1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לביצוע שטר אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 16-22556-09-4. אציין כי עניין זה הועבר לטיפולי לאור פרישתה של כב' הרשמת ש. פומרנץ לגמלאות.
2. השטר אשר הוגש לביצוע, הינו שטר מס' 4112, ע"ס 40,923 ₪, מועד פירעונו 01.09.2009, עשוי בידי בנתבעת לפקודת "נחשון אוראל בטחון", ומוסב לתובע. השטר כאמור הוצג לפירעון, ואולם לא כובד בשל הוראת ביטול אשר ניתנה בעניינו.
3. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר. במסגרת טענותיה, העלתה הנתבעת שתי טענות מקדמיות, האחת לגבי שאלת הסמכות המקומית, והשניה טענה להיעדר עילת תביעה והיעדר יריבות, מעצם פירוט לא מספק (בהתאם לאמור בהלכת גמליאל). בכל הנוגע לשאלת הסמכות המקומית, הועבר הדיון לביהמ"ש השלום בחיפה, ובכל הנוגע לשאלת העילה והיריבות, אין בטענות אשר הועלו ממש, שכן העילה והיריבות נגזר מהשטר גופו, וככל שלא פורט מעבר לאמור, הרי אין בכך לגרוע מהעילה השטרית הנובעת מאחיזת השטר ומחזות השטר.
4. לגופו של עניין טענה הנתבעת, מעולם לא נמסרה ההמחאה לידי הנפרעת (שהינה המסבה), אלא השרטות נלקחו מאת משרדה של הנתבעת ללא הסכמתה, אלא נגנבו ממשרדה, בבחינת היעדר "מסירה ראשונה" כנדרש על פי הדין. לראיה מפנה הנתבעת לכך כי החתימה ע"ג השטר אינה מלאה (שכן חסרה חתימת אחד המנהלים), ולכך כי כאשר נתגלה דבר הגניבה, בוטלה ההמחאה על ידה. לתמיכה בטענות ההגנה אשר הועלו על ידי הנתבעת, צירפה הנתבעת אישור על הגשת התלונה במשטרת ישראל, וכן אישור בדבר מהות והרכב ההרשאה לחתימה על פי החלטות החברה.
5. לאחר שהועבר הדיון מביהמ"ש השלום בנתניה לביהמ"ש השלום בחיפה, הסכימו הצדדים על ביטול המועד שהיה קבוע לדיון בהתנגדות, תוך שהתובע מוותר על חקירת המצהיר מטעם הנתבעת. הצדדים הגישו סיכומי טענות מטעמם.
6. לאחר בחינת טענות הצדדים וסיכומי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות (באופן חלקי), והעברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר.
7. מהותן של טענות ההגנה, נוגעות לפגמים חפציים בשטר (היעדר "מסירה ראשונה" וגניבת ההמחאה), וכן טענה חלופית של פגם קנייני בשטר (והוא הטענה כי מדובר על שטר אשר הכיל תנאי מתלה, אשר לא התקיים).
8. בכל הנוגע לפגם החפצי בשטר, הרי שככל שהשטר פגום מעיקרו, אין כל חבות שטרית הקמה יחד עמו, אפילו נתן התובע תמורה בתום לב בעד השטר, ואפילו קנה מעמד של "אוחז כשורה" או "אוחז בעד ערך" .
9. ייאמר כי אף את שאלת האחיזה כשורה, על התובע להוכיח במקרה זה, ושאלה זאת לבדה, במקרים מסוימים (בהם הבקשה לביצוע שטר אינה מפרטת את התמורה אשר ניתנה בעד השטר), מצדיקה מתן רשות להתגונן.
10. התובע, בסיכומי טענותיו, טען כי טענת גניבת השטר נסמכת על טענת שווא, שכן לכאורה ההמחאות הופקדו אצל התובע בחודש מאי 2009 כהמחאות מעותדות (טופס הפקדת ההמחאות צורף בהתאם להסכמה הדיונית שהיתה קיימת בין הצדדים), בעוד הגניבה אירעה לכאורה מספר חודשים לאחר מכן; אמנם, התובע ויתר על הזכות לחקור את הנתבעת ומנהליה, ואולם אין באמור כדי להצביע על הסכמה לקבל את הטענות; וכאשר מדובר בתלונה אשר הוגשה למשטרה ביום 5.10.2009, כאשר ההמחאות הופקדו במסגרת עסקת ניכיון ביום 19.5.2009, ברי כי התובע אחז בהמחאות, עוד בטרם נתבצע מעשה הגניבה הנטען.
11. מנגד, ביטול ההמחאה והעובדה כי לא נחתמה באופן מלא (על פי האמור בפרוטוקול החברה המעיד על זכויות החתימה), מלמד כי אכן יכול ו- "מסירה ראשונה" לא אירעה במקרה דכאן; ההפניה של התובע לפסיקה הדנה באחריותו של מי ששטר הוצא מידיו שלא בדרך מסירה, אינה פועלת לטובת התובע, שכן בשלב דיוני זה, די בהעלאת הטענה כדי לאפשר מתן רשות להתגונן בפני התובענה השטרית.
12. התובע יכול היה לעמת את הנתבע עם שאלת המועדים, יכול היה לפרט בכתב התביעה את עילת התביעה (אם כי לעמדתי שאלת "מתן תמורה בעד ערך" הובהרה במסגרת צירוף המסמך המעיד על ביצוע עסקת הניכיון המהווה כשלעצמה מתן תמורה בעד ערך); משלא עשה כן, וכאשר שאלת האחיזה כשורה נתונה בספק (ועל פי פסיקת בתי המשפט אמורה להיות מוכרעת בשלב הדיוני הבא, ולא בשלב הדיון בהתנגדות), סבורני כי יש לקבל את ההתנגדות, על מנת שהעניין ייבחן לגופו – חרף השאלה הקשה העולה משאלת מועד ביצוע העסקה אל מול מועד הגשת התלונה.
13. בכל הנוגע לפגם קנייני הנטען בשטר, לגבי "מסירה על תנאי", הרי שלעמדתי דינה של טענה זאת להידחות; ראשית, יצוין כי מאחר והתובע הינו "אוחז בעד ערך" הרי שאינו חשוף לטענות הגנה המצויות במישור הקנייני. שנית, ייאמר, כי מדובר בטענה תמוהה, שכן לא יכול צד להליך לטעון טענות עובדתיות סותרות: אם נמסרה ההמחאה, הרי שלא נגנבה, וככל שהיה בתנאי במסירה, הרי שהיתה מסירה. מדובר בהעלאת טענה שמבחינה עובדתית עומדת בסתירה מוחלטת לטענות האחרות, ולא ניתן לקבלה. בכל מקרה, כך או כך, דינה של טענת הגנה זאת, להידחות.
14. לאור כל האמור לעיל, ניתנת בזאת רשות להתגונן בפני התובענה, בכל הנוגע לטענה כי ההמחאה נגנבה מאת הנתבעת; ככל שייקבע כי אכן נגנבה ההמחאה, הרי שמדובר בפגם חפצי בשטר, וככל שלא נפל פגם חפצי בשטר, הרי שהתובע זכאי לקבל תמורתו בשל מעמדו כ"אוחז בעד ערך", אשר ביצע עיסקת ניכיון והעמיד (או המשיך להעמיד) אשראי כנגד אותם שטרות.
15. לפיכך אני מקבל את ההתנגדות, בעילה היחידה כמפורט לעיל. יחד עם זאת, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.
16. התובענה תועבר לפסים של סדר דין מהיר (לאור מהותה וסכומה), התצהיר התומל בהתנגדות ישמש ככתב הגנה.
17. המזכירות תנתב התובענה לקביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ג, 05 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.