נזילת מים שארעה בדירת הנתבעת הסבה נזקים לדירת התובעים. עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה כספית, בגדרה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים אלה.

ואלה טענות התובעים

התובעים הינם בני זוג, עולים מאתיופיה, בעלים של דירה הנמצאת בקומה שנייה בבניין בן 4 קומות ברחוב דורי בעפולה.

התובעים מתגוררים בדירה ביחד עם ילדיהם הקטינים.

הנתבעת הינה בעלים של דירה באותו בניין בקומה השלישית, מעל דירת התובעים.

דירת הנתבעת מושכרת לשוכרים.

לקראת סוף שנת 2006 החלו להתגלות סימני רטיבות בתקרת דירת התובעים, אשר מקורה בצנרת שבדירת הנתבעת.

התובעים פנו לנתבעת, התריעו בפני עובדיה על הבעיה, וביקשו כי תפתור את בעיית הנזילות והמטרד שנוצר עקב כך בדירתם.

לטענת התובעים, בשל היותם בני העדה האתיופית נתקלו ביחס מזלזל ואטום מצד עובדי הנתבעת, אשר גילו חוסר אכפתיות למצבם ולבעיות המתמשכות שנגרמו לדירתם, התעלמו מפניותיהם ולא פעלו לתיקון הנזילה.

בשל אי תיקון הבעיה, המשיכה רטיבות מסיבית לחדור מדירת הנתבעת לדירת התובעים.

הרטיבות נתגלתה בכל חלקי דירת התובעים למעט בחדר אחד, גרמה להתקלפות של טיח בתקרה ובקירות החדרים וכן להתפשטות של כתמי טחב. ריח רע של עובש התפשט בכל חדרי הדירה, דבר שאף גרם לילדי התובעים לחלות.

בין היתר גרמה הרטיבות לקצר חשמלי בשקע חשמל במטבח דירת התובעים ולאי יכולת לעשות בו שימוש.

בחודש אפריל 2008, למעלה משנה לאחר פנייתם הראשונה, הודיע לתובעים מנהל סניף עפולה של הנתבעת במכתב כי הבעיה נפתרה ואין עוד נזילות לדירת התובעים. המנהל אף התחייב לשלוח לדירת התובעים קבלן לצורך תיקון הנזקים.

ביום 7.12.08 פנו הנתבעים באמצעות באת כוחם לנתבעת בדרישה לתיקון הנזקים, ובכלל זאת לתיקון נזקי טיח וצביעה של הדירה.

ביום 28.12.08 הגיע לדירה נציג הנתבעת, דיבר עם התובעים בצורה כוחנית, פוגעת ומעליבה, וניסה לשכנעם שהנתבעת תשלח קבלן מטעמה לצורך ביצוע עבודות הצביעה.

ב-25.1.09 בדק השמאי מר שלמה כרמלי את דירת התובעים, מצא כי קיימים נזקי רטיבות קשים ואמד את עלות התיקון בסך של 16,652 ₪.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם את עלות התיקון, את שכ"ט השמאי בו נשאו בסך 1,403 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

בסה"כ מעמידים התובעים תביעתם על סך של 45,000 ₪.

לתביעה צורפה חוות הדעת השמאית וכן תכתובת שנערכה בין הצדדים.

ואלה טענות הנתבעת:

הנתבעת מצידה אינה מכחישה את עצם הנזילה, אולם היא חולקת על תוצאותיה הנטענות, לרבות על חוות הדעת השמאית שהגישו התובעים.

לטענת הנתבעת, כל פנייה של התובעים נענתה עניינית ובעיית הנזילה אף היא טופלה, ומוכחשות טענות התובעים באשר להתנהגות נציגי הנתבעת ולסגנון דיבורם.

לדבריה, ביקרו נציגיה בדירת התובעים ביום 13.1.09 ולמעט צורך בתיקון צבע קטן, לא נראה כל נזק אחר בדירה.

בנסיבות העניין, ככל שנגרמה עגמת נפש לתובעים הרי שזו נגרמה להם אך ורק עקב העובדה שנמנעו מליתן לנציגי הנתבעת אפשרות לבצע את תיקוני הצבע הקלים בדירתם, זכות השמורה לה לטענתה.

לטענת הנתבעת לא התרשלה כלפי הנתבעים. לחילופין טענה לרשלנות תורמת כדי 100% משיעור הנזק.

במסגרת חוות דעת שהגישה הנתבעת, אמדה היא את הנזק לדירת התובעים בסך של 6,960 ₪ בלבד. לדבריה, אין ראיה לכך שהרטיבות התפשטה לכל חדרי הבית והתובעים מנפחים את נזקיהם.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים שהונחו לפניי, ולאחר ששמעתי את הצדדים, דעתי היא כי יש לקבל את התביעה בחלקה, ואנמק החלטתי:

ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים כי בדירת הנתבעת ארעה נזילה וכי נזילה זו הסבה נזקים לדירת התובעים.

המחלוקות מצויות באופי הנזקים שאירעו לדירת התובעים ובאומדן הפיצוי שיש לפסוק להם.

מחלוקת נוספת קיימת לעניין התנהלות הנתבעת בטיפול בתלונת התובעים, לרבות בעניין היחס שקיבלו ממנה, ולכך אתן דעתי בהמשך.

לעניין הנזק-

העידו לפניי התובעים עצמם והעיד מר יוסי נעמן מטעם הנתבעת. כן העידו המומחים מטעם הצדדים והוגשו תמונות רבות.

בחוות דעתו ציין השמאי כרמלי כי הנזק הינו "פטריה במצב קשה ביותר פשטה בכל חלקי הדירה, למעט בסלון, הטיח נושר מהתקרה. על פי בדיקתנו יש צורך בקילוף טיח עד הבטון במטבח, בחצר הכביסה, בשירותי[ם], במקלחת ובחדרי המגורים. מריחת טיח חדש וצביעה בכל התקרה למעט בסלון." (עמ' 3 לחווה"ד).

על אופי הנזק הסכים גם שמאי הנתבעת לדבריו: "נכון ליום הביקור, ניכר סימני רטיבות קשים בתקרות וחלק מהקירות המטבח, חדר השרות, חדר הרחצה והשירותים" (עמ' 4 לחווה"ד).

ובהמשך "ניכר כי בעיית הרטיבות וגידול הפטרייה והעובש בעיקר בתקרת חדר הרחצה, השירות ובמטבח..." (עמ' 6 לחווה"ד).

מתמונות 2, 3 ,4, 5, 6, 10, 16, 17, ו-18 (כפי שסומנו על גבי חוות הדעת התובעים) ניתן להיווכח בנזקים משמעותיים לתקרת המטבח ואף לקירות בחלק העליון שלו, לרבות מעל ובסמיכות לארונות המטבח העליונים. עיון בתמונת שקע החשמל מלמדת כי גם בסביבות השקע קיימים נזקי רטיבות קשים, לרבות התקלפויות צבע.

בתמונה 7, 9, 11, 12, 13, ניתן לראות נזקים נרחבים בחדרי המקלחת והשירותים.

תמונות שמאי התובעים תואמות את התמונות שצילם שמאי הנתבעת, מר רוחי מנאע, הן לגבי המטבח, לגבי חדר השירות ולגבי חדר הרחצה והשירותים.

אציין, כי שמאי התובעים צירף תמונות רבות, חלקן של אותו מקום מזווית שונה. מנגד, שמאי הנתבעת צירף רק תמונות חלקיות. מכל מקום, מחוו"ד שמאי הנתבעת חסרו תמונות נוספות של המטבח והתמונה האחת שצורפה משקפת נזק חלקי בפינה אחת בלבד של המטבח. זו אף אינה כוללת צילום של ארונות המטבח, על מנת להתרשם כי אכן אין מקום להסרתם לצורך תיקון הנזק, כנטען בחוות הדעת מטעמה.

לטענת מומחה הנתבעת, אין צורך בהסרת ארונות המטבח לצורך תיקון הנזק.

לא שוכנעתי מטענותיו כי אכן ניתן להסתפק בתיקון בסביבות הארון בלבד.

עיון מעלה כי הרטיבות מגעת עד לארון המטבח העליון, ואפשר שאף מצויה מאחוריו.

כאשר הופנה מומחה הנתבעת לתמונה 5 אישר כי מדובר ברטיבות גם מאחורי ארונות המטבח (עמ' 17 ש' 29 לפרוטוקול). לדבריו בהמשך, הרטיבות אינה יכולה להשפיע על הארונות ואולם לא יכול היה לשלול רטיבות מאחוריהם (עמ' 18 ש' 8 – 9).

בנסיבות העניין וככל הנוגע לפירוק הארונות, אני מקבלת את האמור בחוות הדעת של מומחה התובעים.

אשר לעניין תיקוני הטיח – מומחה התובעת קבע שיש לקלף את הטיח עד שכבת הבטון ואמד את העלות ב – 3,780 ₪. מומחה הנתבעת טען מנגד, כי המדובר בתקרה הבנויה מלוחות בטון טרומיים בהם לא מבוצעות עבודות טיח כמקובל בתקרות בטון רגילות. השכבות המתפוררות הינן שכבות צבע ויסוד. ראה לעניין זה גם עדותו של מר יוסי נעמן כי אין המדובר בטיח (עמוד 30 לפרוטוקול, שורה 28).

לא מצאתי כי הוכח שמדובר בטיח שיש לקלפו. עם זאת, ניכר כי יש לבצע במקום עבודת קילוף שיירי שכבות הצבע הנוכחי המתפורר מהתקרה (ראה חוו"ד מומחה הנתבעת עמ' 6), ניקוי הפטרייה שנוצרה וצביעת התקרה והקירות מחדש.

לעניין חדרי הילדים - עיינתי בתמונות התובעים שהונחו לפניי ולא שוכנעתי בקיומו של נזק. לפי גרסת מומחה הנתבעת, טענה בפניו התובעת כי אין בחדרי הילדים רטיבות. סבורני כי היה מקום להציג תמונה ברורה יותר של הנזק, ככל שקיים, ומשלא הוצגה, לא אקבלה.

לאחר האמור לעיל, נראה כי קביעות המומחים לעניין הרכיבים שאושרו אינן רחוקות זו מזו.

בהתחשב בכך, אקבל את חוות דעת מומחה הנתבעת לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק. יחד עם זאת, ברכיבים מסוימים אני מוצאת להוסיף עליה.

נוכח תמונה חלקית בלבד של הנזקים במטבח, ועל דרך האומדנה, אני מוצאת לפסוק לתובעים סך של 1,200₪ בנוסף על הסכום שנקבע בחוות דעת שמאי הנתבעת.

בנוסף, כאמור לעיל אקבל כי יש מקום לפירוק הארון במטבח בעלות של 1,000 ₪.

בסה"כ, הסכום לפיצוי יעמוד על 9,594 (כולל מע"מ).

אשר לפיצוי בגין עגמת נפש –

בנסיבות העניין שלפניי מצאתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי ברכיב זה.

הנזקים בדירת התובעים הינם נזקים של ממש. עיון בתכתובת בין הצדדים משקף התעלמות משך תקופה מהנזקים, ובהמשך אומדנם על דרך האבסורד בסך של 200 ₪ (ראה מכתבו של ב"כ הנתבעת מיום 15.1.09).

כך, מענה למכתב התובעים מיום 13.4.07 נשלח רק לאחר שנה - ביום 27.4.08.

טענת מר נעמן כי ביצע במקום ביקור ב – 2007 לא קיבלה כל ביטוי בכתובים, לרבות לא באותו מכתב שנשלח באפריל 2008 שם נזכר ביקור רק ממועד משלוח המכתב.

אין כל ראיה שלאחר אותו מועד נשלח קבלן לביצוע התיקונים וביקור נוסף בוצע במקום רק בחודש דצמבר 2008 לאחר פניה נוספת של הנתבעים באמצעות ב"כ.

בינואר 2009 מאשר נציג עמידר במכתב (נספח ה' לתביעה) קיומה של נזילה, תוך בקשה לתיקון הנזקים על ידי הנתבעת. יובהר, כי התובעים אינם מחויבים בקבלת תיקון על ידי הנתבעת וזכותם להעמיד לעצמם קבלן לצורך ביצוע העבודה.

ב – 15.1.09, ובעקבות מכתב ב"כ התובעים מיום 12.1.09, מוערך הנזק לדירת התובעים בסך של 200 ₪. כאמור, מדובר בהערכה אבסורדית ומנותקת מהמציאות, זאת אפילו לפי אישורו של מומחה הנתבעת, אשר אמד את הנזק בכ- 7,000 ₪.

אציין, כי גם אם נציגי עמידר לא דיברו באופן כוחני ופוגע כמיוחס להם (ועניין זה אכן לא הוכח), הרי שהערכה כאמור מעידה על זלזול בתובעים ובסבלם המתמשך.

בנסיבות העניין אני מוצאת לפסוק לתובעים ברכיב זה סך של 10,000 ₪.

לסיכום

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,594 ₪ וזאת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן אני מחייבת אותה בהוצאות התובעים (לרבות בעלות שכ"ט המומחה בגין חווה"ד), וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪.

ניתן היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.