ביום 16.11.17 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד לביצוע צו הסגירה.

ביום 19.11.17, ניתנה החלטתי שלפיה; בטרם החלטה יבהיר המבקש מדוע הבקשה הוגשה באיחור של למעלה מ – 6 חודשים מאז פקע הצו הקודם וידאג לצרף לבקשתו את עמדת המשיבה.

רק ביום 2.1.18, ובחלוף כחודשיים ממועד החלטתי הקודמת, הגיש המבקש התייחסותו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא מצאתי להיעתר לבקשה.

ראשית, הבקשה הוגשה בחלוף 8 חודשים מיום פקיעת הצו.

התיק שלפניי עניינו אי קיום צו שיפוטי וגם כיום, המבקש לא מקיים צו שיפוטי, כאשר הוא ממשיך להפעיל את בית העסק, שלא כדין, כאשר אין צו המתיר המשך פתיחתו.

זאת ועוד, לא מצאתי כל נימוק בבקשה שיש בו כדי להורות על הארכת תוקף הצו בדיעבד.

בנסיבות העניין הבקשה נדחית.

צו הסגירה ייכנס לתוקף לאלתר.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.