מבוא

1. לפניי בקשת הנתבעת להורות על תיקון פרוטוקול הדיון מיום 20.12.12 כך שתוסף עמדת הנתבעת באשר לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר ששון עמיהוד (להלן: "המומחה"). הנתבעת מבקשת לחדד בפרוטוקול הדיון את העדר התנגדותה למינוי מומחה נוסף, תוך שבית המשפט מתבקש עתה ליתן החלטה, בהתאם לשיקול דעתו, באשר לפסילת המומחה, ואי הצגת חוות דעתו בפני המומחה החליפי המוסכם על הצדדים – פרופ' לוינקופף.
2. עסקינן בתביעת התובע יליד 1986 שנפגע, לטענתו, בתאונת דרכים שארעה ביום 18.5.09. (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).
3. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת- מגדל חברה לביטוח בע"מ שהינה מבטחת השימוש ברכב בו נהג התובע במועד התאונה. בהחלטתי מיום 9.3.11 הוריתי על מינויו של המומחה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. המומחה בדק את התובע ביום 27.4.11 וקבע כי לא נותרה לו נכות צמיתה בע"ש מותני וצווארי.
4. התובע חלק על עמדת המומחה וטען בתחשיבו כי המומחה קפחו. לאחר שבחנתי את תחשיבי הצדדים מצאתי כי "...לפחות בשלב זה, איני יכול לגשר על הפערים שבין הצדדים, אלא אם התובע יחזור בו מעמדתו באשר לממצאי המומחה". משכך, נמנעתי מלהציע הצעה לפשרה והוריתי על הגשת ראיות (החלטתי מיום 12.2.12).
5. הצדדים הגישו ראיותיהם ובישיבת יום 20.12.12 נחקר המומחה על חוות דעתו. בתום חקירתו ולאחר שהתקיים דיון לא פורמאלי במעמד ב"כ בעלי הדין בלבד, נתנה החלטתי כדלקמן:

"לאחר ששמעתי את חקירתו הנגדית של המומחה מטעם שני הצדדים, הצעתי הינה כי חוות דעתו של המומחה תפסל וכי ימונה מומחה אחר מטעמו של בית המשפט אשר כמובן חוות דעתו של ד"ר עמיהוד לא תעמוד בפניו..." . (עמ' 19 לפרוטוקול).

1. בתגובה נכתבה בפרוטוקול עמדת הצדדים: "אין התנגדות להצעה כפי שהוצעה". משכך, נתנה החלטתי כדלקמן:

"נכון עשו הצדדים ובמיוחד הנתבעת אשר נכונה היתה להסכים להצעת בית המשפט על מנת שהצדק יראה ויעשה וזאת מבלי שמי מהצדדים יכול להעריך מה תהיה תוצאתו של הדיון בסופו של יום...". (עמ' 20 לפרוטוקול).

1. ביום 24.12.12 הגישה הנתבעת את בקשתה דנן. הצדדים הגיבו והשיבו בהתאם לתקנות. יאמר כי התובע התנגד לבקשה מנימוקים שפורטו בתגובתו.
2. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

הכרעה

מבוא

1. אקדים ואומר, כי על אף שהתקיים דיון שלא לפרוטוקול, במסגרתו לא נרשמו טיעוני ב"כ הנתבעת, איני רואה כל מניעה לתיקונו, כך שירשמו בו טיעוניה, כמבוקש להלן:

"א. חוות דעתו של המומחה יכולה לעמוד כפי שהיא, נוכח חקירתו הנגדית על ידי, ממנה עלה כי המומחה לא "העניש" את התובע בחוות דעתו.

ב. ניתן להתבסס על חוות הדעת נוכח עדותו של המומחה כי 60% מהתרשמותו ביחס לנכות התובע מבוסס על בחינת התובע מרגע כניסתו למרפאה ועד לצאתו ממנה, במנותק מן הבדיקה האקטיבית.

ג. המומחה העיד מפורשות כי התרשם שאין לתובע מגבלה בע"ש צווארי ובכך הבהיר את הדרוש הבהרה".

(ס' 3 לתצהיר ב"כ הנתבעת).

1. בתום חקירתו הנגדית של המומחה ע"י ב"כ התובע ביקשתי מהמומחה לצאת מהאולם על מנת לקיים דיון לא פורמאלי עם ב"כ בעלי הדין. בדיון זה הבהרתי כי משעסקינן במומחה מטעם בית המשפט – איני יכול לסמוך על חוות דעתו, מהטעמים שהבאתי בפני ב"כ בעלי הדין, ועל כן עמדתי, כפי שהובאה בפניהם, הינה כי אין מנוס מפסילת חוות דעתו. ב"כ הנתבעת בקשה לחקור את המומחה ועל כן הדיון התחדש.
2. בתום חקירת המומחה התחדש הדיון הלא פורמאלי במהלכו ב"כ הנתבעת טענה את טיעוניה כמפורט בס' 9 לעיל. ב"כ התובע סבר כי אין מנוס מפסילת חוות הדעת. לאחר שנשמעו טיעוני שני הצדדים הועלתה הצעתי כמפורט בס' 5 לעיל . ב"כ בעלי הדין נתנו הסכמתם להצעתי, ומשכך נתנה החלטתי בדבר פסילת חוות הדעת, מינוי מומחה חליפי ואי הצגת חוות הדעת בפני המומחה החליפי, הכל כפי שהוסכם על דעת שני הצדדים.
3. יובהר ויודגש כי נקטתי בדרך זו מפאת כבודו של המומחה. סברתי כי נכון יהיה אם הצדדים יגיעו להסכמה בדבר פסילת חוות הדעת, על פני מתן החלטה המורה על פסילתה. אפרט להלן מדוע סברתי ומדוע הנני סבור גם עתה, כי לא היה מנוס מפסילת חוות הדעת ומינוי מומחה מוסכם מבלי שחוות דעתו של המומחה תוצג בפני המומחה החליפי.

מדוע הציע בית המשפט לצדדים להסכים לפסילת חוות דעת המומחה, מינוי מומחה חליפי ואי הצגת חוות דעת המומחה בפני המומחה שימונה ומדוע יש לעשות זאת גם עתה

דעת המומחה

1. המומחה המתמנה ע"י בית המשפט ובמיוחד מומחה המתמנה בתביעות על פי חוק הפלת"ד משמש יד ימינו של בית המשפט ובה בעת מאפשר לתובע להביא ראיה, אחת ויחידה ובלתה אין, להוכחת תביעתו. עסקינן במומחה האמור להביא בפני בית המשפט את דעתו המקצועית האוביקטיבית.
2. אביא להלן מחוות דעת המומחה:

"בבדיקתו ב-27.4.2011:

יליד 23.7.1986 גובהו 1.72 ס"מ, משקלו 102 ק"ג. שריריו מפותחים בחגורת הכתפיים וב-4 הגפיים. כרס התואמת את משקל היתר. נע בזריזות. קם ויושב מכורסא עמוקה ללא קושי. אין טורטיקוליס אך מדגים נוקשות צווארית מסוימת אך לא מוחלטת.

ע"ש צווארי: מדגים נוקשות צווארית בכל טווחי התנועות אך בהיסח הדעת קיימת תנועתיות הן בסיבוב והן בכיפוף ויישור. לדבריו נוהג ברכבו ללא הגבלות. לא דיווח על מגבלות למשרד הרישוי.

בביצוע תנועות פעילות לבקשתי: מניע את צווארו כ-20 מעלות לכל כיון בסיבוב ו-10 מעלות בישור וכיפוף.

...

לא הוצגו כל בדיקות עזר כגון צילומי רנטגן, טומוגרפיה, מיפוי או בדיקה אלקטרומיוגרפית.

סיכום ומסקנות:

בן 25, בשירות בתי הסוהר. נפגע בתאונת דרכים ב-18.5.09 במסמכים שהומצאו לא מצאתי פרט קליני או בדיקת עזר המסבירים את כאביו ותלונותיו. כך גם בבדיקתי הקלינית שבה התרשמתי משיתוף פעולה חלקי ומניסיון להאדרת תסמינים ומגבלות.

לא הומצאו לידי צילומי רנטגן או מיפוי ובמסמכים שקבלתי אין דיווח פרטני על תוצאות בדיקות אלו.

להערכתי לא נותרו ממצאים קליניים אוביקטיביים המעידים על הגבלה תפקודית בע"ש הצווארי והמותני. נכותו הצמיתה היא 0% ע"פ 35 (1) א מתקנות הביטוח הלאומי בע"ש צווארי ו-0% בע"ש המותני".

1. אביא להלן מחקירתו הנגדית של המומחה:

"חקירה נגדית לב"כ התובע:

ש. ותחושתך במועד הבדיקה היתה שהתובע אינו משתף פעולה?

ת. נכון.

...

לא מצאתי כל מגבלות תפקודיות, לכן לא ראיתי סיבה להזמין אותו שוב. בע"ש צווארי התרשמתי שהתנועות שהוא מדגים בבקשה שלי לא היו מלאות כפי שהיו צריכות להיות בהשוואה להסתכלות שלי טרם הבדיקה...

...

ש. בבדיקת התנועתיות הוא הניע את הצוואר שלו 20 מעלות לכל כיון. הוא הזיז תנועתיות מסוימת וכך היה בבדיקה?

ת. אתה שם לב שכתוב תנועות פעילות שבוצעו לבקשתי. זאת אומרת שהוא הניע רק מה שהוא רוצה להניע.

ש. זה אותו דבר מה שהוא עשה בהיסח הדעת?

ת. לא בדיוק.

...

ש. אם אושיב אותו על הכיסא אתה לא יכול לבדוק את תנועות הצוואר שלו?

ת. לא אוכל לבדוק , כי הוא מתודרך על ידך.

...

ש. אתה מסכים שאתה לא יודע האם יש לו הגבלה בתנועות או אין לו?

ת. אמיתית אני לא יודע אם יש לו הגבלה או אין לו.

ש. שאלת ב.ה.- (בית המשפט- ה.י.)- לא הבנתי מה שאדוני אמר כרגע. אני צריך לקבוע שד"ר עמיהוד קבע שאין לו הגבלה או שאתה לא יודע האם יש לו הגבלה או לא בגלל שהוא ניסה להוליך שולל את אדוני?

ת. האחרון.

ש. שאלת ב.ה- מה שאדוני אומר לי זה מאחר והוא הוליך אותי שולל ועל אף שאני לא יודע מה התנועתיות האמיתית של הצוואר, אז אני קבעתי ואדוני יתקן אותי, קבעתי שאין לו ממצאים קלינים אוביקטיבים המעידים על הגבלה תפקודית בע"ש צווארי ומותני?

ת. הבנת אותי נכון. ע"ש מותני יש בדיקה מפורטת.

ש. שאלת ב.ה. האם אדוני לא סבור שהוא צריך להביא לפתחו של ביהמ"ש את עמדתו זאת שאני מופתע ממנה אני מודה. אני מצפה ממומחה שאם הוא לא מאמין למישהו הוא יאמר אני לא מסוגל לעשות לו את הבדיקה הזו או יזמן אותו שוב לבדיקה 2 דקות אח"כ או במועד אחר או יפנה לביהמ"ש לקבל הנחיות אבל אני לא מצפה ממנו שהוא יתן "פסק דין" בגלל שהוא ניסה להוליך שולל את המומחה- שאלת ב.ה.?

ת. כשבדקתי את הנבדק ולאור ההתרשמות שלי והיסח הדעת ובעת הבדיקה לא הצלחתי להפיק טווח תנועה אמיתיים ובהעדר כל ממצא עזר שיכול לעזור לי בענין, ועל בסיס הניסיון שלי של 22 שנה כמומחה לע"ש שבודק לפחות לא אגזים ואומר 8-12 אנשים עם בעיות צוואריות בכל שבוע, הייתי אומר שאני לא מכיר אדם שיש לו נוקשות צווארית מסוג זה אלא אם כן היה לו קיבוע של כל ע"ש או יש לו מחלה שקוראים לה מחלת בכטרב, וכך נסיוני, אנשים שמפגינים דרגת נוקשות מסוג זה אינם אמינים.

...

ש. שאלת ב.ה. אני מסכים עם אדוני עם ההנחה שלו ואני לא חולק, שהוא ניסה להאדיר נזקיו והוא לא אמין. אין לי מחלוקת. אני אומר על מה אני חלוק אני חלוק על כך שבגלל העדר האמינות אדוני לא ניסה להגיע למסקנה מה מצבו הרפואי האמיתי, זה מה שמטריד אותי.

...

ת. כמומחה מטעם בית המשפט אני לא יודע אם יש לי הזכות לבקש מעקב צמוד כי זו הדרך היחידה לראות מה התפקוד שלו האמיתי.

...

חקירה נגדית לב"כ הנתבעת:

ש. במועד הבדיקה שלך את התובע ידעת שיש מספר בדיקות קודמות?

ת. כן. כל הבדיקות המצוטטות היו בידיי.

ש. באותן בדיקות ידעת בעת בדיקתך את התובע שרופאים אחרים מצאו אצלו הגבלות תנועה.

ת. ודאי.

...

ש. האם בהחלטתך נתת משקל לכל הנתונים שעמדו בפניך גם לקביעות הרופאים הקודמים?

ת. כן.

ש. נכון לומר שלא נתת משקל יתר לעובדה שהוא עובד בשב"ס יותר מזה שהרופאים האחרים כתבו הגבלה, אתה מתייחס לכל המידע כמכלול?

ת. נכון

ש. מהרגע שהוא נכנס למרפאה וכולי ועד הרגע שאתה מתחיל לבדוק אותו כמה אחוזים אני יכולה ליישב לתובנות שלך עד לרגע זה?

ת. די הרבה. בואי נגיד 60 אחוז.

...

ת. הבדיקה הקלינית נותנת לי את העיקר. אני בודק אותו אחרי שהוא ירד מהמיטה, והוא מתלבש ואח"כ אחרי שהוא יורד אני מסתכל בבדיקות העזר...

ש. התרשמת שאין ממצאים בבדיקה או שהחלטת להעניש אותו כי הוא לא משתף פעולה?

ת. זה להוציא מסקנה לא נכונה. כשראיתי את... אני מדבר באוויר כי זה שנה וחצי אבל ממה שמשתמע שההתרשמות שלי טרם הבדיקה, שהמגבלות אם יש, הם לא מי יודע מה.

...

ש. יכול להיות שיש לו מגבלות?

ת. יכול להיות שיש לו מגבלות וזאת בתשובה לשאלתך. לא הענשתי אותו, זה לא עונש. זו ההתרשמות שלי.

...

ש. ההתרשמות שלך היתה שאין לו מגבלות?

ת. נכון.

ש. בכל הזמן שאתה בחנת את התובע עד לאותו רגע שהחלה הבדיקה האקטיבית לא מצאת מגבלה בע"ש צווארי?

ת. לא ראיתי מגבלה בע"ש צווארי".

(פרוטוקול מיום 20.12.12).

לגופו של ענין

1. אביא להלן את מסקנותיי:

• ברי כי המומחה התרשם כי התובע אינו אמין, מדגים נוקשות צווארית שאינה אמינה ואינה אמיתית. לצורך הדיון לא חלקתי על דעתו זו של המומחה וגם עתה איני חולק עליה. בהמשך שמיעת הראיות, אם וככל שאדרש לכך אחווה דעתי, ככל שיהיה בסיס ומקום לכך;
• בחקירתו הנגדית אשר המומחה מפורשות כי משהתובע הפגין נוקשות צווארית שאינה מתיישבת עם התנועתיות שהפיק בהיסח הדעת מרגע כניסתו למרפאה ועד לצאתו ממנה, קבע כי לא נותרו "...ממצאים קליניים אוביקטיבים המעידים על מגבלה תפקודית בע"ש צווארי ומותני...". צא ולמד, כי קביעת המומחה בחוות דעתו הינה כי לא נותרו לתובע כל מגבלות בע"ש צווארי;
• ברם, במהלך חקירתו הנגדית אישר המומחה כי משהתובע הפגין שיתוף פעולה חלקי בלבד ובלתי אמין- לא יכול היה להגיע למסקנה האם התובע אכן לוקה במגבלות תנועה ואם כן באיזה שיעור;
• המומחה אישר בתשובה לשאלת ביהמ"ש כי משהגיע למסקנה כי התובע מנסה להוליכו שולל ועל אף שאינו יודע מה התנועתיות האמיתית של הצוואר- קבע כי אין ממצאים קליניים אוביקטיבים המעידים על מגבלה תפקודית (לא ברור מדוע נדרש לסוגיה זו) בע"ש צווארי;
• המומחה סבר כי משהתובע גויס לשב"ס לאחר התאונה, ברי כי עבר מבדקים רפואיים בהם נמצא כי אין לו מגבלות. המומחה אישר כי הנחתו זו השפיעה עליו במידה מסוימת. יאמר כי נראה שהתובע לא עבר בדיקות טרם גויס לשב"ס;
• המומחה אינו טוען ואף לא כתב בחוות דעתו כי התובע הציג, בהיסח הדעת, תנועתיות מלאה, אלא כי הציג תנועתיות מבלי שציין איזו;
• המומחה לא מצא לנכון לשתף את ביהמ"ש, בין אם במסגרת חוות דעתו, ובין אם בפניה לקבלת הנחיות טרם עריכת חוות דעתו, כי חוסר האמינות שהפגין התובע והעדר שיתוף הפעולה לא אפשר למומחה להגיע למסקנות בדבר מצבו האמיתי של התובע ובכך חטא לתפקידו;
• יובהר ויודגש, לו המומחה היה קובע כי התובע לא שיתף פעולה וכי למרות זאת שוכנע כי לא נותרו לו כל מגבלות בתנועות ע"ש צווארי- לא היה מקום לפסילת חוות דעתו ו/או למינוי מומחה נוסף. משהמומחה, בסופו של יום, אינו יודע האם לתובע נותרו מגבלות תנועה בע"ש ומשלא הביא זאת מיוזמתו לידי ביטוי בחוות דעתו ובפני ביהמ"ש- אין מנוס מפסילת חוות דעתו;
• בחקירתו הנגדית התבקש המומחה ע"י ב"כ התובע לשוב ולבדוק את התובע, אולם הוא דחה בקשה זו באומרו כי התובע מתודרך. משכך, לא היה כל טעם להורות על בדיקה חוזרת בפני המומחה אשר חיווה דעתו באשר לחוסר אמינותו של התובע והשלכותיה על בדיקתו;
• המסקנה המתבקשת הינה כי לא ניתן לסמוך על קביעת המומחה ויש להורות על פסילת חוות דעתו שיכול ואינה משקפת את המצב לאשורו. משכך, אין היא יכולה לעמוד בפני המומחה שימונה ואשר למקרא חוות הדעת יסיק כי לא נמצאו מגבלות תנועה אובייקטיביות, על אף שהמומחה לא יכול היה להגיע למסקנה זו בשל העדר שיתוף הפעולה מצד התובע;
• יובהר ויודגש, איני חולק על קביעת המומחה כי התובע אינו אמין וכי ניסה להוליכו שולל- הנני חולק על גישתו לפיה בנסיבות אלו דין תביעתו להידחות, (הלכה למעשה), על אף שלדעת המומחה יתכן והינו מוגבל במידה מסוימת.

1. החלטה למינוי מומחה חליפי תשלח במקביל.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.