רקע וטענות הצדדים:

1. לפניי בקשה מטעם הנתבעים לעיכוב הליכים בתיק עד לבירור תביעה אחרת שהוגשה במסגרת ת.א. 1179/07 בבימ"ש השלום בעפולה (להלן: "התביעה הנוספת").
2. הנתבע 1, עורך דין במקצועו, ייצג על פי הנטען את התובע בעסקאות מכר מקרקעין (להלן: "עסקת המקרקעין"). התובע טען כי הנתבע ייצגו באופן רשלני ומכאן תביעתו לתשלום פיצוי עקב ייצוג רשלני.
3. הנתבעת 2 הינה שותפות אשר העסיקה בזמנים הרלבנטיים לתביעה את הנתבע.
4. הנתבעים טוענים בבקשתם כי עיון בתביעה הנוספת מעלה כי היא עוסקת בגין אותה עסקת מקרקעין. התביעה שם הוגשה כנגד עו"ד סלאח דהוד והקונה שרכש מהתובע את המקרקעין. על כן, יש לעכב את בירור התביעה לפניי עד להכרעה בתביעה הנוספת.
5. התובע מתנגד לעיכוב ההליכים בתיק. התובע מודה כי אמנם שתי התביעות עוסקות באותה עסקה, אך הן שונות בתכלית בטיעונים המשפטיים וחלוקת האחריות.
6. התובע טוען עוד כי כל אחת מהתביעות עוסקת במסכת עובדתית נפרדת ואין כל קשר בין הטענות המועלות בשתי התביעות.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכתבי התביעה בשתי התביעות, בכתב ההגנה בתביעה שלפניי ובתצהיר עו"ד דהוד שהוגש בתביעה מקבילה, נחה דעתי כי קיים קשר הדוק ביניהן.
2. מכתבי הטענות עולה כי הן עו"ד שטרן והן עו"ד דהוד טיפלו באותה עסקה. אמנם קיימת טענה כי אף אחד מעוה"ד לא ידע אודות השני. טענה זו מובילה לתוצאה כי במישור ההתרשלות אין קשר בבירור שתי התביעות, שכן כל אחד מעוה"ד פעל עצמאית.
3. יחד עם זאת, הפעולות העצמאיות לכאורה שנקטו שני עוה"ד בתקופות סמוכות עלולות לנתק קשר סיבתי, במידה והייתה התרשלות של מי מהם, ולכן יש להמתין עד להכרעה באחת מהתובענות על מנת שלא יווצר מצב של הכרעות סותרות.
4. יתרה מכך, בהליך המקביל טען עו"ד דהוד כי עסקת המכר בוטלה. אם כך, טענה זו במידה ותימצא נכונה עשויה ליצור השתק פלוגתא כלפי התובע בהליך שלפניי. עוד נטען שם, כי התובע חתם על תצהיר להעברת הכספים לעו"ד דהוד. התובע טען שמדובר בתצהיר מזוייף. ברי כי שאלה זו קרדינלית לתביעה העומדת לפניי. לא למותר להוסיף כי שאלת הנזק בתיק עלולה להיות זהה ולכן קיימת חשיבות להמתין ולא להגיע להחלטות סותרות.
5. הסמכות לעכב בירור תביעה נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. שיקול הדעת המסור לביהמ"ש הינו שיקול דעת רחב כל עוד שהתכלית מאחורי העיכוב מתממשת (ראה רע"א 2733/07 עמירון ס. טי. מימון והשקעות בע"מ נ. יצחק וולך).
6. בע"א 9/75 שיח סולימאן אלעוקבי נ. מנהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד כט(2) 477 נקבע:

"אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי המשפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות סותרות".

אלו השיקולים אשר ביסוד שיקול הדעת שיש להפעיל בעת החלטה בבקשה לעיכוב הליכים.

1. בע"א 2618/03 פי.או.אס. נ. ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 519 נקבע:

"כמו כן, הלכה זו חלה לא כאשר העילה (כמשמעות המילה לפי הלכה זו) של שתי תביעות זהות, אלא גם נוכח שתי עילות שונות בתכלית כאשר משותף להן שאלה מהותית שהכרעה בה תכריע את גורלה של העילות בשתי התביעות".

1. כל התכליות הנ"ל מתקיימות בענייננו במידה ואעתר לבקשה. התיק המתנהל בבימ"ש שלום בעפולה ותיק יותר והוא קבוע לשלבים מתקדמים יותר לשמיעת ראיות בעוד שההליך שלפניי עוד בחיתוליו. מן הדין לעכב את ההליכים המתנהלים בפניי.
2. לכן אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים לפניי עד להכרעה בתביעה המתנהלת בבימ"ש השלום בעפולה.
3. לאחר קבלת הכרעה שם יודיעו הצדדים וייקבע מועד דיון.
4. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ב, 04 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.