ע"פ הודאתו הורשע הנאשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

תמצית עובדות כתב האישום הן:

בתאריך 11.10.06 בשעה 20:00 לערך, בכפר קאסם נהג המתלונן ברכבו.

בסמוך לכך נהג הנאשם ברכבו ומשהבחין במתלונן מגיע לצומת, עצר וחסם את דרכו.

בהמשך, ירד הנאשם מרכבו, ניגש למתלונן ומבעד לחלון הנהג היכה את המתלונן באגרופים בפניו בראשו ובצווארו, כתוצאה מכך נגרמו לו שריטות באזור הצוואר.

הנאשם היכה את המתלונן בפניו מתחת לעין ימין באמצעות חפץ חד וכתוצאה מכך נגרם לו חתך מתחת לעין והמטומה והוא זב דם.

המתלונן הצליח לנהוג לאחור ולהימלט.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ע"י שירות מבחן ממנו עולה כי הנאשם כבן 33, תושב כפר קאסם, נשוי ואב ל-3 ילדים .

מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי, לחובתו , הרשעה אחת בגין מעשים מגונים, ממאי 2009, אז נידון לביצוע חודשיים עבודות שירות. מאז לא נפתח נגדו תיקי חקירה נוספים.

באשר לעבירה נשוא הדיון אשר, בוצעה לפני 7 שנים, בטרם הרשעתו הקודמת וריצוי עונש המאסר בעבודות שירות בגינה. , הרי שהנאשם מודה בביצוע העבירה וניכר כי מודע לפגיעתו במתלונן. לדבריו, ברקע להתנהגותו עמד סכסוך בין אביו של הנאשם לבין משפחתו של המתלונן, שהינם כאמור קרובי משפחה. לטענתו, ביום ביצוע העבירה, נפגש הנאשם באופן אקראי במתלונן , אשר תקף את הנאשם פיזית ומילולית, לעיני עוברי אורח וקילל את אביו.

לדבריו, חש פגוע ומושפל והגיב בהתנהגות אלימה כלפי המתלונן מתוך כוונה להגן על אביו מפי הכפשת שמו ע"י המתלונן ומשפחתו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מודע לנסיבות הקונקרטיות והרגשיות אשר עמדו בבסיס ביצוע העבירה נשוא הדיון. לדבריו, בעקבות התנהגותו האלימה דודתו (אמו של המתלונן) ובני משפחתה נתקו את הקשר עם הנאשם ומשפחתו עד לאחרונה, וכי כיום מסתמנת רגיעה ביחסים בין המשפחות.

שירות המבחן סבור, כי מצב זה כמו גם ניתוק הקשר בין שתי המשפחות וקיומם של ההליכים המשפטיים כנגדו, הן בהליך הנוכחי והן בהליך המשפטי הקודם, היוו עבורו גורמים מרתיעים והגבירו מודעותו להשלכות התנהגותו האלימה על מצבו, קשריו עם בני משפחתו, כמו גם על מערכת היחסים בין שתי המשפחות.

שירות המבחן התרשם מנאשם ילדותי ובלתי מגובש, אשר גדל באווירה משפחתית שמרנית וניכר כי חווה ריחוק רגשי במסגרת משפחת המוצא, כפי שבא לידי ביטוי בהיעדר תמיכה ואף נתק בקשר עמו בעקבות מעורבותו בפלילים.

שירות המבחן סבור, כי הנאשם מתקשה להתמודד בסיטואציות מלחיצות, הדורשות מידה של עצמאות, נפרדות ובגרות ועל רקע זה שירות המבחן מבין את המניע לביצוע העבירה נשוא הדיון.

שירות המבחן מצא כי הנאשם מנסה להציג פסאדה חיובית ותפקוד תקין, כאשר הוא תופס את מעורבותו בשתי העבירות כחריגה לתפקודו דרך כלל.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מטשטש בעייתיות במצבו ומתקשה להעמיק בבדיקת קשייו כשהוא שולל קיומה של בעייתיות וצורך בקבלת סיוע.

לאור כל האמור ועמדתו של הנאשם השוללת בעייתיות, לא נוצר פתח ולו ראשוני להמשך הקשר עם שירות המבחן.

יחד עם זאת, שירות המבחן סבור, כי יש לקחת בשיקולי הענישה, את הזמן הממושך שחלף מאז ביצוע העבירה נשוא הדיון , העובדה כי הנאשם ריצה עונש של מאסר בגין עבירה מאוחרת יותר וכי מאז הרשעתו האחרונה לא נפתחו כנגדו תיקי משטרה נוספים. זאת , לצד דיווחו על השקעתו בעבודתו לפרנסת משפחתו.

בטיעוניה לעונש הדגישה התביעה את מעשיו החמורים של הנאשם שהינו יליד שנת 1980, שתקף את המתלונן באמצעות חפץ חד וכתוצאה מכך גרם לו חבלות ממשיות.

ב"כ התביעה הדגיש כי עבירות אלימות הינן נגע רע אשר פוגעות בתחושת הביטחון בפרט ובביטחון הציבור ככלל כאשר בענייננו מדובר בוויכוח סתמי שהוביל לאלימות חמורה ובאורח נס הסתיים כפי שהסתיים.

ב"כ התביעה הפנה בדבריו לתסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי הנאשם שולל קיומה של בעיית אלימות בהתנהגותו ועל כן שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

עוד ציין ב"כ התביעה כי מגיליון הרישום הפלילי עולה כי לנאשם הרשעה אחת המאגדת מספר תיקים.

ב"כ התביעה טען כי התביעה שקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים לרבות חלוף הזמן, עמדת המתלונן והחיסכון בזמן שיפוטי ולאור כך עתרה לענישה של שלושה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ הנאשם כי מדובר באדם בן 33, אשר הורשע בעבר בעבירה של מעשה מגונה לפני כ- 8 שנים. ב"כ הנאשם ביקש שלא ליתן לכך משקל רב בשיקולי הענישה שכן הוא סבור כי אין המדובר בעבירה המצויה ברף הגבוה של עבירות המין וכי המדובר במקרה חריג לנוף חייו של הנאשם, כ]י שפרט את נסיבות ביצועה.

בהתייחס לעבירה נשוא כתב אישום זה ציין ב"כ הנאשם כי האירוע התרחש על רקע סכסוך משפחתי מתמשך בין אביו של הנאשם לבין אביו של המתלונן, עת עבד אביו של הנאשם אצל אבי המתלונן כפועל אשר נחשד על ידם בגניבה מהעסק.

ב"כ הנאשם ציין כי בסמוך למועד האירוע, באוקטובר 2006, אירע ניסיון שלמכובדי הכפר לערוך סולחה בין המשפחות. כפועל יוצא מכך, העניינים נרגעו והמשפחות השלימו ביניהן.

ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה שהנאשם הודה בכתב אישום מתוקן אשר תוקן בעקבות מכלול הנסיבות לרבות הראיות וכי הצדדים השלימו ביניהם.

ב"כ הנאשם ציין כי מאז שהתרחש האירוע חלפו קרוב לשבע שנים ומאז הנאשם לא הסתבך ולא נפתחו נגדו תיקים פליליים נוספים.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי במהלך האירוע הותקף הנאשם וכראיה לכך הוצגו מסמכים רפואיים המתארים את החבלות אשר נגרמו לנאשם.

ב"כ הנאשם סבור כי בעניינו מדובר במקרה קלאסי של סכסוך בין משפחות כאשר לטעמו, התקיפה הייתה הדדית.

כמו כן, ציין ב"כ הנאשם כי הסולחה שנערכה בין המשפחות הותנתה בכך שגם הנאשם וגם המתלונן לא יגישו תלונה במשטרה ולא יפנו לטיפול רפואי ולכן נמנע הנאשם מלהגיש תלונה במשטרה.

ב"כ הנאשם הפנה בדבריו לתסקיר שירות מבחן אשר ממנו עולה, לכאורה, כי הנאשם הפיק את הלקח באשר לעבירה המיוחסת לו וכיום הוא אדם מאופק יותר האחראי למעשיו.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם עבד במשך תקופה ארוכה בחברה ומסר כי בעקבות העבירה אשר בגינה הורשע בשנת 2009 הופסקה עבודתו שם לתקופה ארוכה ועד שהתחלפו בעלי החברה. בנסיבות אלה ובעקבות ההרשעה הנזכרת צבר הנאשם חובות כספיים כבדים מהם טרם התאושש.

לאור האמור לעיל ולאור כלל השיקולים לרבות העובדה כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן וקיצר את ההליך, וכן לנוכח העובדה שלא נפתחו תיקים נוספים בעניינו, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של מאסר על ת נאי, קנס והתחייבות .

הנאשם בדבריו האחרונים הביעה צער וחרטה על מעשיו וציין הנאשם כי עבודתו חשובה לו ולאור עברו בחברה, קיים בליבו חשש להמשך העסקתו ולעתידו המקצועי.

המעשים בהם הורשע הנאשם הם חמורים. בשל סכסוך כלשהו, מצא הנאשם לנכון לחסום את דרכו של המתלונן ברחובה של עיר ולהכותו מכות נמרצות ואף לגרום לו לחבלות ממשיות. הנאשם אף לא נרתע מלעשות שימוש בנשק קר – חפץ חד ובאמצעותו לגרום למתלונן חבלה בסמוך לעינו. אך בנס הסתיים האירוע בתוצאות אלה ולא בחמורות יותר.

ברגיל היה מקום להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו ענישה ממשית מאחורי סורג ובריח.

גם התביעה שקלה שיקולים נוספים במקרה חריג ומיוחד זה, מלבד הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן ונטילת האחריות על ידיו, כגון חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה והעדר עבר פלילי בעבירות מעין אלה, ועל כן עתרה להטיל עליו עונש מאסר בן שלושה חודשים בלבד שיכול וירוצה בעבודות שירות.

ברגיל עתירה זו היא אף מתונה ביותר, אולם עסקינן, כאמור, במקרה חריג ויוצא דופן.

מצאתי כי יש להעניק במקרה זה משקל נכבד ביותר לחלוף הזמן.

המעשים נשוא כתב האישום בוצעו לפני שבע שנים וכתב האישום הוגש אף הוא שלוש שנים לאחר ביצוע המעשים.

אין צריך לומר כי הן ההליך המשפטי כולו ובוודאי הענישה מאבדים רבות מן האפקטיביות שבהם ומרכיב ההרתעה בשל חלוף זמן במימדים מעין אלה.

יחד עם זאת, וכאמור לעיל, מדובר במקרה דנן בפגיעה בערך מוגן בגופו ובזכותו של המתלונן כמו גם בפגיעה באינטרס ציבורי של החברה כולה. מדובר בנסיבות ביצוע המעשים שאין לפטור את המבצע אותם בלא כלום על אף חלוף הזמן.

על כן באיזון הראוי של כלל השיקולים יש מקום להטיל על הנאשם עונש ממשי וקונקרטי אלא שלחלוף הזמן יינתן משקל נכבד באופן ריצוי העונש ובמידתו.

אני גוזרת על הנאשם 45 ימי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות באופן ובמתכונת שהתווה הממונה על עבודת השירות בחוות דעתו מיום 1/5/13.

כן אני גוזרת על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יבצע עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

הנאשם יפצה את המתלונן לואי עיסא בסכום של 1,500 ₪. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט לטובתו של המתלונן בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1/11/13 והבאים אחריו בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 20/10/13 בשעה 8.00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי עבודות השירות ובביקורות הפתע שייערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות תביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ככ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.