בעניין: בקשה מטעם הנתבע לדחיית תביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה

לאחר עיון בבקשה ובתגובת התובעת מיום 18.3.2010, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא היא,כי הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו דרסטי שאין בית-המשפט נוקט בו אלא לעיתים נדירות. מתדיין זכאי, כי יהיה לו יומו בבית-המשפט ועל בית-המשפט לנהוג במשנה זהירות בהפעלת סעד זה.

בנידון דידן, מדובר בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים בהתאם לסעיף 77 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984:

"הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום".

לאור זאת, אינני מקבל את טענת הנתבע כי עסקינן בתביעה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. התביעה הינה תביעה אזרחית נגררת לפלילית. לבית המשפט שהרשיע בעניינו של הנתבע הסמכות לפסוק בעניינו האזרחי. הבקשה נדחית.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪.

הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

התיק יובא לעיוני ביום 28.10.2013.

לתשומת לב הצדדים, אני חוזר משבתון רק ביום 1.9.2013.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.