בפני ערעור, בהתאם לסעיף 11ט לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד- 1984 (להלן: "החוק"), על החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה מיום 15.11.2009.

מבוא:

1. המערערת הינה חב' העוסקת בטיפול בפסולת ומפעילה, בין היתר, אתר לסילוק פסולת "טובלן" הממוקם בבקעת הירדן (להלן: "המערערת").
2. על פי תיקון לחוק אשר נכנס לתוקפו בחודש יולי 2007, חייב מפעיל אתר לסילוק פסולת לשלם היטל הטמנה, בגין כל טון פסולת אשר הוטמנה באתר.

שעור ההיטל משתנה בהתאם לסיווג הפסולת המוטמנת.

1. על מפעיל אתר הטמנה למסור דיווחים חודשיים ושנתיים לחשב המשרד להגנת הסביבה ולשלם מידי חודש בחודשו היטל הטמנה לקרן לשמירת הניקיון.
2. חשב המשרד להגנת הסביבה (להלן: "החשב"), הטיל על המערערת לשלם תוספת היטל הטמנה בסך של 3,274,657.67 ₪ וזאת מעבר להיטל הטמנה אשר כבר שולם על ידה.

על דרישה זו, הוגש הערעור אשר בפני.

טענות המערערת:

1. סמכותו של החשב לקבוע את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל אתר לסילוק פסולת לשלם, מוגדרת בסעיף 11ח לחוק:

"לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור בסעיף 11ו או שמסר דיווח אך לחשב יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי החשב, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם."

1. המערערת טוענת כי דרישת החשב מאת המערערת לתשלום תוספת היטל הטמנה, חרף העובדה שלא התקיימו כל נסיבות המצדיקות קביעה כי דיווח כלשהו של המערערת אינו נכון, אינה סבירה ודינה להתבטל בשל שורה של ליקויים אשר נפלו בתהליך קבלתה, היורדים לשורשו של עניין וכן, מחמת שגיאות עובדתיות ומשפטיות העומדות ביסודה והשומטות את היסוד תחתיה.
2. המערערת מוסיפה וטוענת כי לא היו בידי החשב נתונים המהווים "טעמים סבירים" להניח שדיווחי המערערת אינם נכונים.
3. לטענת המערערת, קביעת החשב נסמכת על תשתית עובדתית נקודתית שגויה ורעועה, אשר ממנה הוסקו מסקנות מרחיקות לכת, אותן מבקש החשב להחיל באופן שרירותי ובחוסר סמכות מובהק למשך תקופת זמן שרירותית של 18 חודשים.
4. לטענת המערערת, אל אתר טובלן הגיעו, בתקופה הרלוונטית, מידי יום מאות משאיות הנושאות פסולת אשר עברה מיון בתחנות המעבר אמניר-עפולה, רמניר-פתח תקווה וכן, ראשון לציון (להלן: "תחנות המעבר").

אתר טובלן קולט גם פסולת אשר מקורה אינו רק משלוש תחנות המעבר אולם, הפסולת הגיעה ברובה משלוש תחנות מעבר אלו (להלן: "האתר").

1. הפסולת מגיעה לתחנות המעבר, בעיקר מרשויות מקומיות שתחנות המעבר סמוכות להן, או מצויות בתחומן.

בשלב הראשוני של איסוף הפסולת על ידי הרשות המקומית, מסווגת הפסולת העירונית כפסולת "מעורבת".

הגדרת פסולת מעורבת מצויה בתוספת לחוק שמירת הניקיון:

"פסולת מעורבת- פסולת מוצקה מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או חקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם ואשר אינה מכילה חומר מסוכן."

בנוסף, קיימת פסולת מסוג שאריות מיון פסולת המוגדרת:

שאריות מיון פסולת- פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד 5% ממשקלה."

חשיבות סיווג הפסולת נעוצה בהבדלים בשיעור היטל ההטמנה החל על הטמנת פסולת מסוגים שונים, כמפורט בתוספת לחוק ובהתאם להגדרת היטל הטמנה בסעיף 11א לחוק.

לאחר איסוף הפסולת, בתוך תחומי הרשות המקומית, מועברת הפסולת לתחנת מעבר ומיון.

בתחנות המעבר, אשר בהן עוברת הפסולת, טרם הגיעה לאתר, מתבצעות פעולות מיון והפרדת הפסולת למרכיביה השונים.

1. כתוצאה מתהליך המיון וההפרדה מתקבלים שלושה סוגים עיקריים של פסולת:

1. שאריות מיון פסולת.

2. פסולת מעורבת.

3. פסולת אורגנית.

פסולת אורגנית- מורכבת בעיקר מחומר אורגני רקבובי ומשמשת לייצור קומפוסט.

המערערת טוענת כי לאתר הגיעו שלושת סוגי הפסולת לעיל, כאשר הפסולת המעורבת ושאריות מיון הפסולת הוטמנו באתר, דווחו לחשב ושולם בגינם מלוא היטל ההטמנה, כקבוע בחוק.

באשר לפסולת האורגנית אשר נכנסה בחלק מהתקופה לאתר, זו הועברה לאתר קומפוסט הפועל בצמוד לאתר ושאריות הפסולת אשר נותרו לאחר תום תהליך ייצור הקומפוסט ("ריג'קט"), נקלטו בחזרה באתר, הוטמנו ובגינם מסרה המערערת דיווח ושילמה היטל הטמנה כדין.

1. במהלך חודש מרץ 2008 נערכה ביקורת מטעם החשב, בנושא תשלום היטל ההטמנה ודיווחי האתר.

על יסוד ביקורת זו- שלח החשב ביום 13.5.2009 דרישת תשלום לתוספת היטל הטמנה בסכום של 3,134,496 ₪ לתקופה החל מחודש יולי 2007 ועד לחודש ינואר 2009.

תוספת זו היא מעבר לסכום של כ- 3,750,000 ₪ אשר שולם על ידי המערערת כהיטל הטמנה בגין אותה תקופה.

למכתבו של החשב צורף דו"ח ביקורת אשר נערך על ידי חב' "פאהן קנה ניהול בקרה בע"מ".

המערערת טוענת כי את הביקורת לא ערך החשב אלא חברה אשר אין לה ניסיון עם תחום הפסולת במדינת ישראל, מדובר בחברת בת של משרד רואה חשבון ולחשב, אין סמכות, מכח החוק, להאציל את סמכותו על פי החוק, לצד שלישי, במיוחד למי שאין לו ניסיון וידע בתחום הפסולת, אשר חיוני לביצוע ביקורת שכזו.

ביום 1.12.2008 נשלחה למערערת טיוטת דו"ח הביקורת ובה ממצאים המעידים כביכול, על אי תקינות בדיווחי המערערת לגבי אתרי ההטמנה גני הדס, אפעה וטובלן לחודש מרץ 2008.

בתגובה לטיוטת הביקורת שלחה המערערת מכתבי תשובה בתאריכים 4.1.2009 ו- 12.1.2009 בהם הצביעה על פגמים רבים שנפלו, לטענתה, בטיוטת הביקורת, לרבות שגיאות עובדתיות השומטות את הבסיס תחת ממצאי טיוטת הדו"ח.

ביום 13.5.2009 שלח החשב מכתב המלווה בדו"ח ביקורת סופי, אשר נערך אף הוא על ידי משרד פאהן קנה.

דו"ח זה, בניגוד לטיוטת דו"ח הביקורת מיום 1.12.2008, כלל ממצאים בגין אתר ההטמנה טובלן בלבד ועל יסוד דו"ח זה מבקש החשב להטיל על המערערת תוספת היטל הטמנה כאמור לעיל.

המערערת שלחה ביום 20.7.2009 מכתב ובו מענה לדו"ח הביקורת מיום 13.5.2009 והראתה לטענתה, כי שילמה את מלוא היטל ההטמנה בו היא מחויבת, תוך שהיא מפריכה לטענתה, את מסקנות דו"ח הביקורת.

1. ביום 12.8.2009, נערך שימוע בעל פה למערערת, כמתחייב מסעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון.

המערערת טוענת כי נדרשה במהלך השימוע להציג טענותיה והסבריה בנוגע לדיווחיה הנוגעים לחודשים יולי 2007 עד ינואר 2009- 18 חודשים, למרות שלא הוצגו בפניה כל המסמכים או ממצאים כלשהם לתקופה זו למעט נתונים הנוגעים בחודש מרץ 2008, דגימות ספורות שנעשו במהלך החודשים מאי ויוני 2008 ודגימה בודדת אחת שנעשתה בחודש אוגוסט 2008.

המערערת טוענת כי חרף ההתנהלות חסרת היסוד ובלתי סבירה של החשב, התייחסה המערערת במלוא כובד הראש לטענות החשב וביום 16.8.2009 שלחה המערערת לחשב מכתב נוסף ובו התייחסות לטענות החשב לעניין הפסולת האורגנית, אשר הועברה לאתר הקומפוסט.

למכתב זה אף צורף מסמך המעיד על ידיעת המשרד להגנת הסביבה על הפעלת אתר הקומפוסט ללא הצבת מאזניים בכניסה לו.

ביום 1.9.2009 הוציא החשב סיכום של השימוע אשר נערך למערערת.

ביום 6.9.2009 התייחסה המערערת לסיכום השימוע שהוציא החשב ומנתה נושאים אשר הושמטו או לא צוינו במלואם בסיכום שהוציא החשב.

חרף כל טענותיה של המערערת, דחה החשב במכתבו מיום 15.11.2009 את טענות המערערת ואת הסבריה וקבע כי על המערערת לשלם תוספת היטל הטמנה בסך 3,274,657.67 ₪.

לאור סירובו של החשב לתקן את הפגמים שנפלו בדו"ח מיום 13.5.2009 ובדו"ח מיום 15.11.2009, הוגש ערעור זה שבפני.

1. ביסוד מסקנותיו של דו"ח הביקורת, עומדות הבדיקות העיקריות אשר נערכו על ידי עורכי הדו"ח ועל ידי החב' לשירותי איכות הסביבה בע"מ:

1. השוואת תעודות משלוח פסולת מתחנות המעבר לרישומי קליטת פסולת שנערכו באתר ולדיווחי האתר לחשב וזאת, ביחס לחודש מרץ 2008 בלבד.

2. 11 דגימות לבדיקת סוג הפסולת אשר נערכו בחודשים מאי ויוני 2008 וכן, דגימת אחת נוספת אשר נערכה בתאריך 20.8.2008.

את ממצאי הביקורת, אשר נערכו בחודשים האמורים לעיל, מבקש החשב להחיל לתקופה, חסרת תקדים לטענתה של המערערת- 18 חודשים, אשר תחילתה במועד כניסתו לתוקף של היטל ההטמנה וסופה בתאריך 31.12.2008.

1. המערערת מסכימה כי על מנת שניתן יהיה לקבוע הרכבה של פסולת מוצקה ולסווגה לפי "פסולת שאריות מיון" או "פסולת מעורבת" יש לערוך בדיקות מדגמיות ואקראיות אשר יעידו על הרכב הפסולת הנדגמת וזאת, בהתאם לקבוע בתקן 2221 (להלן: "התקן").
2. התקן קובע כי על הדגימות להיעשות במשך תקופה שאינה פחותה משבוע ימים וכי יש לערוך ממוצע בין כלל הבדיקות, בהתאם לנוסחה הקבועה בתקן עצמו וזאת, על מנת שיהיה ניתן לקבל מדגימות אלו מסקנה אודות הרכב הפסולת.
3. לטענת המערערת, בדיקה בודדת שנערכה בתאריך 20.8.2008 אינה עומדת בתנאי בסיסי ומהותי של התקן ועל כן, לא ניתן להסיק ממנה כל מסקנה לגבי הרכבה האמיתי של הפסולת שנדגמה בבדיקה זו ועל אחת כמה וכמה לא ניתן לגזור ממנה מסקנה אודות הרכב הפסולת שלא נדגמה כלל.
4. בסעיף 1 למסקנות דו"ח הביקורת, צוין כי:

"מביצוע השוואה בין רישומי אתר לבין דיווחים למשרד, מצאנו כי האתר דיווח למשרד כ- 743.75 טון פחות מכמות פסולת שנקלטה באתר ומסתכם בסכום של כ- 4,116 ₪."

1. המערערת טוענת כי סכום זה "בטל בשישים" ביחס לסכום שלמעלה מ- 3,750,000 ₪ אשר שולם כהיטל הטמנה על ידי המערערת ומקורו כפי הנראה בטעות שולית אצל המערערת, אך מכל מקום, המערערת שילמה במהלך חודש ינואר 2009 את הסכום הנ"ל לקרן לשמירת הניקיון.
2. בסעיף 2 למסקנות דו"ח הביקורת צוין כי:

"קיימים הפרשים בין נתונים שנרשמו בתחנות המעבר לבין נתונים שנקלטו באתר. מביצוע השוואה בין רישומי רמניר-פתח תקווה לבין דיווחי האתר, מצאנו כי האתר דיווח למשרד כ- 209.46 טון פחות מכמות הפסולת שרשמה רמניר-פתח תקווה,המסתכם לסכום של כ- 25,073 ₪."

כמו כן, מביצוע ההשוואה בין רישומי אמניר-עפולה לבין דיווחי האתר למשרד, מצאנו כי האתר דיווחי למשרד כ- 260.56 טון יותר מכמות פסולת שרשמה אמניר-עפולה, אך כתוצאה ממיונים בין סוגי פסולת, ההיטל ששולם למשרד נמוך ב- 254.16 ₪."

1. המערערת טוענת כי האמור בסעיף 2 לדו"ח הביקורת יש בו כדי ללמד על תום לבה שכן, אפילו שקיימים הפרשים מזעריים בין רישומי תחנות המעבר לבין רישומים בדיווחי המערערת, הרי שאלה פעמים לטובתה של המערערת ופעמים לרעתה.
2. טיב עיסוקה של המערערת כולל מעורבות של גורמים רבים אשר חלקם אינה נתונים לשליטתה של המערערת, כמו תחנות המעבר אשר אינן מופעלות על ידי המערערת ומס' רב של נתונים יומיים, כולל בחובו טווח מסוים של פערים מקובלים.
3. המערערת מסבירה כי בכל הנוגע להפרשים אלו, שגו עורכי דו"ח הביקורת והחשב בשניים: שגיאה משפטית כאשר ביקשו לחייב את המערערת בהיטל הטמנה על יסוד דיווחי תחנת מעבר.

שגיאה עובדתית שכן, בחינה מדוקדקת של רישומי תחנת המעבר והמערערת, מעלה כי ההפרשים הקיימים שוליים ואינם מגיעים למספרים הנטענים בדו"ח הביקורת.

1. שעור היטל ההטמנה נקבע על יסוד הרישום של מפעיל אתר ההטמנה וזאת, בהתאם לסעיף 11ה לחוק ולא על יסוד דיווח תחנת המעבר.
2. לפיכך, אין החשב מוסמך לקבוע את שעור היטל ההטמנה בו חבה המערערת בהתאם לאמור בתעודות המשלוח של תחנת המעבר או כל גורם אחר.
3. זאת ועוד- סעיף 11ה (א) 4 לחוק קובע כי מפעיל האתר ינהל רישום לגבי הפסולת לפי משקלה.
4. כל פסולת הנכנסת לאתר ההטמנה נשקלת ומשקלה נרשם באופן ממוחשב ואוטומטי במערכת אתר ההטמנה.
5. לטענת המערערת- מתבקש כי תיעוד זה יהווה יסוד לקביעת משקל הפסולת אשר נקלטה באתר ולא על יסוד רישומים של תחנת המעבר, זו או אחרת.
6. המערערת טוענת כי לא ניתן להסתמך, באופן מוחלט, על הרישום בתעודת משלוח משום שלעיתים הנתונים הרישומים בתעודת המשלוח אינם מלאים ולעיתים מתגלים פערים בין משקל הפסולת כפי שרשום בתעודת המשלוח לבין משקל הפסולת כפי שעולה משקילתו בכניסה לאתר ההטמנה. מפעיל האתר חייב להסתמך על מדידת המשקל שביצע ולוודא שהמאזנים תקינים ועברו כיול. בניגוד למאזניים בתחנת המעבר שלגביהם אין למפעיל האתר ידיעה ו/או אחריות.
7. המערערת מוסיפה וטוענת כי עמדה זו עולה בקנה אחד עם עמדת המשרד להגנת הסביבה אשר פורסמה במסמך שפרסם המשרד באוגוסט 2007 ושכותרתו "היטל הטמנה- שאלות ותשובות נפוצות" שם נכתב כי האחריות לוודא את סוג הפסולת המתקבלת בשער האתר מוטלת על מפעיל האתר ועליו אף לוודא את סוג הפסולת ונכונות הדיווח לגבי סוג הפסולת.
8. המערערת טוענת כי הפער הינו לכל היותר 1% במשקל הפוסלת המופיע בתעודת המשלוח לבין משקל הפסולת אשר נקלטה באתר והפרש זניח זה, יכול לנבוע מהבדלים בין המאזניים, משקל הסולר במשאית, אשר נשקלת בתחילת דרכה מתחנת המעבר לבין אותה משאית אשר נשקלת בהגיעה לאתר, לאחר שעברה כברת דרך ומשקל הסולר בה פחת משמעותית.
9. בסעיף 3 למסקנות דו"ח הביקורת, מצא החשב כי:

"269 משאיות נכנסו בין השעות 17:00 עד 05:00. שעות שבהן האתר סגור.

כמו כן, נמצא כי 24 משאיות נכנסו בימי שבת, במהלך חודש מרץ 2008, למרות שביום שבת האתר אמור להיות סגור."

1. לעניין זה טוענת המערערת כי שעות הפעילות שדווחו לביקורת הינן שעות הפעילות המקובלות של האתר.
2. יחד עם זאת, ישנם מועדים שבהם אילוצים תפעוליים מאפשרים את פתיחת המטמנה בלילות ובשבתות, על פי אישור של מנהל האתר ואין בכך כל פסול.
3. כל משאית הנכנסת למטמנה ביום, בלילה ובשבת, נשקלת, נרשמת ומדווחת על פי כל ההוראות והנהלים.
4. בסעיף 4 למסקנות דו"ח הביקורת נרשם:

"מצאנו כי במרבית המשאיות שנבדקו בהם אחוז פסולת המזון, מהווה פחות מ-5% מסך הכל כמות הפסולת שנדגמה ועל כן, פסולת זו מוגדרת כפסולת שאריות מיון, כפי שנרשם במערכת האתר. יצוין כי לא היה ניתן לערוך בדיקות פתע ולכן, הבדיקות נעשו רק לאחר תיאום עם מפעיל האתר.

1. בנוסף, ערכנו בדיקות פתע בתאריך 20.8.2008, אחוז פסולת המזון המצוי מהווה יותר מ-5% מסך הכל כמות הפסולת שנדגמה ועל כן, פסולת זו מוגדרת כפסולת מעורבת.
2. לטענת המערערת, המונח "פסולת מזון" אינו מונח מוכר בפי העוסקים בתחום הפסולת ואין המדובר במונח, אשר הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה בדין או בכל מקום מקובל אחר.
3. עוד טוענת המערערת כי במהלך החודשים מאי-יוני 2008 נערכה בדיקה הרכב הפסולת אשר הגיע לאתר לצורך השוואה לסוג הפסולת המדווחת על ידי המערערת.
4. במסגרת בדיקה זו נדגמו 11 משאיות שונות במהלך 5 ימים, לא רצופים ובשעות שונות. זאת אליבא דה עורכי דו"ח הביקורת על מנת לעמוד בדרישות התקן.
5. דגימות אלה העלו כי הגדרת הפסולת, כפי שנרשמה במערכת האתר, תואמת את תוצאות הדגימה שנעשתה כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 4 למסקנות הביקורת:

"מצאנו כי במרבית המשאיות שנבדקו בהם אחוז פסולת המזון המהווה פחות מ-5% מסך הכל כמות הפסולת שנדגמה ועל כן, פסולת זו מוגדרת כפסולת שאריות מיון, כפי שנרשם במערכת האתר."

1. כלומר, טוענת המערערת, נמצא על ידי החשב כי דיווחי המערערת בחודשים מאי-יוני 2008, הינם דיווחי אמת.
2. בדיקה אחת נוספת של הרכב הפסולת במשאית אחת בודדת שנערכה בתאריך 20.8.2008, העלתה כי אחוז הפסולת האורגנית בכמות בפסולת שנדגמה עלה על 5% מסך כמות הפסולת ולפיכך, לא ניתן להגדירה כשאריות מיון פסולת אלא כפסולת מעורבת.
3. המערערת טוענת כי לא ייתכן שעל יסוד דגימה של משאית בודדת אשר אינה יכולה להיחשב כאילו נעשתה על פי התקן, קבע החשב כי 16.4% מסך הפסולת שהוטמנה ודווחה כשאריות מיון, לכל אורך התקופה שהחל מיולי 2007 ועד ינואר 2009 הינה פסולת מעורבת ולא שאריות מיון ועל סמך זה, נדרשת המערערת לשלם תוספת היטל הטמנה בגין ההפרש שבין שעור היטל ההטמנה אשר שולם על 16.4% מסך הפסולת כאמור, אשר סווגה כשאריות מיון פסולת לבין שעור היטל ההטמנה החל על פסולת זו באם מסווגת היא כפסולת מעורבת.
4. המערערת טוענת כי קביעתו של החשב בהתבסס על בדיקה בודדת זו, הינה שרירותי ובלתי סבירה ונגועה בחוסר סבירות קיצוני.
5. בסעיף 5 למסקנות דו"ח הביקורת נמצא כי:

"5 משאיות שנדגמו על ידי הדוגמים, אינם נרשמו במערכת האתר."

1. המערערת טוענת כי טענה זו מוטעית ומושתתת ככל הנראה על טעות של עורכי דו"ח הביקורת ביחס למספרי הרישוי של המשאיות.
2. כמו כן, בבדיקה שערכה המערערת ברישומי תחנת המעבר בעפולה ובתחנת המעבר רמניר פתח תקווה, בנוגע לחודש מאי 2008, הוא החודש בו נדגמו, לכאורה, המשאיות הנ"ל, לא נמצא כל תיעוד למשאיות הנושאות את מספרי הרישוי המפורטים בעמ' 14 לדו"ח הביקורת.
3. עוד מוסיפה המערערת וטוענת כי גם אילו היה בסיס עובדתי לטענה זו, הרי ממילא לא ניתן להסיק מכך מסקנה כה מרחיקת לכת לפיה, 3% מסך כל המשאיות שנכנסו לאתר, החל מחודש יולי 2007 ועד חודש דצמבר 2008 (17,489 במספר) לא נרשמו ולא דווחו.
4. זאת ועוד- במכתבו של החשב מיום 13.5.2009 נרשם כי על המערערת היה לציין את סוג הפסולת ולשלם היטל הטמנה בהתאם לרשום בתעודות המשלוח אשר צורפו לפסולת, אשר הגיעה מתחנת המעבר רמניר-פתח תקווה, על יסוד קביעה זו ביקש החשב לפסול את דיווחי המערערת בנוגע לסיווג הפסולת אשר הוטמנה על ידה.
5. בהקשר זה טוענת המערערת כי החשב שגה בפרשנות החוק וכן, במישור העובדתי. שכן, בתעודות המשלוח שהנפיקה עיריית פתח תקווה, לא צוין סוג הפסולת ותחת הגדרת סוג הפסולת נרשמה בתעודת המשלוח המילה "טובלן".
6. עוד מציינת המערערת כי מתחנת המעבר רמניר-פתח תקווה הגיעה אל המערערת רק פסולת אורגנית, גזם ושאריות מיון ולא פסולת מעורבת, כך שניסיונו של החשב לחייב את המערערת בגין הטמנת פסולת מעורבת, אשר הגיעה אליה מתחנת המעבר הזו, הינה חסרת שחר.
7. בסעיף 6 למסקנות דו"ח הביקורת נכתב:

"מממצאי בדיקתנו עולה כי אין אסמכתאות המראות כי החומר האורגני אכן עבר לאתר הקומפוסט הסמוך ולכן, מדובר בפסולת החייבת בהיטל הטמנה כפסולת מעורבת."

1. המערערת טוענת כי על יסוד טענה של היעדר אסמכתאות דורש החשב כי המערערת תשלם סך של למעלה מ- 1,500,000 ₪ תוספת להיטל הטמנה וזאת, בגין חומר אורגני אשר כלל לא הוטמן על ידה באתר ובכלל, אלא הועבר לאתר לייצור קומפוסט.
2. מדו"ח החשב עולה לכאורה, כי במשך התקופה שמתחילת יולי 2007 ועד סוף דצמבר 2008 לא נעשתה כביכול כל פעילות במתקן הקומפוסט וכל כמות החומר האורגני הוטמנה באתר.
3. המערערת טוענת כי טענה זו שגויה עובדתית ואף מנוגדת לכל היגיון כלכלי.
4. המערערת טוענת כי קיים תיעוד מלא לחומר האורגני שנשלח לקומפוסט וכן, תיעוד מלא לריג'קט אשר נשלח להטמנה ממשטח הקומפוסט, לאחר טיפול בחומר האורגני בסיום תהליך הקומפוסטציה.
5. החל מחודש יולי 2008 החל אתר הקומפוסט לבצע שקילה עצמאית של החומר האורגני וחדל להשתמש במשקל של האתר.
6. על פי פרוטוקול השימוע מיום 1.9.2009 הורה החשב כי חיוב היטל ההטמנה בגין החומר האורגני אשר נשלח לאתר הקומפוסט יהיה עד למועד התקנת המשקל בכניסה לאתר הקומפוסט- חודש אוגוסט 2008, אלא שלטענת המערערת מנספח כב לערעור, ניתן ללמוד כי המשקל הותקן באתר הקומפוסט אור כבר ביום 1.7.2008 ולא כפי שטוען החשב.
7. זאת ועוד- לטענת החשב, בהליך השימוע, המערערת חויבה בתוספת ההיטל עד מועד התקנת המאזניים באתר הקומפוסט- חודש אוגוסט 2008 אלא שבפועל, חויבה בתוספת היטל עד סוף חודש דצמבר 2008.
8. המערערת מוסיפה וטוענת כי בגין הריג'קט שנשלח להטמנה ממשטח הקומפוסט, שולם היטל הטמנה וניסיון החשב לחייב את המערערת בגין מלוא כמות החומר האורגני שנשקל באתר, מהווה כפל חיוב עבור אותה פסולת.
9. המערערת מדגישה כי החשב מושתק מלטעון לחוסר נכונות של דיווחי המערערת בחודשים יולי 2007 ועד מרץ 2008, הוא החודש בו נערכה לראשונה ביקורת שכן, המערערת העבירה דיווחים לחשב מידי חודש בחודשו והחשב לא חלק על הדיווחים וגם לא על התשלום ששולם בהתאם לדיווחים אלה.
10. החשב מושתק כעת מלטעון באופן גורף ושרירותי כנגד אותם דיווחים שבעבר קיבל אותם מבלי לחלוק על נכונותם.
11. עוד טוענת המערערת כי הנטל להוכיח כי דיווחי המערערת שגויים, מוטל על כתפי החשב, חשב המשרד להגנת הסביבה.

טענות המשיבה

1. המשיבה טוענת כי החלטת החשב הינה החלטה מנהלית אשר מקורה בהפעלת הסמכות המוקנית על פי דין ונופלת במתחם הסבירות.
2. המשיבה טוענת כי בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות.
3. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המערערת לא העמידה תשתית ראייתית עובדתית ומשפטית לכך כי נפל פגם בהחלטת החשב ואין כל הצדקה להתערבות בהחלטה מנהלית.
4. עוד טוענת המשיבה כי חלה על החלטת החשב, כהחלטה מנהלית, חזקת תקינות המעשה המנהלי אשר לא נסתרה ע"י המערערת.
5. לטענת המשיבה מדיווחי ותשלומי היטל ההטמנה של מפעיל אתר טובלן בשנת 2007, ניתן לראות כי כמות הפסולת המעורבת המוטמנת באתר ירדה מאד ובמקביל עלתה באופן משמעותי כמות פסולת שאריות המיון שהוטמנה באתר.
6. כתוצאה מהשינוי בסוגי הפסולת המוטמנים בדיווחי האתר, תשלומי היטל ההטמנה ירדו במהלך 2007 באופן בולט.

בתקופה זו לא נפתחו מתקנים חדשים למיון או למחזור פסולת שיכלו לספק הסבר לשינוי

בכמויות של סוגי הפסולת המוטמנות באתר.

1. בעקבות קבלת דיווחים ותשלומים אלו שהצביעו על חריגות ואי התאמות בדיווחים, החליט חשב המשרד על ביצוע בקורת עומק באתר טובלן באמצעות חברת בקרה פאהן קנה ניהול ובקרה בע"מ.
2. הביקורת החלה בחודש מרץ 2008 ועל מנת לקבל תמונה מלאה בוצעו בין היתר ביקורות בתחנות המעבר העיקריות המעבירות פסולת להטמנה באתר טובלן – תחנת המעבר בעפולה ותחנת המעבר בפתח תקוה.
3. לטענת המשיבה, בדו"ח הביקורת נמצאו מספר ממצאים חריגים וחמורים:

נמצא כי הפסולת המגיעה לאתר טובלן מתחנת המעבר בפ"ת נרשמת באופן שונה מהרשום בתעודת המשלוח וברישומי התחנה.

נמצא כי הרישומים באתר אינם תואמים את דיווחי התחנה ואף אינם תואמים את הדיווחים למשרד.

1. לטענת המשיבה על המפעיל לרשום בהתאם להוראות החוק את סוג הפסולת ולשלם היטל הטמנה בהתאם לרשום בתעודת המשלוח.
2. המשיבה טוענת כי אין לקבלת טענת המערערת לפיה רישום הפסולת בכניסה לאתר נעשית על סמך מידע המתקבל מעובדי חב' רמניר העובדים בתחנת המעבר בפתח תקוה ולא על סמך תעודת המשלוח המונפקת ע"י עירית פ"ת.
3. משיחה שנערכה עם תחנת המעבר בפ"ת עלה כי במקרים בהם צוין כי סוג הפסולת טובלן, מדובר בפסולת מעורבת.
4. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הממצאים באשר לפסולת שמקורה בתחנת המעבר בפתח תקוה היוו חלק מהחלטת החשב לקביעת היטל הטמנה נוסף ואפשרו לו לקבוע כי הפסולת שהועברה מתחנת המעבר בפתח תקוה והוטמנה באתר טובלן כשאריות מיון היא למעשה פסולת מעורבת ומשכך נדרש להשלים את תשלום היטל ההטמנה בהתאם.
5. באשר לפסולת שהתקבלה מתחנת המעבר בעפולה, מבט ראשון יכול ליצור לטענת המשיבה רושם של תהליך מיון ומחזור רחב היקף, אולם בדיקה מעמיקה יותר מצביעה על בעיות בנתונים.
6. הפסולת המדווחת מתחנת המעבר ואתר ההטמנה הינה בעיקר פסולת שאריות מיון וחומר אורגני המופרד מהפסולת המעורבת לצורך העברה לאתר הקומפוסטציה.
7. הרכב הפסולת בישראל נקבע אחת לחמש שנים על פי סקר פסולת שנעשה ע"י המשרד הסביבה.

על פי סקר הרכב הפסולת בישראל לשנת 2005 מרכיב החומר האורגני הרקבובי בפסולת

המעורבת בישראל הוא 40% ממשקל הפסולת.

1. המרכיב האורגני הרקבובי הינו שאריות המזון הנזרקות בפסולת הביתית ויכולות לשמש להכנת קומפוסט במקרים בהם נעשתה הפרדה קפדנית של הפסולת.
2. ממוצע תוצאות המיון שנמצאו בתחנות המעבר היה 4.3% חומר אורגני רקבובי שנשאר בפסולת לאחר המיון.

המקרים בהם הליך המיון לא היה טוב אחוז החומר האורגני היה גבוה מ 5% ועד 12% .

1. על פי תוצאות בדיקות אלו קבע המשרד להגנת הסביבה כי לצורך תשלום היטל הטמנה בגין שאריות מיון יש למיין ולהפריד לפחות 35% חומר אורגני רקבובי מתוך הפסולת המעורבת.
2. כלומר שאריות המיון הנותרות יכילו עד 5% חומר אורגני רקבובי.
3. פסולת המכילה מעל 5% חומר אורגני תחשב כפסולת מעורבת ומחיר ההיטל בגינה יהיה בהתאם.
4. בחינת נתוני הרישומים של תחנת מעבר עפולה מראה כי כמות החומר האורגני הרקבובי שהועבר להטמנה בחודש מרץ גדולה מכמות פסולת שאריות המיון ומסתכמת ב – 55% מכלל הפסולת שהוצאה מהתחנה בחודש זה.
5. מכיוון שאחוז החומר האורגני הקיים בפסולת בישראל הוא 40%, מעלה המשיבה תמיהה כיצד יתכן כי תחנת המעבר הגיעה להפרדה של יותר חומר אורגני מהמצוי בפסולת.
6. בנוסף כמות החומר האורגני מהפסולת שמקורה בעפולה הלכה וגדלה עם העברתה לאתר טובלן ל – 55.7% ועם הדיווח לחשב המשרד לצורך תשלום היטל הטמנה ל – 58.9% .
7. טוענת המשיבה כי הנתונים אינם אמינים ואינם אפשריים הן מבחינת הרכב הפסולת בישראל והן מבחינת הליך המיון הקיים זאת אף מבלי להתייחס לכך שהחומר האורגני מכיל כ – 50% רטיבות ולכן היה צפוי כי במהלך התהליכים של העברתו ואידוי המים, עד הגעתו לאתר המשקל ירד במספר האחוזים ובוודאי שלא יעלה.
8. תחנת המעבר בעפולה מעבירה פסולת להטמנה הן לאתר טובלן והן לאתר חגל.
9. בחודשים יולי – דצמבר 2007 דיווחה תחנת המעבר על קליטת 68,641 טון אשפה ביתית והטמנה של 65,628 טון המטמנות חגל וטובלן.
10. על פי דיווחי האתרים 18.65% מהפסולת שמקורה בתחנת המעבר בעפולה היא פסולת מעורבת ו – 81.35% היא פסולת שאריות מיון.
11. דיווח על למעלה מ- 65% מהפסולת שנקלטת כשאריות מיון מצביע על כך שהדיווח אינו נכון וכי שאריות המיון המדווחות לא יכולות לעמוד בהגדרות החוק והן מכילות למעלה מ – 5% חומר אורגני רקבובי.
12. מכך טוענת המשיבה כי ניתן להסיק כי על פי החוק, מדובר בפסולת מעורבת החייבת בתעריף היטל הטמנה בגין פסולת מעורבת.
13. בנוסף סך הכמויות המדווחות מתחנת המעבר ומאתר ההטמנה אינן תואמות למרות שעל הדיווחים משני המקורות חתום אותו רואה חשבון.
14. באשר לשנת 2008, בדו"ח מאזן הפסולת של תחנת המעבר בעפולה לחודשים ינואר – דצמבר 2008 דיווחו מפעילי התחנה על הטמנה באתרים חגל וטובלן של 121,360 טון פסולת.
15. לעומת זאת בדוחות המתקבלים לעניין היטל ההטמנה מאתר טובלן וחגל כמות פסולת שהגיעה מתחנת המעבר בעפולה בשנת 2008 מסתכמת ב – 151,908.03 טון. על פי דיווח התחנה נקלטו בטובלן 46,605 טון בשנת 2008 ועל פי דיווחי טובלן נקלטו 76,555 טון מעפולה בשנת 2008.
16. לטענת המשיבה, בחינת הנתונים מעלה ספקות לגבי אמינותם של הדיווחים המתקבלים ושל תשלום היטל ההטמנה בהתאם לחוק וזאת בלשון המעטה.
17. בתאריך 30.6.09 שלח מר משה ברגר מנהל בקרת ואבטחת איכות בחברת אמניר הודעה לחשבות המשרד להגנת הסביבה בעניין תשלום היטל הטמנה בגין פסולת שמקורה בתחנת המעבר בעפולה ביחד עם תשלום בסך 382,069.9 ₪ בגין פסולת מעורבת שדווחה כשאריות מיון, כתוספת על תשלום היטל ההטמנה ששולם בשנת 2009.
18. במכתב פירט מר ברגר כי בביקורת פנימית שערכה החברה נמצא כי אין התאמה בסיווג הפסולת שנשלחה להטמנה מתחנת המעבר בעפולה במהלך שנת 2009 לבין סוג הפסולת האמיתי שהוטמן האתר טובלן.
19. מדובר בכל הפסולת שעליה דיווח אתר טובלן לחשב המשרד בשנת 2009 כפסולת שאריות מיון עד למועד המכתב.
20. בנוסף כחלק מהבקרה על דיווחי ותשלומי היטל ההטמנה שערך המשרד נבדק אחוז החומר האורגני בפסולת בהתאם לתקן הישראלי 2221 .
21. הבדיקה נעשו באמצעות חברת הבקרה באתר טובלן לפסולת במשאיות המגיעות עם תעודת משלוח, בה מצוין כי סוג הפסולת הינו שאריות מיון. הפסולת נלקחת למשטח מוכן מראש ושם נבדקת בהתאם לתקן.
22. מבדיקה שנערכה בחודש מרץ 2008 עולה כי על פי רישומי האתר בכל ימי החודש, פרט לימי שבת, הגיעו משאיות עם פסולת שאריות מיון לאתר במהלך של שעות היום.
23. לעומת זאת במועדים בהם הגיעה חברת הבקרה לבצע בדיקות פתע באתר, לא הגיעו כלל משאיות עם תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון. עוד יודגש כי עם עזיבתם של הדוגמים את האתר, נמצאו ברישומי האתר כניסות של משאיות הנושאות תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון.
24. נתונים אלו, מצביעים לטענת המשיבה על חוסר שיתוף פעולה ועל ניסיון להסתיר מידע.
25. בנוסף בימים בהם הודיעו הדוגמים לאתר מבעוד מועד על כוונתם לערוך דגימות פסולת באתר, הגיעו משאיות עם תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון ונמצא כי כמויות החומר האורגני הרקבובי תואמות את התקן אולם בשלושה מתוך חמשת ימי הבדיקה נמצאו אחוזי חומר אורגני רקבובי נמוכים מאד המעלים ספקות באשר להיותה של הפסולת , פסולת שאריות מיון.
26. בתהליך טוב של מיון והפרדה של החומר האורגני הרקבובי ניתן להפריד כ- 37% ממשקל הפסולת. הפרדה לרמה של 0% חומר אורגני כפסולת ממוינת אינה אפשרית במתקני המיון.
27. גם בכל בדיקות הפסולת ששלחה המערערת נמצאו אחוזים גבוהים יותר של חומר אורגני בפסולת.
28. על מנת להשלים את הבדיקה, ערכו הדוגמים בדיקות נוספות ללא תיאום מראש.

במקרה זה נמצא כי אחוז החומר האורגני הרקבובי היה גבוה מהקבוע בחוק לפסולת שאריות מיון.

1. המשיבה טוענת כי בניגוד לטענת המערערת, חישוב היטל ההטמנה לא התבסס על תוצאות בדיקה אחת בלבד אלא על ממוצע הבדיקות.
2. בדיקת הדוגמים בחודש אוגוסט מהווה כ – 16% מכלל הבדיקות שנערכו החודשים מאי, יוני ואוגוסט 2008 והן בוצעו על פי תקן 2221.
3. אילו ההיטל היה מחויב לפי משאית אחת, כטענת המערערת, אזי כל שאריות המיון אשר נכנסו לאתר היו מחושבות כחייבות היטל הטמנה כפסולת מעורבת, דבר אשר היה מעלה בצורה משמעותית את סכום היטל ההטמנה.
4. בנוסף לו הייתה המשיבה פוסלת את המשאיות בהן אחוז החומר האורגני היה קרוב לאפס – מצב שאינו אפשרי- גם אז התוצאה הייתה מחמירה יותר מבחינת חישוב ההיטל.
5. יוצא אפוא, לטענת המשיבה , כי החשב הקל על המערערת בהיטל ההטמנה שקבע.
6. המשיבה מדגישה את אי שיתוף הפעולה במהלך הביקורת בנושא בדיקות הפסולת אשר הוא כשלעצמו מעלה ספק באשר להתאמתה של הפסולת להגדרה של פסולת שאריות מיון ומצביע על ניסיון להסתיר מידע.
7. על פי חוות דעת ד"ר גלעד גולוב מומחה לדיגום ומיון פסולת ביתית בחברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ עולה כי נציגי החברה ביקרו באתר טובלן שמונה פעמים.
8. בחמש הפעמים הראשונות תואם הביקור מראש ואז תוצאות הבדיקה שערכה החברה הראו שהפסולת המתקבלת לאחר תאום מראש היא פסולת ממוינת.
9. לעומת זאת ביקור פתע שנערך הראו הבדיקות כי הפסולת היא פסולת מעורבת ולא ממוינת. הבדיקה התאפשרה רק בעקבות התערבות המשטרה הירוקה.
10. בשני ביקורי פתע נוספים שנערכו, סיכלה המערערת את האפשרות לבצע בדיקות ולבדוק סיווג הפסולת וזאת על ידי מניעת הגעת משאיות בזמן שהות הבודקים שהמתינו באתר משך שעות ארוכות. המשיבה מעלה תהיה כיצד יתכן שבאתר המקבל עשרות משאיות ביום, כאשר מגיעים הבודקים לפתע "נעלמות" כל המשאיות?
11. באשר לפסולת האורגנית – העברת פסולת לאתר קומפוסט אינה מחויבת בתשלום היטל הטמנה מכיוון שהפסולת אינה מוטמנת.
12. על פי דיווחי אתר טובלן כמות גדולה של פסולת שהגיעה לאתר מתחנות המעבר הממיינות לא הוטמנה אלא הועברה לאתר הקומפוסט הצמוד, לצורך יצירת קומפוסט.
13. טענת המערערת לפיה הפסולת הועברה לאתר צמוד, בו השקיעה משאבים רבים, תמוהה לטענת המשיבה, שכן המערערת אינה הבעלים של אתר הקומפוסט.
14. אתר זה הוקם כשותפות בין המערערת לבין מר דודי ריינר, אולם השותפות פורקה והאתר הינו בבעלות מר דודי ריינר ואינו קשור למערערת.

בנוסף אתר זה קולט פסולת בוצה וגזם לצורך הכנת קומפוסט חקלאי.

לשם קליטת פסולת ביתית עליו לקבל אישור מיוחד בהתאם לתנאי רישיון העסק.

1. טוענת המשיבה, כי לדברי מר ריינר בשנת 2007 עד יולי 2008, אתר הקומפוסט לא קלט כלל פסולת ביתית מכל מקור, לרבות פסולת מאתר טובלן.
2. באתר הקומפוסט קיים שטח של כ – 12 דונם הצמוד לאתר טובלן אליו העבירו מפעילי אתר טובלן, טרם תקופה זו, פסולת לצורך הליך קומפוסטציה.
3. לא היתה הכנסה של פסולת נוספת כל התקופה שבין ינואר 2007 עד יולי 2008. הפסולת שהייתה בשטח זה של 12 דונם באתר הקומפוסט עברה במהלך התקופה המדוברת ניפוי ופינוי.
4. על פי דיווחי אתר טובלן לחשב בשנת 2007, כמויות הפסולת האורגנית שעברה לאתר הקומפוסט, עולות באופן משמעותי על הכמות שניתן להכניס לשטח של 12 דונם ובוודאי שלא בסדר הגודל שדווח על ידי מפעילי האתר.
5. כמו כן לצורך הפיכת הפסולת לקומפוסט נדרש תהליך בו הפסולת שוהה במקום כחודשיים.

כלומר מצטברת פסולת בכמות של למעלה מהכמות החודשית המועברת לאתר הקומפוסט.

1. לאור זאת טוענת המשיבה כי הדיווח אשר נשלח לחשב ע"י המערערת לפיו בשטח של 12 דונם ייצרו מידי חודש למעלה מ – 8,000 טון קומפוסט אינו אמין ואינו אפשרי.
2. עוד טוענת המשיבה כי המערערת לא הציגה מסמכים המוכיחים כי הפסולת יצאה מאתר ההטמנה והועברה לאתר הקומפוסט הסמוך ועל כן הפסולת נחשבת כפסולת מוטמנת ויש לשלם בגינה היטל הטמנה כפסולת מעורבת.
3. בנוסף בתנאי רישיון העסק של אתרי קומפוסט, חלה חובה על מפעיל אתר קומפוסט לשקול כל פסולת הנכנסת לאתר ולרשום את מקורה.
4. המערערת לא הציגה תעודות שקילה מאתר הקומפוסט ולא הוצגה שקילה של משאיות היוצאות מהאתר ועל כן יש להתייחס את הפסולת כאל פסולת מעורבת שהוטמנה באתר טובלן ולדרוש היטל הטמנה בהתאם.
5. על מפעיל אתר הקומפוסט חלה חובת שקילה של החומר היוצא מהאתר ולכן לא ברורה טענת המערערת כי החומר נמכר על פי נפח ולא על פי משקל.
6. מתגובת המערערת לדו"ח הבקורת עלה כי ישנם פערים גדולים בין הכמות הנקלטת באתר לכמות הנמכרת.
7. עוד טוענת המשיבה כי מהסברי המערערת במהלך השימוע, לפיהם קו המיון בתחנת המעבר מטפל ב- 32 טון בשעה ועובד 12 שעות ביממה, כך שניתן לטפל בכמות של כ- 10,000 טון בחודש, עולה שניתן להפריד 4,000 טון חומר אורגני.
8. על פי דיווחי האתר הכמות גדולה בהרבה ואינה סבירה.
9. כאשר התבקשה המערערת להמציא את רישומי התחנה לעניין הזנת הפסולת בקו המיון ופירוט לגבי מס' העובדים בקו במשמרות שונות נמסר כי הנתונים לא נשמרו ולא ניתן להעבירם לביקורת.
10. בנוסף במידה וקיים הפרש במשקל המשאיות בין משקלן בעת היציאה מתחנות המעבר ובכניסה לאתר מעבר ל- 400-450 ק"ג הדבר אינו סביר וכל סטייה מעבר לכך נחשבת כרישום לא נכון ויש להוסיף היטל הטמנה בגין ההפרש לסוג הפסולת במשאית.
11. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בענייננו קוים הליך שימוע בכתב ובע"פ.
12. לטענת המשיבה זכות הטיעון של המערערת מוצתה וניתנה לה הזדמנות להעלות את טענותיה בכתב ובע"פ.
13. ההחלטה המנהלית התקבלה ע"י החשב בעצמו, הוא שערך השימוע ובחן הדברים.
14. עצם קבלת סיוע מגורם מקצועי אשר ערך את הביקורת בהנחיית החשב אין בה משום התפרקות החשב מסמכותו.
15. החשב פעל על פי נהלים שנקבעו לעניין היטל ההטמנה ולביקורות עומק, בדק את הנתונים, החליט על ביקורת ולווה אותה.

ראיות המערערת

1. מטעם המערערת הוגש תצהיר מר משה ברגר אשר עבד במועדים הרלוונטיים לערעור בחברת אמניר תעשיות ושירותי סביבה בע"מ, אשר חברת האם שלה החל משנת 2000 ,הינה המערערת.
2. מר ברגר הצהיר כי בסמוך למועד כניסתו לתוקף של היטל ההטמנה, הקימה המערערת צוות בקרת איכות עליו הינו אחראי, אשר תפקידו הוא לערוך בדיקות של הרכב הפסולת אשר נשלחת להטמנה בסיווג שאריות מיון.
3. הוכן נוהל אשר מטרתו לוודא כי פסולת שאריות מיון מכילה לא יותר מ – 5% חומר אורגני. במסגרת תפקידו פיקח על קיומו של הנוהל לבדיקת הרכב הפסולת.
4. באשר לאתר לייצור קומפוסט – מר ברגר הצהיר כי הפסולת האורגנית אשר התקבלה כתוצאה מהליך המיון, שונעה במשאיות לאתר ליצור קומפוסט ,אותו הקימה חברת ת.מ.מ. בצמוד לאתר טובלן ולא הוטמנה, אלא שימשה לייצור קומפוסט.

מדובר באתר אשר הוקם בהשקעה של מיליוני שקלים ועמד בכל דרישות הדין.

המשרד להגנת הסביבה ידע והכיר בקיומו ואף ליווה את תהליך הקמתו.

1. לטענת מר ברגר המשרד להגנת הסביבה הכיר בכך שהחומר האורגני המיועד ליצור קומפוסט באתר זה, נקלט בשער של אתר ההטמנה טובלן, נשקל במשקל המצוי בכניסה לאתר ההטמנה טובלן והועבר משם לאתר הקומפוסט הסמוך היות ולאתר הקומפוסט לא היה במועדים הרלונטיים משקל נפרד.

כך עולה מסיכום פגישה שהתקיימה בשנת 2003 ונערך ע"י המשרד להגנת הסביבה.

1. החל מחודש יולי 2008 קיים בכניסה לאתר הקומפוסט משקל נפרד.

כך מופיע גם ברישיון העסק לאתר טובלן מיום 7.7.04 סעיף 2ח' לפיו האתר ינהל רישום נפרד של כל פסולת המיועדת לקליטה באתר הקומפוסט טובלן.

1. בתום הליך יצירת הקומפוסט נותרות שאריות של פסולת המכונות "ריג'קט" .

שאריות אלו נקלטו באתר טובלן והוטמנו בו וכך דווח ושולם בגינו היטל הטמנה.

1. מר ברגר טען בתצהירו כי המערערת הציגה בפני החשב אסמכתאות המעידות כי החומר האורגני נשקל באתר טובלן והחל מיולי 2008 נשקל במשקל שהותקן בכניסה לאתר הקומפוסט ועל כן עמדת החשב אינה נסמכת על תשתית עובדתית המעידה על הטמנת הפסולת האורגנית.
2. באשר לאמור בדו"ח הביקורת בנוגע להפרשים בין הנתונים שנרשמו בתחנות המעבר לבין הנתונים שנרשמו באתר טובלן, ציין מר ברגר כי בהשוואה בין רישומי אתר טובלן לרישומי תחנת המעבר רמניר נמצא כי כמות הפסולת שנרשמה על ידי אתר טובלן קטנה בכ – 38.72 טון מתוך כמות כוללת של 5,352.78 טון שנקלטה מרמניר פ"ת באתר טובלן באותו חודש.
3. בהשוואה בין רישומי אתר טובלן לרישומי תנחת המעבר אמניר עפולה נמצא כי כמות הפסולת שנרשמה על ידי אתר טובלן גדולה בכ – 260 טון.
4. טיב עיסוקה של חברת ת.מ.מ. כולל מעורבות של גורמים רבים אשר חלקם אינם נתונים לשליטתה ומספר רב של נתונים מדי יום ביומו.
5. בכל הנוגע לתחנת המעבר רמניר, הרי שעירית פ"ת באמצעות עובדים שלה, היא זו שרושמת את נתוני השקילה ואת נתוני הכניסות והיציאות של משאיות בתחנת המעבר.
6. לעומת זאת עובדי רמניר הם אשר יודעים מה סוג הפסולת שמפונה מתחנת המעבר שכן הם אלה שקולטים את הפסולת בתחנת המעבר, מטפלים בה ומעמיסים אותה על משאיות המפנות אותה בין היתר לאתר טובלן.
7. כל משאית שנכנסת בשער אתר טובלן נשקלת במאזני הגשר המצויים בכניסה לאתר וזהו המשקל שנרשם ברישומי האתר.
8. אתר טובלן אינו נסמך ברישומיו על רישום של אף גורם אחר ואין הוא אחראי לכל רישום של משקל הפסולת אשר נרשם על ידי גורם אחר במאזני גשר אחרים ביציאה מתחנת מעבר כלשהי.

ההפרשים ברישומים הינם זניחים ואינם מגיעים למספרים בדו"ח הביקורת.

1. עד נוסף מטעם המערערת היה מר שריף תחאוך, מנהל אתר ההטמנה טובלן החל מחודש יולי 2007.
2. העד תיאר את התהליך שעוברת כל משאית בכניסתה לאתר:

תעודת המשלוח מונפקת בתחנות המעבר וכוללת פירוט בנוגע לזהות השולח, יעד הפסולת, סוג הפסולת, משקל הפסולת, שם הנהג וכן מספר הרכב שבו הועמסה הפסולת.

1. כאשר משאית ובה פסולת מבקשת להיכנס לאתר טובלן עובד המטמנה בעמדת הכניסה בודק מול הנהג ותעודת המשלוח מהיכן הגיעה המשאית ומוודא מי הלקוח לו שייכת הפסולת.
2. לאחר שעובד המטמנה וידא כי המשאית רשאית להיכנס לאתר ההטמנה עולה המשאית על מאזני גשר לשם שקילה ונרשמים במערכת פרטים מזהים כגון מספר הרכב, משקל המשאית (אשר מוזן באופן אוטומטי למחשב ולא ניתן לשנותו), קוד המקום ממנו באה הפסולת, מס תעודת המשלוח, סוג הפסולת, על פי הרשום בתעודת המשלוח.
3. העד הצהיר כי לא בכל המקרים ניתן היה להסתמך באופן מוחלט על הרשום בתעודת המשלוח משום שלעיתים הנתונים הרשומים בתעודת המשלוח אינם מלאים או שהם אינם תואמים את המצב לאשורו.
4. לעיתים התגלו פערי משקל בין משקל הפסולת כפי שרשום בתעודת המשלוח לבין משקל הפסולת כפי שעולה משקילתה בכניסה לאתר ההטמנה.

לכן הוראת העבודה היא שהאתר מסתמך על מדידת המשקל המבוצעת באתר טובלן.

1. בנוסף הייתה תקופה בה הגיעו לאתר תעודות משלוח מתחנת המעבר רמניר שנכתבו באופן ידני ושהיו חסרות פרטים רבים לרבות סוג הפסולת לכן נדרשה בקרה על המשאיות שנכנסו ולא פעם נרשמו באתר טובלן פרטים שונים מאלה שנכתבו בתעודת המשלוח מכיוון שהתברר כי הרשום בתעודת המשלוח הינו שגוי.
2. בנוסף מצהיר העד כי בתעודות במשלוח שהנפיקו עובדי עיריית פתח תקוה באתר רמניר בתקופה שעד אפריל 2008, קרה לא אחת שלא צוין, סוג הפסולת כלל אלא תחת הגדרת סוג הפסולת נרשמה בתעודת המשלוח המילה "טובלן".
3. העד היה עורך בירור עם מנהל התפעול של תחנת המעבר וסוג הפסולת שנרשם בדיווחי המטמנה לחברה ולאחר מכן בדיווחי החברה לחשב, התבסס על התשובות שקיבל ממנהלי התפעול .
4. מוסיף ומצהיר העד כי שעות העבודה הרשמיות של אתר טובלן הינן בין השעות 06:00-17:00.

עם זאת בשל עומסי עבודה כבדים המוטלים על תחנות המעבר וכן לאור מרחקה הרב של מטמנת טובלן מתחנות המעבר השונות, קורה לא אחת שמשאית המובילה פסולת להטמנה מבקשת להיכנס לאתר טובלן מעבר לשעות העבודה הרשמיות.

1. במקרה כזה עובדי המטמנה אינם מכניסים את המשאית אלא לאחר קבלת אישור מהעד, אשר מאשר את כניסת המשאית לאחר שקיבל את אישור איגוד ערים שומרון או המועצה האזורית בקעת הירדן.
2. באתר מצוי שוקל 24 שעות ביממה. גם כאשר נכנסת משאית לאתר מעבר לשעות הפעילות הרשמיות עדיין מתבצע באופן מלא כל הליך רישומה של המשאית והפסולת שבה והטמנת הפסולת שבה מדווחת לחשב ומשולם בגינה היטל הטמנה כדין.
3. ביחס לטענת החשב לפיה בחודש מאי 2008 מצאו הדוגמים מטעמו 5 משאיות אשר לא נרשמו במערכת אתר טובלן מצהיר העד כי בבדיקות של מערכת המחשב של האתר לא מצא רישום של אף אחד מכלי הרכב המוזכרים וגם ברישומי תחנת המעבר עפולה ופ"ת לא נמצא תיעוד למשאיות הנושאות את מספרי הרישוי המפורטים.
4. ביחס לאתר הקומפוסט מציין העד כי בשנת 2004 שכרה החברה שטח בצמוד למטמנה שהיה בבעלות מר דודי ריינר שם הפעילה אתר קומפוסט אליו הופנתה כל הפסולת האורגנית אשר הגיעה מתחנות המעבר.
5. עד לחודש יולי 2008 פסולת מסוג חומר אורגני הגיעה לאתר טובלן, נשקלה במאזניים של אתר טובלן שכן באתר הקומפוסט עצמו לא היו מאזניים, נרשמה במערכת בסיווג מיוחד של חומר אורגני ואז הועברה ישירות לאתר הקומפוסט ולא הוטמנה באתר טובלן.
6. בחודש יולי 2008 הותקן משקל נפרד בכניסה לאתר הקומפוסט ופסולת מסוג חומר אורגני הועברה ישירות מתחנת המיון לאתר הקומפוסט מבלי שתעבור כלל בטובלן.
7. מתצהירו של מר אלי חזות , מנהל תפעול לשעבר של תחנת המעבר רמניר עלה כי התחנה הופעלה ע"י עובדי החברה, אולם לטענת מר חזות העיריה החזיקה מנהל תחנה מטעמה ושלטה באופן בלעדי על עמדת המשקל, באמצעות עובדים מטעמה.
8. העד ציין כי הוא אשר מסר לכל נהג משאית איזה סוג פסולת הוא מסיע כדי שיוכל לציין לשוקל ביציאה מרמניר מהו סוג הפסולת שהמשאית מכילה ובהתאם תופק תעודת משלוח.
9. בתקופתו, רוב הפסולת שהייתה מעורבת, נשלחה לאתר ההטמנה גני הדס ואילו את רוב הפסולת שאריות מיון הפנה לאתר טובלן.

בנוסף הפנה למשטח הקומפוסט בטובלן חומר אורגני שהופרד בתחנת המעבר.

1. העד מציין כי לעיתים היו מחלוקות עם שוקלי העיריה לגבי רישומים של פסולת שאריות מיון.

היו פעמים שהעד העמיס על משאית פסולת שאריות מיון אך השוקל ביציאה מרמניר סירב להפיק תעודת משלוח של שאריות מיון והתעקש לרשום פסולת מעורבת.

לעיתים השוקל קיבל את עמדתו והוציא תעודת משלוח של שאריות מיון ולעיתים לא.

1. בפעמים שהמחלוקת לא נפתרה התקשר לאתר ההטמנה טובלן ואמר להם שמגיעה אליהם משאית עם תעודת משלוח שכתוב עליה מעורבת או טובלן אך זו בעצם שארית מיון או שהוסיף חותמת על תעודת המשלוח שכתוב עליה "שאריות מיון".
2. לעיתים השוקלים היו מוציאים משאיות מבלי לשוחח עמו קודם לכן עם תעודות משלוח בהן סוג הפסולת צוינה כ"טובלן" בלבד. במקרים אלו שריף מנהלו התפעולי של אתר טובלן היה מתקשר אליו בכדי לברר מה תכולת המשאית.

בהתאם לפרטי המשאית אמר לו העד באיזה סוג פסולת מדובר.

1. העד מצהיר כי בכל הפעמים בהם שוחח עם גורמים מאתר טובלן והודיע להם שמגיעה משאית המכילה פסולת מסוג שאריות מיון או ששם חותמת על תעודות המשלוח של "שאריות מיון" על גבי סוג הפסולת האחר שנכתב בתעודה, אכן זה היה סוג הפסולת שהכילה המשאית.
2. עד תביעה נוסף מר איציק ויינגרטן משמש אצל המערערת כבקר הבטחת איכות. בין היתר עורך העד ביקורת בתחנת המעבר אמניר בעפולה.
3. העד מבצע בדיקות הפסולת באולם המיון כאשר המטרה הינה לבדוק האם אחוז החומר האורגני שבפסולת שעברה את תהליך המיון והוגדרה כשאריות מיון אינו עולה על 5%.
4. הבדיקות נעשות החל מחודש פברואר 2008, בהתאם לנוהל שהוכן ע"י המערערת לענין זה.

הבדיקה מתבצעת כמעט מידי יום כאשר כמעט תמיד תוצאות הבדיקה היו שהפסולת שעברה היא אכן שאריות מיון כלומר שהחומר האורגני בפסולת שנבדקה לא עלה על 5%.

1. בפעמים הספורות בהן הגיע לתוצאה העולה על 5% חומר אורגני בפסולת, הוחזרה הפסולת שעברה בקו המיון למיון נוסף או שדיווח על כל הפסולת שיצאה באותו יום מתחנת המעבר כפסולת מעורבת.
2. העד מר אמיר כרמון שימש כבקר הבטחת איכות מטעם המערערת בתחנת המעבר רמניר בפ"ת.
3. גם עד זה ערך בדיקות לפסולת שעברה את תהליך המיון כדי לבדוק שאחוז החומר האורגני שבפסולת שעברה את תהליך המיון והוגדרה כשאריות מיון אינו עולה על 5%.

גם עד זה פעל על פי נוהל החברה.

הבדיקות בוצעו פעם בשבוע כאשר כמעט תמיד התוצאה הייתה כי הפסולת הינה אכן מסוג שאריות מיון.

1. המערערת אף הגישה מטעמה את חוות דעת מר יצחק גיל מטעם גילדור איכות הסביבה בע"מ.
2. העד מציין בפתח חוות דעתו כי התבקש לחוות דעתו בשאלה האם הבדיקות שערכו עובדי המערערת לפסולת בתחנות המעבר רמניר ואמניר בשנים 2007-2008 לשם קביעת הרכב וסיווג הפסולת אשר הוטמנה באתר ההטמנה טובלן, תואמות לתנאיו והוראותיו של תקן ישראלי 2221.
3. כן התבקש לחוות דעתו בשאלה האם נכונה טענת המשרד להגנת הסביבה לפיה לא יתכן כי בתהליך מיון הפסולת שנעשה בתחנות המעבר מתקבלת יותר מ – 40% פסולת המכילה פחות מ- % 5 חומר רקבובי.
4. העד קובע בחוות דעתו כי הבדיקה המבוצעת במסגרת ת"י 2221 מיועדת לקבוע את הרכב הפסולת העירונית המעורבת וניתן להשתמש בתוצאותיה לפעילויות כגון תכנון מערך הטיפול בפסולת המוצקה, תכנון של מתקני טיפול בפסולת וכבסיס לקביעת מסד הנתונים לתכנון מערכי מחזור ומסגרת חוזי הפעלת מתקני טיפול בפסולת.
5. הבדיקה המבוצעת במסגרת ת"י 2221 מבוססת על בדיקת פסולת גולמית שנאספה בתחומי הרשות המקומית בסמוך למקורות יצורה ולא עברה תהליכי עיבוד/טיפול.
6. מדגמי הבדיקה במסגרת ת"י 2221 נלקחים מרכבי הפינוי שאספו את הפסולת מתחומי הרשות המקומית ופרקו פסולת זו באתר שבו מבוצעת הבדיקה.
7. לעומת זאת נוהל בדיקות הרכב הפסולת מיועד לביצוע במערך הפרדה ומיון של פסולת מעורבת לאחר השלמת תהליך ההפרדה והמיון של מרכיבי הפסולת המיועדים למחזור.
8. תהליך בחירת המדגם לביצוע בדיקת הרכב הפסולת על פי נוהל זה מבוצע בסוף קו המיון, דהיינו לאחר שהפסולת העירונית שמקורה בתחומי הרשות, עברה תהליכי מיון והפרדה של חומרים לצרכי מחזור.
9. ת"י 2221 אינו מיועד לקבוע את הרכב האשפה שעברה תהליך טיפול במתקן מיון והפרדה.
10. עם זאת האופן שבו החברה ישמה והתאימה את הוראות התקן לצורך ביצוע בדיקות בסוף קו המיון, נראה למומחה סביר ומאפשר להסתמך על תוצאות הבדיקה לצורך קביעת אחוז הפסולת האורגנית הרקבובית והרכב שאריות המיון בסוף קו המיון.

עוד טוען המומחה כי סקר הרכב הפסולת מתייחס לפסולת ביתית.

רכבי פינוי הפסולת המגיעים לתחנת המעבר בעפולה מכילים פסולת שאינה רק ממקור ביתי.

עוד טוען המומחה כי סקר הפסולת קובע את הרכב הפסולת על בסיס בדיקת דגימות מכלל כמות הפסולת שנאספה במקור.

1. תוצאות סקר הפסולת אינן תואמות ואינן מתייחסות להרכב שאריות המיון במתקן מיון והפרדה של פסולת מעורבת.
2. טענת המשרד להגנת הסביבה כי לא יתכן שמתחנת המעבר יצאה למעלה מ- 40% פסולת אורגנית יכולה להיות נכונה ביחס לפסולת שלא עברה תהליך מיון.

אולם טענה זו שגויה ביחס לפסולת שכן עברה תהליך מיון.

1. העד מוסיף וטוען כי החומרים היבשים הנשלפים בתהליך המיון וההפרדה במתקן בעפולה לצרכי מחזור כגון פלסטיק, נייר, קרטון מכילים כמות מסוימת של פסולת אורגנית רקבובית, שלא ניתן לקבוע את כמותה האבסולוטית.
2. החומר האורגני הרקבובי הנשלף בתחילת הליך המיון ונשלח למפעל הקומפוסטציה בטובלן מכיל כמות מסוימת של חומרים יבשים שלא ניתן לקבוע את שיעורם ומשקלם באופן אבסולוטי.
3. היות שתהליך ההפרדה שנעשה בתחנת המעבר אינו מאפשר הפרדה של 100% בין הפסולת האורגנית לפסולת היבשה, כל טון פסולת אורגנית שיוצאת מתחנת המעבר אינה מכילה 100% פסולת אורגנית אלא כוללת בהכרח כמות מסוימת של פסולת יבשה שלא ניתן להפרידה.
4. המומחה מדגיש כי העובדה שהפסולת האורגנית שיוצאת מתחנת המעבר מכילה גם כמות מסוימת של פסולת יבשה אינה מלמדת שאחוז החומר האורגני שבפסולת המסווגת כשאריות מיון עולה על 5%.
5. מכאן מוצא המומחה כי ניתן להסתמך על התקן לבדיקת אחוז הרכב הפסולת האורגנית הקיים במדגם של כמות פסולת מסוימת, אך אי אפשר להסיק מכמות הפסולת האורגנית שיוצאת מתחנת המעבר מסקנה כלשהי לגבי אחוז הפסולת האורגנית שמצויה בפסולת מסוג שאריות מיון.
6. בחוות דעת נוספת התייחס לבדיקות שנערכו ע"י חברת הבקרה והגיע למסקנה כי הבדיקה הבודדת שנערכה בתאריך 20.8.08 ,אינה יכולה להוות בסיס לכל מסקנה שכן אינה עומדת בתנאי בסיסי של התקן ומכל מקום גם אם נשלב את תוצאות הבדיקה מיום 20.8.08 שבה נמצא כי אחוז הפסולת האורגנית מהווה 14.06%, ביחד עם תוצאות חמשת הבדיקות המפורטות בטבלה נמצא שהאחוז הממוצע של פסולת אורגנית בששת הבדיקות הוא 3%.
7. המדובר בפסולת שיש לסווגה כשאריות מיון פסולת ולא כפסולת מעורבת כפי שנקבע בדוח הביקורת.

מומחה נוסף שחוות דעתו הוגשה מטעם המערערת היה פרופ' קמיל פוקס.

1. פרופ' פוקס סבור כי שיטת הדגימה של הבודקים וחישוב אחוז פסולת וכתוצאה מכך חישוב תוספת היטל הטמנה, אינם תואמים את האמור בתקן הישראלי 2221.
2. התקן מציין שמכל תכולת משאית יש לקחת מדגם אחד של כ- 100 ק"ג שייצג את התכולה.

מכל משאית ניתן לבחור רק דגימה אחת.

1. אם בדיקה נלקחת כראוי, רמת הדיוק המושגת מאותה בדיקה נופלת רק במעט מזו המושגת מבדיקת 10 דגימות מאותה המשאית.

המדגם שנערך הוא בגודל 10 תצפיות אשר הינו קטן ואינו מייצג את האוכלוסייה.

1. מוסיף המומחה ומציין, כי התקן קובע כי המשאיות הנדגמות, יבחרו בתהליך אקראי במשך תקופה של שבוע אחד או קרוב לכך, כך שייצגו את תכולת כלל המשאיות כפי שיוסכם בין הצדדים.

תקופה שבועית מוגדרת בין 5-7 ימים.

1. הדגימה שבחודשים מאי – יוני עם דילוגים של בין יומיים לארבעה ימים בין תאריך בדיקה אחד למשנהו תואמת בקווים כלליים את הוראות התקן.

לעומת זאת בדיקה נוספת בהפרש של חודשיים אינה יכולה להיחשב כשייכת לאותו מדגם.

1. דו"ח הביקורת מציין שמכל הדגימות שנלקחו בחודשים מאי – יוני 2008 ממוצע התכולה של פסולת המזון היה 0.85% ושבאף אחת מהבדיקות השיעור לא עלה על 5% ,דהיינו כולן מתאימות לסיווג כשאריות מיון.
2. בבדיקה הבודדת מתאריך 20.8.08 אחוז פסולת המזון היה 14.06% ולכן הדו"ח טוען כי יש לסווג את התכולה של המשאית כפסולת מעורבת ולא שאריות מיון, כפי שנרשמה באתר.

על סמך ממצא זה הדו"ח סיווג 16.32% מהכמויות שדווחו על ידי האתר בשנים 2007 ו- 2008 כשאריות מיון, כפסולת מעורבת.

1. טוען המומחה כי סיווג זה אינו תואם את הוראות התקן שכן התקן קובע כי אחוז של כל אחד ממרכיבי הפסולת ייחשב כממוצע האחוזים על פי כל הבדיקות שבמדגם.
2. במקרה הנדון הממוצע של אחוז פסולת המזון על פני 10 הבדיקות מ- 11 משאיות בחודשים מאי יוני הוא 0.92%.
3. גם אם מוסיפים למדגם את הבדיקה מחודש אוגוסט הממוצע של אחוז פסולת המזון על פני כל הבדיקות הוא 2.12% שהוא ערך נמוך במידה ניכרת מהערך הקריטי של 5%.

ראיות המשיבה

1. מטעם המשיבה הוגש תצהיר החשב מר אלון שלזינגר.
2. העד מציין בתצהירו כי מדיווחי ותשלומי היטל ההטמנה של אתר טובלן לשנת 2007, כמות הפסולת המעורבת המוטמנת באתר ירדה מאד ובמקביל עלתה באופן משמעותי פסולת שאריות המיון שהוטמנה באתר.
3. כתוצאה מהשינוי בסוגי הפסולת המוטמנים בדיווחי האתר, תשלומי היטל ההטמנה ירדו במהלך שנת 2007 באופן בולט.
4. עם זאת בתקופה זו לא נפתחו מתקנים חדשים למיון או למחזור פסולת שיכלו לספק הסבר לשינוי בכמויות של סוגי הפסולת המוטמנים באתר.
5. לאור זאת משמצא החשב כי יש יסוד סביר להניח כי דיווחי המערערת מצביעים על חריגות ואי התאמות פעל על פי הנהלים שנקבעו לעניין היטל הטמנה ולביקורות עומק, בדק את הנתונים והחליט על עריכת ביקורת עומק באתר טובלן.
6. הביקורת החלה בחודש מרץ 2008 על פי הנחייתו.
7. העד מציין כי הנחה את חברת הבקרה כיצד לערוך את הביקורת, ליווה את הביקורת והנחה את חברת הביקורת כיצד להתאים את הביקורת לממצאים וגם לאי שיתוף הפעולה של המערערת.
8. החשב מצהיר כי בדו"ח הביקורת נמצאו מספר ממצאים חריגים וחמורים.
9. כחלק מהביקורת נעשתה השוואה בין רישומי אתר טובלן, רישומי תחנות המעבר והדיווחים שהועברו לחשב מאתר הטמנה.
10. נמצא כי הפסולת המגיעה לאתר טובלן מתחנת המעבר בפתח תקוה נרשמת באופן שונה מהרשום בתעודות המשלוח וברישומי התחנה.

החשב מעלה תהיה מדוע לא ננקטו צעדים ע"י המערערת מול תחנת המעבר להסדיר הנושא.

1. לטענת החשב טענת המערערת לפיה רישום הפסולת בכניסה לאתר נעשית על סמך מידע המתקבל מעובדי חברת רמניר העובדים בתחנת המעבר בפתח תקוה ולא על סמך תעודת המשלוח המונפקת ע"י עירית פתח תקוה, אינה מקובלת ועומדת בסתירה להוראות החוק (סעיף 11ה(א), לפיו על מפעיל אתר לסילוק פסולת לנהל לגבי כל רכב מוביל פסולת לאתר פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל גם את סוג הפסולת המובלת ברכב כמות הפסולת לפי משקלה ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
2. במקרה בו מפעיל אתר ההטמנה סבור כי יש רישומים שגויים בתעודות המשלוח שמנפיקה תחנת מעבר, באופן קבוע או חוזר על עצמו, עליו לפנות אל מפעיל תחנת המעבר לבירור העניין ולא לתקן על דעת עצמו את המידע המתקבל מלקוחותיו ללא בדיקה ברורה וללא יידוע הלקוחות.
3. מבדיקת המשיבה עלה כי תעודות המשלוח שהונפקו על ידי עיריית פתח תקוה בתחנת המעבר כללו את כל סוגי הפסולת למעט פסולת מעורבת.
4. במקרים בהם נשלחה פסולת מעורבת מתחנת המעבר נרשם בתעודת המשלוח בסוג הפסולת "טובלן".
5. הממצאים בנוגע לפסולת שמקורה בתחנת המעבר בפתח תקוה היוו חלק מהחלטת החשב לקביעת תוספת תשלום היטל הטמנה ואפשרו לו לקבוע כי הפסולת שהועברה מתחנת המעבר בפתח תקוה והוטמנה באתר טובלן כשאריות מיון, היא למעשה פסולת מעורבת ומשכך נדרש להשלים את תשלום היטל ההטמנה בהתאם.
6. באשר לפסולת שהתקבלה מתחנת המעבר בעפולה, בחינת נתוני הרישומים מראה כי כמות החומר האורגני הרקבובי שהועבר להטמנה בחודש מרץ 2008, גדולה מכמות פסולת שאריות המיון ומסתכמת ב – 55% מכלל הפסולת שהוצאה מהתחנה בחודש זה.
7. מכיוון שאחוז החומר האורגני הקיים בפסולת בישראל הוא 40% לא ברור כיצד הגיעה התחנה להפרדה של יותר חומר אורגני מהמצוי בפסולת.
8. הדבר מצביע, לטענת החשב על כך שהפסולת הכילה כמות גדולה של חומר שאינו אורגני רקבובי המהווה לכלוך בתהליך הקומפוסטציה ולכאורה מביא לייצור תוצר שאינו בר שיווק ואינו כלכלי.
9. בנוסף, כמות החומר האורגני מהפסולת שמקורה בעפולה הלכה וגדלה עם העברתה לאתר טובלן ל – 55.7% ועם הדיווח לחשב ל – 58.9% .
10. לטענת החשב, הנתונים אינם אמינים ואינם אפשריים הן מבחינת הרכב הפסולת בישראל והן מבחינת הליך המיון הקיים.
11. מצהיר החשב כי על פי נתוני הדיווחים, קיימת אמינות נמוכה של הדיווחים וסך הכמויות המדווחות מתחנת המעבר ומאתר ההטמנה אינן תואמות.

ברור כי נתונים אלו אינם יכולים לשקף את המציאות ומדובר בנתונים שגויים.

1. בתאריך 30.6.09 שלח מר משה ברגר הודעה לחשבות המשרד להגנת הסביבה בעניין תשלום היטל הטמנה בגין פסולת שמקורה בתחנת המעבר בעפולה ביחד עם תשלום בסך 382,069 ₪ בגין פסולת מעורבת אשר דווחה כשאריות מיון, כתוספת על תשלום היטל הטמנה ששולם בשנת 2009.
2. במכתב פירט מר ברגר כי בביקורת פנימית שערכה החברה נמצא כי אין התאמה בסיווג הפסולת שנשלחה להטמנה מתחנת המעבר עפולה במהלך שנת 2009 לבין סוג הפסולת האמיתי שהוטמן באתר טובלן.

מדובר בכל הפסולת שעליה דיווח אתר טובלן לחשב המשרד בשנת 2009 כפסולת שאריות מיון עד למועד המכתב.

1. מכך מסיק החשב כי הביקורת הפנימית שנעשתה ע"י המערערת עצמה הצביעה על אותם ליקויים אשר נמצאו בדו"ח הביקורת ובגינם דרש כחשב המשרד תשלום היטל הטמנה.
2. באשר לבדיקת פסולת שאריות מיון, מבדיקה שנערכה בחודש מרץ 2008 עולה כי על פי רישומי האתר, בכל ימי החודש, פרט לימי שבת הגיעו שאריות עם פסולת שאריות מיון לאתר במהלך כל שעות היום.
3. לעומת זאת במועדים בהם הגיעה חברת הבקרה לבצע בדיקות פתע באתר לא הגיעו כלל משאיות עם תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון.
4. עם עזיבתם של הדוגמים את האתר נמצאו ברישומי האתר כניסות של משאיות הנושאות תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון.
5. נתונים אלו מצביעים לדעת החשב על חוסר שיתוף פעולה מטעם המערערת ועל ניסיון להסתיר מידע ואולי אף על דברים חמורים מכך.
6. עוד נמצא כי בימים בהם הודיעו הדוגמים לאתר מבעוד מועד על כוונתם לערוך דגימות פסולת באתר, הגיעו משאיות עם תעודת משלוח של פסולת שאריות מיון ונמצא כי כמויות החומר האורגני הרקבובי תואמות את התקן בחמישה ימים.
7. אולם בשלושה מתוך חמשת ימי הבדיקה נמצאו אחוזי חומר אורגני רקבובי נמוכים מאד (0.41% - 0.0%) המעלים ספקות לגבי היותה של הפסולת , פסולת שאריות מיון.
8. בתהליך טוב של מיון והפרדה של החומר האורגני הרקבובי ניתן להפריד כ – 37% ממשקל הפסולת.

הפרדה לרמה של 0% חומר אורגני בפסולת ממוינת אינה אפשרית במתקני המיון.

1. על מנת להשלים את הבדיקה ערכו הדוגמים לבקשת החשב בדיקות נוספות ללא תיאום מראש.
2. במקרה זה נמצא כי אחוז החומר האורגני הרקבובי היה גבוה מהקבוע בחוק לפסולת שאריות מיון והדברים מדברים בעד עצמם.
3. מוסיף וטוען החשב כי בניגוד לטענת המערערת, חישוב היטל ההטמנה לא התבסס על תוצאות בדיקה אחת בלבד אלא על ממוצע בדיקות.
4. בדיקת הדוגמים בחודש אוגוסט מהווה כ – 16% מכלל הבדיקות שנערכו בחודשים מאי יוני ואוגוסט 2008. כל הבדיקות בוצעו על פי תקן 2221.
5. אילו חישב את גובה ההיטל לפי משאית אחת כטענת המערערת אזי כל שאריות המיון אשר נכנסו לאתר היו מחושבות כחייבות היטל הטמנה, כפסולת מעורבת, דבר אשר היה מעלה באופן משמעותי את סכום היטל ההטמנה.
6. בנוסף לו היה פוסל את המשאיות בהן אחוז החומר האורגני היה קרוב לאפס , מצב שאינו אפשרי, גם אז התוצאה הייתה מחמירה יותר מבחינת חישוב ההיטל.
7. יוצא אפוא לדעת החשב כי בערכו את חישוב תוספת היטל ההטמנה , הקל עם המערערת בסכום שקבע.
8. החשב חוזר ומדגיש את אי שיתוף הפעולה במהלך הביקורת אשר אף הוא מעלה ספק באשר להתאמתה של הפסולת להגדרת שאריות מיון ומצביע על ניסיון להסתיר מידע.
9. בנושא פסולת אורגנית ואתר הקומפוסט הצמוד, טוען החשב כי אתר הקומפוסט של דודי ריינר, אליו טענה המערערת כי העבירה פסולת, קולט פסולת בוצה וגזם לצורך הכנת קומפוסט חקלאי.

לצורך קליטת פסולת ביתית עליו לקבל אישור מיוחד בהתאם לתנאי רישיון העסק.

1. לאתר הקומפוסט לא הועברה בשנים 2007 עד יולי 2008 פסולת ביתית.

הפסולת שהייתה באתר הקומפוסט עברה במהלך התקופה המדוברת ניפוי ופינוי ונשארה על חלק קטן מתוך האתר, 5-6 דונם.

1. גם בשטח הנטען ע"י המערערת 12 דונם לא ניתן להכניס כמות בסדר הגודל הנטען ע"י המערערת.
2. גם כאן, טוען החשב התברר לו כי הדיווח שנשלח ע"י המערערת, לפיו בשטח של 12 דונם, יצרו מידי חודש למעלה מ – 8,000 טון קומפוסט אינו אמין ואינו אפשרי אם מדובר בקומפוסט המיועד לשימוש חקלאי.
3. על פי סעיף 5.10 לנוהל החשב, באם קיים הפרש בין כמויות הפסולת שנקלטו באתר לבין כמויות הפסולת שהוטמנו יש לפרט בדו"ח את הסיבות להפרש ולשמור את המסמכים המפרטים ומוכיחים את אופן הטיפול בפסולת שנקלטה ולא הוטמנה.
4. המערערת לא הציגה מסמכים המוכיחים כי הפסולת יצאה מאתר ההטמנה והועברה לאתר הקומפוסט ולכן הפסולת נחשבת כפסולת מוטמנת ויש לשלם בגינה היטל הטמנה כפסולת מעורבת.
5. בנוסף על פי תנאי רישיון עסק של אתרי קומפוסט, חלה חובה על מפעיל אתר קומפוסט לשקול כל פסולת הנכנסת לאחר ולרשום את מקורה.
6. חלה חובת הצבת משקל בכניסה והיציאה מהאתר וחלה חובת שקילה רישום בכניסה וביציאה של על משאית.
7. על כל הפרש בין הכמויות הנכנסות ליוצאות נדרש הסבר המגובה באסמכתאות.

במקרה הנדון לא הוצגו תעודות שקילה מאתר הקומפוסט ולא הוצגה שקילה של משאיות היוצאות מהאתר ולכן יש להתייחס לטענת החשב אל הפסולת כאל פסולת מעורבת שהוטמנה באתר טובלן ולדרש בגינה תשלום היטל הטמנה בהתאם.

1. על מפעיל אתר הקומפוסט חלה חובת שקילת החומר היוצא מהאתר ולכן לא ברורה טענת המערערת כי החומר נמכר על פי נפח ולא על פי משקל.
2. גם על פי הטבלה שצורפה לתגובת המערערת לדו"ח הביקורת המפרטת את כמות החומר האורגני הנכנס לעומת מכירת קומפוסט, מראה אף היא כי ישנם פערים גדולים מאד בין הכמות הנקלטת באתר לכמות הנמכרת.
3. על פי סיכום פגישה מיום 29.6.03 אשר נכתב ע"י מרכזת רישוי עסקים המחוז מרכז, נדרש מפעיל האתר להתקין מאזני גשר בכניסה לאתר ולהפעילו 24 שעות ביממה.

אין לקבל טענת המערערת כי ניתן אישור שקילה מחוץ לאתר הקומפוסט מעבר למועד זה.

1. באשר לכמות הפסולת האורגנית מתחנת המעבר עפולה – מטענת המערערת בשימוע עולה כי אמור להתקבל מהכמות המטופלת על ידה 4,000 טון חומר אורגני בחודש.
2. על פי דיווחי האתר הכמות גדולה בהרבה ואינה סבירה.

על כן מצא החשב כי נתוני הדיווח אינם אמינים גם בנושא זה.

1. בשימוע ביקש החשב כי יועברו אליו רישומי התחנה לעניין הזנת הפסולת בקו המיון, פירוט מס' העובדים בקו במשמרות השונות לפני הגידול בהיקפי יצור שאריות מיון טרם כניסת ההיטל ואחריו, אך בתגובה נמסר כי הנתונים לא נשמרו ולא ניתן להעבירם לביקורת.
2. משלא קיים באתר ההטמנה רישום של המשאיות וסוגי פסולת הנכנסות והיוצאות מאתר הקומפוסט, הסמוך לא ניתן לאמת כי פסולת שאריות המיון שלטענת המערערת הגיעו מאתר הקומפוסט הסמוך, אכן מקורה בפסולת שהועברה, אם אכן הועברה מאתר ההטמנה אל אתר הקומפוסט.
3. על פי הנתונים שהוצגו נראה כי המדובר בפסולת שהוטמנה ויש לשלם בגינה היטל הטמנה.
4. בנוסף הפרש במשקל משאית עד 400-450 ק"ג (בגין דלק ומשקל נהג) הינו מקובל בין משקל המשאית ביציאה מתחנת המעבר ובכניסה לאתר.
5. כל סטייה מעבר לכך נחשבת כרישום לא נכון ויש להוסיף היטל הטמנה בגין ההפרש בהתאם לסוג הפסולת במשאית.
6. עד נוסף מטעם המשיבה היה רו"ח שי מדינה, שותף בחברת הבקרה פאהן קנה ניהול בקרה בע"מ אשר ערכה את הביקורת לאחר שזכתה במכרז.
7. העד תיאר את תהליך עבודת הביקורת לרבות ביצוע ביקורות פתע ולקיחת דגימות ע"י החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ.

ממצאיו תוארו כבר בעדותו של החשב ועל כן לא אחזור עליהם.

1. העד הבהיר כי הביקורת שערכה חברת הבקרה אינה נשענת על חישובים סטטיסטיים אלא על עובדות ועל כן חוות דעתו של פרופ' פוקס אינה רלוונטית.
2. מר דוד ריינר בעל אתר קומפוסט אור, העיד כי האתר מצוי בצמוד למטמנת טובלן ובמשך מס' שנים הושכר במלואו (48 דונם) למערערת, עד שזו החליטה שלא לחדש ההסכם בחודש מרץ 2007.
3. עם זאת המשיכה המערערת לעשות שימוש ב- 5-6 דונם בתוך האתר ומעט מאד אשפה ביתית התווספה לשטח זה על החומר שהיה שם והכמות לא תועדה.
4. מאז חודש יוני 2008 השכיר למערערת שטח של 12 דונם כאשר השטח הקודם פונה ומאז חודש יולי 2008 נשקלו המשאיות שהכניסו לאתר אשפה ביתית אורגנית לאחר הפרדה בתחנות המעבר וקיים על כך תיעוד.
5. האשפה שהובאה לשטח זה טופלה למראית עין, כפי שיש לטפל בהליכי יצור קומפוסט כולל ניפוי ופינוי.
6. עוד הוגש תצהירה של הגב' טל שוחט, אחראית היטל הטמנה במשרד להגנת הסביבה.

המערערת ויתרה על חקירתה הנגדית.

1. הגב' שוחט מציינת כי בעקבות מכתבו של מר ברגר מיום 30.6.09 לפיו בביקורת פנימית שנערכה ע"י החברה נמצא כי אין התאמה סיווג הפסולת שנשלחה להטמנה בשנת 2009 לבין סוג הפסולת האמיתי שהוטמן באתר טובלן ובעקבות ביקורת שערך המשרד בסיוע חברת הבקרה באתר הטמנה אחר – חגל אשר אף הוא קולט פסולת מתחנת המעבר עפולה, עלה כי באותה תקופה בדיוק באתר חגל הוטמנו כמויות גדולות של שאריות מיון שמקורן בתחנת עפולה על כן דרש המשרד להגנת הסביבה תשלום היטל על פי מכתבו של מר ברגר.
2. מר ברגר ענה כי אין זה רלוונטי שכן כל מה שהוטמן בחגל היה שאריות מיון.
3. בעקבות תשובתו זו הועברה למר ברגר דרישה למידע.
4. ביום 15.3.11 ענה בר ברגר כי במכתבו מיום 30.6.09 לא נכתב כי הפסולת שהוטמנה באתר טובלן היא זו שסווגה בטעות כשאריות מיון וכי אי ההתאמה התייחס לסך הכמות שיצאה מעפולה עם סיווג מוטעה.
5. עוד לדבריו שיוך החיוב בגין ההפרש של 12,886 טון לאתר ההטמנה טובלן נעשה לשם הנוחות של אופן התשלום באמצעות חברה קשורה בלבד וכאמור לעיל מדובר בכל הפסולת שעליה דיווח אתר טובלן לחשב בשנת 2009 כפסולת שאריות מיון עד למכתב.
6. הגב' שוחט סבורה כי דוגמא זו ממחישה את דרך התנהלותה של המערערת.
7. הגב' נעמה אשור בן ארי הינה ראש תחום מחזור והשבה במשרד להגנת הסביבה .
8. העדה מציינת כי כמויות הפסולת הגדולות עליהן דווחו מפעילי האתר טובלן כמועברות לאתר הקומפוסט מחזקות את הטענה כי התמריץ העיקרי הוא הקטנת תשלומי היטל ההטמנה על ידי יצירת אוגר תפעולי גדול מאד של פסולת העוברת תהליך קומפוסטציה כביכול.
9. בשטח הקטן בו הוערמה פסולת לצורך קומפוסטציה, קשה מאד לבצע תהליך יעיל של קומפוסטציה.
10. על פי הניסיון שנצבר במשרד לגבי קומפוסטציה מפסולת מעורבת שמוינה בתחנת המעבר, הליך ניפוי נוסף של הפסולת המתבצע באתר הקומפוסט יביא לשאריות מיון נוספות בשיעור של 15%.
11. בנוסף אידוי של חומר אורגני נקי יכול להגיע אף ל – 50% ממשקלו. מתוך הפסולת הנכנסת יימכר קומפוסט בשיעור של כ – 30% מהכמות הנכנסת.
12. הנתונים המוצגים בתצהיר שריף תחאוך הינם שונים לחלוטין ומצביעים על כך שהליך הקומפוסטציה לא נעשה כמקובל ולצורך קבלת מוצר איכותי הניתן לשיווק.
13. הליך קומפוסטציה מפסולת מעורבת שמוינה בתחנת המעבר, יכול להתבצע ברמה טובה לכמות של כ – 2000-3000 טון במשך שנה ,כלומר כ – 160 – 250 טון לדונם לחודש.
14. על פי הכמויות שנמסרו מאתר טובלן מדובר על יצור של כ – 600 טון לדונם בממוצע.
15. נתון זה מצביע כל כך שאיכות החומר שייווצר בתהליך זה יהיה ירוד ביותר וסביר שלא ימצא שווקים כקומפוסט.
16. ערימות פסולת גדולות בשטח קטן עלולות לאבד את היכולת ליצירת קומפוסט.

הליך הקומפוסטציה דורש אוורור ותנאים בהם מתפרקת הפסולת בנוכחות חמצן.

1. בערימות גדולות שלא ניתן להפוך באופן מלא וליצור תנאים אירוביים, נוצרים תנאים אנארוביים ולא תנאים הנדרשים לתהליך קומפוסטציה יעיל.
2. מר גולוב בחוות דעת נוספת התייחס לחות דעת מר גיל ומציין כי בבדיקת הפתע שנערכה ע"י הבודקים היה צורך בהתערבות המשטרה הירוקה בכדי לבצע הבדיקה ומכך הינו מסיק כי היה למערערת אינטרס להסתיר המצב.
3. בישיבת יום 24.4.12 הוסכם כי יש להפחית סך 112,868 ₪ מההיטל אשר נדרש בגין חמש המשאיות.
4. לאחר שהוגשו נספחי דו"ח הביקורת 1-5, אפשרתי למערערת לבקשתה, הגשת תצהיר משלים.
5. בתצהירו מתייחס מר ברגר לממצאים ומנתח אותם תוך שהוא סובר כי עיון במסמכים מצביע על כך כי החישובים עליהם מבוסס דו"ח הביקורת שגויים, בעיקר משום שהינם מסתמכים על חודש מרץ 2008 בלבד.
6. עם זאת מר ברגר מודה כי הייתה טעות בין כמות הפסולת המעורבת שנרשמה באתר לבין הדיווח לחשב.
7. מר ברגר מודה כי בחודש זה דיווחה המערערת לחשב כי לא הוטמנה כלל פסולת מעורבת לעומת זאת על פי רישומי האתר הוטמנה כמות של 248.18 טון פסולת מעורבת.
8. מר ברגר אינו יודע להסביר התקלה, אולם מבדיקתו רק בחודש מרץ הייתה תקלה שכזו ולא ניתן להסיק ממנה מסקנות לגבי כל יתר החודשים בשנה בהם לא היה כל הבדל בין כמות הפסולת המעורבת שדווחה למשרד לבין כמות הפסולת המעורבת שנרשמה כפסולת שהוטמנה באתר.
9. עוד הינו טוען כי החל מחודש אפריל 2008 לא הייתה פסולת שהגיעה מתחנת רמניר וסווגה באתר ההטמנה כשאריות מיון.
10. לפיכך את התוספת בגין הפער שנמצא בחודש מרץ 2008 ניתן להוסיף לכל היותר רק לתקופה שעד אפריל 2008 (9 חודשים) ולא יותר, במיוחד כאשר לא נמצאו ממצאים ביתר החודשים ו/או פערים המצדיקים תוספת של 22% לכמות הפסולת.

דיון

1. במועד הגשת הערעור, הסמכות לדון בערעור על החלטת החשב הייתה מסורה לבית משפט השלום. בית המשפט קבע כי ההליך יתנהל על דרך של דיון אזרחי לרבות הגשת ראיות .
2. עם זאת מאחר ועסקינן בבחינת דרך התנהלות מנהלית, הרי שיש לבחון התנהלות החשב במשקפיים מנהליות. חיזוק לכך נמצא בתיקון החוק במהלך בירור ההליך שפני , כך שהסמכות לדון בערעור על החלטת החשב הועברה לבית משפט לעניינים מנהליים.
3. בהתאם לחוק על החשב להראות כי היו לו טעמים סבירים להניח כי הדיווח שמסרה המערערת אינו נכון ואז רשאי החשב לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל המערערת לשלם.
4. אקדים ואומר כבר עתה, כי ממסכת הראיות שהובאה בפני הנני קובעת, כי היו לחשב טעמים סבירים ואף למעלה מסבירים בקבעו כי יש להטיל על המערערת תשלום של היטל הטמנה נוסף כפי שקבע ובשיעור שקבע.
5. משהוכח כי לחשב היו טעמים סבירים לקביעתו, עובר הנטל אל המערערת לסתור החזקה ולהוכיח כי הטעמים לא היו סבירים.
6. נטל זה לא הורם.
7. המערערת לא נתנה כל הסבר ו/או תשובה עניינית לממצאי החשב ודו"ח הביקורת, כמפורט בדרישת החשב לתשלום תוספת היטל הטמנה.
8. מראיות הצדדים, לרבות ראיות המערערת עלה כי המערערת לא נהגה בהתאם לחוק, נמצאו אי סדרים, דיווחים שאינם נכונים וחיזוק לכך נמצא בניסיונותיה של המערערת לסכל את תהליך הביקורת בדרכים שונות.

"חזקת התקינות המנהלית קובעת שברגיל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. חזקה זו היא פרגמטית רשויות המנהל אינן יכולות ואינן צריכות כעניין שבשגרה להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח כל פעם ומהתחלה כי החלטות שהתקבלו בהן ומשמשות בסיס לפעולותיהן אכן התקבלו כדין...במקביל זוהי חזקה הניתנת לסתירה על מנת שלא להעמיד את האזרח בפני חומה ביורוקרטית בצורה ולא ניתנת להבקעה. על האזרח המבקש לסתר את החזקה "לסדוק" בהנחת התקינות על ידי כך שיצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות... במהלך השנים גובשו אמות מידה הנובעות אף הן מניסיון החיים באשר לאופן הפעלתה של החזקה והדרכים לסתירתה...ראשית הראיה שעל האזרח להביא כדי לסתור את חזקת התקינות צריכה להיות בהלימה לעניין העומד על הפרק" (עע"מ 4072/11 עירית בת ים נ. ירדנה לוי עמ' 12-13 (פורסם בנבו ביום 6.11.12).

1. על מי שמבקש לסתור, מוטל הנטל לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת ע"י עובדות, (רע"פ 1088/86 מחמוד נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי פ"ד מד ,(2) 417, 419 .
2. הפעלת סמכות מנהלית מצריכה בראש וראשונה קיומה של תשתית עובדתית עליה מבססת הרשות המנהלית את שיקול דעתה בבואה לקבל החלטה.

"החלטה מנהלית המצריכה הפעלת שיקול דעת מתבססת דרך כלל על ראיות מנהליות הפורשות את התשתית העובדתית הנדרשת ...ההחלטה המנהלית עומדת לביקורת שיפוטית, בין היתר מבחינת סבירותה וסבירות זו נבחנת בין השאר על פי השאלה האם התשתית העובדתית עליה נסמכת ההחלטה בנויה על ראיות מנהליות המספקות בנסיבות העניין בסיס סביר לאותה החלטה. קביעת העובדות לצורך קבלת החלטת הרשות מנהלית נתון לרשות עצמה והיא זו שעליה לקיים את הליך בירור העובדות וקביעתן."(רע"ב 426/06 נאסר חווא נ. שירות בתי הסוהר עמ' 7-8 (פורסם בנבו בתאריך 12.3.06 ).

1. בית המשפט יתערב בהחלטה מנהלית רק במקרים בהם חוסר הסבירות הינו בולט וצורם ובכל מקרה לא ימיר בית המשפט את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו.

"ימנע בית המשפט משים עצמו תחת הרשות המנהלית ומהורות לה כיצד עליה ליישם סמכותה. בית המשפט אינו נדרש לבצע את שיקול הדעת במקום הרשות אין לו את הכלים – אין זה מתפקידו- לקבוע מהו ההסדר הנכון והראוי ביותר בענין מנהלי – מקצועי"(בג"צ 82/02 צבי קפלן ואח' נ. מד"י פ"ד נח(5), 901 ).

ומן הכלל אל הפרט:

1. המערערת טוענת כי היטל הטמנה הינו היטל בעבור הטמנת פסולת שהוטמנה באתר ובשל פעולה אחרת בפסולת שאינה הטמנה ,אין להטיל היטל ואין להשתמש בו כאמצעי אכיפה. המערערת טוענת כי לא ניתן לחייבה בהיטל הטמנה בגין פעולות שאינן הטמנת פסולת.
2. אין לקבל טענה זו.
3. ההיטל הנוסף שהוטל מורכב מתשלום עבור פסולת שדווחה כפסולת שאינה פסולת מעורבת על מנת להימנע מתשלום היטל כדין, בגין פסולת מעורבת שהוטמנה ולא דווחה, או פסולת מעורבת אשר דיווחה כפסולת אורגנית ובפועל הוטמנה או שבערמה הוערמה כחלק מ"תהליך" יצור קומפוסט ולא הוטמנה בפועל על מנת להימנע מתשלום כדין.
4. אין מדובר בקנס אלא בתוספת היטל שהוחסר (עמ' 69 לעדות החשב).
5. עוד טוענת המערערת, כי אין לחשב סמכות לחייבה בהיטל הטמנה נוסף בגין תקופה של 18 חודשים כאשר נמצאו ממצאים לגבי חודש מרץ 2008 בלבד, או בדיקות שנערכו בחודשים מאי, יוני ואוגוסט 2008 .
6. אין לקבל טענת המערערת.
7. החלטת החשב לבצע ביקורת התקבלה לאור חשדות קשים ומבוססים שהתעוררו לאור דיווחי המערערת. החשב לא מיהר להסיק מסקנות אלא המתין פרק זמן של 8 חודשים עד שהתקבלה החלטתו.

בין החודשים יולי – דצמבר 2007 השתנתה באופן דרמטי תמונת דיווחי סוג הפסולת אשר התקבלו מהאתר.

כמות הפסולת המעורבת אשר דיווח שהוטמנה ירדה פלאים ובאופן דרמטי – פחות מחצי וכמעט כל הפסולת הפכה לפסולת שאריות מיון או אורגנית. ניתן לראות את הדברים בבירור מן הטבלה המצויה בתצהיר החשב.

בתקופה זו לא נפתחו מתקנים חדשים למיון או למחזור פסולת אשר יכלו לספק הסבר הגיוני לשינוי בכמויות של סוגי הפסולת.

המערערת לא הוכיחה כי מיינה יותר אשפה בשנת 2007.

ניתנה למערערת, אשר הינה גם המפעילה של תחנות המעבר, הזדמנות להציג שינוי בדפוס ההתנהלות בתחנות המיון באופן אשר יצדיק שינוי בהרכב הפסולת.

נתונים אלו לא סופקו ע"י המערערת על אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן, לא בפני החשב במהלך השימוע ולאחריו ואף לא במסגרת ראיותיה של המערערת בהליך זה.

המערערת התעלמה מדרישה זו כליל ונראה כי לא בכדי.

בידי המערערת לא היה כל הסבר לירידה הדרמטית בדיווחיה בדבר כמות הפסולת המעורבת שהוטמנה אל מול העלייה בכמות פסולת מסוג שאריות מיון ופסולת אורגנית.

1. אי הבאת נתונים אלו כראיה פועלת לחובתה של המערערת ויש לקבוע כי אילו היו מוגשים ע"י המערערת היו פועלים לחובתה.
2. על פי דיווחי המערערת ממועד תחילתו של היטל ההטמנה ירדה פלאים כמות הפסולת המעורבת המדווחת ועלו כמויות פסולת מסוג שאריות מיון ואורגנית.
3. הנתונים אשר נמסרו ע"י המערערת היו בלתי סבירים והביאו את החשב להחלטה נכונה בדבר הצורך בעריכת ביקורת. החשב קיבל החלטה זו לאחר פרק זמן של 8 חודשים בהם הלכו הדיווחים בגין פסולת מעורבת ופחתו.
4. בתקופה זו לא נפתחו מתקנים חדשים למיון או למחזור פסולת שיכלו לספק הסבר הגיוני לשינוי הקיצוני בכמות הפסולת. היטל הטמנה בגין פסולת מעורבת הינו גבוה יותר ועל כן היה למערערת אינטרס לדווח על פסולת מסוג שאריות מיון או אורגנית.
5. במהלך השימוע ניתנה הזדמנות למערערת אשר הינה המפעילה של תחנות המעבר עפולה ופתח תקוה להציג שינוי דפוסי המיון בתחנות המיון באופן שיצדיק שינוי בהרכב הפסולת המדווחת אולם נתונים אלו לא הועברו למשיבה וגם לא הוגשו כראיה מטעם המערערת.
6. לא יתכן כי ביום בהיר אחד הגיעה המערערת ליכולת הפרדת הפסולת באופן שהפכה לשאריות מיון ללא הגדלת כח אדם, הוצאות, שעות עבודה תוספת משמרות ובאופן תמוה מהפך זה התרחש דווקא עם הטלת היטל ההטמנה.
7. חיזוק להתנהלות הלקויה של המערערת לאורך כל התקופה, המהווה למעשה הודאת בעל דין, הינה מכתבו של מר ברגר מתאריך 30.6.09.
8. המכתב יוצא פרק זמן קצר לאחר דרישת החשב, כאשר לפתע עורכת המערערת בדיקה פנימית יזומה ומגלה ליקויים בסיווג הפסולת מתחילת שנת 2009.
9. מכאן צא ולמד, כי אם נמצאו ע"י המערערת ליקויים מתחילת שנת 2009, חזקה שליקויים אלו היו קיים עוד קודם לכן, לאורך כל התקופה הרלוונטית ולא רק בחודש מרץ 2008 ו"הבדיקה היזומה" נעשתה בעקבות ממצאי החשב.
10. מכאן הנני קובעת כי בדין פעל החשב כאשר ערך את החישוב החל ממועד תחילתו של ההיטל ועד סוף שנת 2008.
11. טענה נוספת שמעלה המערערת הינה כנגד קביעת החשב, לפיה יש להסתמך על רישומי תחנת המעבר באשר לסוג הפסולת ולא רישום המטמנה וזאת בניגוד לסעיף 11ה לחוק.
12. עד המערערת מר חזות הודה כי במהלך עבודתו התגלעו מחלוקות בינו ובין עובדי העיריה באשר לסוג הפסולת.
13. מר חזות מסר כי הוא זה אשר מסר לנהגי המשאיות בע"פ את סוג הפסולת והם אלו אשר התבקשו למסור את הנתון בעת היציאה מתחנת המעבר לצורך קבלת תעודת המשלוח.
14. כאשר התעוררה מחלוקת , שינה לעיתים את סוג הפסולת או הודיע לאתר כי מגיעה משאית עם סוג פסולת השונה מתעודת המשלוח.

ברור כי במצב זה אין להסתמך על הרישום באתר ומדובר בהתנהלות לקויה מצד המערערת.

התנהלות זו הינה אף בניגוד לנוהל החשב.

בהתאם לסעיף 11ה לחוק נקבע כי מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל לגבי רכב מוביל פסולת לאתר הפסולת, הנכנס לאתר, רישום ובין היתר סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת ומקור הפסולת, על פי הרשות בתעודת המשלוח.

טענות המערערת לפיהן הרישום יערך על פי שיקול הדעת של מפעיל האתר דינה להידחות.

סוג הפסולת ומשקלה יירשמו על סמך תעודת המשלוח בלבד.

המערערת לא דיווחה לחשב על שינוי שנערך על ידה ומדובר בהתנהלות שיטתית ולא בתקלה חד פעמית.

על כן בדין קבע החשב כי כל תעודות המשלוח שיצאו מפתח תקוה ועליהן נרשם "טובלן" היו צריכות להתקבל באתר כפסולת מעורבת וכך התייחס אליה דו"ח הביקורת.

1. המערערת מוסיפה וטענת כנגד החיוב בגין פסולת שאריות מיון כפסולת מעורבת ומשיגה על הבדיקות שנערכו אשר אינם תואמות לטעמה את הנדרש על פי תקן 2221.
2. גם טענה זו אין לקבל שכן המערערת היא זו אשר סיכלה עריכת בדיקות, שכן בעת שתואמו בדיקות מראש היה אחוז החומר הרקבובי כה נמוך ובלתי אפשרי ובעת בדיקת הפתע היחידה שהתאפשרה נמצאו ממצאים המצביעים כך שאין מדובר בפסולת מסוג שאריות מיון.
3. בימים בהם הגיעו דוגמים לאתר והודיעו מבעוד מועד על כוונתם להגיע, הגיעו משאיות עם תעודות משלוח של פסולת שאריות מיון ונמצא כי כמות החומר האורגני תואמת לתקן אולם ההתאמה הייתה קיצונית באופן המעלה ספקות כבדים לגבי תכולת המשאיות.
4. בשלושה מתוך חמשת ימי הבדיקה נמצא אחוז אורגני אפסי או כמעט אפסי והפרדה באופן שכזה אינה אפשרית במתקני המיון בארץ. לאור אי סבירות מיעוט הפסולת האורגנית הוחלט לבצע בדיקה נוספת.
5. ד"ר גולוב העיד כי נמנעה אפשרות לביצוע ביקורת פתע ודווקא במשאית שנתפסה בסיוע המשטרה הירוקה נמצאו 14% פסולת אורגנית.
6. החלטתו של החשב ניתנה מכח סמכותו שבדין לאחר שהיו לו טעמים סבירים להניח כי דיווחי המערערת אינם נכונים.
7. בבדיקה נמצאו פערים בין דיווחי המערערת, לנתונים מתחנות המעבר ונתוני האתר לדיווחי המערערת לחשב.
8. לדוגמא, המערערת דיווחה לחשב על 0! טון פסולת מעורבת בחודש מרץ 2008 כאשר ברישומי האתר נרשמה הטמנת פסולת מעורבת.
9. באשר לתוספת בגין פסולת אורגנית אשר שימשה לטענת המערערת ליצור קומפוסט:
10. בהתאם לסעיף 5.2 לנוהל החשב חובת ההוכחה לאי הטמנת הפסולת מוטלת על מפעיל האתר.

בנוסף על מפעיל האתר לשמור תיעוד למשך 7 שנים.

בהתאם לנוהל החשב באם קיים הפרש בין כמויות הפסולת שנקלטו באתר לבין כמויות שהוטמנו, יש לפרט בדו"ח את הסיבות להפרש ולשמור את המסמכים המפרטים ומוכיחים את אופן הטיפול בפסולת שלא הוטמנה.

1. המערערת לא הציגה אסמכתא ליציאת הפסולת מהאתר ולא הציגה אסמכתא לכניסת הפסולת לאתר הקומפוסט.
2. למערערת אין רישיון לייצר קומפוסט . בנוסף לאתר הקומפוסט של דודי ריינר לא היה רישיון לקליטת פסולת ביתית בהתאם לרישיון העסק.
3. חיוב ההיטל בנוגע לקומפוסט מסתיים בחודש יולי 2008 שאז כבר התקינה המערערת משקל בכניסה לאתר הקומפוסט והחלה לבצע שקילה. שקילת הפסולת האורגנית באתר הינה בניגוד לחוק, לנוהל ותנאי הרשיון.
4. המערערת העלתה במסגרת טענותיה בערעור טענה לפיה יצרה קומפוסט בתוך אתר ההטמנה אולם דבר זה נאסר עליה עוד בשנת 2003 והוא אסור על פי תנאי ההפעלה של האתר.

בנוסף בשטח המצומצם בו החזיקה המערערת באתר של מר דודי ריינר לא ניתן לייצר קומפוסט בכמויות עליהן דיווחה המערערת.

1. גם אופן יצור הקומפוסט כמתואר ע"י המערערת לא יכול היה להביא ליצור קומפוסט ראוי ואיכותי הניתן למכירה.

המערערת מתעלמת מעדותו של מר דוד ריינר לפיה לא העבירה פסולת ליצור קומפוסט מיולי 2007 ועד יולי 2008, לא הציבה משקל כנדרש ולמעשה לא הוכיחה כי בפועל העבירה פסולת כלשהי לאתר הקומפוסט.

1. זאת ועוד הפסולת אשר דווחה כאורגנית נרשמה כאשר נכנסה לאתר ההטמנה אולם אין כל אסמכתא כי הועברה משם או יצאה משם לאתר הקומפוסט ועל כן אין מנוס מהמסקנה כי הוטמנה.
2. מוסיפה וטוענת המערערת כי חויבה גם בין הריג'קט שהינו שאריות מיון המוצאות מהפסולת האורגנית למרות שדווחה על הטמנתו ושילמה היטל בגינו.
3. נתוני המיון הנטענים ע"י המערערת נמצאות כבלתי מציאותיים ובלתי סבירים במיוחד בכמויות הנטענות על שטח מצומצם. מכל מקום אין כל ראיה כי חומר הריג'קט הגיע מאתר הקומפוסט.

לא הובאה כל אסמכתא מאתר הקומפוסט האם מדובר בתוצר הנובע מהשטח של דודי ריינר או מהשטח ששכרה המערערת.

אשר על כן הנני קובעת כי הפסולת אשר דווחה ע"י המערערת כפסולת אורגנית, לא הייתה כזו והוטמנה במטמנה כפסולת מעורבת מבלי לדווח על כך.

1. מהראיות שהובאו בפני מצאתי כי הביקורת נעשתה ע"י גוף מקצועי אשר נבחר במכרז ופעל על פי הנחיות החשב. לא הוכח קיומו של פגם ו/או ליקוי בדו"ח הביקורת ויש לסמוך על ממצאיו.
2. מכל האמור לעיל יש לקבוע כי החלטת החשב התבססה על ראיות כבדות משקל, אינה חורגת ממתחם הסבירות ולא נפל בה כל פגם מנהלי.
3. החלטת החשב נתנה מכח סמכותו שבדין, היו לו טעמים סבירים להניח כי דווחי המערערת אינם נכונים.
4. נתנה למערערת הזדמנות להשמיע טענותיה הן בכתב והן בעל פה.
5. אשר על כן יש לדחות ערעורה של המערערת, למעט הפחתת סך 112,868 ₪ כפי שצוין לעיל.
6. המערערת תשלם יתרת ההיטל אשר טרם שולמה על ידה בסך 1,500,000 ₪ בניכוי הסך 112,868 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בתוך 30 יום.
7. בנוסף תישא המערערת בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.
8. הפיקדון המופקד בתיק בית המשפט ע"ס 100,000 ₪ יועבר למשיבה ע"י גזברות ע"ח יתרת חובה של המערערת.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים.