<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד גלעד תלמי

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד עלאא עתמאנה

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המייחס לו עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזוייף. מדובר על כך שבשנת 2008 זייף הנאשם 4 החלטות של ראש ההוצאה לפועל, בכך ששינה וערך אותם גזר את ההחלטות המקוריות והדביק להם חלקים מהחלטות אחרות. כמו כן הוא ביצע מחיקות בהחלטות המקוריות והציג צילומי החלטות מזוייפות למשטרה.

באשר לערך החברתי המוגן, הרי שאין צורך להכביר מילים על כך. חברה מתוקנת מסתמכת על חזקת התקינות של החלטות הניתנות מטעם בית המשפט. החלטה של בית המשפט היא קודש קודשים, באומרי בית משפט אני גם מתייחס להחלטות של ראש ההוצאה לפועל כמובן.

משהריב עוז ומזייף מסמכים כאלה, גורם לנזק עצום, לא רק לבעלי הדין הרלוונטיים לאותם תיקים אלא לחברה כולה.

לנאשם יש 6 הרשעות קודמות בעבירות דומות, זיוף, שימוש במסמך מזוייף מספר פעמים, עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תקיפה סתם. מדובר בשש הרשעות אשר מרביתן עוסקות בעבירות של שימוש במסמך מזוייף ועבירות זיוף.

אני מגיש את ת.פ. 1020/06, שם דובר בכך שהשתמש במסמך מזוייף וסיוע לכניסה לישראל שלא כדין, שם נגזרו עליו 4 וחצי חודשי מאסר בפועל.

כן אני מציג לבית המשפט את ת.פ. 6928-05-08 לרבות כתב האישום בגינו נגזר דינו של הנאשם, והחלטה מבית המשפט המחוזי לדחות את הערעור שהוגש בעניינו. שם הנאשם זייף צו הבאה אשר הוצא נגדו ואף הציגו בפני השוטרים, הוא נדון ל-14 חודשי מאסר המורכבים משישה חודשי מאסר וכן הפעלת תנאי בן 8 חודשים.

המאשימה סבורה כי מתחם הענישה הראוי בענינו של הנאשם נע בן 18 חודשים ל – 30 חודשי מאסר בפועל.

כן אני מגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ואבקש מבית המשפט להתרשם ממנו.

בנסיבות אלה, לאור העבר, לאור המאסרים שהוטלו על הנאשם וכבר נפסק שהגם שמאסרים הוטלו לאחר מועד ביצוע העבירה, עדיין לא תעמוד לנאשם כל טענה בעניין זה. לאור כל האמור, אבקש מבית המשפט לפנות לרף העליון ביותר של מתחם הענישה. בטרם אסיים אבקש לציין כי העובדה שהנאשם דנן שב וחזר כפי שבית המשפט יווכח לכך לאחר קריאת גיליון הרשעות קודמות, הנאשם חזר ושב להשתמש בזיוף ומסמכים מזוייפים, יש להשית עליו עונש כבד.

כמן כן, אני סבור שהמקרה דנן מצדיק סטיה ממתחם הענישה לחומרה וזאת לאור עברו הפלילי של הנאשם והצורך להרתיע את הרבים. ידע כל מי שבאופן שיטתי מזייף החלטות שיפוטיות כי גזר על עצמו מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח.

לאור האמור, נבקש להשית על הנאשם העונשים להלן: מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אני אפתח את הטיעונים שלי דווקא במדיניות הענישה הנטענת על ידי ב"כ המאשימה.

אני אומר לבית המשפט כי תיקון 113 לחוק העונשין, הבניית שיקול הדעת לא להחמיר בענישה, לא לזה נועד התיקון. כאשר מי שמעיין בחוק ובהצעת החוק, יכול להיווכח ולראות שהמחוקק בא ועשה ההרכריות. כאשר המחוקק בראש הסולם את עיקרון ההלימה ואחריו שיקול השיקום. רק אחר כך בא הגנה על שלום הציבור ובתחתית ההררכיה שיקול ההרתעה האישית והרתעת הרבים.

עיקרון ההלימה בתיקון לחוק אינו זהה כפי שחברי מבקש לעשות זאת היום לעקרון הגמול או התגמול. לא מדובר ברציונל של עין תחת עין, וכגודל הנזק כך חומרת העונש, אלא שהענישה צריכה להיות מידיתית. מטרת התיקון לא להחמיר בענישה אלא לכוון את השופט שדן בתיק בגזירת הדין וכל זאת תוך הותרת שיקול הדעת של השופט היושב בתיק. המדינה היום באה לבית המשפט ואומרת כי מבחינתנו מתחם הענישה הוא בן שנה וחצי ל- 30 חודש. לא רק זאת הוא מבקש מבית המשפט לסטות. לא יעלה על הדעת שהמדינה תבקש לקבוע מתחום זה חייב להיות מבוסס על משהו, על רמת הענישה, אך בית משפט יקבע מה רמת הענישה? על מנת לקבוע את המתחם חברי היה צריך לבסס את טיעוניו עם אסמכתאות. הדברים האלה נאמרו על ידי בתי המשפט. אני אפנה לת.פ 772/12 מ"י נ' יזדי, של כב' השופט תדמור ואני מצטט "באשר למתחם הענישה הראוי בנסיבותיו של תיק זה דומה כי המאשימה עשתה לה מנהג לקום בשלב הטיעונים לעונש ולנקוט מתחם ענישה שאינו מסתמך על דבר וכל מטרתו להעלות את רף הענישה. לא זו היתה כוונת המחוקק טוב היתה עושה המאשימה לו היתה תומכת טיעוניה בפסיקה אשר דנה בנסיבות דומות ככל שאפשר לנסיבותיו של כל תיק ותיק ולא זורקת לחלל האולם מספר חודשי מאסר כאשר בינו לבין המקרה הספציפי אין קשר"

אני הקשבתי לטיעוניו של חברי. הוא ניסה להכניס עובדות נוספות המוסיפות חומרה למעשיו של הנאשם. המסגרת הנורמטיבית שעל סמך זה בית משפט צריך לקבוע את הענישה הוא במה שהנאשם הודה בכתב האישום. בניגוד למה שטען חברי העונש אינו נמדד על ידי טבלאות ונוסחאות אלא הכל פונקציה של כל מקרה ומקרה. אין נוסחה מתמטית קבועה איזה עונש יש להטיל על הנאשם, הכל לפי התיק הספציפי.

לעניין הסטיה שחברי ביקש - הוא ביקש שבית המשפט יסטה. המחוקק בא ונתן סמכות לבית המשפט לחרוג מהמתחם לחומרה משיקול הגנה על שלום הציבור. הסעיף דורש קיומם של מספר תנאים כדי להביא להחמרה בעונשו של הנאשם וזאת כאשר עסקינן בנאשם שקיים חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות וכי ההחמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשת כדי להגן על שלום הציבור. כאשר מדובר בנאשם רצדיביסט נאשם בעל עבר פלילי משמעותי ביותר ועוד.

היום אנחנו נמצאים ב-2/13, מי שמעניין בעברו הפלילי של הנאשם, יכול להיווכח שכל העבירות הפליליות של הנאשם היו בספטמבר 2008 על ידי כב' השופט קפלן שם הוטל עליו 4 וחצי חודשי מאסר בפועל, עבירה ממתי? מ-22/3/04, גזר הדין ניתן ביום 22/9/08. חברי הפנה גם את ביהמ"ש לפסק הדין של כב' השופטת ארגמן, פסק דין הוא מיום 10/6/12, כאשר מדובר על עבירה מדצמבר 2007. התיק האחרון הינו מפברואר 2008, מדובר על עבר פלילי ועבירות שבוצעו בשלהי שנת 2008.

מ- 2/08 ועד 2/13 עברו חמש שנים. חברי מבקש להרחיקו מהציבור, הוא אומר האדם הזה ימשיך לזייף, מ- 2/08 ועד היום אין לו תיקים ומה זה אומר? שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו. לא מדובר בנאשם רצדיביסט. כאן המקום לציין את השתלשלות הענינים בתיק שבו נגזר על הנאשם כאן בבית המשפט מאסר בפועל של 6 חודשים כולל הפעלת מאסר של שמונה חודשים.

אנחנו מדברים על תיק שהוגש בשנת 2008 והתנהל. בית המשפט ראה לנכון למנות את הסנגוריה לייצג. תוך כדי מוגש כתב האישום הנוכחי בפני כב' השופט מסארווה. אני לאורך כל התקופה ביקשתי מהשופט מסארווה לדחות את הדיונים, למה כי רציתי לצרף את התיק הזה בפני השופטת ארגמן. אלא מה, בא הנאשם שעומד כאן היום ואמר תפסיק לייצג אותי אני הולך לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי. אני והוא מבקשים לשחרר אותי וכך עושה השופטת ארגמן. אמנם הנאשם שכר את שירותיו של עו"ד פרטי אך איני יודע מדוע הוא התייצב לבד. אז נגזר דינו כאשר בית המשפט הפעיל לו מאסר על תנאי משנת 2004 על עבירת משנת 2003 ומי נתן את גזר הדין ההוא, מותב נכבד זה. אז בית המשפט הפעיל לו את השמונה ונתן לו עוד שש. היה והנאשם מצרף תיק זה בפניה, מה העונש ההולם שבית המשפט היה גוזר עליו אז. איזה עונש? כאשר אנחנו מדברים על עבירה משנת 2008? לא רק זאת, הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש בבית משפט המחוזי ובית המשפט דחה לו תוך שימוש בסמכותו של מותב זה לעכב את ביצוע גזר הדין שניתן על ידי כב' השופטת ארגמן, אני מגיש החלטה בתיק 48423-07-12 של השופט ברלינר מיום 13/1/13.

אנחנו נמצאים במצב שבית המשפט המחויז חשב ולמה הוא האציל את הסמכות לבית משפט זה, כי הוא ידע שבית המשפט צריך לגזור את דינו ולהתחשב בעונש הארוך שהוטל עליו. בעניינו מדובר בנאשם בן 52, נשוי ואב לשישה ילדי, עבד בשליחויות עבור עורכי דין, והוא בין היתר, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של המל"ל. מדובר בנאשם בעל מצב סוציואקונומי מאוד קשה, מפרנס עיקרי למשפחתו. הנאשם הוא הודה בכתב האישום, לקח אחריות על מעשיו, הודאתו של הנאשם מלמדת שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו. רמת הענישה המקובלת נעה בין התחייבות עם של"צ ,תנאי, עבודות שירות, ובמקרים אחרים מאסר בפועל.

עבירה כזו אני קיבלתי מספר רב של החלטות שבית משפט נתנה של"צ ללא הרשעה. היה לי מורה לתיאוריה שזייף לתלמידים והשופטת הטילה עליו של"צ ללא הרשעה, מכאן אני רוצה לומר שהמתחם הענישה הוא בין של"צ לבין מאסר בפועל.

מה שאני מבקש מבית המשפט שיתחשב בהודאתו, בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה האחרונה ועד היום בדגש כי כל עבירות בוצעו משנת 2008 ועובר לכך ומאז לא נפתחו תיקים . אני אבקש מבית המשפט להיכנס בנעליו לו הנאשם היה מצרף תיק זה והיה חושב מה היה העונש האמור. אם היינו מצרפים העונש היה אותו עונש.

בנסיבות העניין, אני מבקש להטיל מותנה. לחילופין, אם בית המשפט יסבור שיש מקום להטיל על הנאשם מאסר בפועל אני מבקש שזה יהיה חופף לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק הקודם.

ב"כ המאשימה:

אבקש כי במידה ובית המשפט משית עליו עונש של מאסר בפועל, הוא יהיה במצטבר לכל עונש אחר שהוטל עליו. אני מבקש לציין כי מדובר בזיוף של 4 החלטות.

כמו כן נבקש כי הנאשם בהתאם ל החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13/1/13 כי הנאשם יתחיל לרצות את עונשו היום בשעה 12:00.

<#3#>

החלטה

אני דוחה את מתן גזר הדין ליום 13/3/2013 שעה 09:00.

באשר לדחיית עונש ריצוי המאסר שהוטל על הנאשם בתיק 6928-05-08, וניתנה החלטה בערעור 48423-07-12 אני דוחה את ריצוי העונש המאסר בתאריך 17/3/2013 שעה 08:00.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר עד מועד זה בבית מעצר קישון.

הנאשם מוזהר בחובת התייצבות ובתוצאות אי התייצבות למתן גזר הדין.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ג, 03/02/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ורדה שגן