ראשיתה של תביעה זו בהגשת שיק על סך 5,100 ₪ ללשכת הוצאה לפועל. תיק ההוצל"פ נפתח, בין היתר, כנגד הנתבע. השיק משוך על שם חברת הר – נוף הנדסה בע"מ (להלן – חברת הר- נוף) ולפקודת התובעת המפעילה מוסך מורשה. על השיק מופיעות שתי חתימות, כאשר לטענת התובעת אחת מהן היא של הנתבע, אשר נטען כי חתם כערב. ההתנגדות התקבלה בהחלטת כבוד הרשם מיום 29.3.11 והתיק נדון בפניי בסדר דין מהיר.

תמצית טענות הצדדים:

1. טוענת התובעת, כי הנתבע היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל או הבעלים או בעל עניין בחברת הר נוף. במהלך שנת 2007 או בסמוך לכך, פנה הנתבע או מי מטעמו לתובעת לקבלת שירותים וטיפולים לרכב מ.ר. 45-368-15 (להלן – הרכב) ושילם עבור הטיפול בשיק דחוי המשוך על שם חברת הר – נוף, ועל גבי השיק חתם יחד עם אחיו כערב. התובעת טוענת כי הרכב תוקן כך שהיא סיפקה שירות מלא תמורת השיק, ברם השיק לא כובד.

2. לטענת התובעת, היא פנתה לנתבע בפניות חוזרות ונשנות לשלם את התמורה אולם כל פניותיה הושבו ריקם. לאחר שפניותיה לא הואילו היא פתחה תיק הוצאה לפועל, כאמור, כנגד הנתבע וכנגד חברת הר- נוף וכנגד אחיו של התובע, חביב אללה ראפת (להלן – ראפת) החתום אף הוא על גבי השיק. חברת הר – נוף לא הגישה התנגדות ואילו שני הערבים הגישו התנגדות לביצוע שטר (תצהיר הערב ראפת בהתנגדות צורפה לתצהיר מנהל התובעת כנספח ד'), כאשר ההתנגדות של ראפת נדחתה בהיעדר התייצבות לדיון בהתנגדות.

3. לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבע בתשלום סכום השיק בתוספת אגרות הוצאות והפרשי הצמדה כערכם בתיק ההוצל"פ, וזאת עד לתשלום בפועל.

4. הנתבע מכחיש כי הוא החתום על השיק. לטענתו, הוא לא חתם על השיק והחתימה תחת שמו הינה ככל הנראה מזויפת. עוד טען, כי הוא לא מורשה מטעם חברת הר נוף ליתן ערבות וכי עבד בחברה כשכיר. הנתבע טען בנוסף כי הוא לא קיבל כל ערך או שירות בעד השיק וכן לא ידועות לו נסיבות הוצאת השיק, לפיכך המדובר בכישלון תמורה ועסקת יסוד חסרה.

דיון והכרעה:

5. המחלוקת המרכזית בענייננו, כפי שעלתה מכתבי הטענות, סבה סביב השאלה האם הנתבע חתום על השיק כערב? הנתבע טוען כי החתימה אינה חתימתו ואילו התובעת טוענת שהנתבע הוא שחתם על השיק.

6. בהתאם להלכה הפסוקה, נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על המסתמך על החתימה, והוא אשר חייב בהוכחת אמיתותה, שכן על יסוד חתימה אמיתית בלבד יוכל להוציא מחברו (ראו: ע"א 355/63 קרסינצקי ואח' נ' הנאמן בפשיטת רגל; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 261). דרכי הוכחה אפשריות הנן באמצעות מומחה לדבר, עדויות של מי שהיה עד למעמד החתימה או עדות של מי שמכיר היטב את כתב היד והחתימה השנויות במחלוקת ויכול להעיד על התאמתם לחתימה שעל המסמך.

7. בענייננו, לא עמדה התובעת בנטל האמור.

8. מנהל התובעת העיד, כי השיק נמסר לפקיד וכי הנתבע חתם בפני פקיד מטעם התובעת כערב לשיק. הנתבע העיד לעניין זה, כי הרכב שטופל על ידי התובעת הוא של חברת הר – נוף וכי אין לו זכות חתימה מטעם החברה וכי הוא מעולם לא היה במוסך התובעת ולא חתם על השיק (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 3-5). התובעת מפנה בסיכומיה לחקירת הנתבע בהליך שהתנהל בפני כב' הרשם קודסי בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר, שם טען, כי הוא היה במוסך התובעת פעם אחת לפני כארבע שנים וכי הוא חתם פעם אחת על שיק כערב (פרוטוקול הדיון מיום 17.3.11, עמ' 2, ש' 9-10). טוענת התובעת כי החקירה הייתה בשנת 2011 וכי השיק דנן הוצא בשנת 2007 שזה בדיוק הזמן בו הנתבע הודה כי היה ערב. אכן עיון בפרוטוקול מעלה כי הנתבע נחקר וענה כפי שענה, אולם, הוא לא ניתן לראות בעדותו זו משום הודאה כי חתם על השיק הספציפי נשוא התביעה, כאשר עולה מאותה חקירה כי הוא עמד על טענתו כי לא הוא שחתם על השיק האמור. לכך יש להוסיף, כי גרסת מנהל התובעת, לפיה הנתבע הגיע למוסך בעצמו וחתם בו במקום על השיק, איננה מתיישבת עם האמור בתצהיר ראפת, אשר צורף על-ידי התובעת, ממנו עולה כי רפאת הוא זה שהלך למסור את השיק במוסך.

9. התובעת לא הציגה ראיות כלשהן להוכחת חתימת הנתבע על השיק, ובכלל זה לא העידה את הפקיד שבפניו, לפי עדות מנהל התובעת, חתם הנתבע על השיק, אף שלכאורה ניתן היה לעשות כן ללא כל קושי. בנסיבות אלה, לא הרימה התובעת את הנטל להוכיח כי הנתבע חתם על השיק, חרף כפירתו בכך, ולפיכך לא נותר לי אלא לדחות את התביעה מחוסר הוכחה.

10. אשר על כן, התביעה נדחית.

11. התובעת תישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד הנתבע בסכום כולל של 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום, כ' טבת תשע"ג, 3 בינואר 2012, בהעדר הצדדים.