עיינתי בבקשה להשבת פקדון ובתגובה:

1. ב 6.10.14 ניתן פס"ד שמחק התביעה וביטל צו המניעה. התבקשה וניתנה ארכה להגיש בקשה לביטולו 30 יום מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, שצוין שהוגשה לועדה. עם זאת צו המניעה לא חודש היינו שפקע ב 6.10.14. מאז לא עדכן התובע האם ניתנה החלטה בבקשת ההיתר בועדה ולא הגיש הבקשה לביטול, בהנחה שניתנה. אף כאן אין טענה שיכול ומבוקש להגיש בקשת ביטול בהמשך אלא נהפוך הוא – הבקשה שהוגשה להחזר פקדון משמיעה הכרה בסופיות פסה"ד.

2. ואכן לגופו של ענין סביר שכיום אין אכן טעם בתביעה במתכונת בה הוגשה, כאשר חתמו שני הצדדים על בקשה להיתר שהוגשה לועדה. היינו הגיעו למתווה מוסכם לאחר כברת דרך ארוכה שעשו. ביהמ"ש אינו בגדר מפקח על עבודות בניה , התיק התנהל בגדרו של סעד זמני, והבקשה במסלול בו הוגשה ולאור הנתונים שהיו קיימים עת הוגשה - מיצתה עצמה. משכך יש להתייחס למועד מתן פסה"ד -6.10.14. במועד זה פקע כאמור הסעד הזמני עם מחיקת התביעה.

3. לא צוין בפקדון האם מדובר בערבות או עירבון ומשלא צוין – ברירת המחדל היא שמדובר בערבות לפי תק' 364 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן "התקנות") ; כאשר רשאי ביהמ"ש להורות בנוסף על הפקדת עירבון. ממועד שפקע צו המניעה עמדו לרשות הנתבע 6 חודש לפי תק' 371, לבקש חילוט העירבון. זו בקשה שאפשר להגיש כבקשה בתיר או בתביעה נפרדת אך צריכה היא להמחיש נזקי הצו. משעה שלא הוגשה – חל הכלל המורה על השבת העירבון או הערבות, לפי הענין (תס"ק (ג) ו (ד) לתק' 371 לתקנות).

4. לאור הבקשה לחייב בהוצאות משפט שנזכרה בגדר תגובת הנתבע לבקשה להשבת הפקדון: ערבות או עירבון להבטחת נזקי סעד זמני כשמם כן הם. אין הם מיועדים להבטחת הוצאות משפט של הנתבע (לשם כך קיימת תק' אחרת היא תק' 519), מה גם שלא אדרש לבקשה להוצאות המוצפת בגדר תשובה להשבת פקדון שנה לאחר פסה"ד. משעה שלא באה התייחסות להוצאות בפסה"ד ניתן לבקש השלמת הנושא לפי סע' 81 של חוק בתי המשפט, וזאת יש לעשות בתוך 21 יום מיום מתן פסה"ד. פסה"ד ניתן כזכור ב 6.10.14.

5. משעה שלא הוגשה במועד ובכלל תביעה או בקשה לחלוט הערבות בסך המופקד של 9000 ₪ אני מורה למזכירות להשיב לתובע את הפקדון הנ"ל על פירותיו. זאת יייעשה באמצעות הפקדה לחשבון בא כוחו החדש כפי שפורט בהודעה מיום 9.9.14.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ו, 07 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.