פסק דין

1. טענות הצדדים

1.1 טענות ניסים ולילה גאון בת"א 5247/08

ניסים ולילה גאון (להלן – גאון) רכשו מבן יהודה שמשון בע"מ (להלן – בן יהודה) אולם תעשיה בשטח של 90.25 מ"ר בקומה השניה ברחוב מצודת בית"ר 8, בת ים, הידוע כחלקה 125/11 בגוש 7129 (להלן – אולם 306). בסעיף 6 להסכם המכר מיום 10.6.07 (להלן – הסכם המכר) בתחייבה בן יהודה לפנות את האולם מכל אדם וחפץ עד ליום 28.6.07, ולמסור לגאון את החזקה באולם עד ליום 1.7.07.

במועד החתימה על הסכם המכר שילמו גאון לבן יהודה את מלוא התמורה בסך 148,500 ₪ בתוספת מע"מ. התשלום בוצע בשתי המחאות, האחת על סך 148,500, שזמן פרעונה הוא מועד מסירתה, 10.6.07. ההמחאה האחרת היתה בגין סכום המע"מ, 23,018 ₪, וזמן פרעונה היה 14.7.07.

ההמחאה הראשונה נפרעה במועד, ואז פנה מר ניסים גאון (להלן – ניסים) למנהל בן יהודה, מר שמשון בן יהודה (להלן – שמשון), וביקש את הקדמת קבלת החזקה באולם 306 היות ששולמה רוב התמורה ואולם 306 עומד פנוי. שמשון דחה בקשה זו.

במועד שנקבע למסירת החזקה באולם 306 התברר לניסים, כי האולם תפוס על ידי עופר בוהדנה. במצב דברים זה ביטל ניסים את השיק השני.

ביום 21.2.08 השלימה בן יהודה את העברת רישום הזכויות באולם 306 על שמם של גאון. למרות זאת עד כה לא נמסרה לגאון החזקה באולם 306, כאשר מסתבר שלפחות עד למועד הגשת התביעה המשיך עופר בוהדנה להחזיק במקום.

בנוסף הפרה בן יהודה התחייבויות יסודיות נוספות שלה בהסכם המכר, כאשר עד כה טרם חובר אולם 306 לרשת החשמל.

בנסיבות אלו עותרים גאון לחיוב בן יהודה בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר וכן מתן צו עשה, שיורה לבן יהודה לפעול להשלמת מסירת החזקה באולם 306 לידי גאון.

1.2 טענות בן יהודה בת"א 5247/08

אולם 306 פונה במועד. כיום נמצא באולם 306 שוכר חדש, אשר שכר את האולם מגאון.

התמורה בגין אולם 306 לא שולמה במלואה על ידי גאון, כאשר השיק השני, ע"ס 23,018 ₪, שנמסר לבן יהודה על חשבון התמורה, לא כובד.

למרות שטרם שולמה התמורה במלואה, ביקש ניסים משמשון למסור למר עופר בוהדנה (להלן – בוהדנה) את מפתחות אולם 306, ושמשון מילא אחר בקשה זו של ניסים. בכך נמסרה, למעשה, החזקה באולם 306 לידי גאון עוד לפני המועד הקבוע בהסכם המכר ובטרם שולמה התמורה במלואה.

1.3 טענות בן יהודה בת"א 4734-12-09

גאון נמנעו מתשלום מלוא התמורה הקבועה בהסכם המכר, כאשר השיק השני ע"ס 23,018 ₪ חולל. בכך הפרו גאון את הסכם המכר, ועליהם לשלם לבן יהודה את סכום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר. לפיכך עותרת בן יהודה לחיובם של גאון בתשלום יתרת התמורה בצירוף סכום הפיצוי המוסכם.

1.4 טענות גאון בת"א 4734-12-09

בכתב ההגנה מיום 31.12.09 חוזרים גאון על טענותיהם, המפורטות בכתב התביעה בת"א 5247/08. לטענת גאון הפרה בן יהודה את הסכם המכר בהפרות יסודיות, המזכות את גאון בקבלת פיצוי מוסכם בסך 15,000 ₪, פיצוי מוסכם נוסף בגין האיחור במסירת החזקה באולם 306 ופיצויים בגין עגמת נפש בסך 60,000 ₪. סכום הפיצויים המגיע לגאון עולה על סכום יתרת התמורה, שלא שולמה על ידי גאון, ונתבעת עתה על ידי בן יהודה.

2. דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מאז מסירת החזקה, האמור בהסכם המכר, מחזיק בוהדנה באולם 306. הנקודה השנויה במחלוקת היא, מכוחו של מי מחזיק בוהדנה באולם 306, מכוחם של גאון או מכוחה של בן יהודה.

החל ממועד מסירת החזקה, שנקבע בהסכם המכר, נוהגים גאון באולם 306 מנהג בעלים. במסגרת זו הגישו גאון כבר בחודש אפריל 2008, חודשים מספר בטרם הוגשה על ידי גאון תביעתם נגד בן יהודה, תביעה נגד בוהדנה לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש הנעשה על ידו באולם 306. התביעה התקבלה, ובפסק דינה של כב' השופטת שירלי דקל נווה מיום 16.6.11, מוצג ת/2 בתיק זה, חוייב בוהדנה לשלם לגאון דמי שימוש ראויים בגין השימוש באולם 306.

במכתבו של ניסים לבוהדנה, נספח כא לתצהיר עדותו של ניסים, כותב ניסים במפורש: "... וחזקת הנכס לרשות המוכרים נמסרה 1.7.2007".

יודגש, כי טענותיהם של גאון נוגעות להחזקת אולם 306 על ידי בוהדנה, כאשר אותו בוהדנה עצמו היה במועד הרלוונטי שוכר של אולם אחר של גאון באותו בנין, אולם 104 (ראה דבריו של ניסים בעניין זה בעמ' 7 לפרוטוקול, שורות 15-17). בעניין זה העיד בוהדנה, שהוזמן לעדות מטעם גאון, כי היה זה ניסים אשר נתן את הרשות לבוהדנה לעשות שימוש במנוף שבאולם 306, ואף הורה לשמשון למסור לבוהדנה את מפתחות אולם 306 (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 25-29; עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 1-8). גם שמואל תמיר, ששכר מבן יהודה את אולם 306 בטרם נמכר לגאון, העיד, שניסים הוא זה שהורה לשמשון למסור לבוהדנה את מפתחות אולם 306 (עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 21-22; עמ' 27 לפרוטוקול, שורות 29-30). הדברים תומכים בעדותו של שמשון, שמסר את מפתחות אולם 306 לבוהדנה בהתאם להוראתו של ניסים (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 1-2).

באשר לחיבור אולם 306 לרשת המים והחשמל, אכן בהתאם לסעיף 2.ב. להסכם המכר היה על בן יהודה לדאוג לכך עד לסוף חודש אוגוסט 2007, דהיינו בתוך חודשיים ממועד מסירת החזקה באולם 306 לידי גאון. בהקשר זה אין מחלוקת, כי החיבור לא בוצע בתוך המועד הנ"ל. להגנתה טוענת בן יהודה, כי שילמה את כל התשלומים הנדרשים לצורך ביצוע החיבור, אך בוהדנה, שלטענת בן יהודה החזיק באולם 306 מטעם גאון, מנע את ביצוע החיבור (ראה עדותו של שמשון בעמ' 34 לפרוטוקול). עדות זו לא נסתרה. אמנם בוהדנה ציין, כי איננו זוכר דבר כזה (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 2-4), אך לא יכול היה להכחיש הדברים.

לנוכח האמור לעיל יש לקבוע, כי הוכח, שבן יהודה לא הפרה את הסכם המכר. בן יהודה מסרה החזקה באולם 306 לגאון במועד שנקבע בחוזה, ובאופן עליו הורה ניסים, מסירת המפתחות לבוהדנה. עוד הוכח, כי חיבור אולם 306 לרשת המים והחשמל לא בוצעה עקב חוסר שיתוף פעולה מצידו של בוהדנה, שהחזיק בנכס מטעם גאון.

משנקבע, כי הסכם המכר לא הופר על ידי בן יהודה, דין תביעתם של גאון בת"א 5247/08 להידחות.

משנקבע, כי הסכם המכר לא הופר על ידי בן יהודה, הרי שבאי העברת מלוא התמורה על ידי גאון לבן יהודה יש משום הפרה יסודית של הסכם המכר. במצב דברים זה דין תביעתה של בן יהודה בתא"מ 4734-12-09 להתקבל במלואה.

סיכומם של דברים, גאון, ביחד ולחוד, ישלמו לבן יהודה 49,153 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה בתא"מ 4734-12-09. בנוסף ישאו בן גאון, ביחד ולחוד, בהוצאות בן יהודה ובשכר טרחת עורך דינם בסך כולל של 17,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ג, 27 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.