1. בהליך זה אוחד הדיון התיקים שבכותרת. המדובר בתביעות כספיות שונות שהוגשו כנגד המועצה המקומית בית ג'אן (להלן: "הנתבעת" או "המועצה") לתשלום יתרת חובה נטענת בגין ביצוע עבודות קבלניות ופרויקטים שונים על פי מכרזים שפרסמה המועצה. וכן תביעות על בסיס המחאות זכות שנויות במחלוקת.

2. התובעת בת.א 4452/04, ובת.א 2289/05 (לעיל ולהלן: "התובעת 2" ו/או "שואח"), חברה העוסקת בעבודות עפר ופיתוח כבישים היא הזוכה בחלק מן המכרזים שפרסמה המועצה לביצוע העבודות, כדלקמן: מכרז 5/2003 לביצוע עבודות סלילת כבישים עין אלגרון 38 בבית ג'אן (להלן: "מכרז כביש 38"); מכרז 6/02 לביצוע עבודות שיפוץ ופיתוח בגרעין הישוב כביש 6 (להלן: "מכרז הפיתוח"); מכרז 7/02 לביצוע עבודות סלילת כביש מס' 35 שכונת ותיקות (להלן: "מכרז כביש 35"). כמו כן ביצעה שואח עבודות סלילת תפזורת כבישים שונים (להלן גם: "עבודות תפזורת"). רק יצוין, כי בעבר פעלה שואח תחת השם שואח את נבואני, מאוחר יותר שונה שמה של החברה לשואח א.ס בע"מ היא התובעת 2 כאמור.

3. התובע בת.א 2615/04 ובת.א 2037/04 (להלן גם: "התובע 1" או "סאפי") ביצע עבודות קבלניות עבור המועצה, הן כקבלן משנה מטעמה של שואח והן כקבלן משנה לקבלן ראשי אחר, ח'יר האשם, הזוכה במכרז לביצוע עבודות בפרויקט ביה"ס יסודי ב'. כמו כן, ביצע סאפי עבודות שונות במישרין עבור המועצה.

4. התובע בת.א 3640/04 (להלן גם: "איברהים" או "התובע 3") ביצע עבודות עבור המועצה, אם כי לא במישרין. לטענתו, בגין עבודות שביצע לא שולמה לו כל תמורה על ידי המועצה.

5. כאמור עניינן של תביעות אלו בפירעון יתרות חוב לכאורה של המועצה, וכן הכרעה בשאלת תוקפן של המחאות זכות שונות וחובת פירעונן על ידי המועצה. במהלך הליכים אלו, ניתנו מספר פסקי דין חלקיים. ענייננו של פסק דין זה ביתרת המחלוקת שטרם הוכרעה, כפי שתפורט בהמשך להלן.

6. בטרם נגש לדיון במחלוקת שנותרה, נערוך סקירה קצרה של שלל התביעות שהוגשו ואוחדו בהליך זה, ואילו מחלוקות הוכרעו עד כה. כבר בראשית הדברים יוער, כי במסגרת הליכים אלו אוחד תיק נוסף בו התקבלה התביעה במלואה (ת.א 2584/04) ואיננו דנים בו עוד. הליך זה יאוזכר רק על מנת למנוע מצב של כפל תשלום מצד המועצה.

ת.א 4452/04

7. בתביעה זו עותרת שואח לחיוב המועצה לפרוע חובה, בגין ביצוע עבודות על פי מכרז 6/2002 ומכרז 7/2002 ובסך הכל 554,849.42 ₪. במסגרת זו טוענת שואח, על המועצה לכבד שתי המחאות זכות בסך 216,000 ₪ + 30,000 ש"ח ולזכותה בסכומים אלו, משהללו הומחו לטובתה מיתרת זכותו של סאפי בחשבון המועצה. שואח מודה בהעברה בלתי חוזרת ששולמה לה על סך 100,000 ₪, וסכום זה יש להפחית בהתאם מהסכומים הנתבעים על ידה.

8. המועצה טוענת, כי העבודות מושא התביעה לא בוצעו לשביעות רצונה. המועצה הודתה בקיומה של יתרת חוב לטובת שואח על סך 63,104.94 ₪ ובהצטרף להמחאת הזכות בה מודה המועצה על סך 30,000 ש"ח זכאית שואח לטענתה ליתרה על סך 93,104.94 ₪. לעניין המחאת הזכות על סך 216,000 ₪ טוענת המועצה, כי המחאת זכות זו לא כובדה על ידי קבלן המשנה, ומעולם לא קוזזה מחשבונו לטובת הקבלן הראשי. בהתאם לפסק דין חלקי מיום 25.9.2005, ובהתאם להסכמת הצדדים, חויבה הנתבעת לשלם לשוואח סך של 93,104.94 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

9. בהמשך הודתה המועצה ביתרת חוב נוספת על סך 119,331 ₪. ואולם בשלב ראשון סירבה להשבת סכום זה וביקשה להחזיקו אצלה כערבות טיב. טענה המועצה כי על-פי סעיף 17 לחוזה המכרז, מחויבת שואח להשאיר בקופתה סכום בשיעור של 10% מסכום העבודות להבטחת התחייבות הקבלן הראשי לטיב העבודות. סכום זה מסתכם לטענתה בסך 231,621.24 ₪, אשר עולה על הסכום בו הודתה. בשלב מאוחר יותר, הסכימה המועצה להשבת סכום זה, וויתרה על טענתה להחזקת ערבות טיב. בהתאם ניתן פסק דין חלקי מיום 26.11.2007 (בהסכמה) על פיו חויבה המועצה לשלם לשואח סך של 119,331 ₪.

ת.א 2289/05

10. בתביעה זו עותרת שואח לקבלת 15% מכלל החשבונות המאושרים על ידי המועצה בגין ביצוע עבודות על פי מכרז כביש 38. במכרז זה בוצעו העבודות על ידי סאפי כקבלן משנה מטעם שואח, ולטענת שואח אחוז הרווח הקבלני המגיע לה בגין ביצוע עבודות אלו לא שולם לה. המדובר לטענתה בסך כולל של 61,116 ₪ על פי שני חשבונות שאושרו לתשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

11. הנתבעת טוענת, כי בהתאם להסכמת שני הצדדים ובהוראתם זיכתה את סאפי טאפש בכלל הסכומים הנתבעים. סאפי טאפש בתביעתו (ת.א 2615/04) אף הוא תובע סכומים אלו. עוד טוענת הנתבעת, כי העבודות נשוא התביעה בוצעו אך לא לשביעות רצונה, וקיימים בהם ליקויים מהותיים. מוסיפה וטוענת המועצה, כי המדובר בתביעה שהוגשה על ידי שואח לאחר שהוגשה על ידה תביעתה העיקרית בת.א 4452/04 וסכומים אלו לא נתבעו על ידה ועליהם ויתרה שואח.

ת.א 2615/04

12. תביעת סאפי נסבה על אחוז הרווח המגיע לו על-פי מספר חשבונות מאושרים בגין עבודות שביצע כקבלן משנה מטעמה של שואח (המדובר בחשבונות שברובם נתבעו אף על ידי שואח בתביעותיה הנ"ל לקבלת חלקה). לטענת סאפי, בהתאם לחשבונות המאושרים חבה לו המועצה 2,124,422 ₪ ומאום לא שולם על ידה. בהסכמה, ניתנה רשות להתגונן.

ת.א 2037/04

13. תביעה זו של סאפי נסבה על אי פירעון שתי העברות בנקאיות על סך 60,000 ₪ (כל אחת), על פיהן הורתה המועצה לאוצר השלטון המקומי לבצע העברה מחשבונה לחשבון סאפי. לטענת סאפי, העברות אלו לא כובדו מסיבות העדר כיסוי מספיק ובדיעבד הסתבר, כי האוצר אינו מחזיק כספים עבור המועצה.

14. בהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין חלקי, לפיו חויבה הנתבעת לשלם לתובע 1 סך של 100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין (פסק דין מיום 9.1.2005). אשר ליתרת הסכום על סך 20,000 ₪ נפסק, בהסכמה, כי המחלוקת תדון בתיק 2615/04.

ת.א 3640/04

15. בתביעה זו טוען איברהים כי ביצע עבודות קבלניות- בניית קירות תומכים, עבור המועצה כקבלן משנה מטעמו של אחמד בשיר (קבלן המשנה מטעמו של מ. ח'ליל בע"מ, הזוכה במכרז 1/2002) וכקבלן משנה לביצוע עבודות נוספות מטעמה של שואח. איברהים עותר בתביעתו לקבלת כספים על סך 561,713.85 ₪ בעבור ביצוע העבודות מטעם הקבלנים הנ"ל, ובכלל זה לכיבוד המחאת זכות שניתנה לו מאחמד בשיר על סך 120,360 ₪. על פי כתב התביעה המתוקן נתבעים המועצה ומר אחמד בשיר לתשלום חלק מהסכומים ביחד ולחוד.

16. המועצה טוענת, כי אין יריבות בינה לבין איברהים. המועצה כלל לא התקשרה ישירות עמו לביצוע העבודות, אלא עם הקבלנים מ.חליל בע"מ ושואח. התמורה בהתאם הועברה לקבלנים אלו או לקבלני המשנה שלהם.

17. בהתאם לפסק דין חלקי מיום 6.11.07 (בהסכמה) נקבע, כי על המועצה לשלם לאיברהים 106,794 ₪, על פי המחאת זכות בניכוי קיזוזים, מבלי שהוכרעה השאלה בגין אילו עבודות שולם הסכום. התביעה נגד אחמד בשיר נדחתה. על-פי פסק דין חלקי מיום 21.2.2011 (בהסכמה) נדרשה המועצה לשלם לתובע 3 סך של 48,889 ₪ נוספים. עוד הוסכם בין הצדדים כי מיתרת החוב בסעיף 5 (על סך 204,750 ₪) יופחתו 104,750 ₪.

ת.א 2584/04- התביעה שנתקבלה במלואה

18. כאמור, המדובר בתביעה שנדחתה ועניינה מובא אך על מנת למנוע מצב של כפל תשלום מצד המועצה. החברה התובעת דכאן ("אבתיהאג' וזיאד סאלח") טענה, כי לצורך ביצוע העבודות הקבלניות על פי המכרזים השונים הזמין ממנה סאפי חומרים שונים, בכפוף לקבלת המחאות זכות שונות הימנו על חשבון יתרתו במועצה. התובעת עתרה לכיבודן של המחאת זכות אלו. בקשת רשות להתגונן נדחתה חלקית והמועצה חויבה בתשלום סך של 291,053 ₪ לתובעת (פסק דין חלקי מיום 10.10.2004). על פי פסק דין מיום 6.11.07, ניתן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה התביעה בת.א 2584/04 התקבלה במלואה.

19. להלן נגש לבירור יתרת המחלוקת לסילוק מלוא חובה של המועצה כלפי התובעים בגין ביצוע העבודות על פי המכרזים שבכותרת.

דיון

תביעת שואח 2289/05

20. טענת שואח לאי תשלום כספים בסך 61,116 ₪ נסבה על אחוז הרווח הקבלני המגיע לה בהתאם לשני חשבונות מאושרים כדלקמן: 15% רווח קבלני מחשבון חלקי מס' 2- דרך עין אלגרון 38 בסך 206,351.32 ₪ המהווים 30,952.67 ₪ + 15% רווח קבלני מחשבון חלקי מס' 1- דרך עין אלגרון 38 בסך 165,280.24 ₪ המהווים 24,792.03 ₪, ובסך הכל 55,744.7 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. המועצה מודה, כי סכומים אלו לא הועברו לחשבונה של שואח, כי אם לחשבונו של סאפי אך זאת לטענתה על פי הוראת הצדדים.

21. עוד ובהתאם, עיון בכרטסת הנהלת החשבונות שצירף סאפי טאפש לתצהירו (מיום 14.9.08) מעלה, כי ביום 17.11.2003 זוכה חשבונו במלוא הסכום על פי שני החשבונות המאושרים הנ"ל (100%). זאת על אף שעל-פי הסכם מיום 10.6.2003 לביצוע עבודות קבלניות, שנערך בין שואח לסאפי הוסכם בין הצדדים, כי "15 מערך העבודות המאושרות ע"י הרשות.. תשולם ישירות ע"י הרשות לחברה [קרי; שואח- הוספה לא במקור]" [פסקה 11 להסכם, צורף כנספח ג' לכתב התביעה בת.א 2289/05]. לא למותר לציין, כי לצד פסקה זו חתומים בפרט שואח וסאפי.

22. ויודגש, סאפי טאפש אינו חולק כי מדובר בסכומים אותם היה על המועצה לנכות מחשבונו. "מגיע לו בפרויקט אחד בטעות לא קיזזנו את האחוזים שלו. זו טעות של המועצה" "לא זוכר אם זה התפזורת או 38. זה אחד מהם עד כמה שזכור לי. הוא דיבר איתי ועל זה אין בינינו מחלוקת" (עמ' 12 סייפא לפר' הדיון מיום 6.3.2011). ובהמשך "אני מסכים שההפרש הזה יקוזז ממני לטובת שואח" (עמ' 17 שורה אחרונה לפר' הדיון מיום 6.3.2011). גם מר נאזם טאפש, דודו של סאפי טאפש שהיה מעורב בענייני הניירת והכספים בביצוע העבודות על ידי סאפי (כפי שעלה מהעדויות), הסכים שההפרש יקוזז לטובת שואח (עמ' 17 שורה אחרונה לפר'). לעניין האחריות לטעות זו העיד סאפי "זו טעות של המועצה הם היו צריכים לנכות..." (עמ' 13, ש' 18 לפר' הדיון מיום 6.12.2009). משנשאל סאפי האם הדבר נעשה על פי הוראתם למועצה, השיב "אנחנו לא קשורים בכלל לזה האם מקלידים לתוך הכרטסת. המהנדס נותן להם את החשבון מאושר" (עמ' 13, ש' 26-27 לפר' הדיון מיום 6.12.2009).

23. המועצה בכתב הגנתה לא הכחישה, כי ההסכם מצוי היה ברשותה. להפך, הנתבעת טענה כי בהתאם להסכם זכאי היה קבלן המשנה לקבל 85% מערך העבודות המאושרות והיתרה בשיעור 15% אמורה הייתה להשתלם לתובעת "משכך, ספרי המועצה כללו שתי כרטסות נפרדות" (פסקה 7 לבר"ל, ס' 5-6 לתצהירו של מהנדס המועצה, מר נדים מרעי, להלן גם "המהנדס" מיום 18.10.2005) ואולם טענה כאמו, כי על פי הוראה מאוחרת של שואח וסאפי בעל-פה זיכתה את חשבונו של סאפי טאפש במלוא החשבונות המאושרים בפרויקט עין אלגרון הנ"ל. המועצה הודתה כי אין בידה ראיה בכתב לכך (עמ' 2, ש' 10-14 לפר' מיום 6.11.2007). ואף לא עלה בידה להוכיח כי ניתנה הוראת שני הצדדים בעל-פה לזיכוי חשבונו של סאפי במלוא החשבונות המאושרים, להפך עלה מעדותו של סאפי. המועצה לא הציגה ראיות לסתור הוראות ההסכם שבכתב.

24. העובדה כי לא נתבעו סכומים אלו בת.א 4452/04 אינם מלמדים על ויתור שואח על טענות אלו, זכאותה בסכומים הנ"ל על פי שני חשבונות מאושרים שלא אוזכרו בכתב התביעה הראשון הנם בבחינת עילת תביעה חדשה. אי לכך ולנוכח הודאתה המפורשת של המועצה, כי זיכתה את חשבונו של סאפי טאפש ובעוד שחשבון שואח לא זוכה בסכום הנתבע (פסקה 9 לתצהירו של המהנדס מיום 18.10.2005 שצורף כתימוכין לבר"ל), הרי שעל המועצה לתקן הטעות שנעשתה, לחייב את חשבונו של סאפי בסכום הנתבע ולזכות את שואח בסכומים אלו. ויודגש, כי המועצה לא הוכיחה כי העבודות בוצעו שלא לשביעות רצונה, וממילא אין לכך רלוונטיות משהוצגו חשבונות מאושרים לתשלום חתומים בחותמת המהנדס, בעבור ביצוע העבודות. אי לכך, דין תביעת שואח בת.א 2289/05 להתקבל.

25. לעניין זה הפרשי הצמדה וריבית יחושבו מיום זיכוי חשבונו של סאפי טאפש בסכומים שהיה על הנתבעת לזכות את חשבונה של שואח, ובהתאם לכרטסת הנה"ח שצורפה כנספח ג' לתצהירו של סאפי טאפש (תצהיר מיום 14.9.08) החל מיום 17.11.2003.

תביעת שואח בת.א. 4452/04

26. בתיק זה ניתנו כאמור שני פסקי דין חלקיים לטובת שואח על סך כולל של 212,435.94 ₪. יתרת התביעה בסך 246,413.48 ₪ עניינה בשלוש מחלוקות שנותרו להכרעה כדלקמן: (1) אחוז הרווח הקבלני עליו סוכם בין סאפי טאפש לשואח ביחס לכל מכרז ומכרז (האם 8% או 15% על פי כל חוזה). (2) חובת כיבוד המחאת זכות שהמחה סאפי טאפש לשואח, וסכומה. (3) השבת ערבות טיב לשואח. לאחר הכרעה במחלוקות אלו, נגש לעריכת תחשיב יתרת חובה של המועצה לשואח, אם בכלל.

רווח קבלני

27. המחלוקת נסבה על שאלת אחוז הרווח הקבלני המגיע לשואח מכלל החשבונות המאושרים בגין עבודות שבוצעו על ידי סאפי כקבלן משנה מטעמה, האם 8% או 15% בעבור כל מכרז ומכרז.

28. לעניין זה מוסכם, כי אחוז הרווח הקבלני לשואח בעבור עבודות על פי מכרז הפיתוח, מכרז כביש 35, כביש 6 עומד על 15% מכלל החשבונות המאושרים (ר' סעיף 4 לכתב התביעה ב- 2615/04; כן ר' דברי עו"ד קם, בעמ' 2 לפר' הדיון מיום 6.11.2007). הסכמות אלו מוצאות את מקומן בהסכם מיום 21.10.2002 לביצוע עבודות שיפוץ ופיתוח בגרעין הישוב, כביש מס' 6 (על פי חוזה 06/02), ובהסכם מיום 21.10.2002 לביצוע עבודות סלילת כביש מס' 35 השלמת שכונות ותיקות (על פי חוזה 07/02), אשר שני הצדדים חתומים עליו, ובפרט לצד הפסקה הקובעת כאמור.

29. עוד אין חולק, כי אחוז הרווח הקבלני המוסכם בנוגע לביצוע עבודות כביש 9-83 הנו 8% מערך החשבונות המאושרים (עמ' 12, רישא לפר' הדיון מיום 6.11.07).

30. לעניין אחוז הרווח הקבלני בפרויקט עין אלגרון, מכרז כביש 38 אמנם טען והעיד סאפי טאפש תחילה, כי "היתה הסכמה כי במכרז הזה, שאר המכרזים הוא נתן עזרה הביא פועלים או חומרים... במכרז הזה עשיתי את העבודה לבד, בגלל זה, זה היה 8% ולא 15%." (עמ' 11, ש' 19-20 לפר' הדיון מיום 6.12.2009). ואולם, משהוצג לו נספח ג' לכתב התביעה של חברת שוואח (ת.א 2289/05), הסכם לביצוע עבודות קבלניות שנחתם בינו לבין שואח, אישר כי אחוז הרווח הקבלני על פי ההסכם לפרויקט זה הנו 15% והוסיף, כי "אם יש חתימה שלי ויש חוזה אז אני הולך לפני החוזה" (ש' 27 לפר', שם). כאמור כעולה מסעיף 11.א להסכם מיום 10.6.2003 (נספח ג' לכתב התביעה בת.א 2289/05 הנ"ל) אחוז הרווח הקבלני המוסכם לתשלום לתובעת 2, בפרויקט עין אלגרון 38, הנו 15% מכלל החשבונות המאושרים. כך שגם בנוגע לפרויקט כביש 38 אין עוד מחלוקת בין הצדדים.

31. לעניין זה יודגש, עדותו של סאפי טאפש שומטת את גרסתו להבדלים באחוז הרווח הקבלני בין המכרזים מחמת השתתפותה או אי השתתפותה של שואח באספקת חומרים ופועלים. סאפי טאפש בהתייחס למכרז עין אלגרון העיד כי עשה את העבודה לבד ובעוד שבשאר המכרזים נתן שואח עזרה והביא פועלים או חומרים (כך לגרסתו, ר' לעיל), לפיכך טען לאחוז רווח קבלני מופחת לשואח (8%). ואולם בהתאם להסכמים בפועל, בפרויקט עין אלגרון הוסכם בין הצדדים על 15% רווח קבלני לשואח, ללא הלימה לטענת הפחתת אחוז הרווח הקבלני מחמת השתתפותה של שואח באספקת עובדים וחומרים כטענתו. לעניין זה אמנם לא הכחיש מר איאד שואח כי באחד הפרויקטים סופקו חומרים לתובע 1 וגם שולם עבורו שכר פועלים (עמ' 67, ש' 14-27, עמ' 68, ש' 1-2 לפר' הדיון מיום 15.6.2011), ואולם משנשאל,

"ש. הסיבה שהסכמת 8% ולא 15% בשלוש עבודות זה בגלל שבאותם מקרים עזרת לטאפש, קנית אבן ועזרת לו בחומרי גלם. זה נכון?

השיב:

ת. זה לא נכון."

ובהמשך:

"ש. קנית לו חומרי גלם?

ת. כן. קניתי לו ועזרתי לו בהרבה מקומות אבל זה לא שייך...." (עמ' 60, ש' 3-8 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

32. בנוגע לביצוע עבודות תפזורת הכבישים [ובפרט בנוגע לחשבון חלקי מס' 1 מחודש 10/03] העיד התובע 1, כי "זה היה כל מיני כבישים. זה היה צריך להפחית חלק 7% וחלק 15%. איפה שהוא עזר לנו שוואח היה צריך להפחית 15% ואיפה שלא רק 8%" [עמ' 15, ש' 3-7 לפר' הדיון מיום 6.12.2009]. ואולם העיד, כי "כל זה היה בהסכמות בינו לבין דוד שלי" [ש' 9, שם]. משנאמר לו כי חברת שואח תובעת את המועצה על 15% רווח קבלני, העיד מאידך, כי "בשאר החוזים חתמנו על 15%. אז 15%" ומשנשאל אם חוזר בו מהדרישה ל-8% השיב "כן. אם אין שום חוזה של 8% וכל החוזים 15%, אז ככה זה". "הכבישים זה 15%" (ש' 15-21, שם). דומה, כי די בהודאה זו על מנת להסיק כי התובע 1 ויתר על טענתו ל-8% רווח קבלני לשואח במספר פרויקטים. אך בכך לא סגי.

33. התובע 1 העיד במספר הזדמנויות במהלך חקירתו, כי דודו התעסק בניירת (עמ' 7 לפר' הדיון מיום 6.3.2011), ו"את ההסכמים עשה אותם דוד שלי.." (עמ' 6 לפר 'היון מיום 6.3.2011), וכי "כל מה שעם הכרטיס כדאי לשאול את דוד שלי" (עם 5, שם). מר נאזם טאפש, דודו של התובע 1 העיד, כי בתקופה הרלוונטית היה מנהל עבודה בפרויקטים אצל טאפש (עמ' 10 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

34. משנשאל מר נאזם טאפש על סע' 17 לתצהירו, בו בין היתר הצהיר על אחוז הרווח הקבלני בכל פרויקט ופרויקט העיד, כי "לאחר שאני קורא, אני משיב כי אני באמת לא זוכר. אני יודע שישבתי עם שואח והגענו להסכמה בכל הנושאים האלה, איזה פרוייקטים ב-15 ואיזה פרוייקטים ב-8. כתבתי מה שסיכמנו." (עמ' 9 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). משהעיד מר נאזם טאפש כי הוא אינו זוכר הרי שגם בעדותו לא היה כדי לתמוך ברשום בתצהירו לעניין אחוז הרווח הקבלני בכל פרויקט ופרויקט. למעט ההסכמים דלעיל לא הוצגו הסכמים נוספים.

35. בעדותו שב ואישר מר שואח סלימאן, כי בחשבון כביש 9-83 מגיע הרווח שלו ל- 8% בלבד. (עמ' 57, ש' 27- עמ' 58 ש' 1-4 לפר' הדיון מיום 15.6.2011). ההסבר שסיפק מר שואח סלימאן למתן ההנחה בעבור כביש זה, שונה היה מהסברו של התובע 1 להפחתת אחוז הרווח הקבלני. מעדותו של מר שואח סלימאן עלה, כי "כל המכרזים עשיתי 15%. עשיתי 8% בגלל שזה כביש שייך לנביא" (עמ' 59, ש' 15, שם). מר שואח סלימאן שב על עדותו "...איפה שעשיתי 8% הכביש שייך לנביא. מהנדס המועצה שעשיתי את ההנחה בגלל שזה כביש נביא והורדתי 7% ממה שמגיע לי. זה לא מגיע לי זה מגיע לנביא". (עמ' 60, ש' 7-9 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

36. בדומה, העיד מר איאד שואח, כדלקמן:

"ש. אתה מסכים איתי שעל חלק מהעבודות מגיע לכם רק 8%?

ת. כן. ממכרז אחד נראה לי שכן.

...

ת. הכביש שעולה לנביא זה כביש 35. זה 8%.

ש. זה נכון שכאשר עזרתם לטאפש באספקת חומר ועובדים, עשיתם קיזוז והסכמתם שזה יהיה 8% ולא 15%. האם זו הסיבה?

ת. לא.

ש. מה הסיבה שהסכמתם רק על 15%?

ת. זו הדרך למעלה לנביא ולכן הסכמנו 8%..." (עמ' 67, ש' 3-11 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

37. כעולה מעדותם של מר סלימאן שואח ומר איאד שואח, אחוז רווח קבלני מופחת נקבע רק לגבי ביצוע העבודות ב"כביש שעולה לנביא", ולא משום קיזוז עם טאפש לאספקת חומרים ועובדים. יצוין לעניין זה כי הודאת שואח בנוגע להסכם בדבר רווח קבלני בגובה 8% מיוחסת לכביש 9-83 (כפי שנרשם גם בסיכומי שואח, פסקה 9 לסיכומים), ולא לגבי כביש 35 לגביו אין חולק כי אחוז הרווח הקבלני המוסכם עומד על 15%, כפי העולה גם מן ההסכם שבכתב. העובדה כי בפועל, ניכתה המועצה לטובת שואח 8% רווח קבלני בגין ביצוע העבודות בפרויקט כבישים 9-83, כפי שגם עלה מתצהירו של המהנדס מיום 3.9.06, אך מהווה חיזוק לכך.

38. לעניין זה יוער, כי הסכם לביצוע עבודות קבלניות על פי חוזה מס' 06/02 עבודות שיפוץ ופיתוח בגרעין הישוב כביש מס' 6 (שיקום שכונות) והסכם מס' 07/02 עבודות סלילת כביש מס' 35 השלמת שכונות ותיקות אמנם לא צורפו במלואם לתביעה בת.א 4452/04 ואולם צורפו במלואם לתצהירו של התובע 1 מיום 14.9.08. ומהם עולה כי אחוז הרווח הקבלני שסוכם עליו הועמד על סך 15% מכלל החשבונות המאושרים (בדומה להסכם ביצוע פרויקט עין אלגרון 38).

39. לאור האמור, ומאחר שעל פי ההסכמים הכתובים בפרויקטים דומים, הנוהג ההסכמי בין הצדדים הנו לחלוקת 85% מערך העבודות המאושרות לקבלן המשנה, המבצע ו-15% מערך העבודות המאושרות לקבלן ראשי, הרי שהיה על התובע 1 לסתור נוהג זה ו/או לפחות להוכיח כי נתקיימו נסיבות המצדיקות סטייה מנוהג זה בהסכמים ספציפיים. התובע 1 לא הרים נטל זה. מעדותם של התובע 1 ומר נאזם טאפש עלה, כי הם לא זוכרים במדויק את ההסכמות בדבר אחוז הרווח הקבלני בנוגע לכל פרויקט ופרויקט, ולמעט הודאת שואח בנוגע לקביעת אחוז רווח קבלני מופחת, בכביש 9-83 לא שוכנעתי כי בפרויקטים אחרים ניתנו הסכמות אחרות במובחן מהנוהג בין הצדדים על פי ההסכמים הכתובים.

40. לאור הנוהג בין הצדדים על פי הסכמים שבכתב להקצאת 15% מערך החשבונות המאושרים לתובעת 2, ומאחר שלא הוכחה כי הגרסה כי בגין אספקת חומרים ועובדים על ידי שואח בפרויקטים מסוימים הופחת אחוז הרווח הקבלני המגיע לה בפרויקטים אלו; מכל מקום משאין התובע 1 או דודו זוכרים את ההסכמות לאשורן, הרי שלמעט סטייה מוסכמת מאחוז הרווח הקבלני הנוהג במכרז לביצוע העבודות בכביש המוביל אל הנביא (כביש 9-83) לא הוכחו הסכמות בעל פה לקביעת אחוז רווח קבלני מופחת מהנהוג בין הצדדים. לעניין זה, בהעדר הסכמים כתובים פועל הדבר לחובתו של התובע 1.

41. לאור כל האמור, הנני קובעת כי אחוז הרווח הקבלני המגיע לתובעת 2 כמוסכם בין הצדדים בנוגע לכלל הפרויקטים, ולמעט כביש 9-83, עומד על סך 15% מכלל החשבונות המאושרים. אחוז הרווח הקבלני לתובעת 2 בפרויקט 9-82 עומד על סך 8% על פי הודאתה.

המחאת זכות על סך 216,000 ₪

42. המחלוקת נסבה על חובת כיבוד המחאת הזכות מיום 25.1.04, על סך 216,000 ₪ [נספח ח לכתב התביעה בת.א 4452/04]. התובע 1 הודה, כי המחה לתובעת 2 המחאת הזכות (עמ' 8 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). שואח הציגה העתק מתנועה זמנית בכרטסת הנהלת החשבונות המנוהלת אצל הנתבעת על שמה, ממנה ניתן ללמוד, כי ביום 25/1/2004 זיכתה הנתבעת את חשבונה של שואח בהתאם להמחאת הזכות. פקודת יומן מקבילה לא מצאה את מקומה בכלל הכרטסות על שם סאפי טאפש, ואשר הוצגו בהליך זה. בשלב מאוחר הפקודה הזמנית בוטלה גם בכרטסת שואח.

43. כאמור, לשיטת שואח המחאת הזכות ניתנה להם בגין אספקת חומרים ותשלום שכר עובדים כסיוע לתובע 1 בביצוע עבודות פרויקט כביש 6. משנשאל מר איאד שואח מדוע היה צריך לקבל המחאת זכות במקום לקזז מהמחאת הזכות שהוא צריך לתת לטאפש, השיב "בגלל שהיה הסכמים ביני לבין טאפש, בשביל שיהיה מסודר, אני נותן לו מלוא הכסף והוא החזיר לי מלוא הכסף שהוא חייב לי..." (עמ' 68, ש' 19-23 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

44. על אף שהעיד סאפי טאפש כי המחה לשואח המחאת הזכות, העלה דודו, מר נאזם טאפש במהלך עדותו גרסה אחרת למתן המחאת הזכות ולפיה סכום ההמחאה היה נמוך יותר. מר נאזם טאפש העיד כך:

"יש פה בעיה רצינית. למה אני חייב לסאפי 216,000 ₪? המחאה זו נעשתה ב-46,000 ₪ עבור מכבש שמכר לי איאד שואח. זה נעשה בערב אצלי בבית. (המדובר בנספח ח' לתצהירו של מר שואח בתיק 4452/04). המכבש היה אצלי בשטח בבית. כעבור כחודש הלכתי למגרש של מר חאמד טאפש וגיליתי שאין מכבש. אמרו לי שאיאד שואח בא ולקח את המכבש. הוא לקח את ההעברה למועצה, אמרו לו שאין כסף, הוא לא שאל אותי, הלך והעמיס את המכבש ורק לאחר חודש ידעתי שהוא לקח אותו. זה הסיפור מאחורי ההעברה הזאת. יש פה משהו שהוא לא בסדר" (עמ' 16 סייפא- עמ' 17 ריישא לפר' הדיון מיום 6.3.2011). ואולם העיד כי הוא לא העביר את כל הסיכום והסיפור למועצה (עמ' 17 סייפא לפר' הדיון מיום 6.3.2011)

45. המדובר בגרסה שהועלתה לראשונה בעדותו של מר נאזם טאפש, בניגוד לעדותם של מר איאד שואח ומר סלימאן שואח, אשר העידו לגבי פרשת המכבש כי לא היו דברים מעולם. מר איאד שואח העיד, כי:

ש. אני אומר לך שנאזם העיד כאן ואמר שבכלל המחאת הזכות הזו ניתנה עבור מכבש שהוא קנה ממך.

ת. לא נכון. אני אומר לא נכון. (עמ' 64, ש' 7-9 לפר' הדיון מיום 15.6.2011)

....

ש. בסופו של דבר זה נכון שאתם השארתם אצלכם את המכבש?

ת. איזה מכבש אתם מדברים. (עמ' 69, ש' 4-5 לפר').

בדומה, משנשאל מר שואח סלימאן בעדותו אודות המכבש, השיב:

ש. נאזם טאפש סיפר כאן סיפור שהיה בינך לבינו מכבש. יש דבר כזה?

ת. אין דבר כזה (עמ' 57, ש' 13-14 לפר' הדיון מיום 15.6.2011)

46. כאמור גרסת המכבש הנה גרסה שעלתה לראשונה בעדותו של מר נאזם טאפש ולא נתמכה בראיות נוספות. סאפי בעדותו לא הזכיר את סיפור המכבש כלל. מעדותם של סלימאן ואיאד שואח עלה כי הם כלל לא מודעים לסיפור המכבש. מאידך, הציג איאד גרסה אחרת לתיקון שנעשה על גבי המחאת הזכות.

"ש. אני אומר לך שנאזם אומר שהמחאת הזכות תוקנה והיא בכלל על סכום 46,000 ₪ ולא 216,000 ₪.

ת. נאזם טאפש חייב לי 246,000 ₪. בזמן שעשינו חשבון הגענו ל-246,000 ₪. רשמנו את ההמחאה על סכום 246,000 ₪. אחרי זה נזכרנו שיש המחאת זכות לפני על סך 30,000 ₪ שהוא כבר המחא אותי. אז הוא תיקן את זה.

ש. מי תיקן אתה או הוא?

ת סאפי תיקן.

ש. איך זה יכול להיות שסאפי ונאזם לא חתומים על התיקון?

ת. הייתי נוכח בתיקון. הם לא חתומים. הם חתומים על כל ההמחאה. על התיקון לא חתמו. אם התיקון היה למעלה, הייתי אומר שהייתי יכול לזייף אבל התיקון הוא למטה, הוא פחות. למה שאני אזייף"

(עמ' 64, ש' 12-20 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

47. עיון בהמחאת הזכות אכן מעלה, כי נעשה על גביה תיקון סכום- מחיקת מספר 246,000 ₪ בקו ורישום סך 216,000 ₪ תחתיו [כאמור לגרסתו של מר נאזם טאפש הספרה 2 הוספה לתחילת המספר ואז נמחקה]. כל זאת בהעדר חתימתו של סאפי טאפש או מי מטעמו לצד התיקון כאמור. אמנם במצב דברים זה, ראוי היה כי תברר המועצה פשר התיקון בטרם זיכוי חשבונה של שואח. ואולם הנתבעת לא עשתה כן, ונתנה הוראה לזיכוי חשבונה של שואח בסכום ההמחאה כבר ביום קבלתה (הוראה זמנית שבוטלה מאוחר יותר).

48. מכל מקום, סאפי טאפש במהלך הליכים אלו אישר כי הוא המחה את המחאת הזכות. גרסת המכבש לא נתמכה בכל ראיות ולא אוזכרה על ידי מי מהעדים. גם העובדה כי לא נשלחה הודעת ביטול המחאת הזכות למועצה על אף טענת העדר תמורה, אינה מוסברת. מאידך, פעולת התיקון על גבי המחאת הזכות תואמת את ההסבר להפחתת הסכום (מ-246,000 ₪ ל-216,000 ₪) בגין המחאת זכות נוספת שניתנה על סך 30,000 ₪, ולגביה אין מחלוקת.

49. לאור כל האמור, ובראש וראשונה לאור הודאתו הבלתי מסויגת של סאפי טאפש בהמחאת זכותו, נחה דעתי כי סאפי טאפש המחה לשואח המחאת הזכות על סך 216,000 ₪. שאלת חובת כיבודה על ידי המועצה הנה נגזרת של יתרת זכותו של סאפי טאפש בספרי המועצה.

50. בענייננו אין חולק כי פעולת זיכוי הכרטסת של שואח מיום 25.1.04 בגין המחאת הזכות שבמחלוקת נרשמה כתנועה זמנית (סטטוס 10). על פי עדותו של מר בסול, כאשר התנועה מקובעת (סטטוס 40), במקרה של ביטול התנועה הן הביטול והן הרישום מופיעים (עמ' 92, ש' 20-26 לפר' הדיון מיום 14.7.2011). ואולם בעניינו, משבוטלה התנועה היא לא הופיעה כלל. מר פאיק בסול העיד, כי לא היה ידוע לו שהפעולה בוטלה (עמ' 89, ש' 17- 18 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

51. השאלה היא האם כדין בוטלה פעולת הזיכוי בכרטסת הנהלת החשבונות על שמה של שואח? לעניין זה חלוקים הצדדים בנוגע ליתרת זכותו של סאפי טאפש בספרי המועצה, ובקשר לחובת המועצה לכבד את המחאת הזכות נכון לאותה שעה. אכן,

"מושכל יסוד בדיני הקניין הוא שאדם אינו יכול להעביר לאחר יותר משיש לו. כלל בסיסי זה אינו מפורש בספר החוקים, ועל קיומו ניתן להסיק מהחריגים בהם נעבר עשוי לקבל יותר ממה שהיה למעביר. המחאה היא עסקה קניינית בה אדם מעביר לזולתו זכות קניינית בנכס מסוג זכות, ולאור האמור, ממחה לא יוכל להעביר לנמחה יותר משיש לו. המחאה אינה מעבירה לנמחה מה שאין לממחה, ובלשון הסעיף "המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או תנאיה". [שלום לרנר, המחאת חיובים 329 (תשס"ב- 2002)]

52. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהוראת החוק, המקנה תוקף להמחאת זכות מותנית, בהתאם לסעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, כדלקמן:

1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב.." (הדגשה לא במקור).

53. זכותו של סאפי טאפש לקבל כספים מהמועצה, הנה זכות המותנית בביצוע העבודה על ידו, זכות הניתנת להמחאה כאמור. יותר מכך, המועצה אינה מכחידה כי אפשרה לסאפי טאפש למשוך כספים על חשבון עבודות עתידיות שביצע, וגם אם חשבונו באותה שעה עמד ביתרת חובה. לעניין זה הצהיר המהנדס, כי "המועצה אפשרה לטאפש למשוך כספים על חשבון עבודות שביצע עוד בטרם אושרו החשבונות בגין ביצוע העבודות וגם כאשר טאפש עמד ביתרת חובה כלפי המועצה בגין משיכות יתר על חשבון עבודות עתידיות" (פסקה 23 לתצהירו של מר נדים מרעי, מיום 3.9.06).

54. דווקא לאור הודאת המועצה, לא הוברר מדוע לא מופיע חיוב המקביל לזיכוי הזמני בכרטסת של שואח, בגין המחאת הזכות על סך 216,000 ₪ ולא מוסבר ביטול זיכוי שואח בשלב מאוחר יותר.

55. זאת בפרט משאישר מר פאיק בסול, כי על פי הכרטסת שצורפה כנספח א' לתצהירו, כרטסת מיום 31.1.2004 יתרת זכותו של סאפי טאפש הועמדה על סך 324,284 ₪ זכות. וכלשונו "עפ"י הכרטסת שמוצגת כעת בפניי עד 31/1/2004 יתרת הכרטיס 324,284 ₪ זכות" (עמ' 90, ש' 13-15 לפר' הדיון מיום 14.7.2011). המחאת הזכות נרשמה כתנועה זמנית בכרטסת הנהלת החשבונות של שואח במועצה, עוד ביום 25.1.2004.

56. אמנם משנשאל, מר בסול, האם במועד מתן הפקודה הזמנית הנ"ל קיימת הייתה יתרת זכות לסאפי טאפש, בהתאם לכרטסת הנ"ל שצורפה לתצהיר מהנדס, השיב:

"ת. לא. זה לא נכון. ב-25/1 כשנרשמה פקודת ה-216,000 ₪ המחאת זכות, הכרטיס של סאפי טאפש עמד על 48,000 ₪. אח"כ יש ביטולים. מפנה לביטולים. זאת אומרת ברגע האמור הוא עומד על 324,000 ₪ זכות אבל יש לו תשלומים ביד שביטלו אותם שעדיין מסתובבים בחוץ. הוא חייב. זה מה שראיתי בכרטסת." (עמ' 90, ש' 21-24 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

ובהמשך:

"ש. גם אם אחכה עוד ימים קדימה לאחר מכן, עד 31.12.2004 עדיין מופיע יתרה של סאפי זכות.

ת. אי אפשר ללמוד מזה שום דבר. איני יודע אם זו יתרה אמיתית או לא. חשבונאית מופיע יתרת זכות (עמ' 91 ש' 2-4 לפר' הדיון מיום 14.7.2011, הדגשה לא במקור).

57. ואולם העובדות מלמדות, כי נכון ליום 31.1.2004, עמדה יתרת חשבונו של סאפי טאפש ביתרת זכות על סך 324,129.38 ₪. מר פאיק בסול אישר זאת בעדותו. גם ביום 31.12.2004 עמד חשבונו של התובע 1 על יתרת זכות בסך 330,312.33 ₪. ומר פאיק בסול העיד כי אינו יודע אם זו יתרה אמיתית או לא אך "חשבונאית מופיעה יתרת זכות" בעדותו זו אין כדי לתמוך בטענת המועצה ליתרת חובה נכון ליום הצגת המחאת הזכות. יותר מכך, דווקא לאור הנוהג בין הצדדים והצהרת המהנדס, כי המועצה אפשרה לתובע 1 למשוך כספים על חשבון עבודות עתידיות שביצע, מתחזקת המסקנה, כי נכון למועד 25.1.2004 היה על הנתבעת לכבד את המחאת הזכות מסאפי טאפש לשואח. הטענה כי תשלומים שהועברו לתובע 1 בוטלו בשלב מאוחר יותר, אינה מהווה הסבר לאי רישום המחאת הזכות בחשבון התובע 1 מלכתחילה ו/או בשום שלב. למותר לציין, כי הנתבעת אף כיבדה המחאות זכות שהועברו מהתובע 1 לצדדי ג' אחרים בשלב מאוחר יותר (כגון 2 המחאות זכות לסאלח אבתיהאג' מיום 30.10.2005 על סך כולל של 197,114 ש"ח). הגם שבהתאם לסעיף 4 לחוק המחאת חיובים:

"4. המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר, הזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על ההמחאה השניה לפני שהודיעו לו על הראשונה, הזכות היא של השני"

58. בענייננו, לא הוכיחה הנתבעת התקיימותה של הסייפא להוראת סעיף 4 הנ"ל. [הראיות, ומועדי עדכון המחאות הזכות בכרטסות השונות, מלמדות היפך הדבר]. חובת המועצה אם כן הייתה בראש וראשונה לפרוע המחאת הזכות שניתנה לשואח מסאפי טאפש. העובדה כי פרעה המחאת זכות מאוחרת יותר, רק מחזקת המסקנה כי שומה היה עליה לפרוע המחאת הזכות לשואח על סך 216,000 ש"ח.

59. לאור האמור, מקבלת אני את תביעת שואח לזיכוי כרטסת הנהלת החשבונות שלה בגין המחאת הזכות על סך 216,000 ₪ הנ"ל מסאפי טאפש, תוך יצירת חיוב מקביל בכרטסת הנהלת החשבונות של מר סאפי טאפש בהתאם.

ערבות טיב

60. אמנם טענה המועצה בבקשת רשות להתגונן שהגישה, כי בהתאם לסעיף 17 לחוזה המכרז, מחויב הקבלן הראשי להשאיר בקופתה סכום בשיעור של 10% מסך העבודות להבטחת התחייבותו לטיב העבודות (פסקה 25 לבר"ל). ואולם טענה זו לכשעצמה אינה מלמדת על כי שואח הפקידה סכום זה בפועל. גם הצהרת המהנדס בתצהירו מיום 3.9.06, כי "סכום זה מסתכם ב- 231,621.24 ₪" אינה מלמדת על כי סכום זה הופקד בפועל על ידי הנתבעת ו/או כי הנתבעת מודה בחוב לשואח בגובה הסכום האמור. להפך. המהנדס בתצהירו הנ"ל הודה ביתרת חוב לשואח על סך 119,331.76 ₪, בציינו כי סכום ערבות הטיב אשר מחויבת שואח להשאיר בקופת המועצה "מסתכם ב-231,621.24 ₪ העולה על יתרת החוב של המועצה כלפיו ועל כן אין מקום לתשלום נוסף כלשהו לזכות שוואח בשלב זה" (פסקאות 33-34 לתצהירו).

61. כבר בהודעתה מיום 20.2.2006, הדגישה המועצה כי "התובעת לא הפקידה ולא נתנה לנתבעת ערבות טיב. ערבות הטיב ניתנת לאחר סיום העבודה, עריכת חשבון סופי ומסירת הפרויקט למזמין (במקרה הזה- הנתבעת) והינה עבור תקופת הבדק. במקרה דנן, לא השלימה התובעת את העבודה בפרויקט ועזבה את השטח בשטרם סיום העבודה, בטרם עריכת חשבון סופי ובטרם מסירת הפרויקט הגמור לנתבעת. לפיכך- כלל לא הופקדה אצל הנתבעת ערבות טיב על ידי התובעת".

62. בשלב מאוחר ונוכח הודאתה כי לזכות שואח עומדת יתרת זכות בסך 119,331 ₪, ומשהודיעה המועצה כי היא אינה עומדת על הטענה להותרת הסכומים בקופתה להבטחת ערבות הטיב הודיעה ב"כ המועצה, הגב' רקנטי במהלך הדיון מיום 26.11.2007, כי "לפי תצהירו של מהנדס המועצה מיום 03/09/06 בסעיף 33 לתצהיר, עולה שיש יתרה שעומדת לזכות שווח בסכום של 119,331 ₪. המועצה טענה בסעיף 34 לתצהיר שהיא זכאית היתה שלא לשלם את הסך הנ"ל עפ"י הוראת המכרז בינה לבין חברת שווח בגין התחייבות להבטחת טיב עבודות. מאחר ומדובר בפרויקטים שבוצעו לפני די הרבה שנים, המועצה אינה עומדת על טענה זו." (עמ' 9, ש' 14-10 לפר' הדיון). בהתאם הסכימה המועצה למתן פסק דין חלקי בגין הסכום הנ"ל. פסק דין כאמור ניתן.

63. ואולם שואח לא הוכיחה כי לזכותה כספים נוספים המוחזקים על ידי המועצה כערבות טיב. כאמור שואח בשום שלב לא הציגה ראיות להפקדת ערבות טיב. טענת שואח לזכאותה לסכומי "ערבות טיב" לא נתמכה מצידה בכל ראיה. לצד כל אלו, העיד המהנדס, בעדות שלא נסתרה, כי המועצה אינה מחזיקה בערבות הטיב (עמ' 114, ש' 10-22 לפר' הדיון מיום 23.10.2011).

64. לאור האמור מצאתי לנכון לדחות רכיב זה בתביעת שואח. למותר לציין, כי רכיב זה כלל לא נתבע על ידה בראשיתם של הליכים אלו, וכל טענות שואח בעניין נסמכו על הצהרת המהנדס בראשיתם של ההליכים, ופרשנות שואח להצהרה זו, שממילא אין בכוחה להקים עילת תביעה.

עריכת תחשיב- יתרה לתשלום- שואח

65. הסכומים הנתבעים לתשלום על פי כרטסת שואח במועצה, הם כדלקמן:

(1) 46,545.79 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 2- 35 על סך כולל של 310,305.26 ₪]

(2) 42,421.71 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 3 על סך כולל של 282,811.37 ₪]

(3) 40,991.25 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 1 כביש 6 על סך כולל של 273,275 ₪]

(4) 19,538.03 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 2- כביש 6 על סך כולל של 130,256.03 ₪

(5) 38,727.43 ₪ [המהווים 8% מח-ן כביש 9-83 על סך כולל של 484,090.23 ₪]

(6) 60,240.36 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 1 תפזורת על סך כולל של 401,594.36 ₪]

(7) 28,876 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי תפזורת על סך כולל של 192,505 ₪]

(8) 35,508.85 ₪ [המהווים 15% מח-ן חלקי 1- 35 על סך 236,725.70 ₪]

בסך הכל: 312,849.1 ₪

66. הנתבעת אינה חולקת זיכויה של שואח בסכומי החשבונות החלקיים [הסכומים הנקובים בסוגריים דלעיל] בגין ביצוע העבודות על ידה. להפך, כעולה מתצהירו של המהנדס, (תצהיר מיום 3.9.06) שואח זוכתה במלוא הסכומים בגין ביצוע העבודות [הסכומים שבסוגריים כאמור], ומהם נוכו 85% לטובת סאפי טאפש, ולמעט פרויקט כבישים 9-83 בגינו נוכו לטובת סאפי טאפש 92% מכלל הסכומים המאושרים. ניתן להיווכח כי הסכומים שניכתה המועצה מחשבונה של שואח, בדומה לסכומים הנתבעים בתביעה דנן, הולמים את אחוז הרווח הקבלני המוסכם בין סאפי טאפש לשואח (ר' דיון לעיל). האמור בתצהירו של המהנדס מהווה הודאה בזיכויה וממילא בזכאותה של שואח בסכומים הנתבעים הנ"ל.

67. רק יצוין, כי התביעה נסבה בנוסף על 2 המחאות זכות בסך 216,000 ₪ (אשר נדונה לעיל) ובסך 30,000 ₪ (בגינה ניתן פסק דין בהסכמה לחיוב המועצה בגינה). בסך הכל 558,849.1 ₪. שואח מודה, כי מסכום זה יש לנכות סך של 100,000 ₪ בגין העברה בלתי חוזרת ששולמה לה (פסקה 11, נספח י' לכתב התביעה המתוקן). התביעה בהתאם הועמדה על סך 458,849.42 ₪.

68. מר איאד שואח בעדותו, הודה כי סכומים על סך 4,000 ₪ שולמו לו בעבור רכישת מסמכי המכרז (בהתאם להודאת שואח- עמ' 62, ש' 8-12 לפר' הדיון מיום 15.6.2011). סכום זה יש להפחית בהתאם מיתרת זכותו במועצה.

69. כאמור במהלך הליכים אלו נפסקו לטובת שואח כספים בסך 212,435.94 ₪. סכומים אלו נפסקו לשואח בהסכמת המועצה, על פי הודאתה, ולאחר שנוכו על-ידה כספים, כדלקמן:

• לטענת המועצה, שואח קיבלה שתי העברות בנקאיות על סך 29,127 ₪ כל אחת (ובסך הכל 58,254 ₪). משנתבקש איאד במהלך עדותו לאשר העברות אלו השיב, "זה מ-2002 אני לא יכול לתת על זה דין וחשבון" (עמ' 63, ש' 7 לפר' הדיון מיום 15.6.2011). ואולם, משנשאל:

"ש. בתצהיר שלך אתה רושם בכתב ידך, קיבלנו. אז קיבלת את הכסף או לא קיבלת?

ת. העד מעיין במסמכים וחושב. זה עבור החלק מהשישים ומשהו אלף ₪ והיה גם לפני זה נתקבל עבור המכרזים שלפני. כן החברה קיבלה. כאן אוכל להבהיר.

...

ת ה-66,000 ₪ לא קשור לתביעה..." (עמ' 63, ש' 6-15 לפר' היון מיום 15.6.2011).

כלומר, לאחר שעיין איאד במסמכים שצורפו לתצהירו אמנם אישר שקיבל את הסכומים הנ"ל, ואולם העיד כי סכום זה נתקבל בעבור מכרזים קודמים.

עיון בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח ו' לתצהירו של המהנדס מיום 3.9.2006, מעלה כי שני הסכומים על סך 29,127 ₪ נרשמו לזכותה של שואח ביום 28.2.2002 וביום 31.3.2002, ובעוד שזיכוי חשבונה של שואח בסכומים הנתבעים על ידה בתביעה זו, נעשה לראשונה ביום 18.12.2002, זמן רב לאחר מכן. על כן, אין בידי לקבל טענת הנתבעת כי זיכוי הכרטסת בסכומים אלו נעשה על חשבון חובה בגין הסכומים הנתבעים בתביעה דנן.

• המועצה טענה לעיקול סכומים על סך 20,981 ₪ מיתרת זכותה של שואח בספרי המועצה. המהנדס הצהיר על כך בתצהירו מיום 3.9.2006 אשר נתמך בכרטסת הנהלת החשבונות של שואח בספרי המועצה [תנועה מקובעת מיום 30.7.2003] אך לא נחקר עליו. מאידך, שנשאל איאד שואח בעדותו אם מישהו עיקל לו כספים במועצה השיב "למיטב ידיעתי לא". המועצה לא תמכה את דבר העיקול בראיות נוספות ומכל מקום, טענתה נזנחה בסיכומיה.
• המועצה טענה לזיכוי שואח בסך 2,928 ₪ [ר' תצהיר המהנדס מיום 3.9.06 הנתמך בכרטסת הנהלת חשבונות שואח בספרי המועצה]. איאד שואח בעדותו לא אישר כי זוכה בסכום הנטען (עמ' 63, ש' 2-3 לפר' הדיון מיום 15.6.2011). טענת המועצה לזיכוי בסכום זה לא נתמכה בראיות נוספות. ממילא לא הוכיחה המועצה כי יש לנכות סכומים אלו מהסכומים הנתבעים על ידי שואח בתביעתה זו.

70. לאור כל האמור, ומשלא הוכיחה המועצה כי שואח זוכתה בסכומים הנ"ל על חשבון יתרת זכותה בספרי המועצה בגין התביעה שבמחלוקת, וכן משלא הוכיחה המועצה דבר העיקולים על חשבון שמה של שואח, נחה דעתי כי על המועצה לשלם לתובעת את הפרש הסכומים הנתבעים לסכומים אשר אין מחלוקת כי שולמו על ידה זה מכבר או כי נפסקו זה מכבר לשואח, כדלקמן:

458,849.1 ₪ - 212,435.94 ₪- 4,000 ₪ = 242,413.16 ש"ח.

[סכום זה כולל את סכום המחאת הזכות על סך 216,000 ₪, אותו יש לנכות בהתאם מיתרת זכותו של התובע 1 אצל המועצה].

תביעת סאפי טאפש ב- 2037/04

71. כאמור בתיק זה ניתן פסק דין חלקי ולפיו, בהתאם להסכמת הצדדים התקבלה התביעה חלקית והנתבעת חויבה לשלם לסאפי טאפש כספים על סך 100,000 ₪ (פסק דין חלקי מיום 9.1.2005). יתרת המחלוקת על סך 20,000 ₪, כך הוסכם, תדון בת.א 2615/04 (פר' הדיון מיום 9.1.2005).

72. למען הסדר הטוב, יודגש כי תביעת סאפי טאפש בת.א 2037/04 נסבה על אי פרעונן של שתי ההעברות לזכותו הממוענות לבנק אוצר השלטון המקומי (מיום 5.2.2001 ומיום 5.1.2001), ולמעשה בטרם ביצוע העבודות עליהן נסבה תביעת סאפי טאפש בת.א 2615/04 [משנת 2002] ואשר החשבונות המאושרים בגינם אושרו בשנת 2003. אי לכך, הרי שאין לקזז את הסכומים שנפסקו לתובע 1 בתביעתו בת.א 2037/04 מהסכומים הנתבעים על ידו בת.א 2615/04. יחד עם זאת, ודאי שיש לכלול סכומים אלו בכרטסת סאפי טאפש המנוהלת במועצה.

73. כמו כן, ככל שניווכח כי לסאפי טאפש יתרת חובה בספרי המועצה, הרי שלא יפסקו לו 20,000 ₪ הנוספים בגין ההעברות הבנקאיות נשוא תיק זה [שכן בכך ניווכח כי טענת המועצה לאי זכאותו מחמת קיזוזים שונים שנעשו על ידו- נכונה] וסכומים אלו יקוזזו מיתרת החובה. מאידך, וככל שניווכח כי לסאפי טאפש יתרת זכות בספרי המועצה, או אז ליתרה זו יתווספו סך 20,000 ₪ נשוא המחלוקת. למותר לציין, כי המועצה לא הוכיחה קיזוזים נוספים מעבר לאלו הנטענים על ידה בת.א 2615/04.

יתרת סאפי טאפש בת.א 2615/04

74. סאפי טאפש בתביעתו תובע את חלקו בחשבונות המאושרים (מושא תביעות שואח הנ"ל) כדלקמן:

חשבון חלקי מס' 2- דרך עין אלגרון 38- 206,351.32 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני (על פי הסכם)- 175,398.62 ₪.

חשבון חלקי מס' 1- סלילת כבישים- 401,594.36 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני- 341,355.20 ₪

חשבון חלקי מס' 2- דרך מס' 35- 310,305.26 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני- 263,759.47 ₪

חשבון סופי (ריכוז)- כביש 35- 282,811.37 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני- 240,389.66 ₪.

חשבון חלקי מס' 2- סלילת כבישים- 192,505 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני- 163,629.25 ₪

חשבון חלקי מס' 1- כביש 6- 290,718.58 ₪

* לאחר הנחה כללית של 6%- 273,275.46 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני- 232,284.1

חשבון חלקי מס' 1- דרך עין אלגרון 38- 165,280.24 ₪

בניכוי 15% רווח קבלני (על פי הסכם)- 140,488.20 ₪

חשבון עבור כביש 9-83 בית ג'ן- 484,090.28 ₪

בניכוי 8% רווח קבלני (על פי הודאת שוואח)- 445,363.01 ₪

75. בסך הכל 2,002,667.51 ₪ המגיעים לסאפי טאפש על פי החשבונות המאושרים. אין חולק, כי המדובר בחשבונות מאושרים על ידי המהנדס. מר פאיק בסול, יועץ גזברות למועצה בתקופה הרלוונטית (1999-2004), העיד כי אם קיבלת חשבונות מאושרים לתשלום היינו שהעבודות אושרו לתשלום על ידי המהנדס, וכי הללו נרשמים בכרטסת (עמ' 80, ש' 14-15 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

76. ואולם טוענת המועצה, כי כלל הסכומים בהם היא חבה על פי החשבונות המאושרים נפרעו על ידה בדרכים שונות ובין היתר, באמצעות ביצוע קיזוזים, ותשלום לצדדי ג' על פי המחאות זכות שהמחה סאפי טאפש מיתרת זכותו במועצה.

77. סאפי טאפש הציג כרטסת הנהלת חשבונות המנוהלת על שמו בספרי המועצה (נספח ב' לכתב התביעה), חתומה בחותמת המועצה, ולפיה לאחר קיזוזים שונים שבוצעו בחשבונו יתרת זכותו במועצה עומדת על סך 1,460,169.72 ₪. הכרטסת חתומה בחותמת המועצה. סאפי טאפש אינו חולק על הרישומים בכרטסת זו, ולפיכך הרי שהיה עליו להעמיד את תביעתו לכל היותר על סכום זה. סאפי טאפש לא הציג הסבר מניח את הדעת להעמדת סכום התביעה על למעלה מ-2,000,000 ₪. [למותר לציין, כי העמדת כתב התביעה על הסכום הגבוה ללא קיזוזים, משמעותו בין היתר, הגדלת הוצאות אגרת התביעה].

78. מר פאיק בסול אישר אמנם, כי על פי כרטסת הנהלת חשבונות שהוצגה לו (נספח ב' לתביעת סאפי טאפש), נכון ליום 17.11.03 היתרה לסאפי טאפש עומדת על סך של 1,460,169 ₪ אך ציין, כי "זאת לא כרטסת סופית. ייתכנו שינויים" (עמ' 82, ש' 23-26, שם). גם משנשאל מר נאזם טאפש "ש. הסכום שתבעת בו זה היה אחרי קיזוזים או לפני הקיזוזים?" העיד "ת. זה היה חלק וחלק. חלק אחרי וחלק לפני" (עמ' 45, ש' 7-8 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

79. סאפי טאפש חולק על שינויים שנעשו בכרטסות מאוחרות יותר, ובין היתר טוען כי הדבר נעוץ בהחלפת ראש המועצה ועל רקע אי תמיכתו בו. בטרם ניגש לבחינת טענת "פרעתי" שהעלתה המועצה, יודגש כי הסכומים אשר יש לנכות מכרטסת הנהלת החשבונות שהציג התובע, ואשר אינם שנויים במחלוקת, או שהמחלוקת בהם הוכרעה, הנם סכומים כדלקמן:

א. כספים על סך 55,744.7 ₪, אשר נפסקו לטובת שואח בת.א 2289/05, בגין זיכוי סאפי טאפש ב100% חשבונות מאושרים בכרטסת במקום ב- 85%. קיימת הודאת סאפי טאפש (ר' דיון לעיל).

ב. כספים על סך 216,000 ₪ בגין המחאת זכות לשואח, ומשנפסק לשואח סכום זה.

ג. כספים בסך 38,727.22 ₪ 8% רווח קבלני שבפועל לא הופחת לטובת שואח, וסאפי טאפש מודה כי בפועל זוכה בכלל החשבון הסופי המאושר לכביש 9-83 (ר' הודאת בעל-דין, ס' 48 לסיכומי סאפי טאפש). יודגש, כי בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס, מופיע התיקון כאמור.

בסך הכל: 310,471.92 ₪.

יתרת התביעה בהתאם עומדת על סך: 1,149,697.8 ₪.

עובדות אלו לכשעצמן מלמדות, כי כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח ב' לתצהירו של סאפי טאפש, אינה מגלמת את יתרת זכותו המעודכנת במועצה. בפרט משזוכה בסכומים מסוימים ביתר וההפרשים לא נוכו על ידי המועצה נכון לאותו מועד.

80. ניכויים נוספים

א. כאמור לטענת המועצה, במהלך שנת 2004 בוצעו עדכונים והתאמות לתשלומים ששולמו לסאפי טאפש. יתרת חובו של סאפי טאפש לאחר ביצוע התאמות אלו עומד לטענת המועצה על יתרת חובה בסך 57,391 ₪ (תצהירו של מר פאיק בסול מיום 30.6.2004, כתב ההגנה). בתצהירו המשלים של מר פאיק בסול הצהיר על קיזוזים, המחאות זכות ותשלומים נוספים שפרעה המועצה מיתרת זכותו של סאפי טאפש במועצה, על פי בקשתו ועליהם נעמוד להלן.

ב. בנוסף, בתצהירו המשלים של המהנדס (תצהירו מיום 3.1.05), הצהיר על ביטול שני זיכויים מחשבונו של סאפי טאפש, כדלקמן:

1. ביטול זיכוי על סך 231,765.30 ₪ (פקודה מס' 470) בגין עבודות שביצע סאפי טאפש לבניית קירות תומכים, כקבלן משנה מטעמו של הקבלן הראשי מחמוד עבאס, עמו התקשרה המועצה. חשבון זה בוטל לטענת המועצה משום שדרישת התשלום הוגשה פעמיים בגין ביצוע אותה עבודה הן מצד סאפי טאפש והן מצד מחמוד עבאס [פקודת ביטול מיום 1.1.03, פקודה מס' 584]. [ס' 6 לתצהירו הנ"ל של המהנדס].

2. עוד הצהיר המהנדס, כי ביטל בחשבונו של סאפי טאפש זיכוי על סך 204,065.46 ₪ (פקודה מס' 694) [חשבון חלקי מס' 6 לבניית בית ספר יסודי ב'], מן הטעם שחשבון זה אושר לסאפי טאפש בעבור ביצוע עבודות עתידיות שהבטיח לבצען "על מנת לשחרר כספים לפרוייקט זה ממשרד הבינוי והשיכון". המהנדס הצהיר, כי בפועל התברר שלא הגיעו סכומים אלו לתובע 1 משום שלא עמד בדרישות להשלמת העבודה ולפיכך ביטל את החשבון [פקודת ביטול מיום 29.12.03, פקודה מס' 1049]. [תצהירו של המהנדס מיום 3.1.05].

להלן נדון בכלל טענות אלו.

התאמות בכרטסת המועצה

81. במהלך הליכים אלו הוגשו תצהירים שונים מטעמה של המועצה, ובין היתר:

א. תצהירו של מר פאיק בסול, יועץ גזברות למועצה, צורף לבר"ל בת.א 2037/04 מיום 13.5.04. על פי הכרטסת שצורפה יתרת זכותו של סאפי טאפש עומדת על סך 15,418 ₪.

ב. תצהירים משלימים מטעם המהנדס ומר פאיק בסול (מיום 3.1.05). לתצהירו המשלים של מר פאיק בסול צורפו פקודות תשלום שונות, ובכלל זה המחאות זכות וקיזוזים שלטענת המועצה נוכו מחשבונו של סאפי טאפש לפי בקשתו. כן צורפה כרטסת הנהלת חשבונות לשנת 2003, מעודכנת ליום 11.5.04 בה מצוינת יתרת חובה בסך 15,418.06 ₪.

ג. תצהירו של המהנדס מיום 19.6.06, אליו צורפה כרטסת חלקית, וממנה ניתן ללמוד על יתרת זכות בסך 48,733.62 ₪ לסאפי טאפש.

ד. תצהירו של המהנדס מיום 3.9.06 (להלן גם: "המהנדס") לתצהיר זה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות על שם סאפי טאפש משנת הכספים 1997-2005 (מיום 3.9.2006). בהתאם לנתוני הכרטסת, יתרת חובה של המועצה לסאפי טאפש לשנת 2003 עמדה על סך 202,271.55 ₪. המועצה טענה כי ביום 27.10.03 ניתנה המחאת זכות מסאפי טאפש לאיבתיהאג' וזיאד סאלח (על סך 200,000 ₪), שלא נוכתה מחשבונו של סאפי טאפש, ובהתאם להכרעת בית המשפט בסוגיה זו, יעשה תיקון בכרטסות.

במהלך הדיון מיום 15.9.2011 הסכימו הצדדים כי תצהירו הנ"ל של המהנדס, הוא התצהיר הרלוונטי מטעם המהנדס ואין בלתו (עמ' 103, ש' 15-20; עמ' 104, ש' 3-8 לפר' הדיון מיום 15.9.2011). בפרט עמד על כך ב"כ המועצה בראשיתו של הדיון מיום 15.9.2011, כי "התצהיר מכסה את כל התביעות וכל הטענות. אנו מסתמכים על התצהיר הזה ועל נספחיו..." (עמ' 103, ש' 15-16 לפר' הדיון מיום 15.9.2011).

ה. תצהיריו של מר עזא מועדא, המשמש בתפקיד מנהל חשבונות במועצה, מיום 7.11.06 ומיום 8.10.07. לתצהיריו לא צורפה כרטסת כי אם טבלאות נתונים בהסתמך על הכרטסת, שכן "...זה לא עובר דרך הפקס אז העתקנו כל מה שהיה בכרטסת" (עמ' 96, ש' 10 לפר' הדיון מיום 14.7.2011). בהמשך חזר בו והעיד, כי "העתקתי את רשימת התשלומים שהעברנו ולא את כל הכרטסת" (עמ' 97, ש' 4 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

82. משנשאל מר בסול אודות הפער בסכומים בין שתי הכרטסות שצורפו לתצהיריו, הסביר:

"אבהיר מבחינה מקצועית- את התצהיר הראשון הגשתי ב-30/6/2004 באותו זמן הכרטסת היתה עומדת על סך 48,000 ₪. התצהיר השני הוגש אחרי חצי שנה. בתקופה הזו עושים התאמות לכרטיסים, זה ההבדל ביניהם. מי האמיתי איני יודע עד שאראה את הכרטסת הסופית". (עמ' 81, ש' 11-14 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

ובהמשך-

ש. תאשר לי שהנתונים שאתה כותב בשני התצהירים שלך הם לא סופיים ובעצם לא משקפים נכונה את ההתחשבנות בין המועצה לבין טאפש.

ת. איני יודע. יכול להיות שכן סופי" (עמ' 82, ש' 1-3 לפר' הדיון מיום 14.7.2011).

83. המועצה לא הבהירה איזו מן הכרטסות שצורפו, אם בכלל, הנה כרטסת סופית-חלוטה. ממילא לא הוכיחה המועצה כי הכרטסות מהוות ראיה לאמיתות תוכנן כמשמעות סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. אם כי משהצהירה המועצה על הסתמכותה על התצהיר שצורף לתצהירו של מר נדים מרעי מיום 9.3.2006, ונוכח נימוקו של מר פאיק בסול לפער בין כרטסות, כפועל יוצא של פעולות המתווספות במועדים שונים, נבחן את מכלול הראיות שהציגה המועצה לתימוכין בטענת הפירעון, אל מול הכרטסת שצורפה לתצהירו של המהנדס הנ"ל.

84. חשוב להדגיש, כי כעולה מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח ב' לתצהירו של המהנדס (9.3.2006), כלל הסכומים על פי החשבונות המאושרים עודכנו בכרטסת הנהלת החשבונות של סאפי טאפש.

85. יוער, כי אמנם במהלך עדותו לא ידע המהנדס להסביר הפער בין החשבון המאושר על סך290,718.58 ₪ (חשבון חלקי 1 כביש 6) לבין הזיכוי בחשבון על סך 273,275.46 ₪ (עמ' 105, ש' 8, 13-20 לפר' הדיון מיום 15.9.2011). ואולם, הראיות מלמדות כי הפער נעוץ בהנחה כללית שנתנו שואח לפרויקט, בגובה 6% על חשבון ביצוע עבודות כביש 6. ב"כ התובע 1 הסכים במהלך הדיון מיום 26.11.2007, להפחתת 6% מהסכום הנתבע על פי חשבון חלקי מס' 1 הנ"ל, וכלשונו "הוצג לנו ההסכם ועל כן אין לנו ברירה, אלא להסכים שישנה הנחה של 6%. הסכום צריך להיות 273,275 ₪ בניכוי 15% רווח קבלני" (ש' 8-9, עמ' 9 לפר' הדיון). בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהיר המהנדס (מיום 9.3.06), זוכה סאפי טאפש בסך 232,283.75 ₪ בהתאם, לאחר ניכוי אחוז הרווח הקבלני של שואח.

86. סאפי טאפש העיד, כי נהג לתת מועצה הוראות לפרוע את החובות כלפיו באמצעות הוראות תשלום לספקים או לצדדים שלישיים (עמ' 18, ש' 9-11 לפר' הדיון מיום 6.12.09) עוד העיד סאפי טאפש כי נהג לתת למועצה הוראה לקזז ארנונה עם צדדים שלישיים על מנת להקטין את החוב כלפיו (ש' 12-13, שם). בהתייחס לכרטסת שצורפה כנספח ג' לתצהירו העיד סאפי טאפש "אין לי טענות כלפי הקיזוזים של הארנונה המופיעים בכרטסת של המועצה" "אני מסכים לכל הקיזוזים האלה. אבל זה עד נובמבר" (עמ' 18, ש' 22-24 לפר' הדיון מיום 6.12.09). בנוגע לכרטסת אחרת בה בוצעו "התאמות" על ידי המועצה, העיד סאפי טאפש כי לא ראה אותה ולא יכול להתייחס אליה (עמ' 19, ש' 5 לפר'). סאפי טאפש העיד "עד נובמבר 2003 הקיזוזים זה בסדר גמור. אחרי נובמבר 2003, לא נכנסתי למועצה. הכל נעשה על דעת המועצה ולא שאלו אותי בכלל. בנובמבר 2003 התחלף ראש המועצה..." (עמ' 19, ש' 8-10 לפר').

87. סאפי טאפש שב על עדותו, כי במהלך תקופת עבודתו במועצה כקבלן משנה, נתן המחאות זכות והוראות קיזוז לגורמים שלישיים תוך חיוב כרטסת החשבון שלו במועצה (עמ' 2, סיפא לפר' הדיון מיום 6.3.2011). ואולם העיד, כי "יש קיזוזים שנעשו בהסכמה ויש קיזוזים שנעשו במשחקים בתוך הכרטסת וזה אחרי שהתחלפה המועצה ואני לא ראיתי את זה" (עמ' 3 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). בנוסף כובל סאפי טאפש על עיקולים שבוצעו על חשבונו.

עיקולים על חשבון סאפי טאפש

88. בהתאם לתצהירו של מר עזא מועדא מיום 8.10.07 במסגרת צווי עיקול נוכו מחשבונו של סאפי טאפש תשלומים שבוצעו לנושי התובע; נבואני כמאל, בנק ערבי ישראלי, דלאשה עלי מחמוד, שקרה, זייד האני (בתצהירו הנ"ל פורטו העיקולים עליהם עמד מר עזא מועדא עוד בתצהירו מיום 7.11.06) המועצה לא צירפה צווי עיקול לראיה.

89. מר עזא מועדא אישר, כי כל תפקידו בתיק זה "זה שבשלב מסוים ביקשו ממך לבדוק נתונים מסוימים בכרטסת?" "נכון" (עמ' 95, ש' 5-7 לפר' הדיון מיום 14.7.2011). ואולם בכך לא היה כדי לתמוך בטענת המועצה לעיקולים כלפי סאפי טאפש מצד הגורמים הנ"ל. על מנת לסבר את האוזן, תצוטט עדותו של מר עזא מועדא, כדלקמן:

"ש. בתצהיר של שנת 2007 אתה מפרט רשימה של כספים שלטענתך המועצה העבירה לנושים שונים וכראיה צירפת כנספחים תדפיסים. האם אתה יכול לומר מהיכן הוצאת את המסמכים שהם נספח א' לתצהיר משנת 2007.

ת. מההוצאה לפועל. ביקשנו את זה מההוצל"פ.

ש. בתצהיר אתה טוען שזה כסף טאפש חייב לאחרים?

ת. כן.

ש. אתה יכול להראות לי במסמכים האלה היכן נזכר שמו של התובע טאפש?

ת. פה בטוח שלא מופיע.

ש. איך אני יכול לדעת שזה צו עיקול, שעיקלו כסף של טאפש, נושים שלו?

ת. בשנת 2004 המשכנו לרשום את המספר תיק ואנחנו יודעים שיש המחאת זכות איך שרשמו את זה בהתחלה. חזרנו אחורה. התיק הזה מחוייב על שם טאפש אפילו שזה לא שלו.

ש. אם אני רוצה לראות איפה מופיע שטאפש עיקלו לו כספים במועצה נושים?

ת. בזמנו היה המסמכים והוא גם עצמו מודה בזה שהוא חייב לאחרים.

ש. כשאתה אומר בזמנו, זה בזמן שלך שעשית את התצהיר או בזמנו לפני 20 שנה?

ת. אנו המשכנו לרשום איך שרשמו...

ש. אתה אף פעם לא ראית באופן אישי את השם של טאפש?

ת. חלק מהמחאות זכות מצאנו בתוך המועצה.

ש. איפה אני יכול לראות שעיקלו לסאפי טאפש כספים במועצה?

ת. זה רשום בתיק שלו. יש תיק של סאפי טאפש. בדוחות זה לא כתוב. זה דוחות עיקול של הוצל"פ. רושמים מי עיקל ואנו מזכים אותו..

ש. אני מפנה אותך לנספח השני של התצהיר שהוא דף חשבון שהודפס ביום 2/10/07. אתה צרפת את המסמך הזה כדי להראות עיקולים נוספים שביצעו על כספים של התובע. תאשר לי שגם במסמך הזה אין בשום מקום את שמו של התובע.

ת. לא מופיע כאן.

...

ש. אתה יכול להראות איפה רשום שיש עיקול?

ת. לא.

ש. למה צירפת את דף החשבון הזה?

ת. כי מופיע מס' התיק, זה אחד המעקלים שעיקלו כספים של טאפש.

ש. כשאתה אומר שזה מופיע, אתה מצביע על התצהיר שלך ולא על המסמך נכון?

ת. אלו אנשים שאחד האנשים שטאפש היה חייב להם כסף ונתן להם המחאות זכות ולכן הם תבעו את המועצה. (עמ' 97, ש' 6-25; עמ' 98, ש' 1-13 לפר' הדיון מיום 14.7.2011)

90. כלומר, מעדותו של מר עזא מועדא עלה, כי העיקולים על חשבונו של סאפי טאפש, בוצעו בשל המחאות זכות שנתן לצדדי ג' מיתרת זכותו במועצה. תיק העיקול שנפתח כנגד המועצה, חויב על שם טאפש "אפילו שזה לא שלו". המועצה לא צירפה את המחאות הזכות לתימוכין בטענות אלו.

91. משנשאל סאפי טאפש אם בנק ערבי פתח תיק הוצל"פ העיד כי לא זוכר דבר. גם משנשאל מי זה שקארה, העיד "לא יודע. עברו הרבה שנים", ומשנשאל מי זה זייד האני השיב "לא זוכר. לא יודע" (עמ' 3 סייפא, 4 ריישא לפר' הדיון מיום 6.3.2011). סאפי טאפש העיד "אני עבדתי בשטח, דוד שלי התעסק עם כל זה" (עמ' 5 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

92. נאזם טאפש העיד, "הרי העיקולים סאפי לא נתבע על ידי הנושים, אלא מי שנתבע זו המועצה. המועצה נתנה העברות או שיקים שחזרו ולא נפרעו. נכון שזה מהכרטסת של סאפי, סאפי מסר אותם לצד ג'. השיק חזר או העברה חזרה, הם לא תבעו את סאפי" (עמ' 50, ש' 21-23 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

93. בפרט משנשאל מר נאזם טאפש "מי מסר את ההמחאה לבנק?" השיב "סאפי, אבל בגלל המועצה זה לא נפרע. אם היתה פורעת את השיק בזמן זה לא היה קורה" (עמ' 51, ש' 5-6 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

94. משנשאל סאפי טאפש בנוגע לעיקול של כמאל נבואני העיד, כי "כמאל נבואני פתח תיק הוצל"פ נגד המועצה. היו לו שיקים של המועצה והוא תבע את המועצה ישירות." סאפי טאפש העיד כי כמאל נבואני עבד אצלו והוא נתן לו שיקים דרך המועצה ישירות, במקום שהסכום ישולם לו. סאפי טאפש העיד כי המדובר בסכומים "משהו כמו 21,000- 24,000 ₪" (עמ' 35, ש' 1-15 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). בסופו של יום נתבעה המועצה על ידי כמאל נבואני לפרעון השיקים. אם כך בהתאם להודאת סאפי טאפש לא יכולה להיות מחלוקת, כי קיימת הצדקה לנכות סכומים בסך של לכל היותר 24,000 ₪ מכרטסת התובע. אם כי מקובלת עלי הטענה שהועלתה על ידי מר נאזם טאפש בעדותו, "אבל יש מעבר לזה, שכ"ט עו"ד, משהו כמו 50,000 ₪. למה צריך סאפי לספוג את זה?" (עמ' 16, ש' 2 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). נכון הוא כי סאפי טאפש אינו אמור לספוג ההוצאות הנלוות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול הליכי העיקול, מחמת אי פירעון הסכומים על ידי המועצה.

95. מכל מקום יודגש, המועצה לא הוכיחה כי העיקולים הוטלו על סאפי טאפש. למעט הודאת סאפי טאפש בדבר העברת סכומים ישירות על ידי המועצה לכמאל נבואני לא הוכחה כל המחאת זכות ומה גובהה ליתר הגורמים כנ"ל. גם בנוגע לבנק ערבי, הגם שאין חולק, כי שיק המועצה נמסר מסאפי טאפש לבנק ערבי, לא הוברר מה גובהו. למותר לציין, כי בנוגע לגורמים אלו, מכל מקום, המועצה לא הרימה הנטל להוכיח כי מוצדק היה לנכות מיתרת זכותו של סאפי טאפש הסכומים לגביהם נפתחו תיקי עיקול כנגד המועצה. ודאי שלא בהוצאותיהם ושכר טרחתם וזאת למעט 24,000 ₪ על פי הודאת סאפי טאפש.

96. אשר לתשלומי מס הכנסה, אישר סאפי טאפש אישר כי אם המועצה העבירה למס הכנסה ניכוי מס במקור, הוא צריך לשלם את זה (עמ' 5 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). מאידך כובל הוא על חיוב חשבונו בגין העברה מתיק האיחוד [עדות נאזם טאפש, עמ' 13 באמצע, פר' הדיון מיום 6.3.2011]. המועצה לא הציגה כל הצדקה לניכוי סכומים אלה, העומדים על סך 9,033.88 ₪ [כרטסת טאפש שצורפה כנספח ב' לתצהירו של המהנדס מיום 3.9.06]. למעשה לא הוכח, כי ניכוי סכומים בסך 9,033.88 ₪ בגין תיק האיחוד (עד ליום 21.12.2005), מחשבונו של סאפי טאפש נעשה על ידי המועצה כדין.

97. הראיות הנוספות שצורפו לתצהירו המשלים של מר פאיק בסול (מיום 3.1.2005), לתימוכין בטענת הפירעון שהעלתה המועצה הן כדלקמן:

המחאות זכות

א. המחאת זכות לשואח א.ס בע"מ על סך 216,000 ₪ מיום 25.1.2004. עניין המחאת הזכות נדון לעיל, ונפסק, כי יש לזכות את שואח בגינה ובהתאם לנכותה מיתרת זכותו של סאפי טאפש במועצה.

ב. המחאת זכות לשואח א.ס בע"מ על סך 30,000 ₪ מיום 31.12.2002. אמנם סכום המחאת הזכות נפסק לשואח במסגרת הליכים אלו, באשר הודתה המועצה בחוב זה (פסק דין חלקי מיום 25.9.2005, בת.א 4452/04). ואולם סכום זה נוכה זה מכבר מכרטסת הנהלת החשבונות של סאפי טאפש עוד בשנת 2002, כפי שעולה מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח ב' לתצהירו של מר נדים מרעי מיום 3.9.2006 (פקודה 638 מיום 31.12.2002) והיא בבחינת הודאה מצד המועצה על ניכוי הסכום במועד זה. גם פעולת הזיכוי בחשבונה של שואח נעשתה באותו יום (פקודה 638 מיום 31.12.2002, נספח ו' לכתב התביעה ולתצהיר שואח בת.א 4452/04). כרטסת הנה"ח שצורפה על ידי התובע לשנת 2003, אם כן כוללת יתרת התשלום לאחר ניכוי פקודה זו ועל כן אין מקום לנכות סכום זה בשנית.

ג. המחאת זכות למר זיאד ואבתיהאג' סאלח, על סך 200,000 ₪ מיום 27.10.2003- המחאת זכות זו נתבעה על ידי הנמחים, זיאד ואבתיהאג' סאלח, בת.א 2584/04 בו ניתן פסק דין, לאחר שהוסכם בין הצדדים כדלקמן:

"אנו מסכימים כי ביחסים בינינו לבין המועצה המקומית לא תהא מחלוקת כי המחאת הזכות על סך 200,000 ₪, נושא תיק אזרחי 2584/04 אכן ניתנה לזכותו של מר זיאד סאלח, התובע באותה תביעה. אין זה אומר כי יושבו כל המחלוקות הכספיות בינינו הקשורות בהמחאת הזכות אולם נסדירם מחוץ לכותלי בית המשפט..." (עמ' 12 לפר' הדיון מיום 6.11.2007 בתיקים המאוחדים).

משנפסק סכום המחאת הזכות לזיאד ואבתיהאג' סאלח בת.א 2584/04, הרי שיש לנכות סכום המחאת הזכות (200,000 ₪) בהתאם מיתרת זכותו של סאפי טאפש.

לאחר ניכוי סכום זה יתרת התביעה עומדת על סך: 949,697.8 ₪.

ד. המחאת זכות למר זיאד ואבתיהאג' סאלח, על סך 160,000 ₪ מיום 2.10.2003- הופחתה זה מכבר בכרטסת הנה"ח- נספח ג' לתצהיר סאפי טאפש ועל כך אין מחלוקת.

ה. המחאת זכות למר יוסף פארס על סך 21,800 ₪ מיום 15.1.2003- המדובר בהמחאת זכות שניתנה על מסמך סטנדרטי אחיד של המועצה, בדומה ליתר המחאות הזכות חתומות בחותמת סאפי טאפש. סאפי טאפש לא קבל על המחאת זכות זו. להפך, משנשאל סאפי טאפש האם ככלל חתם על המחאות זכות השיב, "כן. על מה שאני חתום, אני חתום" (עמ' 8 לפר' הדיון מיום 6.3.11).

ו. במקביל, הציגה המועצה הוראה בלתי חוזרת לתשלום עתידי מאוצר השלטון המקומי על סך 21,800 ₪ ליוסף פארס מיום 8.7.2003. ניכוי בגין המחאת הזכות לא מופיע בכרטסת שצורפה לתצהירו של סאפי טאפש, ועל כן יש לנכות הסכום מיתרת הסכום כנ"ל. [בכרטסת שצורפה לתצהירו של המהנדס, חויבה כרטסת טאפש בכפל בגין תשלום זה ללא כל הצדקה]. מאידך בכרטסת שצורפה לתצהירו של טאפש, אין איזכור לניכוי סכום זה.

לאחר ניכוי סכום זה יתרת התביעה עומדת על סך: 927,897.8 ₪.

הוראות בלתי חוזרות נוספות לתשלום עתידי מאוצר השלטון המקומי על סך:

ז. 200,000 ₪ לאחים סעידה מיום 8.12.02. המועצה לא הוכיחה כי מדובר בהמחאת זכות מסאפי טאפש. הסכום לא נוכה מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

ח. 150,000 ₪ למעצבי אבן ערבול מיום 9.7.03- העברה מס' 15289. בסמוך להוראת התשלום צורף מכתבו של נאזם טאפש מיום 17.11.2003 כי "העברה.. על שם מחצבי אבן ערבול הוחזר המקור על ידי למועצה.." מר נאזם טאפש העיד, כי "אז לא קיבלנו תמורה ולא קיבלנו את ההעברה.." (עמ' 49, ש' 7 לפר' הדיון מיום 6.3.2011). וכי "היא (המועצה- ש.פ.כ) צריכה לזכות אותי" (ש' 8-11, שם). עיון בכרטסת שצורפה לתצהירו של מר נדים מרעי מעלה, כי קיימת פקודה אחת לחיוב (פקודה 630) ופקודה נוספת לזיכוי (פקודה 823) בגין העברה זו. נאזם טאפש לא חלק על כך (ש' 20,21, שם). ואולם אין חולק, כי אין לגרוע סכום העברה זו מיתרת זכותו של סאפי טאפש בספרי המועצה, משלא נתקבלה התמורה בפועל.

ט. 63,000 ₪ למחצבי אבן ערבול בע"מ מיום 11.6.03. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

י. 25,000 ₪ למנאע מוחמד נג'יב מיום 4.5.03. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

יא. 42,000 ₪ לחאלדי חמדי מיום 4.5.03. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

יב. 150,000 ₪ מחצבי אבן ערבול בע"מ מיום 8.5.2003. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

יג. 140,000 ₪ למחצבי אבן ערבול מיום 17.3.2003. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

יד. 80,000 ₪ לאקרשטיין תעשיות בע"מ מיום 17.3.2003. ניכוי הסכום מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006.

טו. 13,000 ₪ [מספר קבלה 9748, נמען לא ברור] (מיום 15.7.2002)- בכרטסת שצורפה לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.06 קיימת פקודה לתשלום 13,000 ₪ ביום 16.12.2002 בגין המחאת זכות, ואולם לא הוברר האם מדובר בהמחאת זכות מושא הקבלה הנ"ל.

טז. העברות בלתי חוזרות לסאפי טאפש על סך 60,000 ₪ מיום 5.2.2001 ומיום 5.1.2001. המדובר בהמחאות מושא תביעת סאפי טאפש בת.א 2037/04 שאינן בגין העבודות נשוא התביעה דנן, ועליהן עמדנו לעיל. יתרת המחאות אלו שלא שולמה לסאפי טאפש הנה בסך 20,000 ₪ ויש להפחית סכום זה מחשבונו.

98. עוד לתצהירו של מר פאיק בסול, צורפו מסמכי מידע על פעולות בנקאיות, כדלקמן:

א. העברה לנאזם טאפש מיום 12.1.2004 על סך 5,010.30 ₪.

ב. העברה לטובת גאדה משעור מיום 15.1.2004 על סך 3,525 ₪

העברות אלו צוינו בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה על ידי המהנדס (נספח ב' לתצהירו מיום 9.3.2006) כדלקמן: 5,000 ₪ +3,504 ₪.

99. יצוין, כי לתצהירו המשלים של מר פאיק בסול (מיום 3.1.05) צורפו כנספח ג' שלל נספחים שעניינם פקודות קיזוז מחשבונו של סאפי טאפש לצדדי ג' שונים, ולטענת המועצה על פי בקשת סאפי טאפש. לאחר שסקרתי כלל המסמכים (מעל מאה מסמכים) שצורפו כנספח ג' לתצהיר הנ"ל, אחד לאחד אל מול כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח ג' לתצהירו של סאפי טאפש מיום 14.9.08 (נספח ב' לכתב התביעה) נוכחתי, כי מרבית פקודות קיזוז אלו מצאו את מקומן זה מכבר בכרטסת הנה"ח הנ"ל, ולגביהן אין מחלוקת (!) המחלוקת כאמור נסבה על פעולות קיזוז המאוחרות לחודש 11/2003.

100. פקודות קיזוז שלא נרשמו בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של סאפי טאפש, וצורפו כנספח לתצהירו של מר פאיק בסול הנ"ל, הן פקודות קיזוז המאוחרות ל11/2003, כדלקמן:

א. 15,480 ₪ לנאזם טאפש מיום 10/12/2003 (המועצה הציגה קבלה למשלם מיום 16/12/2003)

ב. 8,441 ₪ לוליאם טאפש מיום 10/12/2003 (המועצה הציגה 2 קבלות למשלם מיום 16.12.2003)

ג. 560 ₪ לנאיף טאפש מיום 10/12/2003 (המועצה הציגה קבלה למשלם מיום 16.12.2003)

101. שלל הפקודות דלעיל הן פקודות אשר נוכו בכרטסת הנהלת חשבונות שצורפה כנספח ב' לתצהירו של המהנדס מיום 9.3.2006. למעט המחלוקות בדבר עיקולים, העברות מתיק האיחוד ועוד מס' מחלוקות נקודתיות עליהן עמדנו לעיל, לא חלק סאפי טאפש על פקודות נוספות בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של המהנדס. משנשאל מר נאזם טאפש בעדותו אם יש עוד שהוא חולק עליהן? השיב "לא, לא. אני לא חולק וגם לא חלקתי כאשר ישבתי עם המהנדס על הכרטסת" (עמ' 51, ש' 7-8 לפר' הדיון מיום 6.3.2011).

השלמת העבודות- בית ספר יסודי ב'

102. המהנדס בתצהירו מיום 3.9.06 הצהיר על כך שביום 12.2.06 אישר להחזיר חשבון חלקי מס' 6 לבניית בי"ס יסודי ב' הנ"ל (בסכום 204,065.46 ₪) לכרטסת סאפי טאפש וזאת לאחר שהתחייב סאפי טאפש להניח את התקרה הטרומית. במהלך הדיון מיום 6.11.2007 אישרה המועצה את התשלום של חשבון חלקי מס' 6 בפרויקט בית ספר יסודי ב', בהסתייגות לגבי השלמת העבודה בגג (עמ' 4, ש' 2-8 לפר'). בדיון מיום 26.11.2007 הודיעה המועצה כי החשבון הנ"ל אושר במלואו ונרשם בכרטסת, וכך שני הצדדים רואים בכך סילוק מלא וסופי של הטענות ההדדיות (עמ' 8, ש' 4-10 לפר', עמ' 9 ש' 1-2 לפר' הנ"ל). המהנדס העיד, כי "אני זיכתי את התובע. מגיע לו את הסכום הזה של 204,065 ₪" (עמ' 110, ש' 5 לפר' הדיון מיום 15.9.2011).

103. בפועל, עיון בכרטסת (נספח ב' לתצהירו של המהנדס) מעלה, כי חשבונו של התובע זוכה וחויב בסכום הנ"ל שבע פעמים, כשבסופם זוכה בסכום זה בכרטסת שצורפה לתצהירו של המהנדס. [זיכויים כדלקמן: מיום 3.12.2002 (פקודה 406); מיום 8.12.2002 (פקודה 651); מיום 4.12.2002 (פקודה 694); מיום 30.12.2005 (פקודה 550719). וחיובים כדלקמן: מיום 31.12.2002 (פקודה 732); מיום 31.12.2002 (פקודה 732); ומיום 29.12.2003 (פקודה 1049)].

104. מכל מקום, אין מחלוקת בנוגע לזכאותו של סאפי טאפש לסכומים אלו.

פרויקט בניית קירות תומכים

105. אין חולק, כי חשבון מיום 1.1.02 על סך 231,765.30 ₪ בגין ביצוע קירות תומכים אושר על ידי המהנדס (סעיף 19 לתצהירו מיום 3.9.06). אין חולק, כי סאפי היה קבלן משנה של מחמוד עבאס. המהנדס אף אינו חולק על כך שסאפי טאפש ביצע בפועל את העבודות, "כקבלן משנה של מחמוד עבאס שהיה קבלן ראשי במועצה המקומית" (עמ' 110, ש' 11-23, עמ' 111 ש' 1-3 לפר' הדיון מיום 15.9.2011).

106. טענת המועצה לביטול החשבון נסבה על טענתה לדרישה דומה מטעם הקבלן הראשי מר מחמוד עבאס לפירעון חשבון זה, בתביעה דומה שהגיש. המועצה מודה כי מלכתחילה זוכה חשבונו של סאפי טאפש בסכום החשבון הנ"ל על סך 231,765.30 ₪ אך "...משהתברר כי הן הקבלן הראשי והן קבלן המשנה (טאפש) הגישו חשבון/ דרישת תשלום בגין אותה עבודה, בוטל חשבונו של טאפש בגין ביצוע עבודה זו." (פסקאות 19-21 לתצהירו של המהנדס מיום 3.9.06). בעדותו עמד על כך המהנדס, כי "אם מחמוד עבאס זכה בכסף יש להורידו מסאפי טאפש ואם לא אז צריך להשאיר אותו אצל סאפי טאפש" (עמ' 110, ש' 17-18 לפר' הדיון מיום 15.9.2011).

107. כלומר המועצה טענה, כי העבודות בוצעו על ידי סאפי טאפש, כקבלן משנה מטעמו של קבלן ראשי אחר, אשר בפועל הוא שהתקשר עם המועצה. משנשאל המהנדס,

"ש. מי ביצע בפועל את הקירות התומכים?

השיב

ת. לגבי המועצה, הקבלן הראשי אבל אני יודע שבשטח היה התובע... " (עמ' 111, ש' 2-3 לפר' הדיון מיום 15.9.2011). במקרה כזה, פעולת הביטול בכרטסת סאפי טאפש אינה פעולת קיזוז. טענת המועצה אף אינה טענת הודאה והדחה, שכן הגם שמודה המועצה כי סאפי טאפש הוא שביצע את העבודות בפועל, הרי שטוענת כי ביצע את העבודה מטעמו של קבלן ראשי אחר שאשר הוא התקשר עם המועצה. בהתאם על התובע הנטל להוכיח כי הוא (ולא אחר) זכאי לסכום שנרשם מלכתחילה בכרטסת, ונטל הראיה אינו עובר לכתפי המועצה.

108. התובע לא הוכיח כי התקשר עם המועצה בחוזה לביצוע העבודות. התובע אף לא הציג כל סיכום בינו לבין המועצה לזיכוי חשבונו בסכום המלא או לחלק הימנו. טענת סאפי טאפש לפסול בביטול פעולת הזיכוי לא נתמכה בשום ראיה. סאפי טאפש לא הוכיח כי זיכוי הכרטסת במלוא החשבון המאושר מלכתחילה נעשה בהתאם לסיכום בינו לבין המועצה או בהתאם להמחאת זכות ממחמוד עבאס. לאור האמור, רשאית הייתה המועצה להפחית הסכום שבמחלוקת עד להכרעה בתביעת מחמוד עבאס. אין חולק, כי מדובר בסכום שלא נוכה מכרטסת הנהלת החשבונות אותה הציג טאפש, ועל כן יש לנכותו.

לסיכום: לאור כל האמור, יתרת זכותו של סאפי טאפש עומדת על סך 907,897.8 ₪.

תביעת אברהים- ת.א 3640/04

109. יתרת המחלוקת בתיק זה הנה בגין עבודות שביצע איברהים לטענתו מטעמם של שני קבלנים שהתקשרו עם המועצה. הסכומים עליהם נסבה תביעת איברהים, הנם כדלקמן:

א. עבודה של קיר תומך בסך 325,110 ₪ (על פי שני חשבונות מאושרים) מטעמו של אחמד בשיר. לטענת איברהים, החשבונות המאושרים שאושרו בעבור עבודה זו, הנם: חשבון חלקי מס' 2 על סך 204,750 ₪. בהתאם להסכמת הצדדים יש להפחית 104,750 ₪; כך שיתרת המחלוקת בגין רכיב זה עומדת על סך 100,000 ₪;

חשבון חלקי מס' 1, בגינו טען איברהים, כי חתם אחמד בשיר על המחאת זכות לטובתו על כספים בסך 120,360 ₪. בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן פסק דין כאמור בגין המחאת הזכות ובניכוי קיזוזים על סך 106,794 ₪ ומבלי שהוכרעה השאלה בגין אילו עבודות. בסיכומי איברהים צוין, בנוגע לרכיב תביעה זה כי "יש עליו פסק דין והוא לא נושא לדיון".

ב. לטענת איברהים, הוא ביצע עבודה נוספת מטעם אחמד בשיר בסך 48,889.62 ₪. סכום זה נפסק לאיברהים על פי פסק דין כאמור לעיל בהסכמה ואינו עוד חלק מיתרת המחלוקת.

ג. לטענת איברהים, הוא ביצע עבודות נוספות כקבלן משנה במכרז התפזורת. דבר מסירת העבודות לטענתו נעשה בהסכמת שואח ובהסכמת ובהסכמת ראש המועצה, ובגינם אושר חשבון חלקי 1 בסך כולל של 159,595 ₪. יתרת המחלוקת נסבה אף על רכיב זה.

110. איברהים לא צירף כל הסכם בינו לבין המועצה. איברהים הפנה להסכם כתוב בינו לבין אחמד בשיר בלבד. אחמד בשיר, הצהיר בתצהירו מיום 10.7.2006, כי הוא מעולם לא השתתף ולא זכה במכרז שפורסם על ידי המועצה (ס' 5 לתצהירו). הראיות מלמדות, כי הקבלן מ.מ חליל בע"מ התקשר עם המועצה לביצוע עבודות פיתוח, סלילה, תיעול ותאורה בכבישים 1ב, 60, 63, 12 (חוזה מיום 24/4/2002); אחמד בשיר התקשר בהסכם קבלנות משנה משולש עם חברת מ.חליל בע"מ והמועצה להעברת מלוא הזכויות על פי המכרז והחוזה הנ"ל; חב' שואח התקשרה עם המועצה בחוזה מס' 5/2003 סלילת כבישים דרך עין אלגרון 38, על פי מכרז 5/2003- החוזים לביצוע העבודות מושא כתב התביעה, אשר לטענת איברהים הוא שביצע אותם. אין חולק, כי הסכם בין איברהים למועצה לא נחתם.

111. המועצה אינה חולקת על כך שחלק מהעבודות שהעביר שואח לסאפי בוצעו בסופו של יום על ידי איברהים. המהנדס העיד, כי "בסופו של יום, חלק מהעבודות ביצע איברהים איברהים. חלק מהעבודות ששוואח העביר לסאפי. חלק ביצע סאפי וחלק איברהים איברהים. איברהים איברהים מתחת לכובע של סאפי" (עמ' 113, ש' 10-12 לפר' הדיון מיום 23.10.2011).

ובהמשך:

"ש. האם את העבודה שתבע סאפי שבוצעה אצל סמיר חמוד, ובוצעה על ידי איברהים כלולה בחשבון של סאפי?

ת. כן. לדיוק, החשבון חושב תחת הכותרת שוואח את נבואני שהוא קבלן ראשי" (ש' 17, עמ' 113 לפר' הדיון מיום 23.10.2011).

112. ואולם על אף שהודתה המועצה בביצוע חלק מהעבודות בפועל על ידי איברהים, הרי שבשום שלב לא הודתה המועצה בקיומם של יחסים חוזיים במפורש או מכללא בינם לבין איברהים. להפך, המהנדס העיד, כי העבודה שבוצעה על ידי איברהים באזור של סמיר חמוד כלולה בחשבון שואח נבואני שהוא הקבלן הראשי. יותר מכך, בחקירתו החוזרת של המהנדס, העיד:

"לשאלת בית המשפט אני מבהיר, זה קיר גדול ארוך וגבוה. בזמנו איברהים איברהים ביצע חלק ממנו ואח"כ הוא עזב את השטח אנו לימים השלמנו את הקיר על ידי קבלן אחר מהמועצה. לא את כל הקיר הוא ביצע. אני לא יכול לתת כמות. אני את הכמות היא הייתה כוללת בכל הכמויות שביצע שוואח שוואח וסאפי. לא הייתה הפרדה מדויקת לקיר עצמו מאחר ובוצעו קירות אחרים. עשינו חשבון לכל הקירות כמקשה אחת". (עמ' 115, ש' 6-10 לפר' הדיון מיום 23.10.2011, הדגשה לא במקור).

113. איברהים כלל לא הוכיח כי ביצע את העבודה בשלמותה, או כי ניתן היה לערוך הפרדה בין העבודה שביצע לבין זו שביצע סאפי טאפש, ומעל הכל בהתאם לאילו הסכמים ביצע את העבודה. איברהים כלל לא הוכיח כי התקשר לביצוע העבודות עם חב' שואח. מר סלימאן שואח בעדותו, עמד על כך כי לא זוכר שהתובע 3 ביצע עבורו עבודות. מר סלימאן שואח העיד כך:

"ש. אתה ראית את התביעה של איברהים איברהים, ת.א. 3640/04?

ת. לא.

ש. אתה יודע מה הוא תובע?

ת. לא יודע.

ש. האם אתה יודע אם איברהים איברהים ביצע עבורך עבודות?

ת. לא ביצע בשבילי עבודות. לא זוכר שביצע בשבילי. אם ביצע בשביל סאפי טאפש, אני לא יודע.

ש. איברהים איברהים הגיש תביעה נגד המועצה. בסעיף 7 לתביעתו הוא טוען שהוא ביצע עבודות כקבלן משנה בהסכמת שואח. עכשיו יש ויכוח מי ביצע את העבודה. אתה יודע על מקרה שאיברהים איברהים ביצע עבודה כקבלן משנה שלך?

ת. לא."

(עמ' 60, ש' 16-26 לפר' הדיון מיום 15.6.2011).

114. איברהים לא הציג כל הסכם עם שואח ולא הוכחה טענת ההתקשרות עמו, ולפיכך ברור מכוח מה ניתן לנכות סכומים מיתרת שואח במועצה לטובת איברהים, בהעדר הסכם מפורש או מוכח. אפילו הייתה מוכחת התקשרות עם סאפי או שואח, הרי שהנתבעת אינה הכתובת לפרוע התחייבותו של סאפי, שלא על פי הסכם עמה ו/או המחאת זכות מתאימה, ולמעשה בניגוד להסכמים שבינה לבין שואח, וסאפי טאפש.

115. גם בנוגע לעבודות הכלולות בפרויקט שנמסר לביצועו של אחמד בשיר, ואשר המועצה אינה חולקת כי חלקן בוצעו בפועל על ידי איברהים, העיד המהנדס, כי "היה פרויקט גדול שהתחיל אחמד בשיר בדרך 12ב וחלק מהקירות בטון ביצע אותן איברהים איברהים ונכללו בחשבונות של אחמד בשיר" (עמ' 113, ש' 25-26 לפר' הדיון מיום 23.10.2011, הדגשה לא במקור).

משנשאל המהנדס:

"ש. אם אחמד בשיר לא תבע אתם, למעשה איברהים זכאי לקבל אותם?

השיב-

ת. אני בטוח שהוא תבע אותם וידוע לי שהוא תבע אותם הייתה תביעה שלו באיחוד תיקים" (עמ' 113, ש' 27, עמ' 114, ש' 1 לפר' הדיון מיום 23.10.2011).

116. כלומר, הגם שהמועצה מודה כי איברהים ביצע חלק מקירות הבטון הכלולים בפרויקט של אחמד בשיר, לא הוכחה כל התקשרות ישירה בין איברהים למועצה באופן המחייב את המועצה להעביר התמורה לאיברהים. איברהים לא הוכיח את זכותו לקבלת כספים ישירות מהמועצה, בהתאם טענת איברהים לאי הוכחת טענת המועצה לפירעון הסכומים בגין ביצוע הקיר התומך לאחמד בשיר, אף היא אינה יכולה להצמיח לו זכות לקבלת כספים במישרין מהמועצה, יש מאין.

117. מוסיפה וטוענת המועצה לתחולתו של סעיף 193(א) לצו המועצות המקומית (א), תשי"א- 1950 הקובע כדלקמן:

193 (א) חוזה, כתב התחייבות או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ושיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את המועצה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן מזכירה, ובאין מזכיר - עובד אחר של המועצה, הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.

118. עוד ובהתאם לסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], בין כלל הסעיפים שהוחלו על מועצות מקומיות, נקבע כי יוחל אף סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובע כדלקמן:

203. (א) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.

119. אל מול הפסיקה המייחסת חשיבות נעלה לפורמליות הקבועה בסעיף 203 לפקודת העיריות הנ"ל, מטעים איברהים, להכרת הפסיקה בחריגה מעקרון דרישת הצורה המהותית במקרים בהם זועקת "זעקת ההגינות", ובפרט מפנה לע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נגד עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 22.1.2009) (להלן: "הלכת בית הרכב").

120. ואולם איני מוצאת הצדקה בענייננו לגזור גזירה שווה מהלכת בית הרכב הנ"ל. כאמור לא הוכיח איברהים כל התקשרות במישרין בינו לבין המועצה. כל שהציג איברהים הוא הסכם התקשרות בינו לבין הקבלן הזוכה, אחמד בשיר, הסכם שהמועצה אינה צד לו. העובדה כי המהנדס חתם על כתבי כמויות (אותם מכנה איברהים "חשבונות") אף היא אינה מקימה לו זכות לקבלת הכספים במישרין מהמועצה, שכן המועצה התקשרה במישרין עם אחמד בשיר והתחייבויותיה במישור הכספי הנן כלפיו בלבד. העובדה כי המועצה ידעה כי בפועל בוצעו חלק מהעבודות על ידי איברהים כקבלן מבצע מטעמו של אחמד בשיר, אינה מלמדת על כי התחייבה כלפיו המועצה במישור התמורה כאמור לעיל. במקרה כזה, כלל לא הייתי נדרשת לסעיף 203 לפק' העיריות או סעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות. כל מסקנה אחרת משמעה חיוב המועצה בכפל, מסקנה שאינה מתקבלת על הדעת.

121. לעניין זה גם הודאת המועצה בתשלומים אחרים ששולמו בהליך זה, אינה יכולה להשליך על התחייבותה לפרוע תשלום בגין ביצוע עבודות אחרות. למותר לציין, כי חלק הארי של התשלומים שהושתו על המועצה מקורו בפירעון המחאת זכות שניתנה לאיברהים מאחמד בשיר, ולא על-פי הסכמים עמה.

122. לאור כל האמור, הנני מוצאת לנכון לדחות את יתרת תביעת התובע 3. בהתאם אינני מוצאת לנכון להורות על ניכוי כספים מיתרת חשבונם של סאפי טאפש או שואח בספרי המועצה.

לסיכום

123. הנני מורה על קבלת התביעה בת.א 2289/05 במלואה. המועצה תשלם לשואח אחוז הרווח הקבלני המגיע בסך כולל של 55,744.7 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.11.2003 ועד מועד ביצוע התשלום בפועל. בנוסף תשא המועצה בהוצאות שואח ובשכר טרחת עורך דינה בת.א 2289/05 בסך 10,000 ₪.

124. בנוסף, תשלם המועצה לשואח, בגין תביעתה בת.א 4452/04, סך כולל של 246,413.16 ₪ כדלקמן: תשלום בסך 216,000 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.1.2004 ועד מועד ביצוע התשלום בפועל, וסכום נוסף בסך 30,413.16 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.11.2003 (מועד זיכויה של שואח בסכום האחרון הנתבע, על פי כרטסת הנהלת חשבונות המנוהלת במועצה). בנוסף תישא המועצה בהוצאות שואח ובשכר טרחת עורכי דינה בת.א 4452/04 בסך 20,000 ₪.

125. התביעה בת.א. 3640/04 נדחית. לאור המסקנות דלעיל, מחד נוכח הודאת המועצה בביצוע חלק מהעבודות על ידי איברהים מחד, ומאידך בשל אי הוכחת יחסים חוזיים ישירים בין איברהים למועצה, מצאתי לנכון על פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין למועצה בסכומים מופחתים בסך 5,000 ₪.

126. התביעה בת.א. 2615/04 מתקבלת בחלקה. המועצה תשלם לסאפי טאפש סך של 907,897.8 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה רויבית כחוק מיום 29.12.03 (מועד ביצוע הפעולה האחרונה בכרטסת). בנוסף תשא המועצה בהוצאות סאפי טאפש בת.א. 2615/04 בסך של 90,000 ₪.

127. כלל הסכומים ישולמו בתוך 60 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.