<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – רנ"ג בטי עובד

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד בלומנפלד

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מאחר והתובע בישיבה מיום 28/5/14 הגיע להסדר כלשהו. אני מבקשת בכל מקרה להגיש פסיקה לעניין אדם שנוהג ללא רשיון נהיגה, ואשאיר את הפעלת המאסר, הארכת המאסר או מאסר בפועל לשיקול דעת בית המשפט.

אנו מבקשים קנס, פסילה בפועל, מאסר על תנאי, ומאסר בפועל.

מדובר בנאשם שנוהג פעם שניה ללא רשיון נהיגה. בתי משפט קבעו לא אחת שנהיגה ללא רשיון נהיגה הינה עבירה חמורה מאוד, מסכנת את המשתמשים בדרך ואת הנאשם עצמו, אנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא לא מכיר את הרכב או לנהוג, זו פעם שניה וצריך לנהוג בהתאם.

אני לא מתעלמת מכך שבית המשפט המליץ לאור הקשיים הראייתים להגיע להסדר, משאירים לשיקול דעת בית המשפט.

הסניגור טוען לעונש:

אין מחלוקת בין הצדדים כי בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון עקב קושי ראייתי, שהסדר הטיעון הינו כזה שהמאשימה גם כיבדה אותו היום, שהמאשימה לא תבקש מבית המשפט להפעיל את המאסר המותנה אלא תשאיר נקודה זו לשיקול דעת בית המשפט.

זה היה ההסדר אליו הגיעו הצדדים בדיון הקודם מיום 28/5/14 וזה גם האופן בו חברתי בהגינותה מכבדת הסדר זה היום ואינה מבקשת מבית המשפט להפעיל את המאסר המותנה.

אסביר למה לדעתי אכן מן הראוי שלא להפעיל את המאסר המותנה אלא להאריכו – ראשית, אין ספק שהסדר הטיעון במקרה זה בא לעולמינו עקב קשיים ראייתים, לא רק שמדובר בקשיים ראייתים אלא מדובר בקשיים ראייתים בתיק שגדר המחלוקת בו נפרסה בצורה מאוד ברורה. אני מפנה לעמ' 2 לפרוטוקול מיום 19/3/14 לשורות 11 עד 15 מפי במסגרת התשובה לכתב האישום. ואז התחילו להשמע ראיות בתיק, מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 19/3/14 להחלטת בית המשפט מאותו יום, בעמ' 13 לפרוטוקול שורות 15 עד 18, לאחר מכן הגיע ההסדר ב-28/5/14.

לא אאריך מילים בנקודה, אך אומר שבעצם מדובר בתיק שבמהלך שמיעת הראיות התברר שטענת הנאשם על פיה כל התיק הזה היה בעצם תכנון מוקדם של המשטרה שמטרתו להפיל אותו בפח כדי להפוך אותו למשתף פעולה עם המשטרה, כל הטענה הזו של הנאשם התבררה ככזו שאיננה טענה סתמית. התבררה ככזו טענה שהצדיקה הסדר טיעון. זה דבר שאי אפשר ואסור להתעלם ממנו, שאנו דנים היום בעונשו של האיש.

אני סבור שאין צורך להכביר מילים מדוע.

שנית, מפנה את בית המשפט לכך שלבית המשפט הוגשו שתי ראיות רלוונטיות היום במהלך ניהול הראיות, ראשית כתב האישום, בכתב האישום נטען שהאיש נהג ברכב מרצדס בחיפה ברח' חורי פינת יל"ג.

בשום מקום לא כתוב בכתב האישום איפה הוא נהג, בכביש, ברחוב, בחניה, באיזור סגור, ויש הבדל גדול במי שנתפס נוהג בכל אחד מהמקומות האלה.

בת/1 שהוגש לבית המשפט רשום בדיוק איפה נהג. מפנה לדו"ח השוטר יוסי ברק שכותב בעמ' 1 לת/1 שורות 6-7 – "הבחנו ברכב מרצדס שחורה שמספרה ... שהיא נכנסת לחניון מרח' חורי".

לכל הפחות יש פה ניסוח עמום שממנו לא ניתן לבוא ולהבין איפה נסע הרכב אם בתוך חניון או בתוך כביש.

לאחר מכן יש את ת/2 של הנאשם שהוגש בהסכמה גם לאמיתות תוכנו שלא נסתר, ושם כתוב בשורות 20-21 – "הזזתי את הרכב מהחניה לחניה השניה בגלל שיש ילדים שעושים נזק לרכב".

אני מזכיר שוב שת/2 הוגש ע"י המאשימה גם לאמיתות תוכנו, ובשום שלב לא נסתר כי הנאשם לא העיד והצדדים הגיעו להסדר טיעון.

מגיש שני פסקי דין – האחד של בית המשפט המחוזי לוד מפי כב' השופטת נגה אוהד, מפנה לגזר הדין לחלקים שסימנתי לנוחיות בית המשפט.

אני סבור שאין זהות מוחלטת בין אותו מקרה לבין המקרה שבפנינו. אך בהחלט יש דמיון בין שני המקרים והדמיון הזה בהחלט רלוונטי לגזר הדין ברכיב המאסר המותנה.

פסק דין של בית משפט זה, בעניינו של רועי כץ – החשיבות של אותו מקרה שבאותו מקרה בית משפט החליט לבוא ולהאריך מאסר מותנה כאשר אותו מקרה היה הרבה יותר חמור מהמקרה שלנו, בשתי נקודות, אחת במקרה של רועי כץ היה תסקיר שירות מבחן שלילי שלא המליץ על הארכת המאסר המותנה, ובנוסף רועי כץ נהג ברכב משא, משאית. שדומה שאין ספק שמדובר בנסיבה שהיא חמורה יותר מהמקרה שלנו.

אני אומר שבמקרה של רועי כץ היו דברים שאם פחות חמורים מהמקרה שלנו לטובתו של רועי כץ אך יש איזון שנעשה לעומת הנתונים שהבאתי כאן.

הנאשם שבפנינו אמור להתחתן בעוד כחודשיים, ארוסתו נמצאת באולם, אימו נמצאת באולם ואחיו הקטן נמצא באולם. אביו של הנאשם נמצא בבית הסוהר, הוא עצור בתיק חמור ביותר של סחר בסמים, וישנו סיכוי אמיתי שהוא אמור לרצות עונש מאסר ממושך מאוד.

אחותו של הנאשם עברה אירוע טרגי ביותר, בעקבותיו נפצעה קשה והיא נמצאת במצב אנוש בבי"ח עד היום.

כל הדברים האלה ומסמכים בעניין הוגשו למאשימה מזמן, והם לא במחלוקת.

אני סבור שבנסיבות ולאור העובדה שדווקא נושא המאסר המותנה הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע אליו, כשהמאשימה לא מבקשת להפעיל אותו, אני מבקש מבית המשפט שלא להפעיל את המאסר המותנה, ולהסתפק בשאר רכיבי הענישה שאני לא מבקש לגביהם שום דבר.

אני בטוח שאם בית המשפט יחליט להטיל עונש שקשור לכסף הוא יעשה זאת באופן מתון ככל שניתן.

הנאשם:

אני מצטער, אני רוצה לפתוח דף חדש, אני עומד להתחתן ואני לא אחזור על הטעות.

אני במעצר בית לא עובד.

לאחר שאני אשתחרר ממעצר הבית אני אחפש עבודה.

אני בן 24 אין לי רשיון נהיגה.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ברכב כשהוא בלתי מורשה לנהיגה – עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה; נהיגה שרשיון הרכב פקע - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש תשל"א-1970.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, החלו להשמע ראיות, ובישיבה קודמת מיום 28/5/14 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור בו מכפירתו, יורשע בעבירות המיוחסות לו ויוטלו עליו העונשים הבאים: פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס ובכל הנוגע לעונש מאסר מותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם שמשכו 10 חודשים יטענו הצדדים באופן חופשי ובית המשפט יחליט אם להפעיל עונש זה לצד רכיבי ענישה נוספים או שיאריך את המאסר המותנה.

מדובר בעבירה חמורה ביותר מסכנת חיים, שכן נהיגה ברכב על ידי מי שלא הורשה מעולם לנהיגה על ידי הרשויות המוסמכות, טומנת בחובה סיכון אינהרנטי לחיי אדם, שכן אותו נהג, מעולם לא עבר את כל מבחני הכשירות אשר קבעה רשות הרישוי כתנאי לנהיגה בכבישים. ממילא נהג כזה אינו בקיא בהפעלת הרכב, ואין לו את הנסיון והידע להתמודד עם הסכנות והסיכונים הגלומים בנהיגה בכבישי הארץ, בנסיבות כאלה הנהיגה ברכב מסכנת את שלומם ובטחונם של יתר המשתמשים בדרך.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה נעה בין עונשי פסילה ממושכים ועד לעונש של מאסר בפועל כשלצידם רכיבי ענישה נוספים מרתיעים כגון מאסרים מותנים. ככל שמדובר בנסיבות חמורות יותר המבטאות חזרתיות מצד הנאשם או נהיגה מסוכנת, כי אז יטה בית המשפט לרף העליון של מתחם הענישה.

באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה – מדובר בנאשם אשר חרף הרשעה קודמת בשנת 2011 בעבירות זהות, הרהיב עוז ונטל שוב את ההגה לידיו, וכל זאת כאשר עונש מאסר ממושך תלוי ומרחף מעל ראשו. יצוין, בניגוד לנטען על ידי הסניגור המלומד, הרי שכתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם, מציין מפורשות כי הנאשם נהג ברח' חורי פינת יל"ג בחיפה, ומשמעות הדבר כי הנאשם נהג בדרך ציבורית לכל דבר ועניין, ולא בתוך חצר או חניון פרטי, אם כי יש לציין בהקשר זה כי המאשימה הגישה ראיה ת/2 שלפיה הנאשם גרס, ודבר זה לא נסתר, כי הזיז את הרכב מחניה אחת לרעותה.

במצב דברים זה כאשר לנאשם "נסיון" קודם בביצוע העבירה והוא נוטל את ההגה לידיו תוך שהוא ער לאיסור החמור שבביצוע העבירה, ישנה חומרה יתירה ולו חלילה היתה נגרמת תאונה כתוצאה מנהיגתו, הנזק שהיה נגרם הוא נזק גדול ורב.

מתחם העונש ההולם לעבירות מסוג זה בנסיבות אלה, הינו ללא ספק עונש של מאסר בפועל, שכן מדובר על מי שהבין היטב את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו, ולא נרתע מלחזור ולבצע את אותו מעשה פסול, ומעיד על עצמו כי אין עליו מורא החוק, ומורא בית המשפט, אשר דן אותו בתיק קודם למאסר אך התנה אותו בביצוע עבירה חוזרת, והוא שב ומסכן את הציבור.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה – בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפניו, חייב בית המשפט להתחשב גם בנסיבות שאינן נוגעות לביצוע העבירה.

מדובר בנאשם יליד 1989 שלו שתי הרשעות תעבורתיות קודמות כשהחמורה מביניהם הינה הרשעתו של הנאשם בעבירות זהות בבית משפט לתעבורה בחיפה ביום 17/7/11.

במסגרת גזר הדין פסק לו בית המשפט בין היתר 70 ימי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בנוסף, לנאשם הרשעות פליליות בין היתר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזויין, סחיטה באיומים, עבירות סמים, עבירות רכוש, עבירות אלימות ובנוסף מספר הרשעות בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

ברם, לאור הסדר הטיעון שבין הצדדים נותר לבחון באם יש להפעיל את עונש המאסר המותנה בעניינו של הנאשם ולהשית עליו את העונש הנקוב בו לצד רכיבי ענישה נוספים או שמא יש להאריך את המאסר המותנה ובכך לחרוג ממתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם.

כאמור בתיק זה שמע בית המשפט את הראיות, התרשם מאיכותן וטיבן, ולא ארחיב, ובסופו של יום גיבשו הצדדים הסדר טיעון על יסוד הראיות בתיק וכן לאור המלצת בית המשפט. לא ניתן להתעלם בגזירת העונש מנתון משמעותי זה וזאת חרף החומרה הרבה עליה עמד בית המשפט בדבריו דלעיל ביחס למעשיו של הנאשם.

בנסיבות אלה סבור בית המשפט כי הפעלת עונש המאסר שמשמעותו הטלת עונש מאסר בפועל של 10 חודשים על הנאשם, בנסיבות הפרטניות של תיק זה, עם כל הקושי שבדבר, לא יהיה צודק במובן סעיף 56 (א) לחוק העונשין.

לצד נימוק זה יש לציין כי הנאשם, כך מתקבל הרושם, הטיב את דרכיו, מנסה להעלות על דרך הישר, עתיד להינשא ולהשתקם. בשנתיים האחרונות מאז ביצוע העבירה בתיק זה לא נרשמה לחובתו עבירה תעבורתית נוספת, כמו כן לא הונחו בפני בית המשפט ראיות לביצוען של עבירות פליליות אחרות מאז בוצעה העבירה בתיק זה. לפיכך מתרשם בית המשפט, כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, ולאור זאת, מוצא בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 40ד(א) לחוק העונשין. אין ספק שהטלת עונש מאסר תגרום לרגרסיה בכל התהליך הזה ועלולה להשיב את הנאשם שוב למעגל הפשע ובכך לא יצא נשכר האינטרס הציבורי.

יחד עם זאת, אין פרושו של דבר שהנאשם פטור מעונש. יש להשית עליו עונשים הולמים שיבטאו את סלידת בית המשפט מהתנהגותו, ירחיקו אותו מהכביש לתקופה ממושכת ויהוו הלימה ראויה בין חומרת מעשיו ונסיבותיהן, למידת אשמתו של הנאשם.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני מאריך את עונש המאסר המותנה שמשכו 10 חודשים, תיק בימ"ש 2704-11-09 , גזר דין מיום 17/7/11 בית משפט לתעבורה בחיפה – בשנתיים נוספות.
2. 48 חודשי פסילה בפועל.
3. 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
4. קנס בסך של 3,500 ש"ח או 35 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יקוזז מהפיקדון שהופקד בתיק מעצרים 7723-10-13.

1. אני מפעיל התחייבות בסך 5,000 ₪ מתיק בימ"ש 2704-11-09 , גזר דין מיום 17/7/11 בית משפט לתעבורה בחיפה. הקנס שבצד ההתחייבות ישולם כדלקמן: 1500 ₪ שיוותר לאחר קיזוז הקנס, יקוזזו אף הם מהפיקדון, היתרה ב- 7 תשלומים. פיגור יעמיד את מלא הקנס לפירעון מיידי.
2. הויל ומדובר במי שאינו מורשה לנהיגה – חישוב הפסילה יעשה מהיום.
3. כל התנאים המגבילים שהוטלו על הנאשם בתיק המעצרים – מבוטלים בזאת.

הודע על זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש המחוזי.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א סיוון תשע"ד, 09/06/2014 במעמד הנוכחים.