עיינתי בבקשה, תגובה ותשובה לתיקון טעות, ולגבי הנותר ממנה, סעיף 3 לבקשה מיום 18.02.2014.

אני סבור, שבדוחק והגם שמדובר בבקשה גבולית מהבחינה הדיונית, ניתן להחליט בעניין על דרך תיקון פסק דין, ובעיקרו מתוך תקווה שהדבר יחסוך זמן והוצאות נוספים לצדדים, לעניין הוצאת פסק הדין לפועל.

לגופו אני סבור שבקשר לסעיף 1 בפרק סוף דבר, החיוב הכספי שעניינו פיצוי אישי בגין המטרד ועוגמת הנפש, יש לקבל את הבקשה ובשל מהותו האישית של החיוב, בנסיבות העניין.

לגבי החיובים שבסעיף 2 ו- 3 לפרק סוף דבר שעניינם עלות התיקון, והוצאות, אני מחליט לדחות הבקשה, ובהיות הנציגות מורשה של כל בעלי הדירות, ולרבות התובעים.

אין מקום להוראות נוספות במסגרת הליך זה לעניין מועד קבלת פסק הדין על ידי הנתבעים, ולעניין זה רשאי כל צד להסתמך, כמקובל, על רישומי התיק, ו/או המצאה כדין בכל דרך אחרת, ככל שהיתה.

המזכירות תשלח ההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.