1. התובעת [להלן:"חב' גזית"] היתה חברה שעסקה בשיווק ומכירה של מוצרים רפואיים בישראל.

התובעת 2, בשמה הקודם "תפוז מרקטינג (ת.מ.מ) בע"מ" [להלן: "חב' קרדיולו- ג'י "], היתה חברת אחות של חב' גזית, ועסקה בשיווק מוצרים רפואיים בחו"ל.

עודד גזית היה המנכ"ל המשותף של חב' גזית, והמנכ"ל של חב' קרדיולו-ג'י [להלן: "מנכ"ל גזית"].

חב' עומר סיגל בע"מ [להלן: "חב' עומר"] היתה חברה שעסקה בפיתוח מוצרים רפואיים, והממציא של המוצרים היה ד"ר עקיבא שרון מחב' עומר.

הנתבעת 1 [להלן: "חב' אר.די.פי"] עסקה לענייננו בייצור מוצרים רפואיים, והנתבע 2 [להלן: "אוחנה"] היה מנהלה ובעל המניות היחיד בה.

2. בדצמ' 03' רכשה חב' גזית מכונס נכסים של חברות את זכויות הקניין הרוחני הקשורות לייצור ופיתוח חגורות מסיליקון לבדיקת א.ק.ג. במנוחה [להלן:"החגורות הבסיסיות"], ואת זכויות הקניין הרוחני הקשורות למערכות ניידות משולבות מסוג MSC לביצוע בדיקות רפואיות שונות [להלן:"המערכות"]. חב' גזית התחייבה לשלם תמלוגים ממכירת המוצרים לכונס הנכסים. נעשה שימוש בידע ובפיתוח של החגורות הבסיסיות לצורך פיתוח חגורות ארגומטריה לבדיקת א.ק.ג. במאמץ [להלן:"החגורות המתקדמות" ].

ערכת הMSC- [המערכות] כללה מזוודה ובה מכשירים לביצוע בדיקות רפואיות שונות : בדיקת א.ק.ג, בדיקת תפקוד ריאות, בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה, בדיקת לחץ דם ובדיקת רמת חמצן בדם. לערכה היה מחובר מחשב נייד עם תוכנה, שאמורה להציג את תוצאות הבדיקה [ ראו עדות מר אוחנה בעמ' 269 שורות 28-29].

ב-10.3.04 נחתם הסכם מייסדים בין חב' גזית לבין חב' אר.די. פי וחב' עומר. עפ"י הסכם המייסדים הוקמה חברה בשם תפוז טכנולוגיה רפואית [2004] בע"מ [להלן: "חב' תפוז טכנולוגיה"], וחב' גזית התחייבה להעביר לה את הבעלות בזכויות הקניין הרוחני, שרכשה מכונס הנכסים לעניין החגורות הבסיסיות והמערכות, ולהעמיד לחברה מימון .

חלוקת המניות בחב' תפוז טכנולוגיה היתה כדלקמן: לחב' גזית - 51% , לחב' אר.די.פי – 24.5% , ולחב' עומר – 24.5% . מטרת הסכם המייסדים היתה שכל צד יתרום ממומחיותו לפיתוח החברה.

ב-10.3.04 חתמה חב' תפוז טכנולוגיה על 3 הסכמים: הסכם פיתוח עם חב' עומר[נספח ג' לכתב התביעה], הסכם ייצור עם חב' אר.די.פי [נספח ד' לכתב התביעה] והסכם שיווק עם חב' גזית וחב' קרדיולו-ג'י [נספח ה' לכתב התביעה]. התובעות לא היו צד להסכמי הייצור שנחתמו ב-10.3.04 וב-29.9.05 בין חב' תפוז טכנולוגיה לבין חב' אר.די.פי.

בהסכם השיווק שנחתם בין חב' תפוז טכנולוגיה לבין התובעות הוצהר שלתובעות אין זכויות קניין רוחני במוצרים אלא זכות לקבל מחב' תפוז טכנולוגיה תמורה בגין השיווק [ראו עמ' 1 להסכם – נספח ה' לכתב התביעה]. כמו כן נקבע בהסכם שהתובעות ירכשו את המוצרים מחב' תפוז טכנולוגיה לפי מחירון שיאושר בדירקטוריון, וימכרו אותם ללקוחות הסופיים במחירים לפי שיקול דעתם .

עפ"י הסכם המייסדים חב' גזית היתה המממנת העיקרית של פיתוח המוצרים הרפואיים החדשים.

3. התובעות הגישו תביעה כנגד הנתבעים בסך 5 מיליון ₪, באשר לטענתם חב' אר.די.פי הפרה את התחייבותה לספק את החגורות המתקדמות ואת המערכות. רכיבי התביעה כללו : [א] השבת כספים ששולמו לחב' אר.די.פי בגין המוצרים הנ"ל שנטען שלא סופקו; [ב] אובדן רווחים.

התביעה לא נסבה על שיווק החגורות הבסיסיות. על פי האמור בסעיף 27 לתצהיר מנכ"ל גזית, התובעות מכרו למעלה מ-10,000 חגורות בסיסיות בארץ ובחו"ל.

התובעות טענו בעניין הפרת ההסכם ע"י הנתבעים :

[א] ב-5.3.06 הזמינה חב' גזית, באמצעות חב' תפוז טכנולוגיות, מחב' אר.די.פי 110 מערכות בתמורה לסך 315,220 יורו בתוספת מע"מ; התמורה שולמה; ב-30.7.06 סיפקה חב' אר.די.פי 10 מערכות [ ראו עדות מנכ"ל גזית בעמ' 101 שורות 8-9]; לאחר שהושלם ייצור רכיבי המערכות דרשה חב' אר.די.פי להעבירם למחסני חב' זיכון בע"מ לצורך הרכבתם; התברר שחב' זיכון בע"מ, קבלן המשנה שהרכיב את המערכות, העבירה את המערכות לחב' אר.די.פי ; בסעיף 33 לתביעה נטען, שחב' אר.די.פי לא מסרה את המערכות לתובעות כפי שנדרש ממנה למרות פניות חוזרות ונישנות מצד התובעות.

[ב] ב-5.10.06 הזמינה חב' קרדיולו-ג'י 500 סטים של חגורות מתקדמות ב-3 גדלים, ובסה"כ 1,500 חגורות מתקדמות בתמורה ל-317,500 יורו בתוספת מע"מ; חב' קרדיולו-ג'י שילמה לחב' אר.די.פי כ-65% מהתמורה- 240,818 יורו [כולל מע"מ], ויתרת התמורה היתה אמורה להיות משולמת במועד מסירת החגורות שבהזמנה; חב' אר.די.פי סיפקה 9 סטים בלבד של חגורות מתקדמות מתוך 500 הסטים שהתחייבה לספק, ולא מסרה לחב' קרדיולו-ג'י את יתרת החגורות המתקדמות.

[ג] מר אוחנה היה הבעלים היחיד והמנהל של חב' אר.די.פי ; מר אוחנה מימן את פעילות החברה והיה הנהנה היחיד מהכספים ששולמו לחברה, שקיבלה את התמורה ולא סיפקה את המוצרים; יש להטיל על מר אוחנה אחריות ישירה לנזקים, ובמידת הצורך אף להשתמש בקונסטרוקציה של הרמת מסך.

עיקר הגנתם של הנתבעים:

[א] חב' אר.די.פי השלימה את ייצור המערכות לפני המועד שנקבע ; חב' תפוז טכנולוגיה לא סיפקה לחב' אר.די.פי את המחשבים עליהם יש להתקין את המערכות שיוצרו, התובעות נכשלו בשיווק המערכות ועל כן חב' תפוז טכנולוגיה, בה היתה חב' גזית בעלת רוב המניות, לא רכשה ולא מסרה לחב' אר.די.פי את המחשבים עליהם היה צורך להתקין את המערכות; המערכות נמצאות גם כיום ברשותה של חב' אר.די.פי, ואי מסירת המחשבים עיכבה את אספקת המוצרים; בפועל נמסרו 10 מחשבים עליהם הותקנו המערכות; התובעות כמשווקות לא נטלו את המערכות שייצרה חב' אר.די.פי באשר איבדו עניין במיזם; הנתבעות הצהירו בעמ' 109 שורות 5-6: " כל המערכות שזיכון ייצרו ... נמצאים במחסן של הנתבעת 1 , והתובעות יכולות לקבלן בכל רגע נתון ".

אין יריבות בין התובעות לבין הנתבעים, באשר חב' תפוז טכנולוגיה היא שהזמינה את ייצור המערכות מחב' אר.די.פי ; התובעות לא היו צד להסכם בין חב' אר.די.פי לבין חב' תפוז טכנולוגיה; הבעלות במערכות היתה של חב' תפוז טכנולוגיה, ומלוא התמורה שולמה לחב' אר.די.פי ע"י חב' תפוז טכנולוגיה .

[ב] ב-6.1.08 עמדה חב' אר.די.פי להשלים את ייצור החגורות המתקדמות ועשתה זאת באמצעות קבלן משנה בשם C.P.C בע"מ [להלן: " קבלן המשנה"] ; על מנת להשלים את הרכבת החגורות המתקדמות ביקשה חב' אר.די.פי לקבל מהתובעות הסכמה להמחות חלק מיתרת התמורה המגיעה לה בגין הזמנה זאת לקבלן המשנה כדי להבטיח את שכרו; ייצור החגורות המתקדמות עמד להסתיים, והתובעות בחוסר תום לב לא אפשרו את השלמת הייצור עקב התנגדותן להמחות לקבלן המשנה את הזכות לקבלת התמורה.

אין יריבות בין התובעות לבין הנתבעים. התובעות לא היו צד להסכמים מ-10.3.04 ומ-29.9.05 בין חב' אר.די.פי לבין חב' תפוז טכנולוגיה. הבעלות בחגורות המתקדמות היתה של חב' תפוז טכנולוגיה. אין לייחס משקל רב להזמנה של החגורות המתקדמות שבוצעה ע"י חב' קרדיולו-ג'י .

4. התביעה הועברה לשמיעה בפני בספטמבר 2010. נתבעים 4 ו-5 - שרון הרשקו ואפי טאובר מחב' אר.די.פי - נמחקו מהתביעה; כנגד הנתבעת 3 – חב' זיכון בע"מ, שהרכיבה את המערכות, ניתן צו עיכוב הליכים לאחר שניתן צו הקפאת הליכים בעניין החברה; והתביעה למתן חשבונות נמחקה בהסכמה [ ראו עמ' 12 לפרוטוקול ].

מטעם התובעות העיד עד יחיד במשפט – מנכ"ל גזית, מר עודד גזית, ומטעם הנתבעות 1-2 העידו 4 עדים.

5. תביעת התובעות בעניין המערכות – דינה להידחות, הן מחמת חוסר יריבות והן לגופה.

העסקה של חב' אר.די.פי נעשתה עם חב' תפוז טכנולוגיה ולא עם התובעות. חב' תפוז טכנולוגיה היתה בעלת הזכויות במערכות, היא זו שהזמינה את ייצור המערכות מחב' אר.די.פי, וזו ששילמה לה את התמורה.

גם לגופה של העסקה- אין עילה לתביעה. הוכח במשפט שחב' אר.די.פי סיימה את ייצור המערכות. תפוז טכנולוגיה לא רכשה ולא סיפקה לחב' אר.די.פי מחשבים ניידים לצורך התקנת המערכות שיוצרו. לא נעשו ע"י התובעות פעולות לשיווק המערכות כפי שהתחייבו בהסכם השיווק. משלא נמצאו קונים למערכות ע"י התובעות – נמנעה חב' תפוז טכנולוגיה, שחב' גזית היתה בעלת רוב המניות בה, מלהשקיע סכומי כסף נכבדים ברכישת המחשבים שנדרשו לצורך התקנת המערכות והפעלתן, וחב' תפוז טכנולוגיה וגם התובעות כמשווקות נמנעו מליטול את המערכות שייצורן ע"י חב' אר.די.פי הסתיים. בנסיבות אלה אין עילה לתביעה כספית של התובעות בגין התמורה ששולמה לחב' אר.די.פי ובגין אבדן רווחים. הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן :

ראשית, המערכות היו של חב' תפוז טכנולוגיה . מנכ"ל גזית הודה בעמ' 103 שורות 2-3:"ש. המערכות הם של תפוז המשותפת ,נכון ? ת. נכון ". חב' תפוז טכנולוגיה הזמינה את ייצור המערכות מחב' אר.די.פי . מנכ"ל גזית העיד בחקירתו:"ש. לגבי המערכות אין שום הסכם ישיר בין התובעות לבין אר.די.פי ? ת. לא נראה לי שיש הסכם כזה " [עמ' 39 שורות 27-29] ; "ש. מי שהזמין את המערכות זו תפוז המשותפת [חב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.]? ת. מאשר" [עמ' 40 שורות 14-16]; "ש. ההתחייבות של אר.די.פי בקשר למערכות ... ניתנו לתפוז המשותפת [תפוז טכנולוגיה – י.ג.] ? ת. אכן "[עמ' 40 שורות 17-19].חב' תפוז טכנולוגיה התחייבה לשלם את התמורה לחב' אר.די.פי ושילמה את התמורה עבור המערכות. מנכ"ל גזית הודה בחקירתו בעמ' 40 שורות 20-23: "ש.וגם תפוז המשותפת [חב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.] היא זו שהתחייבה לשלם לאר.די.פי בגין המערכות האלה? ת. שילמה מלוא התמורה. ש. התחייבה ושילמה אבל תפוז המשותפת? ת. התחייבה ושילמה תפוז המשותפת".

לא הוכח שהתובעות שילמו לחב' תפוז טכנולוגיה את התמורה עבור ייצור המערכות. מנכ"ל גזית העיד בחקירתו בעמ' 25 שורות 22-26, שעפ"י הדו"חות הכספיים חב' גזית חייבת לחב' תפוז טכנולוגיה עבור מוצרים כ-1.8 מיליון ₪, אולם לא ידע להסביר כיצד נוצר החוב. בסעיף 27 לכתב התביעה נטען בשם התובעות שחב' תפוז טכנולוגיה שילמה את התמורה בסך כ-1.9 מיליון ₪ [כולל מע"מ] לחב' אר.די.פי עבור ייצור המערכות. מנכ"ל גזית בסעיף 29 לתצהירו הציג את ההמחאות שבאמצעותן שולמה התמורה בעסקת המערכות, ורוב ההמחאות שהוצגו הן המחאות של חב' תפוז טכנולוגיה ולא של התובעות.

מנכ"ל גזית נחקר לעניין חוסר היריבות בין התובעות לבין הנתבעים בעניין עסקת המערכות, והעיד בעמ' 34 שורות 2-6: "ש. במערכות - מה הקשר? למה אתם תובעים? ת.מוצר שלא קיבלנו .ש. אבל לא קיבלתם אותו מתפוז המשותפת [חב' תפוז טכנולוגיה–י.ג.]? ת. לא קיבלנו אותו מתפוז המשותפת.ש. אז מה אתה רוצה מאר.די.פי ? תלכו לתפוז המשותפת .ת. אר.די.פי לקחה את המערכות מזיכון.ש. אבל הן קיימות [ המערכות – י.ג.] . קח אותן... תפוז המשותפת צריכה לקחת אותן, לא אתה [התובעות – י.ג.] .ת. תפוז המשותפת. אמת ".

לאור הודאת מנכ"ל גזית בעובדות אלה – ניתן לקבוע שאין יריבות ישירה בין התובעות לבין הנתבעים לעניין עסקת המערכות.

שנית, ב-5.3.06 חב' תפוז טכנולוגיה הזמינה 110 מערכות מחב' אר.די.פי [סעיף 26 לכתב התביעה]. חב' תפוז טכנולוגיה שילמה את מלוא התמורה עבור המערכות לחב' אר.די.פי [סעיף 27 לכתב התביעה]. ביולי 06' חב' אר.די.פי השלימה את ייצור המערכות. מנכ"ל גזית הודה בחקירתו שהמערכות היו מוכנות ביולי 06' . מנכ"ל גזית העיד בעמ' 96 שורות 22-23 : "ש. ... 110 מערכות היו מוכנות כבר ביולי 06' ? ת. כן ".

חב' תפוז טכנולוגיה ביקשה לוודא שהמערכות שיוצרו אכן פועלות כראוי. המערכות נבדקו ב-8 אתרים של משטרת ישראל ונמצאו תקינות. ב-11.7.07 אישר מר איתן ארמי, מנהל מכירות של חב' גזית:" ... התוכנה הותקנה ב-8 אתרים על שמונה מחשבים שונים במחוזות השונים של משטרת ישראל ... ההתקנה עברה חלק וללא תקלות. כל המודלים נבדקו והם עובדים הן לשביעות רצוני והן לשביעות רצונו של הלקוח. גם ההתקנה בירושלים עברה חלק ... התקנה זאת היתה החשובה מבין כולם, מפני ששם הודגמה היכולת של המערכת לפני כל הנוגעים בדבר ... ברצוני להודות לאמנון וזיו [ מחב' אר.די.פי – י.ג.] על המאמץ, העזרה והלחץ, שהם הפעילו על מנת לגמור את כל הבעיות ... יישר כוח " [ נספח ו' לתצהיר מר אוחנה] . מנכ"ל גזית הודה בחקירתו בעמ' 98 שורות 19-21: "ש. כל התקלות שהיו סודרו לגמרי בהתקנה של משטרת ישראל? ת. כן", ובעמ' 100 שורה 1:"נפתרו הבעיות".

שלישית, חב' תפוז טכנולוגיה החליטה לרכוש את המחשבים הדרושים למערכות בנפרד מרכיביהן שיוצרו ע"י חב' אר.די.פי. אספקת המחשבים לא נכללה בהצעת המחיר של אר.די.פי. חב' תפוז טכנולוגיה היתה אמורה לספק את המחשבים עם גמר ייצור המערכות. חב' אר.די.פי היתה צריכה לחבר את המחשבים למערכות, להתקין עליהם את התוכנה, ולכיילם.

התובעות, שהתחייבו לשווק את המערכות, לא הצליחו למצוא קונים למערכות, למעט המערכות שנמכרו למשטרת ישראל . מנכ"ל גזית העיד בחקירתו בעמ' 100 לפרוטוקול שורות 8-16: "ש. כמה מערכות אתם... מכרתם? ת. לא מכרנו .ש.לא מכרתם ? ת. לא ניסינו גם ...ש. גם לא ניסיתם למכור ? ת. אמת ".

בהעדר קונים – החליטה חב' תפוז טכנולוגיה, שלא להשקיע סכומי כסף נכבדים ברכישת כ-100 מחשבים שנדרשו לצורך התקנת המערכות שיוצרו ע"י חב' אר.די.פי והפעלתן, וללא אספקת המחשבים - לא ניתן היה להתקין את המערכות.

מנכ"ל גזית הודה בסעיף 41 לתצהירו:" לא ניתן היה להוציא את חלקי המערכות למחסן גזית לפני הרכבה סופית שלהן עם מחשב, אשר אותו גזית לא היתה מעוניינת לספק באותו שלב ".

אמנון נחום, מנהל התפעול של חב' אר.די.פי , העיד בחקירתו בעמ' 355 שורה 27 עד עמ' 356 שורה 8 : " עלות הרכישה של המחשבים היתה יקרה מאד ... הם ביקשו מאיתנו לחכות להמתין לאחסן את כל המערכות...ידעו ... שהמערכות ישבו באר.די.פי וממתינות למחשבים ניידים ... ממתינות בעצם לאספקה של יחידות מחשב ".

בהודעת מייל מ-29.8.06, ששלחה שרון הרשקו-מייבלום מחב' אר.די.פי לחב' גזית [ מוצג ת/22 ] הודגש: " המחשב הינו חלק בלתי נפרד ממערכת MSC , ולא ניתן להרכיב מערכת על כל חלקיה ... ללא מחשב ... כיול המערכת אינו אפשרי עד שיש לה מחשב המיועד לה ... לכן המערכת מאופסנת כיום כחלקים מוגמרים... מערכות שכן סופקו להם מחשבים עד היום - מותקנות, אושרו ע"י איתן וצביקה, וניתן לספקן מיידית ".

רביעית, חב' תפוז טכנולוגיה הסכימה לראות בהעמדת המערכות לרשותה במחסני קבלן המשנה של חב' אר.די.פי – חב' זיכון בע"מ שהרכיבה את המערכות - כאספקה של המערכות ולבצע תשלום תמורתן לחב' אר.די.פי. מנכ"ל גזית הודה בסעיף 41 לתצהירו: "... הסכימה ... לראות בהעמדת המערכות לרשותה במחסני קבלן המשנה של אר.די.פי אשר ייצר אותן, משום אספקה, ולבצע תשלום כנגדן". מלוא התמורה עבור המערכות שולמה לחב' אר.די.פי.

שרון הרשקו- מייבלום, מחב' אר.די.פי, בהודעת דוא"ל מ-31.8.06 לצבי בהט מחב' גזית הודיעה: " לאחר לחץ שהפעלתם עלינו נעתרנו אתמול להביאך לאתר הייצור. הסיכום היה כי תאשר קיום רכיבי המערכת, ולנוכח העדר המחשבים - הדבר יהווה ... מסירה של המערכות ... לאחר שבדקת וספרת את כל חלקי המערכת, אישרת את מסירת המערכות, ואף הודעת כי הינך מסכים לקביעה שמטעמי אבטחת איכות אין להוציא את המערכות מאתר הייצור עד להשלמה סופית [כולל מחשב ]".

חמישית, בהעדר קונים, ובהעדר רכישת מחשבים עבור המערכות - חב' תפוז טכנולוגיה וגם התובעות כמשווקות של המוצר נמנעו ולא חפצו לקבל את המערכות לידיהן. מנכ"ל גזית הודה בחקירתו בעמ' 104 שורות 17-24 : "ש. ... לא פנית לזיו בקשר למערכות, כשרצית לקבל אותן, אחרי שהיית אצל זיכון [חב' זיכון בע"מ- קבלן המשנה של חב' אר.די.פי שהרכיבה את המערכות- י.ג.] ולפני שהיית אצל זיכון ? ת. אחרי שהייתי אצל זיכון – לא פניתי .ש. וגם לפני ? ת. לפני כן אני לא זוכר .ש. מתי פנית לזיו [ מנכ"ל אר.די.פי – י.ג.] בקשר למערכות? ת. לא זכור לי שהיתה פניה".

בינואר 08' הודיעו התובעות לכונס הנכסים של החברות בעלות הזכויות בקניין הרוחני של המוצרים על ביטול החוזה לרכישת הזכויות לייצור ופיתוח המערכות- אותן זכויות שהתחייבו התובעות להעביר לבעלות חב' תפוז טכנולוגיה, ורק במרץ 08' פנו לחב' זיכון בע"מ בעניין המערכות. מנכ"ל גזית הודה בעמ' 129 שורות 18-23 :" ש. עד חודש מרץ 08' לא בדקתם איפה המערכות. זה לא עניין אתכם, נכון ? ת. נכון . ש. ב-8.1.08 או ב-9.1.08 אתם בעצם מבטלים את ההסכם עם הכונס ? ת. כן . מאשר".

מנכ"ל גזית העיד בעמ' 102 שורות 9-20 : "ש. אחרי שהתבררה לך העובדה הזאת בזיכון [ שהעבירו את המערכות מקבלן המשנה של חב' אר.די.פי, חב' זיכון בע"מ, לחב' אר.די.פי – י.ג. ] לא פנית לאר.די.פי וביקשת את המערכות האלה ? ת. למה שאני אפנה אליו. ש. למה לא דרשת את המערכות? ת. ... הוא [ חב' אר.די.פי – י.ג.] היה אומר לי, המערכות מוכנות בוא קח אותן ...". עוד העיד מנכ"ל גזית בעמ' 103 שורה 24:" מה אני אעשה איתם [עם המערכות – י.ג.] היום".

טענת התובעות בסעיף 33 לכתב התביעה: " למרות פניות חוזרות ונישנות של התובעות – לא מסרה אר.די.פי את המערכות כפי שנדרש ממנה " – הופרכה.

ששית, חב' אר.די.פי לא היתה יכולה להשאיר את המערכות אצל קבלן המשנה שלה, חב' זיכון שהרכיבה את המערכות, ללא הגבלה בזמן, עד אשר תואיל חב' תפוז טכנולוגיה או התובעות כמשווקות לקבלן. המערכות, שיוצרו ע"י חב' אר.די.פי ולא נמסרו מחשבים לצורך התקנתן, הושבו מחב' זיכון לחב' אר.די.פי, ועפ"י הראיות שהובאו - הדבר היה בידיעת חב' תפוז טכנולוגיה ובעלי תפקידים בתובעות. בינו' 08' התובעות הודיעו לכונס הנכסים על ביטול ההסכם, ביטלו את המיזם, ולא עניינו אותם המערכות שהושלמו ע"י חב' אר.די.פי, והוחזקו במחסנים עקב החלטה מודעת של חב' תפוז טכנולוגיה לא לרכוש כ-100 מחשבים.

אמנון נחום, מנהל התפעול של חב' אר.די.פי, העיד בחקירתו בעמ' 361 שורה 28 עד עמ' 362 שורה 9: " ש. מתי ראו אנשי גזית ... את המערכות באר.די.פי או בזיכון ? ת. ... ביקשו לראות את המכשירים ועשו ספירת מלאי בתוך חב' זיכון... אצל הקבלן משנה, זה היה נקודת התשלום בעצם. הגיע נציג צבי בהט... עשה סיור בזיכון. עשה בדיקה מלאה של כל הרכיבים ... של המערכת עם ספירות מלאי של כל המערכת. יש צילומים שצלמנו באירוע הזה, והוא בעצם אישר את המלאי שנמצא בזיכון...ש. ובאר.די.פי [מתי ידעו שהמערכות הועברו מחב' זיכון לחב' אר.די.פי- י.ג.) ? ת. ... ברגע שהגיעו המכשירים לחב' אר.די.פי דייב קיבל דיווח מלא איזה מכשירים נמצאים ... דייב מתפוז [ מחב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.] ". עוד העיד לעניין זה אמנון נחום בעמ' 361 שורות 25-27:" ישנו בחור נחמד שעבד בגזית כנותן שירות ושיווק, בחור בשם איתן ... היה נמצא נוכח באר.די.פי פעם, פעמיים בשבוע במשרדי החברה. הוא בעצם ראה פיזית שהמכשירים קיימים ונמצאים שם".

שרון הרשקו- מייבלום, מנכ"לית אר.די.פי , העידה בעמ' 393 שורות 4-9: " האנשים של גזית ראו את הארגזים אצלנו באר.די.פי ... היו ישיבות על הארגובלט [ החגורות המתקדמות – י.ג.] ... היה פשוט הרים של ארגזים ומערכות, ואני זוכרת שהם ראו את זה שם ".

שביעית, חב' זיכון בע"מ, קבלן המשנה, היתה חתומה על מסמך שהמערכות בבעלות חב' תפוז טכנולוגיה ולא בבעלות התובעות [ראו נספח ט' לכתב התביעה]. מנכ"ל גזית הודה בעמ' 104, שורות 11-13 : " ת. זיכון חתום על המכתב שהמערכת אצלו והן שלי.ש. לא. הן לא שלך .ת. של תפוז [ בבעלות חב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.]".

אין במסמך זה כדי ללמד על כך, שלא ניתן היה להעביר את המערכות מקבלן המשנה חב' זיכון לחב' שייצרה את המוצר, חב' אר.די.פי , לאחר שהושלמה התקנת המערכות ע"י חב' זיכון, וחב' תפוז טכנולוגיה והתובעות לא באו ליטול את המערכות. יודגש לעניין זה, שחב' זיכון היתה יצרן משנה מטעם חב' אר.די.פי, שהתחייבה בהסכם עם חב' תפוז טכנולוגיה לייצר את המערכות.

שמינית, אמנון נחום, מנהל התפעול של חב' אר.די.פי, העיד בחקירתו בעמ' 365 שורות 31-32 : " הם לא רצו אותם במחסני גזית, כי גם להם לא היה מקום ונפח למערכות האלה ".

צילום הארגזים עם המערכות שהושלמו ע"י חב' אר.די.פי ומוחזקים אצל חב' אר.די.פי , ללא שהתובעות מעוניינות ליטול אותם – הוצגו בפני ביהמ"ש : 4 תמונות הוגשו וסומנו נ/5.

יייצור המערכות הושלם ע"י חב' אר.די.פי, והמערכות ללא המחשבים קיימות בחב' אר.די.פי, וגם כיום יכולה חב' תפוז טכנולוגיה או התובעות כמשווקות לקבלן, אולם ללא המחשבים שחב' תפוז טכנולוגיה היתה אמורה לרכוש – אין להם ערך.

כאמור התובעות לא מצאו קונים למערכות, ובשל כך נמנעה חב' תפוז טכנולוגיה או התובעות כמשווקות לבוא וליטול את המערכות שהועמדו לרשותן ע"י חב' אר.די.פי עוד ביולי 06'.

בנסיבות אלה אין עילה להשבה של התמורה ששולמה עבור ייצור המערכות, ואין עילה לתביעה של התובעות בגין אבדן רווחים .

6. גם תביעת התובעות בעניין החגורות המתקדמות – דינה להידחות לגופה, ולפיכך אין לנו צורך לדון בשאלה האם ההזמנה לייצור שהוציאה חב' קרדיולו-ג'י די בה כדי להעמיד עילת תביעה, למרות שחב' קרדיולו-ג'י לא היתה צד להסכם הייצור שנכרת בין חב' תפוז טכנולוגיה לבין חב' אר.די.פי. הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן :

ראשית, חלוקת התפקידים בין חב' עומר לחב' אר.די.פי בעניין החגורות המתקדמות עוגנה בהצעה מ-25.9.06, שהוגשה ע"י החברות לחב' תפוז טכנולוגיה [נספח 49 לתצהיר גזית].חב' עומר היתה אחראית לתכנון החגורות המתקדמות, כלי הייצור, וגמר הפיתוח, בעוד חב' אר.די.פי היתה אחראית לייצור. עוד נקבע בהצעה לוחות זמנים לפיתוח ולייצור [נספח 49 לתצהיר גזית]: "לוחות זמנים: דוגמאות מוצר סופי לאישור – כ-8-10 שבועות – באחריות עומר, אישור דוגמאות סופיות ע"י תפוז – תוך 5 ימי עבודה ממסירתן; אספקת 380 סטים ראשונים – כ-8-10 שבועות מאישור הדוגמאות, וקבלת כלים ומפרטי ייצור מלאים".

מנכ"ל גזית אישר בעמ' 122 שורות 11-12 , שהדוגמאות סופקו ע"י חב' עומר רק במאי 07'. במייל שנשלח ב-17.9.07 מעינת משגב , מנהלת שיווק ומכירות בחב' רקדיולו-ג'י, למנכ"ל גזית נאמר: " רציתי רק לעדכן אותך שבעקבות שיחה עם עקיבא [ מחב' עומר – י.ג.] הובהר לנו שישנן בעיות עם הצבע הכתום [ חגורה קטנה ] כרגע מבקשים שנחליט אם אנחנו רוצים כתום כהה או צבע אחר. כמו כן עקיבא [ מחב' עומר- י.ג.] צופה רק לאחר יום כיפור, בהנחה שנסגור צבע, להתחיל בייצור המוני... אנחנו לא יכולים להוציא לדפוס ברושורים... עד שאין מידע סופית מעקיבא לגבי החגורות, ולכן רק לאחר סוכות נדע היכן הדברים עומדים". עפ"י לוח זמנים זה- לא ניתן לשלול את הטענה, שחב' אר.די.פי היתה צריכה לספק את החגורות בסוף דצמ' 07'.

שנית, ב-29.11.07 שלח ד"ר עקיבא שרון מחב' עומר מכתב למנכ"ל גזית, ובו הוא מלין על כך שעמוס גזית, אביו של מנכ"ל גזית, רשם את הפטנט של החגורות המתקדמות על שמו בה בשעה שד"ר עקיבא שרון הוא הממציא. במכתב ביקש ד"ר עקיבא שרון מחב' עומר לכנס ישיבת דירקטוריון דחופה של תפוז טכנולוגיה, ודרש לא לבצע פעולה בנושא הפטנט [ ראו נספח א'1 לתצהיר מר אוחנה ].

ב-16.12.07 שלח ד"ר עקיבא שרון מחב' עומר מכתב נוסף למנכ"ל גזית, ובו נאמר: " שוחחתי... עם עורך הפטנטים ...והודעתי לו ששם הממציא אינו נכון ... כרגע עלי לשקול את צעדיי מול משרדי הפטנטים באירופה, בארה"ב ובהאג " [ ראו נספח א'2 לתצהיר אוחנה ].

מנכ"ל גזית אישר בעדותו בעמ' 35 שורה 8, שרישום הפטנט ע"ש אביו היה שלא כדין, אולם טען שהרישום נעשה בטעות.

ב-9.1.08 הודיעה עוה"ד שייצגה את חב' גזית לכונס הנכסים על ביטול רכישת זכויות הקניין הרוחני, וביטול ההתחייבות לשלם תמלוגים בגין הידע והטכנולוגיה של המוצרים, וזאת מכוח סעיף 11.1 להסכם הרכישה מ- 10.12.03 [ נספח 6 לתצהיר מנכ"ל גזית ]. בסעיף 11.1 להסכם הרכישה נקבע, שחב' גזית רשאית לבטל את ההתקשרות עם הכונס בהתראה של 90 יום, ובסעיפים 11.3 -11.2 להסכם נאמר, שהזכויות בנכסים ייחשבו כמוחזרות לכונס, והכונס יהיה רשאי להתקשר עם צד ג' לצורך המשך ייצור ושיווק המוצר. מנכ"ל גזית העיד בעניין זה בעמ' 144 שורות 2-4 : " ש. ב-9.1.08 כבר עו"ד שלכם הודיעה לו[ לכונס – י.ג.] על הביטול, נכון? ת. כן ".

ב-13.1.08 שלחה חב' גזית הודעה על ביטול ההסכם לכונס, מכוח סעיף 11 להסכם, וזאת בהמשך להודעת הביטול הטלפונית מ- 9.1.08 [ ראו נספח 74 לתצהיר מנכ"ל גזית].

ב-21.2.08 שלח מנכ"ל גזית הודעה לכל הגורמים בעלי התפקידים בקבוצת גזית : " בצער רב אנו מודיעים לכם שהחלטנו להחזיר את החברה הנ"ל [צ"ל זכויות הקניין הרוחני – י.ג.] לכונס הנכסים ממנו רכשנו אותה לפני 4 שנים ... מסתיים פרק תפוז [ תפוז טכנולוגיה – י.ג] בחב' עמוס גזית בע"מ... אתם מתבקשים לא להוציא מידע זה אל מחוץ לחברה..." [ נספח 75 לתצהיר מנכ"ל גזית].

עם מתן הודעת ביטול של החוזה לכונס הנכסים, ממנו נרכשו זכויות הקניין במוצרים תוך התחייבות לשלם תמלוגים, הגיעה לסיום פעילותה של חב' תפוז טכנולוגיה, באשר הבסיס לקיומה של חב' תפוז טכנולוגיה היתה ייצור ופיתוח המבוססים על זכויות הקניין הרוחני במוצרים שנרכשו מהכונס, ושעל פי הסכם המייסדים התחייבה חב' גזית להעביר לבעלות תפוז טכנולוגיה.

מנכ"ל גזית הודה בחקירתו בעמ' 142 שורות 10-24: "ש. ... בתחילת ינואר [ינואר 08'- י.ג.] אתם ביטלתם את ההסכם עם הקונה [ צ"ל – הכונס, דהיינו ביטול הסכם רכישת זכויות הקניין הרוחני לייצור ופיתוח החגורות מכונס הנכסים של החברות בעלות הזכויות וביטול ההתחייבות לשלם תמלוגים עבור החגורות - י.ג.] ת. כן. ש. התייעצתם עם השותפים [חב' אר.די.פי וחב' עומר – י.ג.] שלכם לפני שעשיתם את זה? ת. ... הדבר הזה היה באויר, תקופה לא קצרה ... לא אמרתי שהתייעצתי ... ההחלטה היתה החלטה שלנו [ של התובעות – י.ג.] אני ידעתי לאורך כל הדרך שהם [שחב' אי.די.פי וחב' עומר – י.ג. ] לא רוצים את הפירוק של המיזם הזה. ש. אתה מסכים איתי שהחלטה מאד חשובה לתפוז המשותפת [חב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.] – ביטול ההסכם עם הכונס. ת.ודאי .ש. כי הוא בעצם הפסיק את הפעילות של תפוז [ חב' תפוז טכנולוגיה – י.ג.] ת. אמת ".

התובעות לא היו מעוניינות עוד במיזם של ייצור החגורות המתקדמות. עם מתן ההודעה החד צדדית ע"י חב' גזית לכונס על ביטול ההסכם – נחרץ גורלה של חב' תפוז טכנולוגיה ופעילותה הופסקה.

שלישית, לחב' אר.די.פי היו הסכמי ייצור מ-10.3.04 ומ-29.9.05 עם חב' תפוז טכנולוגיה ולא עם התובעות. חב' גזית החליטה להפסיק את המיזם באופן חד צדדי, ללא התייעצות בחב' אר.די.פי וללא הבאת העניין לדיון בדירקטוריון של חב' תפוז טכנולוגיה. הודעת ביטול החוזה שניתנה ע"י חב' גזית לכונס הביאה כאמור להפסקת פעילותה של חב' תפוז טכנולוגיה.

חב' אר.די.פי השלימה את ייצור החגורות המתקדמות ומסרה אותן להרכבה אצל קבלן המשנה. כתוצאה מהפסקת הפעילות של חב' תפוז טכנולוגיה, ולאור העובדה שהחוזים של חב' אר.די.פי לייצור היו עם חב' תפוז טכנולוגיה ולא עם התובעות – פעלה חב' אר.די.פי בתום לב, כדי להבטיח את תשלום שכרו של קבלן המשנה, שהיה אמור להרכיב את החגורות המתקדמות. חב' אר.די.פי העבירה לקרדיולו-ג'י טיוטת הסכם להמחאת זכויות, שבו נקבע שהכספים המגיעים לה עבור הזמנת עבודה זו יועברו לקבלן המשנה, ללא קיזוז כספים בגין טענות הנובעות ממכלול הפעילות של חב' תפוז טכנולוגיה, וכן כתב ערבות של חב' גזית לביצוע התשלומים לקבלן המשנה, שאחרת לא היתה דרך- בנסיבות שנוצרו עקב פעולתה החד צדדית של חב' גזית - להבטיח את התשלום לקבלן המשנה לאחר הפסקת פעילותה של חב' תפוז טכנולוגיה.

יודגש לעניין זה שהמו"מ בין מנכ"ל חב' אר.די.פי לבין מנכ"ל גזית בעניין הסכם המחאת הזכות והערבות, להבטחת התשלום של קבלן המשנה,שהיה אמור להרכיב את החגורות המתקדמות לאחר שהסתיים שלב ייצורן, התנהל מ-6.1.08 ועד 18.2.08 - עת ניתנה תשובתו הסופית של מנכ"ל גזית שהשיב לבקשה בשלילה, והודעת ביטול ההסכם לכונס ניתנה ע"י חב' גזית בע"פ עוד ב-9.1.08, ובכתב ב-13.1.08 .

התובעות לא היו מעוניינות עוד במיזם ובמוצרים של המיזם, ובשלב המקדמי של המו"מ הודיעו על ביטול הסכם רכישת זכויות הקניין הרוחני במוצרים לכונס הנכסים. לתובעות לא היו קונים לחגורות המתקדמות. סירוב התובעות לחתום על הסכם המחאת הזכות והערבות, כדי להבטיח את שכר קבלן המשנה ולהביא להשלמת מלאכת ההרכבה של החגורות המתקדמות – היה נגוע בחוסר תום לב ובשיקולים זרים, והביא להפרת ההסכם. הפרה זו של ההסכם ע"י התובעות הביאה לדחיית מועד אספקת החגורות המתקדמות- השלמת השלב הסופי של הרכבת החגורות.

רביעית, באשר להתנהלות המו"מ בין מנכ"ל אר.די.פי לבין מנכ"ל גזית מ-6.1.08 ועד 18.2.08 , התרחשות העובדות היתה כדלקמן :

חב' אר.די.פי השלימה את הייצור של החגורות המתקדמות בעין שמר ומסרה אותם להרכבה אצל קבלן משנה בשם C.P.C ביוקנעם [ להלן:" קבלן המשנה"]. מר אוחנה העיד בעמ' 265 שורות 5-6: "90% מהעבודה זה הייצור. ההרכבה היא חלק קטן ". עפ"י עדותו 90% מהעבודה הסתיימה בעין שמר ע"י חב' אר.די.פי, והמוצרים היו מוכנים להרכבה ביוקנעם אצל קבלן המשנה.

ב-6.1.08 פנה מר אוחנה למנכ"ל גזית במייל, וביקש את הסכמתו להמחאת זכות של 101,000 יורו, המגיעים לחב' אר.די.פי עבור עבודתה בייצור החגורות המתקדמות, לקבלן המשנה שעסק בהרכבת החגורות המתקדמות, וזאת כשכר עבור עבודתו [ראו נספח ט' לתצהיר אוחנה].

בשטר המחאת הזכויות, שמנכ"ל גזית נתבקש לחתום עליו, נאמר:" אני הח"מ, זיו אוחנה, בשם חב' אר.די.פי מצהיר ומאשר בזאת כלפי חב' C.P.C בע"מ או מר דב הרפז כדלקמן : אני ממחה בזאת כל זכות כספית שיש לי עפ"י הזמנת עבודהP0074 6 A של חב' תפוז מרקטינג בע"מ מיום 15.1.07 , שיתרתה הינה ע"ס 101,100 יורו, בין אם קיימת ובין אם עתידית, לחב' C.P.C בע"מ ו/או מר דב הרפז וזאת החל מיום 1.1.08. היינו כל תקבול המגיע על פי הזמנת העבודה הנ"ל מועבר בזאת לחב' C.P.C בע"מ ו/או מר דב הרפז. המחאת זכות זו הינה בלתי חוזרת".

בעניין המחאת הזכות לקבלן המשנה, שאמור היה לסיים את הרכבת החגורות המתקדמות, התנהל מו"מ בין מנכ"ל חב' אר.די.פי לבין מנכ"ל גזית והועברה בהמשך למנכ"ל גזית טיוטת הסכם בין קבלן המשנה לבין חב' קרדיולו-ג'י וחב' אר.די.פי [נספח 76 לתצהיר מנכ"ל גזית]. עפ"י טיוטת ההסכם, הכספים המגיעים לחב' אר.די.פי לפי הזמנת עבודה P0074 6 A[ייצור החגורות המתקדמות ], ושטרם שולמו לה – ישולמו לקבלן המשנה, וחב' קרדיולו-ג'י לא תקזז מכספים אלה סכומים שיכול ויש טענה שחב' אר.די.פי חייבת לחב' קרדיולו-ג'י ושנובעים מכל הקשר העסקי שהיה ביניהם, להבדיל מההזמנה הספציפית של ייצור החגורות המתקדמות.

כן צורפה במו"מ לטיוטת החוזה – טיוטת כתב ערבות של חב' גזית להבטיח את התשלום הנ"ל לקבלן המשנה [ ראו נספח 76 לתצהיר מנכ"ל גזית].

ב-17.2.08 שלח מר אוחנה, מנכ"ל חב' אר.די.פי, הודעת מייל למנכ"ל גזית ובה נאמר: " אודה לך אם תחתום על המחאת הזכות לטובת CPC כדי שנוכל להתחיל לספק קרדיווסט [ את החגורות המתקדמות – י.ג.] ", ובהודעת מייל נוספת ששלח מנכ"ל אר.די.פי למנכ"ל גזית באותו יום, נאמר: "עודד שלום. אין כאן שום התחייבות נוספת. מדובר בקבלן משנה שעושה מאמץ גדול, מממן את ההזמנה ורוצה להבטיח את כספו . נראה לי סביר ביותר ".

ב-17.2.08 שלח מנכ"ל גזית למנכ"ל אר.די.פי הודעת מייל ובה נאמר: " לא נראה לי לחתום על ערבויות/ התחייבויות כנ"ל " [ראו נספח 76 לתצהיר מנכ"ל גזית].

ב-18.2.08 השיב מנכ"ל גזית למנכ"ל אר.די.פי תשובה סופית: "שלילי", ועקב כך לא הושלמה הרכבת החגורות המתקדמות ע"י קבלן המשנה [ראו נספח 76 לתצהיר מנכ"ל גזית].

חמישית, עוד נציין היבטים נוספים לעניין חוסר תום הלב בסירובו של מנכ"ל גזית, שחב' קרדיולו- ג'י תחתום על הסכם המחאת הזכות ושחב' גזית תחתום על ערבות לביצוע התשלום, וזאת לאחר שחב' גזית ביטלה באופן חד צדדי את חוזה רכישת זכויות הקניין הרוחני עם הכונס, וקבעה עובדות מוגמרות ללא הסכמת השותפים.

לא היה שנוי במחלוקת שעמדה יתרת זכות לטובת חב' אר.די.פי בגין ביצוע עבודת ייצור החגורות המתקדמות, ואותה רצתה חב' אר.די.פי להמחות לקבלן המשנה, שאמור היה להרכיב את החגורות המתקדמות. מנכ"ל גזית הודה שאת הסכום הנקוב בהמחאת הזכות 101,100 יורו היתה זכאית חב' אר.די.פי לקבל לאחר סיום העבודה. מנכ"ל גזית העיד בעמ' 129 שורות 8-12: "ש. תאשר לי בבקשה... ש-101 אלף יורו [ הסכום הנקוב בהמחאת הזכות – י.ג.] זה היה הסכום שבגין החגורות בודאי הגיע לאר.די.פי... ת. כן. זה הסכום שהגיע אליהם במידה ויסופקו 380 סטים ראשונים ".

נכון למועד ניהול המו"מ הסתיימה כ-90% מעבודת הייצור של החגורות המתקדמות ,שנעשתה במפעל תעשיות גומי עין-שמר [ ראו עדות מר אוחנה בעמ' 170 שורות 15-18], ונותר לבצע הרכבה של החגורות ביוקנעם בחב' CPC – אצל קבלן המשנה של חב' אר.די.פי. מר אוחנה, מנכ"ל אר.די.פי העיד בעמ' 265 שורות 5-21: " 90% מהעבודה זה הייצור. ההרכבה היא חלק קטן... קרוב ל-90% מהעבודה היא מסתיימת ברגע שיש לך את הרכיבים שיצאו ממפעל הכבישה ... הכל היה מוכן להרכבה סופית של החגורות אחרי שגם את כל מתקני ההרכבה בנינו כבר באר.די.פי... ואז CPC [קבלן המשנה – י.ג.] היו אמורים להיכנס ולסיים את זה תוך שבוע, שבועיים" [ ראו גם עדותו של מר אוחנה בעמ' 249 שורות 6-10 ].

עפ"י האמור בסעיף 37 לכתב התביעה, עד למועד זה שולמה ע"י חב' רקדיולו-ג'י כ-65% מהתמורה, והיתרה היתה אמורה להיות משולמת במועד אספקת החגורות המתקדמות.

היה ברור למנכ"ל גזית, שלאחר שנתן הודעה לכונס הנכסים על ביטול החוזה – זכויות הקניין הרוחני במוצרים יוחזרו לכונס, והדבר יביא מיידית להפסקת פעילות חב' תפוז טכנולוגיה. עוד היה ידוע למנכ"ל גזית, שלחב' אר.די.פי היה הסכם ייצור עם חב' תפוז טכנולוגיה, שפעילותה הופסקה עקב מעשיהן של התובעות. בנסיבות אלה היה ברור למנכ"ל גזית, שללא הבטחת תשלום שכרו של קבלן המשנה מטעם חב' אר.די.פי, שאמור היה להרכיב את החגורות המתקדמות – לא יבוצע השלב הסופי בייצור – שלב ההרכבה. אם התובעות היו מפעילות את זכויותיהן החוזיות בתום לב – היה עליהן לחתום על הסכם המחאת זכות לקבלן המשנה וערבות לתשלום שכרו, והמוצרים היו מסופקים להם.

התובעות לא היו מעוניינות בחגורות המתקדמות בשלב בו הודיעו לכונס הנכסים על ביטול ההסכם. לתובעות לא היו קונים לחגורות המתקדמות. בנסיבות אלה, אין עילה להשבת 65% מסכום התמורה ששולם עבור החגורות המתקדמות, ולפיצוי בגין אובדן רווחים.

ששית, צד לחוזה צריך להפעיל את זכויותיו בתום לב. עיקרון " האיסור לשימוש לרעה בזכות" הינו "בנה של דוקטרינת תום הלב" .

בע"א 8661/10 נעמה נ' טורקיה דינים עליון 2012 (76) 188 פסקה כב' השופטת חיות בסעיף 12 לפסק :

" בעל דין המבקש לעמוד על זכויותיו מחויב מכוח עקרון תום הלב לעשות כן באופן הוגן, ותוך התחשבות בציפיותיו המוצדקות ובהסתמכותו הסבירה של הצד האחר ".

צד לחוזה אשר מפר את עקרון תום הלב, הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים, רואים אותו כמפר את החוזה.

בסירובן של התובעות לחתום על הסכם המחאת הזכות והערבות, באשר לא היו מעוניינות עוד במיזם ובמוצרים, ואף ביטלו את ההסכם עם הכונס - גרמו התובעות לכך שלא תושלם מלאכת ההרכבה של החגורות המתקדמות ע"י קבלן המשנה. יש לראות בפעולה זו של התובעות, הנגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים, הפרה של החוזה, המביאה לדחיית מועד אספקת החגורות המתקדמות – השלמת השלב הסופי של הרכבת החגורות.

בנסיבות אלה לא זכאיות התובעות להחזר התשלום החלקי ששילמו עבור החגורות המתקדמות [ לגרסתן שולמה כ-65% מהתמורה] , ולפיצויים בגין אבדן רווחים.

7. סוף דבר

[א] התביעה נדחית.

[ב] התובעות, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 80,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, 10 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.