1. זה קרוב לעשור מנהלים בעלי הדין הליכים משפטיים בבתי המשפט בעטיה של פרשה עגומה שתחילתה בחודש מרס 2001, כאשר הנתבע-התובע שכנגד (להלן: מר לופו) רכש מכונית במימונה של התובעת-הנתבעת שכנגד (להלן: גברת אליסייב).

2. בהליך דנן תובעת גברת אליסייב סך של 12,747 ₪ פיצוי בגין ההוצאות המרובות שנגרמו לה עקב סירובו של מר לופו לשתף פעולה עמה לצורך העברת הזכויות במכונית על שמה - בשל סירובו, נאלצה גברת אליסייב לנקוט הליכים משפטיים כדי להסיר עיקולים שהוטלו על המכונית בגין חובות מר לופו וכדי לחדש את רשיון הרכב שהיה רשום על שמו. כמו-כן, בעת חידוש רשיון הרכב הפסידה הנחה לה היתה זכאית מחמת נכותה.

3. מר לופו מצדו כפר בטענותיה ובזכותה לפיצוי וגם הגיש נגד גברת אליסייב תביעה שכנגד לתשלום סך של 40,934 ₪ - לדבריו, במשך שנתיים סייע לגברת אליסייב (עד שנת 2001) בענייניה והסיע אותה ולכן הוציא הוצאות דלק והפסיד ימי עבודה בסכום המוערך על ידו בסך 12,000 ₪; במשך שנתיים היתה המכונית בשימושה הבלעדי של גברת אליסייב, ובתקופה זו הוציא 13,934 ₪ כהוצאות בעבור המכונית; כמו-כן לאורך השנים הוציא הוצאות שונות בשל התנהגות גברת אליסייב, שסירבה להעביר את המכונית על שמה כדי שהבעלות במכונית תועבר אליה בתום חמש שנים, וכך תזכה בפטור ממסים.

4. כתב התביעה והתביעה שכנגד הוגשו בסדר דין מהיר. בעלי הדין הסכימו כי אכריע בתובענה בדרך הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם. בשים לב למסגרת הדיונית שבה מתנהל ההליך ולהסכמה זו של בעלי הדין, תהא ההנמקה תמציתית.

5. מר לופו נכה צה"ל הרשאי לרכוש מידי חמש שנים מכונית חדשה ולשלם עליה מס בשיעור מופחת. גברת אליסייב עבדה בסוכנות הביטוח באמצעותה ביטח מר לופו את הרכב שהיה בבעלותו.

עד שנת 1999 היתה היכרותם שטחית למדיי ברם באותה שנה נפגעה גברת אליסייב בתאונת דרכים קשה ונזקקה לאשפוז ממושך בבית חולים.

כאשר ביקר מר לופו בסוכנות הביטוח נודע לו דבר התאונה, החליט לבקר את הגברת אליסייב בבית החולים, וכך עשה. לאחר שחרורה מבית החולים החל לסייע לה בדרכים שונות, ובין היתר הסיע אותה לטיפולים רפואיים.

6. בחודש מרס 2001 הגתה גברת אליסייב רעיון שלפיו תלווה למר לופו כספים לצורך רכישת מכונית חדשה, הלה יחזיר לה את ההלוואה בתשלומים חודשיים שייפרסו למשך שנתיים ומבלי שתתווסף להם ריבית והצמדה. בתמורה, תשמש המכונית גם אותה ומר לופו יסיע אותה לפי צרכיה. האחרון הסכים להצעה. גברת אליסיייב הלוותה לו אפוא 70,000 ₪, ומר לופו רכש מכונית חדשה מסוג סקודה מספר רישוי 25-171-10 (להלן: המכונית). מר לופו התחייב לשאת בעלות אחזקתה.

7. אין חולק כי מר לופו נשא בהוצאות האחזקה של המכונית וכי סייע לגברת אליסייב לפי צרכיה. עם זאת אין חולק גם כי מר לופו לא החזיר סכום כלשהו על חשבון ההלוואה. מנוסח מכתבו של מר לופו מיום 15.12.02 עולה כי בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות - מר לופו פנה לגברת אליסייב והודיע לה כי בכוונתו לבטל את ביטוח המכונית, להודיע למשרד הביטחון על החזרת זכויותיו בה וליידע את רשות הרישוי כדי שהבעלות במכונית תועבר על שמה. גברת אליסייב לא התנגדה לכך. ואולם, תחת העברת הזכויות במכונית על שם גברת אליסייב והחזרת ההלוואה, החלה מסכת האשמות הדדיות והליכים משפטיים בין בעלי הדין, הנמשכים כאמור למעלה מעשור.

8. בהליכים משפטיים קודמים נקבעה אחריותו של מר לופו לחוסר יכולתה של גברת אליסייב להעביר את הזכויות במכונית על שמה. קביעה זו מהווה מעשה בי-דין ומקימה מחסום דיוני המונע ממר לופו להעלות עתה טענה הפוכה.

לפיכך עקרונית זכאית גברת אליסייב לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב התנהגות מר לופו. ואולם גברת אליסייב לא הוכיחה את הנזק הנטען, ולכן אינה זכאית לסכום התביעה או חלק ממנו.

9. בנוגע לתביעת מר לופו ייאמר כי עצם הקביעה שלפיה הוא אשר גרם לעיכוב בהעברת זכויות הבעלות על שם הגברת אליסייב אינה עילה, כשלעצמה, לדחות את תביעתו.

אמנם נכון, חלק ניכר מהתביעה שכנגד מבוססת על סכומים שלפני שנים רבות הוציא מר לופו - לפי הערכתו - בין במסגרת מעשיו כמתנדב, גם לשיטתו, ובין במסגרת חובותיו לפי החוזה (אותו כינו בעלי הדין 'הסכם ממון') שהפר בכך שלא החזיר את ההלוואה. עם זאת, חלק מסכום התביעה מבוסס על הוצאות שנגרמו למר לופו בגין קנסות שהטילו רשויות מקומיות בשל החניית המכונית במקום אסור או הליכים משפטיים שנאלץ לנקוט להסרת עיקולים על רכושו בגין אי-תשלום קנסות אלה.

שיתוף פעולה מצדו היה מאפשר להעביר קודם לכן את הזכויות במכונית על שם הגברת אליסייב, כך שהרשויות המקומיות היו פועלות נגדה ולא נגדו. עם זאת, לו הסדירה גברת אליסייב את הקנסות, לא היו נוקטות הרשויות המקומיות הליכים לגבייתם. היות שמר לופו לא הוכיח את נזקו הנובע ממרכיב זה בתביעתו, אינו זכאי לפיצוי. לו פסקתי פיצוי היה מקום לייחס למר לופו - בשל התנהגותו כאמור לעיל - אשם תורם משמעותי.

10. סוף דבר, התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ב, 23 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.