לפני תובענה כספית.

1. התובע רכש דירה ברח' השקמים 16 ברכסים (להלן – "הדירה") לצרכי השקעה.

2. לצורך קבלת טופס 4, פנה התובע לבעלי מקצוע שונים, ובהם לנתבעת לצורך התקנת מעקות בדירה, ובין הצדדים הוסכם כי הנתבעת תתקין את המעקות תמורת הסך של 21,949 ש"ח כולל מע"מ;

יצוין, כי הסכום לקוח מסע' 9 לתצהיר הנתבעת, והוא נמוך מסיכום הסכומים המפורטים ב-נ/1, לרבות התיקונים בכתב יד שעליו, אשר צורף לתצהיר הנתבעת, ואשר עומד על 20,022 ש"ח בצירוף מע"מ.

לצורך כך, שולם לנתבעת ע"י התובע סך של 10,000 ש"ח, סכום שאינו שנוי במחלוקת, וזאת במועדים הבאים: 7,000 ש"ח ביום 28.4.08 ו-3,000 ש"ח נוספים ביום 6.7.08 (נספח ת/7 לתצהיר התובע).

3. הנתבעת מודה כי לא ביצעה את מלוא העבודה הנדרשת, כי התקינה מעקות חיצוניים בלבד, ולא התקינה את המעקה הפנימי בדירה.

4. טענות התובע

4.1 התובע טוען, כי בין הצדדים הוסכם, כי העבודה תארך 30 יום.

התובע טוען, כי תחילת העבודה הייתה צריכה להיות ביום 27.4.08, עת נתן לנתבעת ההמחאה ע"ס 7,000 ש"ח (שנפרעה כאמור), וכי בפועל לא סיימה הנתבעת את העבודה, כאשר את המעקות החיצוניים סיימה רק ביום 28.8.08.

כן טוען התובע, כי גם המעקות שבוצעו ע"י הנתבעת הותקנו שלא בהתאם לתקן ובאופן פגום, והיה צורך לפרקם ולהתקינם מחדש.

בנוסף טוען התובע, כי קבע עם נציגי הנתבעת בדירה מספר רב של פעמים, ואיבד ימי עבודה משלא הגיעו, אף לא הודיעו על כך.

4.2 כתוצאה, נגרמו לתובע הנזקים הנטענים הבאים:

עיכוב של 7 חודשים בהשלמת הבנייה בדירה והשכרתה, והפסד שכ"ד בעלות של 4,500 ש"ח לחודש (31,500 ש"ח; בכתב התביעה נדרש פיצוי בגין 14 חודשי שכירות, בתצהיר עדותו הראשית תוקנה הדרישה ל-7 חודשים בלבד);

פירוק והרכבה של המעקות החיצוניים וצביעתם (2,700 ש"ח בצירוף מע"מ);

התקנת המעקות החיצוניים שלא לפי התקן (3,200 ש"ח בצירוף מע"מ);

נזק לשיש במעקה הפנימי (1,500 ש"ח בצירוף מע"מ);

עלות מסגר חדש (11,000 ש"ח);

הפסד 10 ימי עבודה (5,877 ש"ח).

סך הכל העמיד התובע את תביעתו על הסך של 82,500 ש"ח (וראו: בקשה מס' 4 והחלטה מיום 20.1.11 שניתנה בה).

5. טענות הנתבעת

5.1 כאמור, הנתבעת מודה, כי מסיבות שאינן תלויות בתובע, לא יכלה לבצע את המעקה הפנימי בלבד. הואיל ולא שולמה לנתבעת מלוא התמורה, אלא מחציתה בלבד, והנתבעת אף אינה דורשת תשלום עבור עבודה שלא בוצעה, ראתה הנתבעת את הנושא כסגור, אף כך סוכם לטענתה עם התובע.

5.2 הנתבעת טוענת, כי התחייבה לסיים את העבודות בתוך 45 ימים מאישור ההזמנה ע"י התובע. הנתבעת מוסיפה, כי העיכוב בתחילת העבודה נבע מהתובע עצמו, כאשר בפועל המועד הקובע לתחילת העבודה היה ביום 3.6.08, אז אושרה ההזמנה ע"י התובע.

5.3 הנתבעת מכחישה, כי העבודות לא בוצעו על ידה באופן ראוי, הדורש פירוק והרכבה מחדש.

6. ביום 9.9.12 נשמעו עדויות הצדדים. ב"כ התובע הגיש סיכומיו ביום 9.10.12, וב"כ הנתבעת הגיש סיכומיו ביום 22.11.12.

7. מועד תחילת העבודה

7.1 אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת קיבלה את הסך של 7,000 ש"ח ביום 28.4.08, סכום המהווה קרוב ל-40% מעלות העבודה כולה (35% ליתר דיוק: 7,000 מתוך 20,000).

7.2 בהתאם למסמך מיום 25.7.07, אשר שני הצדדים צירפו כראיה מטעמם (ת/3 לתצהיר התובע, נ/1 לתצהיר הנתבעת), תנאי התשלום שהוסכמו היו 40% עם קבלת העבודה.

7.3 מכאן, שהתובע הוכיח, שמועד תחילת העבודה היה ביום 28.4.08 (מועד פירעון ההמחאה שמסר לנתבעת ביום 27.4.08), והנטל להבאת ראיות כי המועד מאוחר יותר עובר לנתבעת.

7.4 לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי עדויות הצדדים, אני קובעת כי הנתבעת לא הרימה את נטל הבאת הראיות בעניין זה.

הנתבעת לא צירפה כל אסמכתא לכך שהתובע הוא שעיכב במשך חודש ימים את אישור ההזמנה, ונציגה הודה בעדותו כי אין לו אישור בכתב לדברים (עמ' 18 ש' 30-31).

הטענה גם אינה מתיישבת עם ההיגיון: התובע רכש את הדירה לצורכי השקעה, במטרה להשכירה. כל יום עיכוב בבנייה גורם לתובע לעיכוב בהשכרה.

יתרה על כן, מפירוט השיחות שצורף ע"י התובע במהלך שמיעת העדויות (ת/8), ניראה כי התובע התקשר מספר רב של פעמים לנציג הנתבעת עובר ליום 3.6.08: שתי שיחות ביום 18.5.08, שיחה ביום 19.5.08, שתי שיחות ביום 22.5.08, שיחה ביום 25.5.08, שיחה ביום 27.5.08, כאשר השיחה הבאה אח"כ, היוצאת ממכשירו של התובע לנתבעת, הייתה רק ביום 11.6.08.

העובדה שהתובע יזם שיחות עם הנתבעת ונציגיה תומכת בטענתו של התובע, כי ביקש לזרז את תחילת העבודה, וכי היה מעוניין בסיום מהיר שלהן, ואינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת, כי התובע עיכב את תחילת העבודה.

7.5 התוצאה היא כי מועד תחילת העבודה צריך היה להיות ביום 28.4.08.

8. הזמן הצפוי למשך העבודה

8.1 הצדדים חלוקים בשאלה האם הוסכם כי משך העבודות יהא 30 יום (כטענת התובע) או 45 יום (כטענת הנתבעת).

הנטל להוכיח טענה זו מוטל על התובע.

8.2 המסמך מיום 25.7.07 אינו נוקב במועד בו על העבודות להסתיים, והתובע לא צירף כל אסמכתא התומכת בטענתו בעניין זה. התובע אישר בעדותו בפניי, כי הסיכום בעניין זה היה בע"פ (עמ' 17 ש' 15-19).

8.3 לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני סבורה, כי מאחר ומדובר בהבדל של 15 יום בלבד, ונוכח הודאת הנתבעת בעיכוב של חודש ימים בביצוע העבודות מסיבות שאינן תלויות בתובע (וראו: עדות נציג הנתבעת בעמ' 20 ש' 5), אין לטעמי חשיבות בקביעה עובדתית בעניין זה.

יחד עם זאת, אני קובעת, כי משלא הורם הנטל לדבר ע"י התובע, יש לקבל את גרסת הנתבעת בעניין זה.

9. המסקנה היא כי העבודה צריכה הייתה להתחיל בסוף אפריל 2008 ולהסתיים עד ליום 11.6.08.

10. מועד הפסקת העבודה בפועל

10.1 התובע טוען, כי הנתבעת הפסיקה עבודתה בסוף אוגוסט 2008 (סע' 3 לתצהיר התובע).

10.2 הנתבעת מודה, כי סיימה את העבודות בתחילת יולי 2008 (סע' 11 לתצהיר מטעמה), דבר התואם הודאת נציגה (עמ' 20 ש' 5), כי העיכוב היה של חודש ימים בלבד.

10.3 בהתאם לתצהירו של מר אלימלך, שהובא לעדות מטעמו של התובע, פנה אליו הנתבע "בערך באוגוסט 2008" (סע' 2 לתצהירו). בנספח ת/2 שצורף לתצהיר, ואשר נרשם ע"י מר אמליח, נרשם תאריך: 19.8.08.

10.4 מר אלימלך אישר, כי התובע שילם לו מקדמה בסך של 4,000 ש"ח ביום 19.8.08 (עמ' 5 ש' 6-7), אך חרף בקשת ב"כ הנתבעים כי הקבלה תצורף, הדבר לא נעשה (וראו: עמ' 8 ש' 24 וההחלטה שניתנה שם).

10.5 מר אלימלך אישר בנוסף, כי כאשר ביקר בבית התובע (ביום 19.8.08 כאמור), היה המעקה בכניסה לבית מותקן (עמ' 5 ש' 23-24) וכן היו מעקות בחוץ (עמ' 6 ש' 13-14), דבר שאף התובע הודה בו במהלך עדותו (עמ' 14 ש' 24-27).

10.6 מכאן, שלא ייתכן שהנתבעת התקינה את המעקות האחרונים בחוץ ביום 28.8.08, כטענת התובע, שעה שכבר ביום 19.8.08, כעשרה ימים קודם לכן, פנה התובע למסגר אחר (מר אלימלך), וזה אישר כי כאשר היה במקום, ביום 19.8.08, ראה את המעקות מותקנים במקום.

10.7 אני מקבלת לפיכך את גרסתה של הנתבעת, כי העבודות הופסקו על ידה בתחילת יולי 2008, תוך גרם עיכוב של חודש ימים תוך מהלך העבודה.

11. תקופת העיכוב

11.1 התובע ואלימלך אישרו, כי כאשר התובע פנה לאלימלך ביום 19.8.08, הודיע לו אלימלך, כי מטעמיו, לא יוכל לבצע את העבודות אלא בתוך 3 חודשים, ואמנם העבודות בוצעו רק בשלהי חודש נובמבר 2008 (וראו: עדות אלימלך בעמ' 5 ש' 11-12, עמ' 6 ש' 9-10, ועדות התובע בעמ' 12 ש' 14-15).

11.2 הנתבעת אינה נושא באחריות למשך הזמן שבעל מקצוע חלופי ייטול לעצמו לצורך ביצוע העבודה תחתיה, והייתה זו בחירתו של התובע להמתין שלושה חודשים לביצועה של עבודה שארכה יום אחד בלבד (סע' 16 לתצהירו, וכן עמ' 5 ש' 12-15), ואשר לכל היותר ניתן היה לסיימה בתוך שבוע ימים (עמ' 6 ש' 9-10).

11.3 מהעדויות והמסמכים גם עולה, כי השאלה האם ניתן לתובע טופס 4 אם לאו כלל אינה רלוונטית למועד ממנו השכיר את הדירה בפועל: טופס 4 ניתן לתובע ביום 1.10.09 (נספח ת/6 לתצהיר התובע), אך הדירה הושכרה לצדדי ג' כבר מיום 1.4.09 (נספח ת/8 לתצהיר התובע), חצי שנה קודם לכן.

אני דוחה את טענת התובע בהקשר זה, כי נגרמו לו הפסדי שכ"ד בשל עיכוב בקבלת טופס 4, שנבע מעיכוב בהקמת המעקה הפנימי.

11.4 יחד עם זאת, ברור, כי מרגע שהנתבעת הפסיקה את העבודה באמצעה נגרם לתובע עיכוב בעבודות, באשר הוא נדרש למצוא בעל מקצוע חלופי, ובגין עיכוב זה נושאת הנתבעת באחריות.

11.5 כפי שנקבע לעיל, הנתבעת הפסיקה את העבודות בדירה בראשית חודש יולי 2008. מר אלימלך, בעל המקצוע החלופי, הגיע לדירה ביום 19.8.08, כלומר חודש וחצי אח"כ.

תקופה זו, היינו: מראשית יולי 2008 ועד אמצע אוגוסט 2008, חודש וחצי, היא תקופת העיכוב אשר נגרמה לתובע באחריותה של הנתבעת לאחר הפסקת העבודה.

11.6 כאמור לעיל (סע' 9, 10.2 ו-10.7), תוך מהלך העבודה עצמה גרמה הנתבעת לעיכוב למשך חודש ימים, מסיבות שאינן קשורות לתובע.

11.7 התוצאה היא כי הנתבעת גרמה לעיכוב בעבודות הבנייה בדירה במשך חודשיים וחצי: חודש תוך מהלך העבודה, וחודש וחצי לאחר הפסקתה.

12. דמי שכירות

12.1 התובע טען, כי דמי השכירות אותם הפסיד הם בסכום של 4,500 ש"ח בחודש.

12.2 בפועל, השכיר התובע את הדירה תמורת הסך של 960 דולר ארה"ב לחודש, שהם 4,021 ש"ח (לפי שער הדולר היציג שפורסם ביום 1.4.09 – 4.189 ש"ח לדולר).

12.3 בחקירתו הנגדית בפניי, טען התובע, כי דמי השכירות הועלו בהתאם להסכמה שבע"פ בינו לבין השוכר והם עומדים על 4,500 ש"ח (עמ' 13 ש' 25-30).

12.4 אינני מקבלת גרסת התובע באשר לגובה דמי השכירות שהוסכם עליו בע"פ;

לתובע היה זמן די והותר מאז הוגשה התביעה להכין מסמך עם שוכרו בדבר גובה דמי השכירות, ככל שהוא שונה מהסכום הנקוב בהסכם השכירות, ומשלא עשה כן, אף לא ביקש להעיד את השוכר בדבר גובה דמי השכירות, אין לבית המשפט אלא המסמך שהוצג – ע"י התובע עצמו – ולפיו דמי השכירות החודשיים הם בסך של 4,021 ש"ח.

13. עבודה לקויה

13.1 התובע דורש פיצוי בסך של 7,400 ש"ח בגין עבודה לקויה אשר בוצעה לטענתו ע"י הנתבעת.

13.2 מטעמו של התובע לא הובאה כל חוות דעת מומחה בעניין ליקוי במעקות שהותקנו ע"י הנתבעת.

נוכח הזמן הרב שחלף מאז הותקנו המעקות, העובדה כי הדירה מושכרת בפועל לצד ג', ראוי היה כי תובא אסמכתא לכך שהליקויים תוקנו ומה הייתה עלות התיקון. גם אסמכתא כזו לא צורפה.

13.3 אלימלך לא נתן לתובע כל חוות דעת מומחה.

טענתו בתצהירו כי המעקות שבוצעו ע"י הנתבעת לקויים איננה אלא דעתו האישית בלבד.

בהיותו מסגר, כמו הנתבעת, בצירוף עם העובדה כי הוא ביצע עבודה בדירת התובע ולתובע היכרות עימו, העניין שיש לו לומר לתובע, כי יש לבצע העבודה כולה בשנית, ברור.

13.4 על כן, אני דוחה את דרישת התובע לפיצוי בגין ליקויי בנייה ע"י הנתבעת.

14. ימי חופשה

14.1 התובע טען, כי תיאם עם הנתבעת מספר רב של פעמים כי תבוא ותבצע את העבודות בדירה, אך הנתבעת לא הגיעה; התובע טוען, כי נאלץ ליטול ממקום עבודתו לפחות 10 ימי חופש על חשבונו בשל מחדלי הנתבעת.

14.2 התובע לא צירף כל אסמכתא לכך שנטל ולו יום חופש אחד ממקום עבודתו, לא צירף כל ראיה לכך שימי חופשה, ככל שנטל, היו על חשבונו, ובעדותו בפניי, כאשר נשאל האם במקום עבודתו קיים רישום של ימי החופשה השיב שאינו יודע (עמ' 11 ש' 8-10).

14.3 התוצאה היא כי התובע לא הוכיח נזקו בעניין ימי החופשה שנטל בשל מחדלי הנתבעת.

15. עלות מסגר חלופי

15.1 בגין רכיב זה דורש התובע תשלום הסך של 11,000 ש"ח.

15.2 למרות שהתובע לא צירף אסמכתא לכך ששילם לאלימלך סכום זה, אף הנתבעת הודתה, כי יתרת הסכום המגיע לה מהתובע בגין המעקה הפנימי, לא שולמה לידיה, וכי יתרה זו הייתה כ-12,000 ש"ח.

15.3 לפיכך, אני קובעת כי אמנם עלותו של מסגר חלופי היא בסכום שנדרש ע"י התובע, אך אני גם קובעת כי משלא שילם לנתבעת עבור העבודה, לא נגרם לו כל נזק בעניין זה.

הנתבעת אינה צריכה לשלם לתובע עלות עבודה, אותה התכוון התובע ממילא לבצע באמצעות הנתבעת, היא אמנם לא ביצעה אותה בפועל, אך גם לא קיבלה עליה תשלום בפועל, ובעל מקצוע אחר ביצעה במקומה.

16. התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע נזקיו רק בגין עיכוב בסיום העבודה בדירה למשך חודשיים וחצי ובעלות של 4,021 ש"ח לחודש.

17. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 10,052 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה (24.11.09) ועד התשלום בפועל.

כן אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאותיו בסך של 750 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ש"ח. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ג, 27 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.