<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שרון מאור

הנאשמים וב"כ עו"ד ורשבסקי

פרוטוקול

ב"כ הנאשמים:

הזמנתי להיום כחלק מראיות לעונש את מר טארק עבדול באקי. אין לי התנגדות שעדותו של העד תהא רלוונטית לכל התיקים שבכותרת.

<#2#>

החלטה

עדותו של העד עבדול באקי תשמע בקשר לארבעת התיקים שבכותרת לפי שמן הסתם עדותו רלוונטית לכל אותם תיקים. <#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ד, 22/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אין לנו ראיות לעונש מלבד הראיות שנשמעו במהלך שמיעת ההוכחות בתיק זה שאנו סבורים שחלק מהם הם ראיות לעונש.

טארק עבדול באקי מוזהר כחוק לומר את האמת:

משיב לשאלות עו"ד ורשבסקי:

ש. אני מבינה שאתה כבר שנה לא עובד ?

ת. כמעט שנה.

ש. אני מבינה שלפני שעזבת קיצצו לך בתנאי העבודה שלך?

ת. לא בדיוק ככה. היתה לי הטבה של שעות נוספות והפסקתי לעשות אותן.

ש. אז הפסיקו לך אותן?

ת. כן.

ב"כ הנאשמים:

אדוני יכול להחליט שהשאלות שלי לא רלוונטיות.

<#4#>

החלטה

עד לשלב זה, שאלותיה של ב"כ הנאשמים אינן רלוונטיות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ד, 22/01/2014 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אחרי שקיצצו לך בתנאים התפטרת?

ת. לא במידי. אני למדתי בתור מנהל עבודה, והחלטתי ללכת למגזר הפרטי לשפר את תנאי המשכורת שלי במגזר הפרטי וזה לגיטימי.

ש. לא אמרתי שזה לא לגיטימי – אתה מנהל עבודה כנראה מצויין והשאלה שלי היא בגלל זה שלא יכולת להמשיך את תנאי המשכורת הקודמים שלך נאלצת לעזוב.

ת. אני בתור מפרנס משפחה ראשי, חייב לשפר את התנאים שלי.

ש. הביאו לך מחליף? עשית חפיפה עם מישהו אחר?

ת. לא.

ש. ועד היום אף אחד לא פנה אליך? בשאלות של חפיפה או משהו כזה?

ת. לא.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגדת לשאלות אלה.

המשך חקירה:

ש. יהיה נכון להגיד שיותר משלוש וחצי שנים שהיית שם, כמעט 4 שנים, לא הוגשו יותר מחמישים תביעות?

ת. בגבולות האלה אבל לא זוכר את המספר.

ש. לא הוגשו יותר מ- 50 כתבי אישום בגין בניה ללא היתר באזור ?

ת. פחות או יותר, 50, לא יודע, עוד 10 לפה או לשם. לא זוכר.

ש. פלוס מינוס – 40 תיקים או 60 תיקים?

ת. פחות או יותר.

<#6#>

החלטה

אני פוסק לעד שכר בטלת עדים מתוך ההפקדה שהפקידה ב"כ הנאשמים וככל שלא הפקידה חובה עליה לעשות כן. פרטי העד טארק עבדול באקי ת.ז. 026448258 .

לעד ישולמו שכר בטלת עדים והוצאות, יש לשים לב כי העד מגיע מכפר קרע לבית המשפט.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ד, 22/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אני רוצה לטעון שתי טענות ביחס לכל 4 התיקים שילקחו בחשבון על ידי בית המשפט. מפנה שוב לרע"פ 1417/12 שם נקבע לעניין מועד ביצוע הצווים כי אפילו אם ננקט הליך תכנוני בנסיון לביצוע עבירות אין בכך דחיית ביצוע הצווים. אני מניחה שהנאשמים יטענו טענות שונות ביחס למצבם הכלכלי והבריאותי, הפסיקה מאוד ברורה וחד משמעית שנסיבות אישיות כמובן אינם מאיינות את העבירה אבל אין בהן כדי להוביל להקלה בעונש בפרט מקום שהעבירות כה חמורות ובית המשפט אמר את דברו בכל הכרעות הדין.

באשר לנאשמים אירני אברהם ונעמי – הנאשמים הורשעו על ידי בית המשפט לאחר כמעט 5 שנים מאז שבנו את המבנים נשוא האישום של סגירת מרפסת, תושבת שטח לקומה השניה, הריסת גג רעפים ובניית מדרגות חיצוניות שמובילות את התוספת בקומה השניה. מאז שנת 2009 הנאשמים עושים שימוש שלא כדין במבנים נשוא כתב האישום ולא טרחו להגיש בקשה להיתר בניה. את המדרגות נשוא סעיף 4 ג. כלל לא ניתן לאשר. בית המשפט דחה טענת ההתיישנות, דחה את טענת ההגנה מן הצדק וקבע בהכרעת הדין שהנאשמים מבקשים להלבין, להנציח ולהתיר הפרת חוק המונית ושכל מי שבנה את המדרגות החיצוניות יהיו חסינים. גם בית המשפט רואה בחומרה רבה את לקיחת החוק בידיים כפי שעשו הנאשמים. כידוע, עבירות התכנון והבניה הפכו למכת מדינה עם תוצאות קשות לחברה, בפרט לאור התנהלות הנאשמים כגון בתיק זה. אני סבורה שאף שזה לא בא לידי ביטוי בהכרעת הדין, מודבר עדיין בעבירה כלכלית לכך שהנאשמים משתמשים במדרגות לעלות לקומה השניה. אנו סבורים שיש להרתיע אותם בענישה שתגרום להם להבין שעבירות על חוק התכנון והבניה בלתי כדאיות. מבקשים צו הריסה מיידי למבנים ואין סיבה לדחות את מועד ביצוע הצו, בפרט שמאז 2009 ועד היום לא טרחו להגיש בקשה להיתר והיה להם זמן לעשות כן, ואנו מבקשים קנס מבחינת מתחם הענישה בין 50,000 ₪ ל- 100,000 ₪ וזאת על מנת להרתיע את הנאשמים בסירבול ההליך, ביזבזוז זמן משפטי יקר, התחייבות לכפל הקנס.

תו"ב 15333-04-10 משפחת סדגן – בית המשפט הרשיע הנאשמים לסגירת מחסן קיים בשטח של 12 מטר בעבירת הבניה והשימוש במבנה וכן במדרגות המובילות לקומת הגג ללא היתר והשימוש בהם. את המדרגות לא ניתן להכשיר וזה הוכח. הנאשם עשה רושם שלילי ביותר, "עדות מניפולטיבית..." בית המשפט ציין כי היה עניין מיותר לחלוטין. בית המשפט דחה את טענת הגנה מן הצדק והרשיע את הנאשמים בכל המיוחס בכתב האישום. אני חוזרת על טענותי על התיק הקודם. על אף שמדובר ב - 12 מטר היה על הנאשמים להודות כפי שעשו בתחילת ההליך. הם הודו בעובדות האישום וחזרו בהם מהודייה ואחרי כן ניהלו תיק הוכחות ארוך ומייגע כאשר בסופו של דבר הורשעו. כל טענותיהם נדחו. גם את אנשים אלה יש להרתיע, הבקשה שלהם סורבה ואנו עותרים לצו הריסה מיידי וקנס בין 30,000 ₪ ל- 60,000 ₪ והתחייבות בכפל הקנס.

תו"ב 25579-11-09 משפחת זוארץ – כאן כתב האישום חמור שבעתיים – הנאשמים הורשעו בהפרת צו הפסקה מינהלי אשר הוצא להם. הואשמו בפיצול של נכס לשתי יחידות דיור, כל יחידת דיור 70 מטרים וכן הורשעו בשימוש במדרגות חיצוניות ובמבנה החיצוני הקיים מחוץ לבית המגורים בחצר. העבירות חמורות מאוד, מדובר בעבירה כלכלית. גם בתי המשפט וגם הפרליטות רואים בחומרה רבה והענישה צריכה להיות מרתיעה וחד משמעית. בית המשפט קבע ברע"פ 1417/12 אחוזת הברון ואח' נ. מדינת ישראל, רע"פ 6665/05 בימ"ש קבע כי העונש ההולם לביצוע עבירות תכנון ובניה על רקע מסחרי והשתת קנסות כבדים . הנאשם הודה במהלך העדות שהוא משתכר מהעבירה על סך 5000 ₪ ומדובר על 7 שנים משנת 2003 עד 2010 ועוד 3 שנים עד היום. זאת אומרת סך הכל 10 שנים, 5000 שקלים בחודש, בסך הכל 600 אלף שקלים זה הרווח שעשה הנאשם בעבירה זאת. הנאשמים לא הגישו בקשה להיתר בניה וזלזלו במאשימה כמו גם בבית המשפט במתן עדות כוזבת ולא אמינה.

אנו עותרים לצו הריסה מיידי למבנים, להפסקת השימושים החורגים באופן שהדירה, בית המגורים יוחזר לקדמותו בכך שתהיה יחידת דיור אחת בלבד. אנו עותרים לקנס בסך של 300 עד 600 אלף שקלים, בין מחצית הרווחה שעשו או כל הרווחה, מדובר על הרסה בתשתיות והפרת צו מנהלי, זו עבירה חמורה מאוד והתחייבות בסכום כפל הקנס ורישום הצווים בטאבו.

ת.פ 29658-04-10:

גם כאן בית השמפט דחה את טענת ההגנה מן הצדק, הרשיע בהפרת צו הפסקה מנהלי, הרשיע בפיצול הנכס לשתי יחידות דיור. גם כאן עבירות מאוד חמורות. מפנה לטענות שנטענו בתיק של זוארץ, אותן הטענות חלות גם על התיק הזה. גם כאן לא הוגשה בקשה להיתר על ידי הנאשמים. אנו עותרים לצו הפסקת שימוש מיידי לפיצול הנכס ולהשיב על הנכס לקדמותו באופן מיידי, לקנס הולם ומרתיע כפי שהתקבל בתיק של זוארץ, התחייבות בסכום כפל הקנס.

ב"כ הנאשמים טוענת לעונש:

אני רוצה לטעון באשר לכל הנאשמים, בארבעת התיקים. בית המשפט לא קיבל את הטענה של ההגנה מן הצדק לעניין השידרוג שניסתה המאשימה לשדרג את העבירות ובקשר לזמן הקובע שבו החליטה שלא ינתנו היתרי בניה.

אין ספק שבית המשפט הנכבד קבע בכל פסקי הדין שהמאשימה החליטה שמהזמן הקובע היא לא תיתן יותר היתרי בניה. ואין ספק שהיא גם לא נתנה. לדוגמא אירני לונה ואדוארד כן הגישו בקשה להיתר בניה וגם אריאנה העידה על זה אבל לא נתנו להם כי הם הגישו אחרי המועד הקבוע.

בית המשפט מזכיר שהיה מועד קובע וששונתה המדיניות. בית המשפט לא רק בית המשפט מסכים ששונתה המדיניות במועד הקבוע אבל גם התביעה מסכימה ועל כך שלושתינו תמימי דעים. אלא שהמדיניות שונתה מהרגע להרגע ולזה בית המשפט לא התייחס שמדיניות שקובעת מהרגע לא ניתן לכם יותר היתרי בניה בלי להזהיר מראש שאם תוך שנה או חצי שנה לא נגיש בקשה להיתר בניה לא ינתנו היתרים המדיניות קבעה שהמהיום אין אבל לא פרסמה לפני כן שזו מטרתה וגם לא אחרי כן. פסק דין הנגבי קבע שמדיניות כזו פסולה ובטיעון לעונש אני מבקשת שבית המשפט יתייחס לכך שכשרשות אחרי כל כך הרבה שנים באה ומאשימה אנשים שידעו שהנורמה היא בכל אזור נורמה שלא מגישים כתבי אישום ולא אוכפים עבירה של בניה ללא היתר וכשזה הופך לנורמה כל כך נפיצה וכל כך שכיחה בכל אזור עד כדי בנית 400 מדרגות בלתי חוקיות אז זה כבר הופך למותר מבחינת הנאשמים, הם רואים את עצמם כמשהו שהחוק מתיר להם שזו לא עבירה פלילית שאין עבירה בכלל ובוודאי לא עבירה פלילית שאם לא כן הרשות לא היתה יושבת בחיבוק ידיים ולא עושה כלום באפס מעשה 15 שנה, 10 שנים לא מגישה כתבי אישום, גם צווי הפסקה מנהליים פג תוקפם אחרי 30 יום אם בית המשפט לא מאשר אותם. היום הם באים ואומרים כמו לטארק אנו נאלץ אותך להתפטר זה כבר לפני שנה כי אנחנו לא צריכים פקח פה, אנחנו עדיין רוצים לשבת באפס מעשה, עכשיו תלך הביתה לא צריכים פקח ולא הריסות ואנחנו רוצים לשבת באפס מעשה. מאז אין פקח והשדרוג שניסתה המאשימה לשדרג בקשר ל – 20 עד 50 איש בלבד צריך לבוא בחשבון בבית המשפט בבואו לגזור את גזר הדין. כשישוב שלם לא חושב שהוא עובר עבירה כי כך הרשות מציגה בפניו את הדברים ואחך כך הרשות רוצה לגבי אותם נאשמים מסכנים להוציא שדרוג של עונש וכתבי אישום, רק הם כדוגמא ואחר כך שוב פעם חוזרת לסורה כי זו היתה מטרתה מראש, אני חושבת שבית המשפט לא צריך לתת להם צו הריסה בכלל וקנס סמלי ביותר שרשות שיושבת באפס מעשה, בחיבוק ידיים ונותנת להלאה, לכל אזור מהיום ואילך מהיום שפוטר טארק להמשיך ולחשוב שהמעשה מותר ולהמשיך לבנות בניה בלתי חוקית ולא לקחת פקח אחר ומאלצת אותו להתפטר בזה שהיא מקצצת את התנאים שבהם זכה במכרז זה מראה שכוונתה להמשיך לא לעשות כלום.

תאריך קובע הוא תמיד צופה פני עתיד וגם לגבי אי נתינה או כן נתינת היתרי בניה אי אפשר לקבל היתר בניה, זה לגבי היתרים מהיום והלאה לא מהעבר. לא יכולים להעניש על משה שכבר נעשה בדיעבד, זה פגיעה בעקרון החוקיות, שום בית משפט לא יסכים לכזה דבר.

מפנה לפסק דין של השופטי הרוב בפסק דין הנגבי, שם כתוב הרבה, מתייחסים לכל העבירות ככלל לגבי אכיפה סלקטיבית ולגבי הגנה מן הצדק מן הסוג הזה של שינוי מדיניות כולל הנחיות היועמ"ש שקובעות ששינוי מדיניות יש לפרסם מראש שעומדים לשנות ויש לתת זמן של התכוננות מראש סביר לשינוי המדיניות הזו והם לא מוכלות בדיעבד אלא רק מפה והלאה. מי שבונה מהיום וקדימה לא יקבל היתר ולא ההיפך. בתי המשפט קובעים שתפקידם של בתי המשפט להגן על הפרט. שבאה הרשות ומבקשת לפגוע בזכויות של אזרחים בדיעבד.

בית המשפט העליון הוא בית המשפט מאוד נאור ואמיתי והוא יודע מה הוא קובע וזה מה שהוא קובע בפסק הדין הזה.

כיוון שהמאשימה חיכתה לפחות 10 שנים במקרה של דני זוארץ עד שהגישו כתב אישום, כל עונש שבית המשפט יתן מבוקש שיהיה לעוד 10 שנים.

העיקר הן לא הנסיבות האישיות של הנאשמים. העיקר הוא שכמו שהרשות נרדמה לעשר שנים אנו מבקשים כל דבר, גם קנס אם בית המשפט יתן, גם לעוד 10 שנים אנו מבקשים שידחה. אם בית השמפט יחליט לתת צו בקשר לשימוש במבנה, אם זה הריסה או אי שמוש או מה שלא יהיה גם כן אנו מבקשים לא לתת אותו ולחילופין מה שיותר להקל גם בעוד 10 שנים.

לגבי דני זוארץ, השקיע הרבה בגג שסיפר, הוא שיקם את הגג ב – 2003. ההשקעה היתה רצינית. היה צורך לשקם את הגג. חברת אריה נתנה לו פיצויים אחרי שחברת אריה קיבלה אישור ממועצת עזור לשלם לו פיצויים על הגג שהיה צריך לשקם בתקופה שהוצא הצו וקיבל פיצויים על הגג.

לגבי משכורת, גב' חנה זוארץ היא המפרנסת היחידה, מרוויחה סכום, מפרנסת שלוש בנות, עם ילדים קטנים, נשואים, חלקם, גרים אצלה.

דני זוארץ נכה מאה אחוז והיה מאוד חולה כתוצאה מהנכות נכנס למצב הזה. הוא לא עובד ולא מתפרנס.

לגבי אירני אורן ונעמי, נעמי מרוויחה כ – 1500 שקלים בחודש, מציגה דוח של רואה חשבון.

תלוש משכורת של אורן, מתפרנס 5700 ₪ ובגלל המחלה שלו שנפגע בתאונת דרכים מתפרנס קצת פחות. שלושה ילדים בבית והם מפרנסים אותם.

לונה ואדוארד זוג מבוגר, לונה נכה, ביקשו היתר בניה למדרגות, גם אבי אורן הגיש בקשה להיתר בניה למדרגות זה לא נכון שהם לא הגישו. מריאנה העידו שהיא התנגדה לתת כי אורן איחר ביומיים מהמדיניות שלא ידע. אישה חולה שעברה ניתוחים ברגליים ולא יכולה ללכת כמעט.

העסק של אירני שהיה פעם בית דפוס מאוד משגשג נכנס להפסדים ורואה חשבון כותב שהוא חי היום רק מהחסכונות שלו. בית דפוס בסדר גודל כזה היום לא יכול להצדיק את פעילותו.

לגבי סדגן, יש מספר ילדים בבית, גרים, סדגן לא עובד יותר היום. אשתו עובדת במשרד החינוך. מציגה אישור שיגאל לא עובד יותר, נכות 69 אחוז. משכורתה של גב' סדגן 3200 ₪. שלושה ילדים.

לגבי לונה הייתי רוצה להוסיף ולגבי כולם, אני מקווה שלא יצטרכו באמת מדרגות לשעת חירום כמו שיש שם שמדובר בבניינים של שלוש קומות שהגב' אמרה בוועדה לשלומית שהם בנו שם מפלצות עכשיו הם רוצים מדרגות חיצוניות, שלומית אישרה את המפלצות האלה וצריך מדרגות לשעת חירות בכל בית במיוחד שיש בו ילדים קטנים. ככל שבית המשפט יפסוק קנס אבקש שישולמו ב- 20 תשלומים.

<#9#>

החלטה

כפי המפורט לעיל, הטיעונים לעונש ב – 4 התיקים נשמעו ונרשמו בפרוטוקול זה. בבואי לגזור דינם של הנאשמים ב – 4 התיקים אעשה כן בכל תיק ותיק. <#10#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ד, 22/01/2014 במעמד הנוכחים.

<#8#>

גזר דין בת.פ 25642-11-09

הנאשמים הורשעו על פי הכרעת דין שבה קבעתי כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר והרשעתי הנאשמים בעבירות המיוחסות להן בכתב האישום, בניה ללא היתר של סגירת מרפסת, תוספת שטח לקומה שניה לאחר הריסת גג רעפים ובנייתו ובניית מדרגות חיצוניות המובילות אל תוספת לשטח קומה שניה.

שמעתי הטיעונים לעונש. באת כוח המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשמים, לרבות ובמיוחד משום התופעה של בניה בניגוד לחוק. על פי טיעון זה הנאשמים רמסו החוק, זלזלו בו ועשו כבשלהם מבלי שעמדו בדרישות החוק. יתרה מזו, בבנייה הבלתי חוקית הפיקו רווחים כלכליים.

באת כוח הנאשמים ביקשה להקל עמם בטיעוניה התייחסה חזור וטעון לטענה שטענו הנאשמים במהלך כל משפט זה והיא שהרשות למעשה באי אכיפת החוק התירה להם להפר החוק.

באת כוח הנאשמים מצאה כי עיקר הטיעונים לעונש הוא בטענה הזו. יחד עם זאת, פרטה באשר לכל נאשם ונאשם ב – 4 התיקים שמספריהם מופעים בכותרת לרבות בתיק זה נסיבות אישיות שלטעמה יש בהן כדי להקל בגובה הקנס.

למותר לציין שבאת כוח הנאשמים עתרה למעשה לאי אכיפת חוק שכן עתרה להימנע מליתן צו הריסה או צווים שיחזירו המצב לקדמותו באופן שתונצח העבירה.

בבואי לגזור הדין מצאתי להסב תשומת הלב. אין אדם עושה דין לעצמו. ככל שאדם בונה או מתכוון לבנות עליו לקבל היתר מן הרשויות קודם שיבנה. זה הכלל, אין חריג לכלל. כפי המפורט בהכרעת הדין דחיתי מכל וכל הטענה המסתתרת מתחת לכותרת של הגנה מן הצדק. דחיתי הטענה מטעמים עובדתיים לפי שקבעתי כי לא הוכחה הטענה. מעבר לכך, אני סבור שקבלת טענה זו יש בה משום פגיעה חמורה באושיות החברה ובסדר החברתי, כמו גם בתשתית המשפטית של הציבור.

אני דוחה מכל וכל טענת ב"כ הנאשמים שיש להנציח ביצוע עבירה. לא תשמע במקומותינו טענה שמשעבר הנאשם עבירה והרשות התמהמהה בנקיטת הליכים יש ליתן פרס לעבריין ולהתיר לו להמשיך ולעבור העבירות ולהנציח העבירות, לרבות ובמיוחד ככל שמדובר בבניה בלתי חוקית הפוגעת קשות באיכות החיים, בסביבה ובציבור.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשמים עונשי קנס, לחייב בהתחייבות, לחייב בהריסה מיידית תוך רישום צו ההריסה.

בעניין אחד אינני מקבל עמדת המאשימה, כוונתי לקביעת צו הריסה מיידי. אכן אין ליתן פרס בידי עבריין. יחד עם זאת, ככל שלא הגענו לשלב גזר הדין עדיין נדמה כי יש ליתן לנאשמים ההזדמנות להשיב המצב לקדמותו, להרוס המבנים הבלתי חוקיים ולעמוד בדרישות החוק. ההזדמנות היא לבצע הריסה. כאן המקום להדגיש כי אי קיום צו הריסה משמעותו חמורה ביותר. בעיני וכך לדעתי על פי השיטה המשפטית ככל שאדם מפר צו של בית משפט יש לענישו בחומרה. לפיכך, מצאתי ליתן שהות לבצע צו ההריסה כפי שאורה להלן.

ואלה העונשים שאני משית על הנאשמים:

אני משית על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 15,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא 2/3/2014.

לא ישולם אחד מן התשלומים ייאסרו כאמור.

אני מחייב כל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות על סך 100,000 ₪ לפיה אם יעברו עבירה על חוק התכנון והבניה תוך שלוש שנים מהיום בכפוף לאמור להלן באשר לצו ההריסה ישלמו הסכום.

לא יחתמו על התחייבות ייאסרו למשך 7 ימים.

אני מורה לנאשמים כל אחד מהם ושניהם להרוס את המבנים הבלתי חוקיים כפי המפורט בכתב האישום וכפי אשר הרשעתי אותם.

צו ההריסה יכנס לתוקפו ביום 1/4/2014.

הואיל וחייבתי הנאשמים בחתימה על התחייבות, הרי ככל שמדובר בעבירה על אי ביצוע הצו הרי ההתחייבות תכנס לתוקפה ביום 1/4/2014.

אני מורה על רישום צו הריסה בלשכת רישום המקרקעין הרלוונטית לנכס.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.<#11#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ד, 22/01/2014 במעמד הנוכחים.