נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד בן ציון

מטעם הנאשמת: עו"ד באסל טנוס

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם: המהנדס פנה להגיש את התוכניות מחדש לוועדה וכפי שהבנתי שסירבו לקבל ממנו את התוכניות מאחר ולא הוסדרה דרך גישה. לא ניתן להגיש את הבקשה מחדש. המהנדס פנה למע"צ ולכל הגורמים כדי להסדיר את דרך הגישה. זו הבעיה היחידה בתיק שלנו. אני מגיש את אישור המהנדס. סומן נ/1. אין כל מניעה לקבל היתר. הקרקע מוכשרת. אני מצרף מסמכים אודות מצבה הבריאותי של הנאשמת. סומנו נ/2. הנאשמת הינה בת 74 וסובלת ממחלות. היא נפלה בכביש בגין אי שיווי משקל. אנו מקווים שתוך חודשיים הכול יסתדר. אנו מבקשים להתחשב.

<#2#>

גזר דין

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לנאשמת עבירה של עבודות בנייה שבוצעו ללא היתר כמפורט בכתב האישום.

2. הנאשמת מואשמת בעבירות לפי סעיפים 145 (א') ו-204 (א') (ב), 208 ו-224, 237, 239 ו-240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.

3. הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעה כמפורט לעיל.

4. בטיעונים לעונש, טען ב"כ המאשימה והתאים את טיעוניו לעונש לדרישות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, אשר הוסיף לחוק את סימן א' 1 בפרק ו' שכותרתו: "הבניית שיקול הדעת השיפוטי והענישה". בטיעוניו עמד ב"כ המאשימה על חומרת העבירה שעבר הנאשם, וחומרת הנסיבות בהן בוצעה העבירה, על הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ומידת הפגיעה בהם, וכן על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בניה ובמיוחד עבירות בניה ללא היתר.

5. לגישת ב"כ המאשימה יש לראות בחומרה את העבירה אשר בוצעה על ידי הנאשמת ויש להטיל עונש במתחם הענישה אשר ציין לעיל.

6. הנאשמת ביקשה מבית משפט להתחשב במצבה הכלכלי.

דיון ומסקנות

7. ביום 10.7.12 נכנס לתוקפו תיקון 113 האמור, שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי והענישה". על בית המשפט עת בא לקבוע את עונשו של הנאשם, ללכת בדרך אשר התווה המחוקק בתיקון הנ"ל ובין היתר לבחון מהו העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה המתוארת בכתב האישום.

8. אשר על כן, על בית משפט לבחון את העבירה שעברה הנאשמת, הנסיבות שבהן נעברה העבירה, הפגיעה בערכים חברתיים ומידת פגיעת עבירה זו בערכים חברתיים מוגנים. כמובן תובא בחשבון מדיניות הענישה בעבירות של בניה ללא היתר.

9. העבירה אשר עברה הנאשמת הינה עבירה חמורה שלא ניתן לזלזל בה ובמיוחד כאשר ברור לכל בר-בי- דעת שבניה מצריכה הוצאת היתר כדין, וללא היתר לא מתחילים בבניה.

10. אשר לפגיעה בערכים חברתיים מוגנים – הרי בניה ללא היתר וללא פיקוח פוגעת באינטרס של הציבור בכללותו, מכתיבה עובדות בשטח אשר אילו הייתה הנאשמת טורחת ומגישה בקשה לקבלת היתר יתכן והיו נמנעות מלכתחילה.

העבירה של בניה ללא היתר פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט לרבות בוועדות התכנון אשר שוקדות על הכתבת מצב תכנוני תוך התחשבות בתנאי השטח ותוך הנהגת יחס שווה לכולם. פגיעה כאמור יש לה השלכות לא רק לגבי הנאשמת אישית אלא על כל הציבור.

11. בתי המשפט התייחסו לחומרתן של עבירות בניה ללא היתר בפסיקה ענפה והדגישו כי על בית המשפט להחמיר עם הנאשמים ולהעביר מסר כי אל לציבור לא לקיים את שלטון החוק ולקחת את החוק לידיים על ידי בניה ללא היתר.

12. עונשה של הנאשמת, אמור להיקבע, על פי סעיף 40 ג' (ב) לחוק העונשין, בתוך המתחם האמור, בתחום התחתון, בתחום העליון או בטווח ביניהם, בהתאם למשקלן של הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, נסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה ומתן משקל יחסי מתאים לכל אחד לאותן נסיבות. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, לכאן ולכאן, מתוך שיקולים שעיקרם שיקום העבריין, או הגנה על שלום הציבור ועוד.

13. אין חולק על כך כי מדיניות הענישה ככל שנוגעת בעבירות נשוא ענייננו הינה מתונה וזאת בשים לב להיקף הבניה, בתהליכים אשר ביצעה הנאשמת לשם הכשרת הבניה טרם ולאחר הגשת כתב האישום. אמנם בית משפט העליון חזר והדגיש כי בעבירות מסוג זה צריך להחמיר עם הנאשמים אך ענישה הינה אינדיבידואלית וצריך להתאים את העונש למקרה הספציפי הנדון תוך התחשבות במתחם הענישה שנקבע בפסיקה עד כה ביחס לעבירה מסוג העבירה שאנו דנים בה. בפסיקה ניתן לראות כי העונש הראוי לעבירות מסוג העבירה נשוא ענייננו הינו עונש כספי אשר נע בין אלפי שקלים ועד לעשרות אלפי שקלים וזאת בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל. בנוסף חיוב בתשלום כפל אגרה או חלק ממנו אך לא יפחת מהאגרה המקורית, הטלת התחייבות, ומתן צו הריסה נדחה לתקופה הנעה בין מס' חודשים עד לשנה.

נסיבות אישיות

14. לנסיבות האישיות משקל משמעותי בקביעת העונש. הנאשמת חזרה בה מכפירתה ובסופו של יום לא נשמעו ראיות בתיק ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר.

15. שיקול נוסף לקולה הינו העובדה כי מדובר באישה בת 75 שסובלת מפריקת כתף ומשתכרת קצבה מהמל"ל כנטען על ידי ב"כ.

16. לסיכום, מכלול הנסיבות שתיארתי לעיל, חומרת העבירה וחומרת הנסיבות הקשורות בביצועה, בהתחשב במתחם הענישה שקבעתי על פי מדיניות הענישה המוצהרת, ראוי לגזור את דינה של הנאשמת בתוך מתחם הענישה שתחמתי.

אשר על כן הנני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. קנס כספי בסך של 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-80 תשלומים שווים ורצופים הראשון החל מיום 29.12.12 והאחרים לא יאוחר מ-29 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מידי .

באם הנאשמת הפקידה סכום בגין צו הבאה , יקוזז מסכום הקנס .

הנאשמת תפנה לוועדה לקבלת שוברים לתשלום הקנס.

ב. אני מחייבת את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית בסך 40,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .

תסרב לחתום על ההתחייבות תיאסר ל -30 ימים או עד שתחתום, לפי המוקדם.

ב"כ הנאשמת ייטול את כתב ההתחייבות, יחתים את הנאשמת על כתב ההתחייבות יאמת את חתימתו בכתב ידו ויחזיר את כתב ההתחייבות למזכירות בית משפט תוך 21 יום מהיום.

ג. כן תשלם הנאשמת כפל אגרה חלקי בסך 15,000 ₪ בקיזוז כל סכום ששולם על חשבון האגרה באם שולם. לתשלום לוועדה בתוך 90 יום מהיום.

ד. אני מחייבת את הנאשמת להרוס את המבנה נשוא האישום, כמצבה ביום ההריסה, בתוך 12 חודשים מהיום-זולת אם יהיה לה היתר כדין .

ה. ניתן בזאת צו לרשם המקרקעין לרשום את צו ההריסה דלעיל בפנקסי המקרקעין.

ב"כ המאשימה יטפל ברישום הצו .

הודעה והוסברה זכות ערעור תוך 45 יום מהיום .

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ג, 29/11/2012 במעמד הנוכחים.