ערך תחשיב סתמי ללא בדל אסמכתא כגון מחירון דקל.

לא מצאתי נימוק לסטות מתחשיב המומחה לעניין כמות השיגומים שנשארה באתר. חוות הדעת בעניין זה מפורטת והמומחה לא נחקר כלל בעניין זה. בכל הקשור לעלות טון שיגומים המומחה אכן לא הציג אסמכתאות למחיר שנקבע על ידו ועל כן יש לקבוע את המחיר המצוין במחירון דקל, מחיר אשר נדרש על ידי התובעת הן בכתב התביעה והן בפניותיה לנתבעת. שווי השיגומים שנותרו הינו 555.2 טון X 5,670 ₪ ובסה"כ 312,984 בתוספת מע"מ, ועל אירפורט לשלם סכום זה לתובעת.

התביעה שכנגד

63. משנדחו טענות אירפורט לעניין רשלנות שפ-דר יש לדחות את עתירתה בעניין תיקון הקיר ההיקפי ומאגר המים.

64. כאמור אירפורט הוכיחה את טענתה כי נגרם עיכוב של 5 ימים עקב העובדה שלא היה בידי שפ-דר פטיש מתאים. כפי שעולה מהתיעוד הראשון מבחינה כרונולוגית שנמצא ביומני העבודה של איירפורט המתייחס לתאריך 29.1.09 (דף מס' 181 נספח ד' לתצהיר מר שניידר), במועד זה הורכב המנוף להוצאת השיגומים ונעשה ניסיון להוצאת השיגום שלא צלח. למחרת וביום לאחר מכן, בתאריכים 30.1.09 ו- 1.2.09 (דפים מס' 182 ו- 813 בהתאמה), נעשו ניסיונות נוספים להוצאת השיגומים עם המנוף ומתקן וויברציוני ואזמל. ביום 1.2.09 נרשם בהערות יומן העבודה כי הובא מנוף עם כושר הרמה 140 טון עבור המתקן הוויברציוני המתואר כבעל "כושר הרמה גבוה יותר לקודמו (כ- 60 טון לשלוחה)". כמתואר ביומן העבודה מיום 2.2.09 (דף מס' 184), במועד זה הוצאו כ- 8 שיגומים.

65. בסיכומיה מדגישה איירפורט כי עקב המחדלים של שפ-דר במהלך ביצוע העבודות נגרם לה עיכוב בן 10 ימים בביצוע הפרוייקט, אולם היא העמידה את תביעתה על עיכוב למשך 5 ימים ולביסוס עתירתה הגישה תיעוד מחמשת הימים מיומני העבודה. איירפורט טוענת כי עדיה לא נחקרו על תחשיב הנזקים בגין בטלת העובדים והציוד בפרוייקט, נספח טז' לתצהיר מר שניידר, ועל כן העלויות המפורטות בו לא נסתרו.

עיון בפירוט הנזקים שצורף כנספח טז' מלמד כי עלויות הקבלן הראשי בגין בטלה של קבוצת השלד מסתכמים בסך 60,000 ₪ ליום. על-פי התחשיב שערכה איירפורט עולה כי סכום זה חושב על בסיס 40 עובדים המשתכרים 800 ₪ ליום ובסה"כ 32,000 ₪, בתוספת עלות מנוף בסך 10,000 ₪, ציוד בסך 6,000 ₪ ותקורת אתר בסך 12,000 ₪. בנוסף מבססת איירפורט תביעתה בגין רכיב זה על עלויות צוות הניהול בסך כולל של 11,615 ₪ המורכב משלושה מהנדסים ששכרם הכולל הינו 7,800 ₪, עלויות אדמיניסטרציה בסך 2,300 ₪ ותקורת חברה 15% בסך 1,515. בסיכומו של דבר העמידה איירפורט את נזקיה על סך של 358,075 ₪.

66. איירפורט לא הציגה בפני אסמכתא לאישוש טענתה כי בגין העיכוב בביצוע העבודות נגרמה בטלתם של 40 עובדים באתר הפרוייקט, כך גם לא הובא מסמך כלשהו לאימות עלות יום עבודתו של עובד שעשויים היו להשתקף בתלושי המשכורות שנמצאים ברשות איירפורט מתוקף היותה מעסיקתם. בדומה לכך לא הובאו אסמכתאות כתימוכין לבטלת שלושת המהנדסים, או להוכחת שכרו הנטען של המהנדס. בנוסף לא גובו בחשבוניות או בכל מסמך אחר הסכומים הנטענים בתחשיב לגבי עלות המנוף, ועלויות הציוד ותקורת האתר. זאת ועוד, אותו נספח ט"ז אינו חתום, ומר שניידר אישר בחקירתו כי כלל לא נערך על ידו (עמ' 65 לפרוטקול). מי אשר ערך תחשיב זה כלל לא זומן לעדות.

67. גם את עתירת איירפורט לנזקים שנגרמו לה בגין איחור במסירה יש לדחות; מעדותו של מר שניידר עולה כי בסופו של דבר מסירת הפרויקט הוקדמה ולא אוחרה, ולא השתכנעתי כי איחור שפ-דר בשליפת השיגומים עיכב את ביצוע הפרויקט. מיומני העבודה עולה כי במהלך אותם ימים נמשכו העבודות גם באגףB וגם באגפים אחרים וכבר אז נדרשו עובדים נוספים לצורך צימצום פיגור של כחודשיים (יומן עבודה מיום 30.1.09). בסיכומו של דבר אירפורט לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה את טענתה כי האיחור בשליפת השיגומים הביא לעיכוב במסירת הפרויקט.

68. סוף דבר

א. התביעה מתקבלת בחלקה.

על איירפורט לשלם לשפ-דר סך של 23,388 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 11.11.09 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל, בגין עבודת חילוץ השיגומים שבוצעה על ידה.

בנוסף על איירפורט לשלם שפ-דר סך של 312,984 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 11.11.09 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל, עבור שווי השיגומים שנותרו בקרקע.

ב. התביעה שכנגד נדחית.

ג. איירפורט תישא בהוצאות שפ-דר (אגרה, הוצאות מומחה ) ובשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ד, 28/11/2013 בהעדר הנוכחים.