מבוא

1. בפניי בקשת החייבים למתן צו הפטר מחובותיהם, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), במסגרתה הציעו החייבים תשלום כספי בסך של 20,000 ₪ תמורת הפטרם.

2. מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי בחודש נובמבר 2009 הגישו החייבים בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתם כפושטי רגל, לאחר שהחייב היה בתיק איחוד בהוצאה לפועל למשך 9 שנים והחייבת הייתה בתיק איחוד בהוצאה לפועל למשך 5 שנים. צו כינוס לנכסי החייבים ניתן ביום 14/01/10 והושת על החייבים תשלום בסך של 500 ₪, החל מיום 01/03/10. עו"ד חיים לביא מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייבים.

ביום 13/06/11 הוכרזו החייבים כפושטי רגל ועו"ד חיים לביא מונה כנאמן על נכסי החייבים.

3. החייב הינו יליד שנת 1967 והחייבת ילידת שנת 1971. החייבים הינם הורים ל-6 ילדים קטינים, בגילאים 3-16.

4. כנגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב, בסך כולל של 1,216,528 ₪, מתוכן אישר הנאמן סך של 846,624 ₪ בדין רגיל.

5. כנגד החייבת הוגשו 6 תביעות חוב, בסך כולל של 1,103,541 ₪, מתוכן אישר הנאמן סך של 774,198 ₪ בדין רגיל.

6. אין חולק, כי חובותיהם של החייבים נוצרו בתום לב וכי החייבים, חרף קשיי פרנסתם, לא יצרו חובות חדשים מאז הסתבכותם.

7. בהתאם לנתוני הכנ"ר, הצטבר בקופת פשיטת הרגל של החייב סך של 17,500 ₪ ובקופת פשיטת הרגל של החייבת סך של 17,500 ₪, נכון למועד הגשת תגובת הכנ"ר.

8. בתגובת הנאמן ובדיון בבקשת ההפטר, שהתקיים ביום 30/05/13, נטען, כי החייב מועסק כמשגיח כשרות מטעם המועצה הדתית רמת ישי ומשתכר כ-10,000 ₪ בחודש, ואילו החייבת עובדת כטבחית בקיבוץ גבת, משתכרת סך של 4,000 ₪ וכן זכאית לקצבת ילדים בסך של 2,200 ₪.

עם זאת, עולה מטיעוני החייב ומתלושי השכר שהוצגו, כי הכנסתו של החייב במועצה הדתית אינה קבועה, ואכן, בחודש מרץ 2013 עמדה הכנסתו נטו על סך של 7,363 ₪ ואילו בחודש פברואר 2013 על סך נטו של 5,527 ₪. כן ציין החייב בדיון, כי הכנסתו הינה במגמת ירידה ובשלב זה הכנסתו לא תגיע כבעבר לסך של 10,000 ₪.

טענות הצדדים בתמצית

9. במסגרת הבקשה טענו החייבים, כי הסתבכותם בחובות הייתה בתום לב, הינם ממלאים את כל הוראות הפקודה בדבקות, משלמים תשלומים חודשיים ואף מגישים דו"חות בגין הוצאות והכנסות כסדרם. לטענת החייבים, הינם חיים בדלות ובקושי כלכלי רב מזה שנים ארוכות ובמהלך שהותם בהליך הפש"ר התנהלו בתום לב.

10. החייבים הדגישו בבקשתם, כי הינם שוהים בהליך מזה כ-4 שנים והפנו בהקשר זה ל"הנחיות הכונס הרשמי-הליכי פשיטת רגל", פברואר 2004 (08/02/04), בהן הגדיר הכונס הרשמי את המועד הראוי לבחינת סיום הליכי פשיטת הרגל ב-4 שנים. ההנחיה באשר למתן הפטר קובעת כדלקמן:

"כשתוצאות החקירה מעלות כי החייב תם לב, וכי הוא עומד בקריטריונים הנדרשים לכך בדין, עמדת הכונס הרשמי תהיה כי ראוי ליתן לו כבר במעמד הכרזתו כפושט רגל הפטר לאלתר, או לאחר מכן במהלך ההליך, בהתאם לתועלת שתהיה לנושים מהמשך ההליך בכל שלב. להלן עיקרי השיקולים שיובאו בחשבון לצורך כך: היכולת הכלכלית של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו להחזרת החובות ... מצבו הסוציו אקונומי והבריאותי של החייב. קיומם של נכסים שניתן להיפרע מהם לטובת הנושים. זהות הנושים-האם רובם פרטיים לעומת עוסקים מורשים וחברות, שבהליך פש"ר זכאים לקבל זיכוי בגין חובות אבודים. גובה החובות של החייב בעת היווצרותם. מידת התעניינותם של הנושים בהליך".

11. החייבים הוסיפו וציינו, כי חובותיהם נוצרו לפני 13 שנה וכי תביעת החוב של בנק לאומי לישראל בע"מ עומדת על 80% מכלל חובותיהם.

12. עוד ציינו החייבים, כי התא המשפחתי של החייבים מונה 8 נפשות, מתוכם 6 ילדים קטינים הסמוכים לשולחן החייבים, שעה שהחייבים עובדים מרבית שעות היממה, גרים בדירה שכורה ומשתכרים שכר כולל של 10,000 ₪ ,ללא כל עזרה או סיוע מגורם כלשהו.

13. החייב הוסיף וטען, כי לנוכח אורח החיים החסידי שהוא ובני משפחתו מנהלים, נתקל החייב בחוסר שוויוניות בשוק העבודה, בעיקר בתחום המלונאות, ובלית ברירה מוצא עצמו נדחק לעבודות מסורתיות, כגון השגחת כשרות, המשויכות בעיקר לחרדים ובשכר נמוך.

14. החייבים הציעו תמורת הפטרם סך של 20,000 ₪, אותו הינם עשויים לגייס מחברי קהילתם בסיועו של הרב אריה זבולון ועג, אשר נרתם לעזרתם בשל מצבם הכלכלי הקשה מזה שנים ארוכות.

15. בנק לאומי לישראל בע"מ, שהינו הנושה העיקרי של החייב, התנגד בדיון לבקשת ההפטר של החייבים. לטענתו, על בית המשפט למקסם את התועלת מההליך לטובת הנושה ואין מקום להפטיר את החייבים בטרם ישהו בהליך פרק זמן של עוד 4 שנים לפחות, ימקסמו את פוטנציאל השתכרותם ויגדילו את הדיבידנד שישולם לבנק.

16. בתגובות שהוגשו מטעם הנאמן נטען, כי בידי החייבים למקסם את פוטנציאל השתכרותם. באשר לחייב נטען, כי פיתח בעבר תוכנה ומיזם לניהול ובקרה תקציבית של מטבחים ושירותי קייטרינג ועומדת לו האפשרות לשוב ולהחיות את המיזם הנ"ל ואולי להביא לשיפור משמעותי בהכנסותיו, באופן שיהיה בכוחו להציע אולי הצעה הוגנת לנושיו.

גם באשר לחייבת נטען, כי היא אמורה להיות מסוגלת בעתיד לממש את מלוא פוטנציאל השתכרותה ולהעלות את הכנסותיה בהתאם.

17. באשר לדברי הכנ"ר, אשר צוטטו בבקשת החייבים, טען הנאמן, כי הציטוט הועתק, ככל הנראה, מפרסום עיתונאי כלשהו ומדובר בהנחיות פנימיות לאופן ניהול תיקי פש"ר, אשר אינן מחייבות את הנאמן, ולא כל שכן את בית המשפט.

18. בתסקיר שהגיש הכנ"ר הצטרף הכנ"ר לעמדת הנאמן וטען, ששעה שהחייבים לא הציעו תוספת תשלום לנושיהם תמורת הפטרם, עליהם להציע הצעה כספית בתמורה להפטר.

19. יצוין, כי עמדת הנאמן ועמדתו של הכנ"ר ניתנו בהסתמך על הסברה המוטעית, כי החייבים אינם מציעים הצעה כספית תמורת הפטרם, הגם שעוד ביום 24/02/13 הגישו החייבים תגובה, בה פירטו כי יגייסו סך של 20,000 ₪ באמצעות תרומות, לטובת קבלת בקשתם למתן הפטר.

דיון

20. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"); ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי ואח' פ"ד כב(1), 23; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' 982/06, הנרי אסף נ' שמעון אורי עו"ד ואח', [פורסם בנבו] דינים - מחוזי, כו(7) 659.

אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194.

הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון.

נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08:

"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".

ומן הכלל אל הפרט

21. אין חולק, כי החייבים הוכרזו פושטי רגל, לנוכח העובדה שחובותיהם נוצרו בתום לב וכן כי התנהלו בתום לב בהליך, עת שהגישו דו"חות בדבר הכנסות והוצאות כנדרש וכן שילמו ככלל את התשלומים החודשיים שהושתו עליהם והתנהלותם בהליך פשיטת הרגל הייתה ללא דופי.

22. אין גם ספק, כי הכנסותיהם של החייבים, בהתחשב בעובדה כי לחייבים 6 ילדים קטינים בגילאים 3-16, נמוכות, שכן עליהם לשלם דמי שכירות ולפרנס את עצמם ו-6 ילדיהם הקטינים, אשר משולבים אמנם במסגרות חינוך, ואולם נדרשת נוכחותם של החייבים, לצורך טיפול והשגחה על הקטינים אל מעבר לשעות הלימוד, ובאופן המקשה על השתלבות החייבים בעבודה ו/או בהגבלת היקף משרתם.

בניגוד לעמדת הנושה ולעמדת הנאמן, אינני סבורה, כי קיים סיכוי, לא כל שכן סיכוי ריאלי, כי החייבים ישפרו את פוטנציאל השתכרותם, לא כל שכן באורח ניכר. אמנם, החייב יזם מיזם שהושתת על תוכנה לניהול עסקי מזון טרם כניסתו להליך הפש"ר ואף הסכים להמחות זכויותיו במיזם ולשתף פעולה בקידום המיזם עם הנאמן, ואולם, המיזם נתברר במהלך השנים כלא רווחי ולא ישים, הנאמן והכנ"ר לא גילו עניין במיזם ולא קיבלו בקשתו של החייב להמחות להם זכויותיו במיזם והעבודה היחידה שהצליח החייב לקבל הינה עבודה כמשגיח כשרות. בעבודה זו הכנסתו של החייב תלויה בהיקף עסקי המזון המבקשים השגחה מהמועצה הדתית ואין באפשרותו של החייב לשלוט על היקף הכנסתו ו/או להגדיל את ההכנסה או היקף שעות העבודה.

שעה שהחייבת מטופלת ב-6 ילדים קטינים בגילאים 3-16, קשה להניח שתוכל בטווח נראה לעין להגדיל את היקף משרתה ולהיעדר מהבית שעות ארוכות יותר או להשתלב בעבודה רווחית יותר, ובאופן שיגדלו הכנסות קופת הפש"ר של החייבת.

23. אין גם חולק, כי לחייבים אין כל רכוש או נכסים והינם מתגוררים בשכירות ונדרשים לשלם מדי חודש דמי שכירות למגורי משפחתם.

24. מבלי להביע עמדה, באם הנחיות פנימיות של הכנ"ר מחייבות את הנאמן או נציג הכנ"ר בדיון בבקשת חייב למתן הפטר, סבורני, כי שהות של כ-4 שנים בהליך, תוך הצעה כספית של 20,000 ₪, המגלמת שהות של 20 חודשים נוספים בהליך פש"ר עבור שני בני הזוג, הינה שהות ממושכת דיה, לא כל שכן שעה שכנגד החייבים התנהלו הליכי הוצאה לפועל ממושכים עוד טרם פנייתם להליך פשיטת הרגל והמדובר בחובות ישנים.

25. הגם שלא נעלמה מעיניי העובדה, כי הנושים מעוניינים למקסם את גביית החוב של החייבים ושיעור הדיבידנד שישולם לנושים אינו גבוה, בית המשפט המחוזי, בפש"ר (תל אביב) 1306/04, אסתר סולטן נ' הכונס הרשמי (פרסום נבו), 15/06/09, כבר הביע דעתו, כי עצם העובדה, שהדיבידנד העשוי להשתלם לנושים הרגילים הינו נמוך ו/או כי נושים בדין רגיל לא יזכו כלל בדיבידנד, אין בו כשלעצמו כדי למנוע את הפטר החייב, בנסיבות בהן אין מחלוקת כי לא נשקפת תועלת מהמשך הליך פשיטת הרגל.

26. משאין סיכוי נראה לעין, כי המשך ניהול הליך פשיטת הרגל יניב שיעור דיבידנד משמעותי יותר לבנק וליתר הנושים, סבורני, כי אין הצדקה להמשיך ולנהל את הליך פשיטת הרגל, המתנהל כנגד החייבים מזה כ-4 שנים.

סוף דבר

27. לנוכח כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את מלוא הטענות שהונחו בפניי, כאשר לא צפויה תועלת, לא כל שכן משמעותית, מהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל כנגד החייבים ולנוכח הצעתם הכספית, המגלמת שהות של 20 חודשים בהליך פשיטת הרגל, ראיתי ליתן לחייבים צו הפטר מותנה, בכפוף לתשלום סך של 20,000 ₪, תוך 90 יום מהיום.

28. הנאמן יודיע אם החייבים השלימו את התנאי האמור, לצורך מתן צו הפטר חלוט לחייבים.

29. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.