לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע, יליד שנת 1969, נפגע בתאונת דרכים, ביום 28.01.2005 כאשר איבד שליטה על רכבו אשר התדרדר לתחתית וואדי.

הנתבעת הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בזמנים הרלוונטיים לתאונה. הנתבעת אינה מתכחשת לאירוע התאונה, אולם טוענת כי דין התביעה להידחות, מאחר שלא נגרם לתובע נזק גוף של ממש כמשמעות המונח בחוק הפיצויים.

הצדדים הסמיכוני לפסוק עפ"י סעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לאחר שסיכמו טענותיהם בכתב.

ממקום התאונה, פונה התובע על ידי אמבולנס לקבלת טיפול רפואי במיון בביה"ח "לגליל המערבי" בנהריה, שם התלונן בין היתר על כאבי ראש, צוואר, גב ויד ימין וכן טשטוש ראיה. אבדן הכרה אשר נטען על ידי התובע, אינו מתועד, ההפך הוא הנכון – דו"ח מד"א מתעד את התובע כמתפקד ולא מאזכר דבר אודות אבדן הכרה. מהסיכום הרפואי עולה כי אין חסר נוירולוגי ואין כל נזק. לתובע נרשמו משככי כאבים והוא שוחרר לביתו למנוחה. אחר שלושה ימים שב התובע למחלקת מיון והתלונן על כאבי ראש וצוואר וטשטוש ראיה, התובע נבדק ושוחרר עם המלצות להמשך טיפול ומעקב במסגרת הקהילה.

התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה, במרוצת הזמן ויתר התובע על בקשתו למינוי מומחה בתחום האורטופדיה ועתר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. אחר שעיינתי בחומר הרפואי אשר צרף התובע, וקבעתי כי קיימת ראשית ראיה הוריתי על מינויה של ד"ר שינקמן אילה כמומחית מטעם בית המשפט. בשכרה של המומחית נשא התובע, על פי החלטת המינוי.

ד"ר שינקמן בדקה את התובע וקבעה כי לתובע נכות פסיכיאטרית בשיעור של 5% בגין הפרעה נפשית מסוג תגובת הסתגלות על רקע בעיות סוציאליות/כלכליות אולם, קבעה המומחית, נכות זו אינה קשורה ישירות לתאונה. בחוות דעתה ציינה המומחית כך: "לפי הרשומה הרפואית. שנתיים וחצי אחרי התאונה נבדק לראשונה ע"י פסיכיאטר אשר מעלה חשד להפרעה פוסט-טראומתית אך אין לכך שום עדות בהמשך וגם לא היום (אין סימפטומים פוסט- טראומתיים כלל) ".

משלא נתבקש לחקור את המומחית, מקבלת אני את מסקנותיה והתוצאה היא שלא נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה הנדונה בתיק זה ולא אוכל לקבל את טענות התובע בסיכומיו כי יש לקבוע נכות תפקודית חרף העדר נכות רפואית.

בהעדר נכות, לאחר שעיינתי במכלול טענות התובע ובטענותיה הנגדיות של הנתבעת, תוך מתן משקל לתשלום אשר שילם התובע למומחית, אני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע סכום כולל של 12,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% וכן את אגרת בית המשפט אשר שולמה על ידי התובע.

הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לאור אופן סיום התיק, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ‏ט' אדר תשע"ג, ‏19 פברואר 2013 , בהעדר הצדדים.