השתלשלות ההליכים

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר מייחס לשניהם עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים, כאשר לנאשם 3 אף יוחסה עבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

על פי הנטען, ביום 29/5/09 בשעה 20:50 הנאשמים השליכו פסולת בניין מתוך משאיות לשטח פתוח מזרחית לטייבה, כאשר נאשם 4 ניסה לבצע את ההשלכה, אך נוכח פעולת אכיפה, לא השליך את הפסולת שהיתה על המשאית והנגרר שהיו ברשותו. בנוסף נטען כי הנאשם 3 עסק באיסוף, הובלה ופינוי של פסולת ופסולת בניין באמצעות משאיות ושופלים, ללא רישיון עסק.

בכתב האישום נכללו תחילה נאשמים נוספים, כאשר ביחס לנאשם 1- פואד חאג' יחיא- כתב האישום בוטל, ואילו משפטו של הנאשם 2- אדהם חאג' יחיא הסתיים בהודאתו.

בדיון מיום 27/6/11 סירב ב"כ הנאשמים למסור את תשובת הנאשם 3 לכתב האישום, נוכח הוספת הנאשם 4 באותו מועד לכתב האישום. משכך, ראיתי בתשובתו כפירה כללית ומשפטו נקבע להוכחות. בדיון מיום 21/11/11 הנאשם 4 כפר בעובדות כתב האישום ובהשלכת הפסולת, אך הודה שנהג במשאית במקום האירוע בעת התרחשות האירוע. משכך, אף משפטו נקבע לשמיעת הוכחות.

במהלך משפט ההוכחות העידו עדי התביעה אלכסנדר פלוש, ארז הררי, עומר שמיר, שלומי קרני, ארז שרעבי, פליקס פיינשטיין, זיו שחר, פואד חאג' יחיא (הנאשם 1 המקורי), יוסף עבד אל קאדר, יוגב והב, אושרי ליברמן ואדהם חאג' יחיא (הנאשם 2 המקורי).

ההגנה בחרה שלא להביא עדים, לרבות הימנעות מהעדת הנאשמים.

סיכומי התביעה הוגשו בכתב, ואילו סיכומי ההגנה נשמעו בעל פה.

עדותו של מר אלכסנדר פלוש

עדותו של מר אלכסנדר פלוש, חוקר סייר ביחידה שאוכפת את חוקי הגנת הסביבה, נפרסה על פני עמודים 15-23 לפרוטוקול.

באמצעות העד הוגשו דו"חות תפיסה של משאיות ונגררים (סומנו ת/1, ת/2), כאשר לנאשמים שבפנינו רלבנטים משאית מספר 99-823-50 ונגרר שעל פי כתב האישום היו בחזקת הנאשם 3 ותועדו בת/2. כן הוגשה באמצעות העד אמרת הנאשם 3, סומנה ת/3.

העד ציין, שכאשר גבה את אמרת הנאשם 3, לא ציין בפניו את זכותו להיוועץ עם עו"ד, כיוון שבמועד גביית האמרה, נוהלי העבודה לא חייבו לידע את הנחקר בדבר זכות זו. הוא ייחס לנאשם את האשמות, הקריא לו את נוסח האזהרה המודפס באמרה, וזאת בעברית, ואמר לו כי יש לו אפשרות לקרוא נוסח זה גם בערבית. לאחר מכן הנאשם חתם על נוסח האזהרה, ומסר את גרסתו הכתובה בת/3. בסיומה, האמרה הוקראה בפני הנאשם וזה אישרה בחתימתו.

העד הוסיף כי דבריו אודות מהלך גביית האמרה מושתתים על הרישום בת/3 ועל שיטת העבודה שלו כגובה אמרות, ולא על זכרונו את גביית האמרה הספציפית.

לתוכנה של ת/3 נתייחס בהמשך.

עדותו של מר ארז הררי

עדותו של מר ארז הררי, מפקח במשטרה הירוקה, נפרסה על פני עמודים 23-27 לפרוטוקול.

בהסכמת הסנגור וכחלק מחקירה ראשית, הוגשו דו"ח הפעולה שערך העד והתמונות אותן צילם בעת האירוע, וסומנו ת/4, ת/5.

כעולה מדו"ח הפעולה והעדות, ביום האירוע העד השתתף בפעולה יזומה של מארב משטרתי באתר פסולת פיראטי, שנמצא מזרחית לטייבה, שהינו שטח של ואדי טבעי, ללא כל גידור, ובו קיימת פסולת בניין רבה. העד וחלק מעמיתיו לפעילות ביצעו תצפית במרחק של כ-50 מ' מהאתר, החל מהשעה 20:43, לאחר שדווח בקשר על כניסת משאית לשביל הגישה לאתר.

העד הבחין במשאית אחת, פול טריילר, שופכת פסולת בניין בשטח האתר, פעמיים. הראשונה, בשעה 20:47, כשהשפיכה מתבצעת באמצעות הרמת הנגרר שלה. השניה, בשעה 20:51, לאחר שהנגרר היה מנותק, כשהשפיכה מתבצעת באמצעות הרמת ארגז המשאית, ובמיקום של מספר מטרים מזרחה למקום השפיכה הראשונה.

תוך כדי ניתוק הנגרר, הגיעה למקום משאית שניה, סמי טריילר, כאשר בשעה 20:54 זו השליכה פסולת בניין באמצעות הרמת ארגז המשאית, וזאת במקום בו בוצעה השפיכה הראשונה על ידי המשאית הראשונה. באותה עת העד היה במרחק של כ-20 מטרים, לאחר שלפני כן התקרב עם חבריו ונכנסו רגלית לאתר. לאחר מכן שוטרי מג"ב עכבו את שני הנהגים. במקום היתה אף משאית שלישית שלא השליכה פסולת. כל המשאיות הגיעו למקום ללא אורות.

העד הדגיש שלמרות החשיכה והעדר תאורה על פני עמודים, ראה את השלכת הפסולת, כיוון שלא היה חושך מוחלט, והיה פלש וקצת פנסים של כלי רכב שהיו במקום. כשהתקרב, אף זיהה את תוכן ערימות פסולת הבניין- אבנים, קרשים, ברזלים. הוא ביצע את הצילומים, בהם בין היתר נראית המשאית השניה שתיאר (הסמי טריילר), שמספרה 99-823-50 (על פי כתב האישום היא בהחזקת הנאשם 3) ואף הנגרר שלה, לרבות בעת ההשלכה באתר. את המשאית הראשונה (הפול טריילר) הוא לא צילם.

עדותו של מר עומר שמיר

עדותו של מר עומר שמיר, פקח ביחידת יהלום של המשרד להגנת הסביבה, נפרסה על פני עמודים 27-28 לפרוטוקול.

בהסכמת הסניגור, דו"ח הפעולה שהעד כתב בסמוך לאירוע הוגש כחלק מהחקירה הראשית וסומן ת/6.

כעולה מדו"ח הפעולה והעדות, ביום האירוע העד השתתף במבצע משותף של המשטרה הירוקה ומג"ב למיגור שפיכת פסולת באתר עבד אל קאדר. במסגרת זו העד ואחרים התמקמו בתצפית בנקודת גובה דרומית לאתר, כשהעד משתמש באמצעי ראיית לילה וכן במשקפת יום, כמארב לכלי רכב ששיערו שישליכו פסולת.

בשעה 20:45 העד הבחין, בכניסת שלוש משאיות שנוסעות באורות כבויים לאזור האתר החשוך מכיוון טייבה. המשאית הראשונה שנכנסה לאתר, פול טריילר, שפכה פסולת בניין משני ארגזיה ("אמבטיות"). תוך כדי כך נכנסה לאתר המשאית השניה, טריילר, וגם היא החלה לבצע שפיכת פסולת. באותה עת המשאית הראשונה החלה לצאת, ותוך כדי כך משאית שלישית, פול טריילר, נכנסה לאתר.

בשעה 20:55 ניתנה בקשר הוראה לפעול, ואז כלי הרכב של העד וחבריו נעמדו בסמוך לציר הכניסה לאתר עם אורות דלוקים ופנס ירוק מהבהב. באותה עת המשאית הראשונה החלה בנסיעה פרועה לשם בריחה לעבר כלי הרכב, אך עצרה בחריקת בלמים קרוב מאד אליהם.

עדותו של מר שלומי קרני

עדותו של מר שלומי קרני, נפרסה על פני עמודים 28-31 לפרוטוקול.

בהסכמת הסניגור, דו"ח פעולה שערך העד הוגש כחלק מחקירתו הראשית וסומן ת/9, וכן הוגשו דו"חות עיכוב שערך לגבי שני הנאשמים, וסומנו ת/7, ת/8.

כעולה מעדותו ומהדו"חות, ביום האירוע העד השתתף כחלק מכוח מג"ב בפעילות משותפת עם המשטרה הירוקה ויחידת יהלום, למיגור תופעת השלכת פסולת במתחם עבד אל קאדר דרומית לטייבה.

העד היה ממוקם במקום גבוה כ- 100-200 מטר מהאתר, ממנו רואים את האתר.

בשעה 20:40 העד קיבל דיווחים ברשת של הפקחים, לפיו משאית משליכה פסולת בתוך המתחם ומתקרבות שתי משאיות נוספות. בשלב זה העד וחבריו קיבלו הוראה ממנהל הפקחים יוחאי להתקדם לעבר האתר.

כשהעד התקרב לאתר הבחין ברכב חוסם את הדרך, וביצע מרדף אחרי נהגו שניסה להימלט (לא מדובר במי מהנאשמים). בהמשך חבר לחבריו ואז הבחין במשאיות ובנגררים כדלקמן-

1. משאית סמי טריילר ונגרר שמספריהם כפי האמור בסעיפים ב, ג למבוא לכתב האישום, נהוגה בידי הנאשם 3.
2. משאית פול טריילר ונגרר שמספריהם כפי האמור בסעיף א למבוא לעיל, נהוגה בידי אדהם חאג' יחיא (הנאשם 2).
3. משאית פול טריילר שמספרה כפי האמור בסעיף ד למבוא לעיל, וכן נגרר, נהוגה בידי הנאשם 4.

כל המשאיות היו ללא אורות, כאשר כל נהג נמצא על המשאית. כל הנהגים עוכבו.

עדותו של מר ארז שרעבי

עדותו של מר ארז שרעבי נפרסה על פני עמודים 31-34 לפרוטוקול.

גם בעניין עד זה הוגש בהסכמה דו"ח הפעולה כחלק מחקירה ראשית, וסומן ת/11.

כעולה מהעדות ומדו"ח הפעולה, העד השתתף ביום האירוע במבצע למיגור שפיכת פסולת באתר עבד אל קאדר מזרחית לטייבה. במסגרת זו שהה עם אחרים בנקודת המתנה.

בשעה 20:35 העד שמע דיווח של התצפיתנים בקשר שנכנסו 3 משאיות למתחם. בשעה 20:40 קיבל בקשר ממנהל היחידה יוחאי רותם הוראה להתקדם לעבר המתחם, ועשה כן כך שהגיע למרחק של כ-50 מ' מהאתר. בשעה 20:55 קיבל הוראה לפעול. הוא הגיע ברכב תוך שניות למתחם, חסם את ציר היציאה והאיר את שטח האתר בפרוז'קטור, וכך עשה גם רכב נוסף שהגיע למקום. התאורה נעשתה למרות שראו היטב את המשאיות, וזאת כדי להאיר את כלל המתחם, לרבות אפשרות שאנשים בורחים.

העד הבחין במשאית פול טריילר (שמספרה כמפורט בסעיף א' למבוא לכתב האישום) נמלטת אך בהמשך נעצרת על ידי חבריו, כשהנהג הוצא על ידם מהרכב. חבריו של העד ביצעו פעולות אכיפה נוספות, לרבות תפיסת 3 המשאיות, כשתפקידו של העד להאיר על המקום ולתעד באמצעות מצלמת וידאו את הנעשה. את תוצרי הצילום הוא צרב (על מדיה מגנטית). תיעוד שפיכת האשפה לא היה באחריותו אלא באחריות מי שתצפת.

עדותו של מר פליקס פיינשטיין

עדותו של מר פליקס פיינשטיין, פקח במשטרה הירוקה, נפרסה על פני עמודים 34-42 לפרוטוקול.

גם בעניינו הוגש כחלק מחקירה ראשית דו"ח הפעולה שערך, וסומן ת/15. זאת בנוסף להגשת מסמכים נוספים הרלבנטים לעד, שסומנו ת/12, ת/13, ת/14.

כעולה מעדותו, מדו"ח הפעולה, והמסמכים האחרים, ביום האירוע העד השתתף בפעילות של המשטרה הירוקה יחד עם מג"ב ויחידת יהלום, לצורך תפיסת משאיות שמשליכות פסולת בניין באתר פסולת פיראטי בשטח פתוח ברשות הרבים דרומית לטייבה. דובר באתר בו היתה פעילות כמעט יומיומית של השלכת פסולת.

תחילה העד ביחד עם ארז הררי, יוחאי רותם מיהלום ושני שוטרי מג"ב, התמקם 100 מטר מזרחית מהאתר. צוות שני, שכלל את זיו שחר ומפקחת מיהלום, התמקם בנקודה גבוהה הצופה על האתר, כשזיו מצוייד באמצעי צילום. בשעה 20:43 התקבל דיווח מהצוות השני בדבר כניסת משאית לאתר, ואז העד ביחד עם אחרים התקדם למרחק של 50 מטר מהאתר. באמצעות מכשיר לראיית לילה הוא זיהה משאית פול טריילר נכנסת לאתר מכיוון דרום טייבה. בשעה 20:47 זיהה את המשאית הראשונה משליכה פסולת בניין מהנגרר שלה. בשעה 20:49 זיהה משאית סמי טריילר נכנסת לאתר מכיוון דרום טייבה, כאשר באותו זמן נהג המשאית הראשונה ניתק את הנגרר ממנה. בשעה 20:51 המשאית הראשונה שפכה פסולת מתוך הארגז שלה. בשעה 20:53 זיהה את המשאית סמי טריילר מתחילה בהשלכת פסולת הבניין.

בשעה 20:54 העד והצוות שלו החלו בהתקדמות מהירה לעבר האתר. בהגיעו לאתר זיהה את הסמי טריילר עומדת בחלקו הדרום מזרחי של האתר, כאשר הארגז שלה עדיין כולל פסולת, ואז הנהג שלה הוריד את הארגז בלי להשלים ההשלכה. כן ראה בחלק הצפוני של האתר משאית שלישית, גם היא פול טריילר, שלא השליכה פסולת, ואף לא עשתה כל פעולות להשלכת פסולת. העד לא ידע להשיב אם היתה עם כיסוי או שתכולתה היתה חשופה. בנוסף, ראה את משאית הפול טריילר הראשונה יוצאת מהאתר ונוסעת במהירות. לאחר מכן ניגש לנהג המשאית השלישית, הזדהה בפניו, וביקש ממנו תיעוד מזהה. זה מסר לו כי אין לו תיעוד כזה, אך מסר לו את מפתחות המשאית.

לאחר כחצי שנה ממועד קרות האירוע נתבקש העד , ככל הנראה ע"י תובע, לרשום מזכר, שתוכנו ששטח האתר הינו שטח פתוח ללא גדר או שילוט, וזהו המזכר ת/12. בנוסף, בסמוך יותר לאירוע, הוציא את התצ"אות ת/13, ת/14 לשם הצבעה על גוש וחלקה של האתר, על סמך היכרותו את השטח; כך התברר שהאתר ממוקם בגוש 7853 חלקה 22.

עדותו של מר זיו שחר

עדותו של מר זיו שחר, מפקח במשטרה הירוקה, נפרסה על פני עמודים 43-46 לפרוטוקול.

כחלק מחקירה ראשית, הוגש דו"ח הפעולה שערך, וסומן ת/16. כן הוגשו מסמך בדבר הוצאת פריימים מתוך סרט וידאו, סרט הוידאו, והפריימים, וסומנו ת/17.

כעולה מדו"ח הפעולה והעדות, הוא נטל חלק בפעילות משותפת עם כוחות מג"ב ויהלום באתר פסולת פיראטי בשטח פתוח שהינו מתחם עבד אל קאדר במזרח טייבה. העד, ביחד עם מאיה שושני ועומר שמיר מיהלום, תצפת על האתר ממרחק של כ-300 מטר כשהוא מתעד את ההתרחשות במצלמת וידאו שמחובר אליה אמצעי ראיית לילה, כאשר תוך כדי צילום הוא מספר את מה שראה.

בשעה 20:42 הבחין במשאית נוסעת עם אורות כבויים, שנכנסה לאתר, נסעה שם לאחור תוך שהיא מכוונת בצעקות על ידי אדם שעמד מאחוריה. בשעה 20:47, השליכה פסולת מהעגלה שלה למדרון. לאחר מכן נסעה למקום אחר באתר, שם נותקה העגלה כעבור מספר דקות. בשעה 20:51 בוצעה השלכה מהמשאית למדרון.

בשלב כלשהו נכנסו שתי משאיות נוספות לאתר, מאותה דרך שבה הגיעה הראשונה. בשעה 20:53 המשאית שהגיעה שניה (מבין השלוש) השליכה פסולת בניין לאותו מדרון שהשליכה הראשונה, כשגם אותה מכוון אדם בצעקות. בשעה 20:54 כוחות יהלום ומשטרה ירוקה ירדו בכלי רכב לעבר האתר.

לאחר האירוע פנה העד לספק חיצוני, שהעתיק את הקלטת המקורית לדי וי די ומתוכה העד בחר, באמצעות תוכנת צפייה, בקטעים ספציפים, שפותחו על ידי הספק החיצוני לתמונות סטיל. העד מציין, כי בסיום תהליך העתקה והפיתוח של התמונות בדק שההעתקה תואמת למקור.

בנוסף, העד גבה את אמרתו של נאשם 4, שסומנה ת/18. לתוכן האמרה נתייחס בהמשך.

עדותו של מר פואד חאג' יחיא

עדותו של מר פואד חאג' יחיא, נאשם 1 המקורי, נפרסה על פני עמודים 46-47 לפרוטוקול.

מדובר בעדות שלא תרמה דבר לבירור העובדתי, שכן העד מסר כי בעת התרחשות האירוע היה בדרך לאילת ואינו יודע דבר בנושא.

עדותו של מר יוסף עבד אל קאדר

עדותו של מר יוסף עבד אל קאדר, נפרסה על פני עמודים 47-49 לפרוטוקול.

לדבריו, הוא נהג להגיע כל לילה לאתר, כדי לאסוף ברזלים בעת פרנסתו, וכך היה גם ביום האירוע. המדובר בשטח גדול ופתוח, ללא עצים ובניינים.

בעת האירוע זיהה במקום משאיות שופכות פסולת, שאינו זוכר את טיבה. העד עמד כ- 30 מטר מהמשאיות, אך אינו זוכר כמה משאיות היו באתר, להערכתו 6 או 7 משאיות.

עדותו של מר יוגב והב

עדותו של מר יוגב והב, נפרסה על פני עמודים 52-53 לפרוטוקול, והתמצתה בהגשת דו"ח הפעולה שערך, סומן ת/19.

כעולה מדו"ח הפעולה, ביום האירוע, בעת שהעד שירת במג"ב, הוא השתתף במבצע בשיתוף המשטרה הירוקה ויחידת יהלום במתחם עבד אל קאדר. בשעה 21:10 הגיע עם צוותו לאתר, רדפו אחר משאית שניסתה לברוח מהמקום, ועיכבו את נהג המשאית, הוא הנאשם 2, כשפרטי המשאית והנגרר הם כפי הרשום בסעיף א' למבוא לכתב האישום.

עדותו של מר אושרי ליברמן

עדותו של מר אושרי ליברמן, פקח של צוות יהלום במשטרה הירוקה, נפרסה על פני עמודים 53-54 לפרוטוקול. גם כאן דובר בעדות שהתמצתה בדו"ח הפעולה של העד, סומן ת/20.

כעולה מדו"ח הפעולה, בעת האירוע, העד, במסגרת תפקידו ביחידת יהלום, השתתף במבצע משותף עם מג"ב והמשטרה הירוקה במתחם עבד אל קאדר.

בשעה 20:45 קיבל הודעה בדבר כניסת משאית למתחם, ולאחר מספר דקות התקבלה הודעה על כניסת שתיים נוספות, ואז העד וחבריו קיבלו הוראה ממנהל היחידה יוחאי רותם להיכנס למתחם. כשכך עשו, כשהם נוסעים בכלי רכב, חסם אותם רכב מסוג רובר שחור. השוטר שלומי שהיה עימם מצא את נהג הרכב החוסם, וביחד עיכבו אותו.

עדותו של מר אדהם חאג' יחיא

אמרתו המשטרתית של מר אדהם חאג' יחיא, נאשם 2 המקורי, הוגשה כתחליף לעדותו, וסומנה ת/21.

באמרתו אישר שהוא נהג המשאית שבסעיף א' למבוא לכתב האישום.

תחילה טען שיצא לעבודתו באזבסט ולא שפך לאתר דבר. בהמשך, לאחר שהובהר לו כי צולם שופך פסולת במקום, טען כי שפך שם רק אדמה אותה קנה מאתר ברעננה, אינו יודע ממי, ובמחיר שטרם הוסכם, כאשר עבור שפיכתה בעל המקרקעין בו נתפס משלם לו 300 ₪.

אמרת נאשם 3

באמרתו הנאשם 3 הודה שבמשאית ובנגרר שבסעיפים ב', ג' למבוא לכתב האישום היתה פסולת אבנים חול ופסולת בניין שהעמיס בנווה ימין, ואותה שפך באתר בו הוא נתפס. זו הפעם הראשונה שעשה כן, ואין לו רישיון לעסוק בפסולת בניין. את השפיכה ביצע דווקא שם כיוון שנהגים אחרים אמרו לו שכולם שופכים שם כדי להגביה את השטח. הוא יודע שפסולת יש לשפוך באתר מורשה, ומבין שעשה טעות.

עוד ציין כי כשהגיע למקום לא הבחין בשער או גדר או שלט. הוא לא ידע להסביר מדוע נסע בלי אורות, על אף שלפני כן ציין כי נוהג להדליק אורות בנסיעה בלילה.

אמרת נאשם 4

באמרתו הנאשם 4 טען שהגיע לשטח האתר במשאית עמוסה בפסולת בניין אותה העמיס בתשלום מג'לג'וליה, על פי הזמנה שקיבל באותו ערב. זו היתה הפעם הראשונה שהעמיס פסולת. ביצוע ההזמנה נעשה גם במשאית של אביו, הנאשם 3. כוונתו היתה להחנות את שתי המשאיות באתר, ובבוקר שלמחרת לנסוע לברקת ושם לרוקן את הפסולת מן המשאיות. את הפסולת הוביל במשאית ובנגרר ללא כיסוי, אך נסע עם אורות.

לדבריו, באתר יש שומר. בד בבד ציין כי כשנכנס לאתר לא ראה שער או גדר או שלט. כן ציין כי דרך כלל נמצא במקום יוסף עבד אל קאדר, בסככה בה הוא יושב, ובנוסף יש לו שם עיזים, אם כי המקום לא שייך לו. בעת שהנאשם הגיע למקום, יוסף לא היה שם.

לדבריו, במשך כששה-שבעה חודשים טרם מסירת האמרה עבד בהובלות חומרי בניין למפעלי בטון, כאשר בעת מסירת האמרה עבד בחברת פריג'ם מכפר קאסם.

יובהר כי אזכור הנאשם 3 בסקירת אמרת 4 הינו רק לתיאור גרסת הנאשם 4 ולא כחלק מהמארג הראייתי ביחס לנאשם 3, שכן כפי שעוד יפורט, אמרתו לא יכולה לשמש כראיה נגד הנאשם 3.

דיון והכרעה

ככפי שפורט, הנאשם 3 הודה באמרתו במשטרה ת/3 בכך שהעמיס במשאית שברשותו פסולת בניין ושפך את הפסולת באתר בו הוא נתפס.

דא עקא, שהסניגור ביקש לפסול את האמרה ע"פ דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התצ"ר ואח' (2006) (פורסם בנבו) (להלן- עניין יששכרוב). זאת בשל אי יידוע הנאשם אודות זכותו להיוועץ בעורך דין טרם מסירת אמרתו. משכך, נבחן את האמרה לאור המבחן התלת שלבי שנקבע בעניין יששכרוב.

השלב הראשון הינו סיווגו של הפגם ועוצמתו.

בהיבט הסיווג, המדובר בפגיעה בזכות להיוועצות בעורך דין, לה קיים מעמד בכורה במארג הזכויות של חשוד בעבירה, כפי שהוכר בעניין יששכרוב. אך מבין הפגיעות האפשריות בזכות להיוועצות בעורך דין, המדובר בפגיעה שאינה ברמה גבוהה.

שכן, לא מדובר במי שנחקר תוך כדי מעצרו, בשונה מעניין יששכרוב שם הפגיעה בזכות ההיוועצות בעורך דין היתה בעניינו של חשוד הנתון במעצר. בעת מעצר היתרון של החוקרים על הנחקר מקבל עוצמה גבוהה, מה עוד שקיים ניתוק של הנחקר מסביבתו, ועל כן אי היוועצות בעורך דין פוגע בצורה קשה ביכולתו של הנחקר לכלכל צעדיו כשהוא נדרש למסור לחוקרים את גרסתו. לעומת זאת, כאשר מדובר במי שנחקר מבלי שהוא נתון במעצר, כפי שקרה בעניין הנאשם 3, חשיבות זכות ההיוועצות קיימת, אך הפרתה מהווה פגיעה פחות קשה בזכויותיו מאשר בעניינו של נחקר עצור.

השלב השני הינו הקשר הסיבתי בין הפגם, הפרת זכות ההיוועצות במקרה זה, לבין הראיה שהושגה, היא האמרה המשטרתית במקרה זה. אך במקרה זה הנאשם מוסר האמרה בחר שלא להעיד בפני בית המשפט, וכך לא באה בפני בית המשפט הראיה המרכזית לבירור אותו קשר סיבתי. משמע, הנאשם לא סיפר האם היה מוסר את אותה גרסה אילו החוקרים היו מיידעים אותו בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין, אם בכלל היה מממש זכות זו. כך הנאשם העיד על עצמו שאינו מסוגל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין הפגם בחקירה לבין מתן האמרה. די בכך בכדי לקבוע כי אין כל קשר סיבתי כאמור.

מעבר לנדרש, ועל אף שבהעדר עדות הנאשם אין מקום לעסוק בהשערות היפותטיות לגבי תוכן גרסתו ככל שהפגם לא היה בא לעולם, דומה כי במקרה זה ברור כי האמרה אינה תוצאה של הפגם. המדובר בנאשם, שכפי שעוד יפורט, נתפס בעת מעשה העבירה, ונראה שזו הסיבה להודאתו. יתר על כן, בשונה מאשר אירע בעניין יששכרוב, ההודאה לא התפרסה לעבירות שמעבר לעבירה שבביצועה נתפס הנאשם.

די היה בכל האמור להביא לכדי מסקנה כי אין מקום לפסולת את אמרת הנאשם, אף מבלי להידרש לשלב השלישי שנקבע בעניין יששכרוב. אך למעלה מהנדרש יצויין כי גם אם היה מגיע הנאשם לשלב זה, לא היה צולח אותו בניסיונותיו לפסול את האמרה. שכן, במלאכת האיזון בין השיקול של הקפדה על זכויות נחקרים לבין השיקול של מיצוי דין עם עבריינים, השיקול השני גובר במקרה זה. שכן, כאמור בסקירת השלב הראשון, עוצמת הפגיעה בזכות להיוועצות אינה ברמה הגבוהה, בעוד מנגד, אין עסקינן בעבירה קלת ערך, אלא בפגיעה חמורה באיכות הסביבה על דרך שפיכת כמויות עצומות של אשפה בשטח פתוח, כשברקע יש לזכור שמדובר בעבירה נפוצה למדי (הן בכלל והן באתר זה בפרט), כאשר בדרך כלל כשהיא מתגלה לא ניתן עוד לאתר את העבריין.

נוכח כל האמור, אני דוחה מכל וכל את הטענה שיש לפסול את האמרה, וזו הינה קבילה. נוסף על כך, כאשר מעדות גובה האמרה עולה כי זו ניתנה לאחר ייחוס חשדות ואזהרה, כאשר הנאשם 3 אישר אותה בחתימתו לאחר שהוקראה לו, ובוודאי כאשר הנאשם 3 נמנע מלהעיד, כך שאין בפיו כל הסבר למתן האמרה, הריני נותן לאמרה משקל מלא, על הפללתה העצמית הברורה בעליל.

כל האמור לעיל הינו ככל שהאמרה מהווה ראיה כנגד הנאשם 3. באשר לנאשם 4, ראיה זו אינה קבילה כלל ועיקר, שכן בכדי להביא את גרסת הנאשם 3 כנגד הנאשם 4 על התביעה היה להפריד את משפטיהם, אחרת לא ניתן להסתמך על אמרת אחד הנאשמים במשפט כראיה כנגד הנאשם האחר. משכך, אף אם לא היה מדובר באב ובנו, אין באמרת הנאשם 3 להוות כל ראיה כנגד הנאשם 4.

דא עקא שכנגד הנאשם 4 קיימות די והותר ראיות להוכחת עובדות כתב האישום, אף מבלי להיזקק לאמרת הנאשם 3. דברים אלה תקפים אף ביחס לנאשם 3, משמע אף אם היתה מתקבלת טענת ההגנה לפיה יש מקום לפסול אמרתו, עדיין ניתן להוכיח את עובדות כתב האישום גם לגביו.

להוכחת האירוע נשוא כתב האישום הביאה התביעה עדים שונים, כאשר גם אם חלק מהם היו במקום מבלי לראות את התרחשות האירועים, הרי עדיין יש מספר עדים אשר ראו את האירוע על כל שלביו, ותיעדו זאת בזמן אמת בדו"חות פעולה מפורטים, ובהמשך העידו על כך בבית המשפט.

המדובר מחד בעדים פיינשטיין והררי, שראו את המתרחש ממרחק של כ-50 מ', ומאידך בעדים שחר ושמיר שראו את המתרחש מנקודת גובה (שמעדויות אחרות עולה שמרחקה 100-200 מ'). כל העדים ציינו תנאי ראות טובים, אשר נובעים בעיקר מאמצעי ראיית לילה שונים שהיו ברשותם, כאשר בעת התצפיות העדים לא היו גלויים לנמצאים באתר האירוע.

כל ארבעת העדים מתארים מתווה זהה של האירוע- מגיעות בזו אחר זו, בהפרש זמנים קצר מאד, 3 משאיות עם אורות כבויים. הראשונה מבצעת שפיכה של פסולת בניין משני ארגזיה. השניה מספיקה לבצע שפיכה של פסולת בניין מאחד מארגזיה, אך לא מהשני כיוון שבשלב זה חלק מהעדים הגיעו לאתר האירוע וחשפו עצמם. השלישית לא ביצעה כל שפיכה.

עדים נוספים (בעיקר קרני ויהב) אמנם לא ראו את האירוע, אך כשהגיעו למקום תיעדו את הזיקה של הנהגים למשאיות, כפי האמור בכתב האישום, באופן שברור שבמשאית השניה נהג הנאשם 3, ובשלישית נהג הנאשם 4.

לצד כל זאת, העד הררי אף צילם, בצילומים ברורים (ת/5), את המשאית השניה לעיל מבצעת את השפיכה, וברור מהתצלומים (כמו גם מדברי העד) שמדובר בפסולת בניין. ודוק, אין המדובר בתצלומים אחרים (ת/17) שבוצעו על ידי אחרים ואשר על פניו אינם ברורים.

הנה כי כן, ביחס לנאשם 3 הוכיחה התביעה בראיותיה אלה את כל האירוע נשוא כתב האישום. אדרבא, כשהדברים משולבים עם הודאתו במשטרה, על פרטיה ומשקלה המלא. אמנם ההודאה כוללת מעין הסתייגות, כך שטוען הנאשם שבא רק להגביה את השטח כיוון שסבר שבעל המקרקעין מעוניין בכך. אולם המדובר בחלק של האמרה שהינו לטובתו של הנאשם, והרי כוחה של אמרת נאשם לשמש לחובתו, כאשר מה שלטובתו חסר ערך כאשר אינו בא בעדות, כפי שאירע כאן עת הנאשם לא העיד כלל (ראו למשל: י. קדמי "על הראיות", מהדורת תש"ע-2009, חלק ראשון, עמ' 139-142). לפיכך, אין כל משקל לאותה הסתייגות.

באשר לנאשם 4, אמנם אף אחד מהעדים לא תיאר את תוכנה של המשאית בה נהג הנאשם 4, אולם זה אישר באמרתו המשטרתית כי המשאית בה נהג היתה עמוסה פסולת בניין. סמיכות הזמנים הצפופה בין הגעתו לאתר לבין הגעת שתי המשאיות הקודמות שהשליכו פסולת בניין, כמו גם הנסיעה באורות כבויים של שלושתן, העדר כיסוי לפסולת הבניין שהוביל, והיות האתר באיזור פראי רחוק מעדים פוטנציאלים, והכל בשעת חשיכה, מביאות למסקנה ברורה- שאף נאשם זה הגיע למקום בכדי להשליך בו פסולת, עצר את המשאית בכדי לעשות כן, וההשלכה נמנעה רק עקב הגעת העדים למקום.

אמנם באמרתו המשטרתית הנאשם נותן הסבר אחר להגעתו למקום. אך גם כאן יש לזכור, כפי שנאמר ביחס לנאשם 3, המדובר בדברים שהינם לטובתו, עליהם לא חזר בעדות במשפט, שאותה לא מסר כלל, בעוד כוח האמרה הינו לדברים שלחובתו.

אך גם כשבוחנים את ההסבר לגופו, זה אינו מהימן כלל וכלל.

כך, הנאשם 4 טען שהוא מחנה באתר את המשאית, וזאת כיוון יש באתר שומר, אולם בסוף העדות טען כי מדובר במקום פתוח, ללא גדר, כך שברור ששמירה לא תועיל. בנוסף, בעת האירוע לא היה במקום כל שומר, ואף אם התכוון הנאשם לעד יוסף עבד אל קאדר, הרי שזה עסק בכלל באיסוף גרוטאות בקרבת מקום.

בנוסף, אין זה הגיוני שהנאשם 4 ואביו הנאשם 3 (לגביו האמרה אינה תקפה כראיה, על פי העקרונות שנסקרו לעיל) טרחו להעמיס בג'לג'וליה שתי משאיות, נסעו בערב צפונה לטייבה, מתוך כוונה שבבוקר יחזרו לברקת שהינה אף דרומית לג'לג'וליה. הרי עדיף להעמיס בבוקר בג'לג'וליה ולנסוע ישירות לברקת.

כמו כן, תמוה מדוע שני הנאשמים, אליבא דגרסת הנאשם 4, לא מצאו כל מקום אחר להחנות את המשאיות מאשר אותו אתר שומם. תמוה אף כיצד ציפו להגיע משם בשעת לילה לבתיהם המרוחקים.

על כל אלה יש להוסיף, כי גרסה זו סותרת ראיות חיצוניות, כך שהנאשם 4 טוען שנסע עם אורות דלוקים, וראינו שלא כך היו פני הדברים. בנוסף, ברור ששלוש המשאיות היו בדבוקה אחת, בעוד בגרסת הנאשם יש זיקה למשאית של הנאשם 3, אך לא למשאית הנוספת, שלאתר נכנסה ראשונה.

נוכח כל האמור, אין להיזקק כלל לחלקה המיתמם של גרסת הנאשם 4 באמרתו המשטרתית, ונותרה מסקנה אחת, והיא שהגיע למקום כדי להשליך פסולת בניין מהמשאית בה נהג, אך הדבר נמנע בעדו.

נוכח כל האמור, הרי שביחס לשני הנאשמים, הוכיחה התביעה בראיותיה את האמור בסעיף 1 לעובדות כתב האישום. אדרבא, כאשר יש לראות בויתור שניהם על עדויותיהם במשפט, כחיזוק ואף סיוע לראיות התביעה.

נשאלת השאלה, האם יש בעובדות אלה של כתב האישום להוכיח את העבירות נשוא כתב האישום?

העבירה הרלבנטית לשני הנאשמים הינה איסור לכלוך והשלכת פסולת, לפי ס' 13+2(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, כאשר אין חולק כי בעוד לגבי הנאשם 3 נטען לביצוע העבירה המוגמרת, הרי שביחס לנאשם 4, הגם שהדברים לא באו במפורש בכתב האישום, אלא בסיכומי התביעה, ברור שלא מיוחסת לו העבירה המוגמרת, אלא עבירה של ניסיון לעשות כן.

כאמור, הוכח שהנאשם 3 השליך במקום פסולת בניין, ואילו הנאשם 4 עמד לעשות כן. פסולת בניין הינה בגדר אחת החלופות שבסעיף 2 לעיל, כך שאקט של השלכה בוצע, באופן מוגמר על ידי הנאשם 3, כאשר הנאשם 4 עמד לעשות כן.

באשר לטיב המקום, הרי שמדובר על פי הגדרות חוק שמירת הניקיון ברשות הרבים. שכן, המבחן אינו המבחן הקנייני, אלא שמתייחס ל"כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש בו או עובר בו למעשה". בענייננו דובר בשטח פתוח לחלוטין, בין המדובר באתר המישורי ובין במדרון הסמוך לו. השטח הינו באיזור פראי, לא מיושב. בנוסף, לא מעט עדים תיארו אותו ככזה שהלכה למעשה משמש לאנשים שונים כאתר השלכת פסולת פרטי. בנוסף, העד יוסף עבד אל קאדר נהג להגיע לשם דרך קבע, למרות שאין לו זיקה קניינית למקום. לבסוף, אין חולק כי כל שלוש המשאיות הגיעו אליו ללא כל חסימה או מכשול אחר. בכך הוכחה נגישותו של האתר לציבור, בין אם הדבר נעשה מכוח הרשאה של הבעלים, יהא אשר יהא, בין אם הדבר הינו למעשה. משכך, אף אם הבעלים הינו אדם פרטי, עדיין על פי ההגדרה הרחבה עסקינן ברשות הרבים.

בהינתן יסודות השלכה, פסולת בניין, ורשות הרבים, נעברה העבירה המוגמרת על ידי הנאשם 3. ואילו ביחס לנאשם 4, בהינתן יסודות אלה, לצד העובדה שהוא עמד לבצע השלכה במקום וזהו ייעוד הגעתו לשם עם המשאית עמוסה בפסולת בניין, הרי שהוא היה על סף ביצוע העבירה המוגמרת, ועל כן בוודאי שעבר עבירה של ניסיון להשליך פסולת בנין ברשות הרבים. ודוק, די בעשיית פעולות החורגות משלב ההכנה של מעשה העבירה כדי לגבש את עבירת הניסיון (ראו ס' 25 לחוק העונשין), קל וחומר פעולות שעל סף השלמת העבירה.

לנאשם 3, אם כי לא לנאשם 4, אף מיוחסת עבירה של ניהול עסק של איסוף הובלה ופינוי של פסולת, ללא רישיון עסק, כמפורט בסעיף 3 לעובדות כתב האישום. אולם אין בידי התביעה כל ראיה כי מעבר לעבירה החד פעמית של השלכת פסולת הבניין לעיל, ביצע הנאשם מעשים דומים. לא ניתן ללמוד מהמעשה האחד את קיומו של העיסוק. בנוסף, אין כל מקור אחר ללמידת העיסוק, לרבות אמרת הנאשם.

לפיכך, לא הוכחה עבירת ניהול העסק ללא רישיון.

עוד ייאמר כי לא ברור על מה ולמה נכלל בכתב האישום סעיף 2 לחלק העובדות. המדובר, נוסף על השלכת הפסולת ברשות הרבים שהוזכרה עוד בסעיף 1 לחלק זה, בתיאור עובדתי של מטרד לציבור. אולם, התביעה לא ייחסה לנאשמים כל עבירה עצמאית של מטרד, על פי חיקוק כזה או אחר. משכך, כל המתואר בסעיף זה אינו מוסיף דבר בר משמעות לכתב האישום, ועל כן יש להתעלם ממנו על דרך מחיקתו.

סיכום

באשר לעובדות כתב האישום, הוכח האמור במבוא לכתב האישום ובסעיף 1 לחלקו העובדתי. סעיף 2 לחלק העובדתי הינו מיותר, והריני מורה על מחיקתו. סעיף 3 לחלק העובדתי לא הוכח.

משכך, הנאשם 3 מורשע בעבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת בניין ברשות הרבים, ומזוכה מעבירת ניהול עסק ללא רישיון, ואילו הנאשם 4 מורשע בעבירה של ניסיון לבצע עבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת בניין ברשות הרבים.

ניתנה היום, 2/9/13, בלשכה, בהעדר הצדדים. הכרעת הדין תימסר לצדדים בדיון הקבוע ליום 11/9/13.