1. התובע קבלן בניין (להלן: הקבלן). הנתבעים אחים (שניהם ייקראו להלן: המזמינים. כל אחד בנפרד: הרצל ואברהם בהתאמה) המתגוררים במושב אליכין (להלן: המושב). במועד הרלוונטי לתובענה היה הרצל מעוניין להקים בית במושב. ביום 15.5.09 נכרת חוזה בין אחיו אברהם – אשר פעל בשמו של הרצל - לבין הקבלן, שלפיו התחייב האחרון להקים את שלד ביתו של הרצל בהתאם לתכניות שנמסרו לו. תמורת ביצוע העבודה בלבד, ללא חומרים, התחייבו המזמינים לשלם לקבלן 70,000 ₪ בצירוף מע"מ. הקבלן מצדו התחייב להתחיל בביצוע עבודות הבנייה ביום 15.5.09 ולסיימן ביום 15.9.09.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, בניגוד למוסכם לא שילמו המזמינים את מלוא התמורה המוסכמת, אלא סך של 46,475 ₪ בלבד. כמו-כן לפי הזמנת המזמינים ביצע הקבלן עבודות נוספות בשווי 4,806 ₪ בצירוף מע"מ, שלא שולמה תמורתן. לפיכך נותרה לטענתו יתרת חוב סך 40,674 ₪ (קרן) שנתבע בהליך דנן. סכום זה, נכון ליום הגשת כתב התביעה, מסתכם בסך 41,046 ₪.

3. המזמינים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. לפי טענתם, אינם חייבים לקבלן מאומה. ראשית, בניגוד להצהרתו אינו קבלן רשום בפנקס הקבלנים. שנית, נוסף על הסכום שאינו שנוי במחלוקת (46,475 ₪), לפני כריתת החוזה שילמו סך של 10,000 ₪ במזומן, שבגינו לא מסר הקבלן קבלה או חשבונית מס. כמו-כן לא הזמינו מהקבלן עבודות נוספות, שממילא לא בוצעו. כל אשר ביצע הקבלן נכלל בחוזה, ולכן אינם חייבים סכום העולה על הנקוב בו.

עוד הוסיפו המזמינים כי הקבלן עזב את האתר בלא שהשלים את העבודה, ואת אשר בצע, בצע בצורה רשלנית. כפי שעולה מחוות דעת המהנדס מיכאל וולדמן, המומחה מטעמם, בעבודת הקבלן נתגלו ליקויים רבים, שעלות תיקונם מסתכמת בסך 82,630 ₪ כולל מע"מ. כמו-כן בניגוד לתכניות בנה הקבלן את שלד הבית בשטח חסר של כחמישה מטרים רבועים וחצי, ולכן לפי הערכת מר אלי סידאוי, שמאי מקרקעין, ירד ערך הנכס בסך 48,000 ₪.

עוד טענו הרצל ואברהם, כי עבודת הקבלן התארכה שמונה חודשים מעבר למוסכם, ולכן זכאים לפיצוי בגין אבדן דמי שכירות בסך 5,800 ₪ לחודש, ובסה"כ 46,400 ₪.

4. הרצל גם טען כי הקבלן תקף אותו וכתוצאה, נגרמו לו הוצאות רפואיות, אבדן ימי עבודה ועגמת נפש. הרצל העריך נזק זה בסך 10,000 ₪.

5. על יסוד האמור לעיל הגישו המזמינים תביעה שכנגד על סך 187,030 ₪ (82,630 ₪ עלות תיקון הליקויים; 48,000 ₪ ירידת ערך הנכס; 46,400 ₪ אבדן דמי-שכירות וסך 10,000 ₪ פיצוי להרצל בגין נזקי גוף).

6. בהסכמת הצדדים מונה מר אייל שנהב, מהנדס ושמאי, כמומחה מטעם בית משפט. לאחר בדיקת הבית הגיע המומחה לכלל מסקנה כי עבודת הקבלן באיכות טובה, הליקויים זניחים ורובם ככולם הנם בגדר סטייה מותרת לפי התקנים והתקנות.

7. בנוגע לסטיות בבנייה, ציין המומחה כי "המבנה תוכנן ובוצע באופן שבחלק גדול מהיקפו קיים מסד שקוע ונסתר. החלק התחתון נבנה בנסיגה והחלק העליון מתרחב כלפי חוץ באופן שנוצר בתוך המבנה ספסל ישיבה באותם מקומות בהם בוצעה ההרחבה" (עמוד 6 לחוות הדעת). ספסלים אלה תוכננו באורך כולל של כ-38 מטרים, ולפי תכניות אדריכלות וקונסטרוקציה רוחבו 50 ס"מ. בפועל נפלה טעות בתכנית הקונסטרוקציה – תחת מידת חישוק ברזל 65 ס"מ הדרושה כדי להשיג הבלטה של 50 ס"מ, צוינה מידת חישוק הברזל 55 ס"מ בלבד. לכן הספסלים נבנו ברוחב 40 ס"מ בלבד. כתוצאה, שטחם הכולל של הספסלים קטן ב-3.8 מ"ר (0.1 X 38) לעומת התכנון.

המומחה העריך את ירידת ערך הבית בשל טעות זו, אשר הקטינה את השטח בין הספסל לבין התקרה, בסך 16,000 ₪. היות שלדעתו היה מחובתו להתריע בפני המזמין על הטעות התכנונית, מחציתה של ירידת הערך ייחס לקבלן.

המומחה גם קבע כי בניגוד לתכנית הקבלן לא הקים פרגולה והקים מסתור לדוד שמש ולמזגנים קטן משמעותית מזה המופיע בתכניות. כמו-כן לפי התכנית תוכננה חומה אחורית באורך כ-16 מטרים וגובה 1.60 מעל מפלס 0.00, שלא הוקמה. כן תוכננה חומה מזרחית בגובה 0.80 ס"מ, ובפועל נבנתה חומה בגובה 2.0 מטרים. שווי הפרגולה 2,800 ₪; שווי המסתור – 1,300 ₪ ושווי הקיר האחורי – 3,000 ₪. המומחה הותיר לבית המשפט את ההכרעה אם לפסוק למזמינים פיצוי בגין אי-ביצוע עבודות אלה.

המומחה מצא סטייה ממקבילות בשיעור כ-5 ס"מ בקיר אחד מקירות החנייה העבודה. עלות תיקון ליקוי זה מסתכם בסך 800 ₪.

המחירים הללו אינם כוללים מס ערך מוסף והם משקפים את מה שיידרשו לשלם המזמינים לקבלן מזדמן מטעמם. עלות לקבלן – נמוכה בכ-25%.

המומחה השיב על שאלות הבהרה שהפנה אליו בא כוח המזמין, ומתשובותיו עולה כי לא שינה את דעתו.

8. לאחר קבלת חוות דעת המומחה הסכימו בעלי הדין כי אכריע במחלוקת בדרך הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984.

תביעת הקבלן

9. בכל הנוגע לסכום התביעה על פי החוזה, יש לקבל את תביעת הקבלן. טענת המזמינים ולפיה לפני החתימה על החוזה שילמו לקבלן 10,000 ₪ נוספים אין לה תימוכין בראיה בלתי תלויה. לכתב ההגנה צורף נספח שבו נרשמו הסכומים ששולמו לקבלן ותאריך התשלום, לצד אלה חתימת הקבלן. אם לפני החתימה על החוזה שילמו המזמינים סכום כלשהו, סביר היה להניח כי תשלום זה ימצא ביטוי בחוזה ברם לא זו בלבד שאין הדבר כך, אלא שאין הסבר מדוע לא נעשה-כן. המזמינים אף לא הסבירו מדוע לא נרשם התשלום הנטען באותו דף תשלומים, וזאת במיוחד לנוכח טענתם שלפיה הקבלן לא רק הנפיק חשבוניות זמן רב לאחר קבלת התשלומים, אלא זייף חשבוניות.

לפיכך כפוף להכרעה בתביעה שכנגד זכאי הקבלן לתשלום יתרת החוב לפי החוזה בסך 29,935 ₪ (ללא מס ערך מוסף) כשסכום זה נכון ליום 15.8.09.

10. לעומת זאת, אין הקבלן זכאי לתשלום בגין עבודות נוספות. החוזה שנחתם בין הצדדים אינו מפרט את העבודות שהוזמנו מהקבלן, ובעין בלתי מקצועית לא ניתן ללמוד על היקף העבודות רק מעיון בתכניות שצורפו. נוסף על כך הסתפק הקבלן באמירה סתמית, שלפיה בצע עבודות נוספות ברם לא הציג יומני עבודה או אישור של המפקח לאישוש טענתו זו.

11. כפוף להכרעה בתביעה שכנגד זכאי הקבלן אפוא לסכום הנקוב בסעיף 9 דלעיל.

התביעה שכנגד

12. טענת המזמין ולפיה הקבלן אינו קבלן רשום אינה נתמכת בראיות כלשהן, ולכן אין לקבלה. גם הטענה ולפיה לא השלים הקבלן את עבודתו תוך המועד המוסכם לא הוכחה. לפי החוזה התחייב הקבלן להשלים את העבודה לא יאוחר מיום 15.9.09, ארבעה חודשים ממועד תחילתה. מחומר הראיות עולה כי ביום 13.9.09 הסתיימה העבודה.

13. אמנם נכון, המזמינים ציפו כי העבודה תסתיים לפני המועד הנקוב בחוזה, וכפי הנראה הקבלן התבטא בפניהם כי כך יהיה (ראה תמליל השיחה בין בנו של הקבלן לבין הרצל). עם זאת ככל שהיו אמירות מעין אלה, אין חולק כי קדמו למועד חתימת החוזה וכי המועד הסיום החוזי נקבע בין היתר בשים לב ליכולת הקבלן לעמוד בו (ראה תמליל הנ"ל). לכן יש לקבוע כי הקבלן עמד בהתחייבותו החוזית וסיים את העבודה במועד המוסכם.

14. בנושא ירידת ערך - מקובלת עליי קביעת המומחה שלפיה היה זה מחובתו של הקבלן להתריע בפני המזמין או בפני המתכנן על הטעות בתכנון, ולא שוכנעתי כי עשה-כן. לו היה מודע הקבלן לקיומה של הטעות התכנונית והיה מתריע מפניה, סביר להניח שהדבר היה מוצא ביטוי בכתב ההגנה או בחוות דעת המומחה מטעמו, ולא מצינו התייחסות כלשהי. למעשה, נודע עליה לראשונה מחוות דעת המומחה מטעם בית-משפט.

15. עם זאת בנוגע לשיעור אחריותו של הקבלן, איני תמימת דעים עם המומחה. לדעתי, שיעור האחריות של הקבלן נמוך יותר.

ראשית, עיקר האשם רובץ על כתפי הקונסטרוקטור, אשר הכין תכנית שיש בה טעות; שנית, המזמינים סיפקו לקבלן ברזל שלא התאים לבניית ספסלים ברוחב הרצוי; שלישית, היה זה מתפקידו של המפקח מטעם המזמינים לוודא שהקבלן בונה בהתאם לתכנית, ואם לא הבחין בטעות אזי גם הוא נושא באחריות; רביעית, אותה אחריות רובצת על כתפי המזמינים אם בחרו שלא להעסיק מפקח מטעמם; חמישית, שטח הבית לא קטן עקב הטעות. לפיכך בניית ספסלים ברוחב 40 ס"מ הקטינה את שטחם ב-3.8 מ"ר, אך שטח הרצפה גדל באותה מידה. ששית, לו נתגלתה הטעות במועד היה התיקון כרוך בהוצאה כספית (רכישת ברזל חדש) ובעיכוב העבודה. שני אלה היו נזקפים על חשבון המזמין.

בנסיבות אלה, יש לזקוף לחובת הקבלן 20% בלבד מירידת ערך הנכס, כך שמתוך הסכום הנקוב בחוות דעת המומחה יש לחייב את הקבלן בפיצוי בסך 3,200 ₪ בלבד.

16. לעניין אי-ביצוע חלק מהעבודות שהוזמנו. לפניי שתי גרסאות סותרות. בהיעדר ראיות בלתי תלויות קיים קושי להכריע ביניהן. מצד אחד, החוזה בין הצדדים מנוסח בתמציתיות יתרה ואינו מפרט מהן העבודות הכלולות בו (וכאמור בעין בלתי מקצועית אין אפשרות להכריע על סמך התכניות שצורפו). מצד שני, לא הוצגו הערות או מכתב התראה של המפקח או המזמינים בדבר אי-השלמת העבודה. היות שבעניין זה המזמין הוא התובע עליו נטל הראיה, והוא לא עמד בנטל זה.

בנסיבות אלה ניתן היה לדחות חלק זה מתביעתו, ואולם היות שבהכרעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט עסקינן, שבו ממד של פשרה, החלטתי לפסוק לטובת המזמינים מחצית מעלות הביצוע של הפרטים שלא נבנו. סה"כ יש לחייב את הקבלן לפצות את המזמינים בגין מרכיב זה של התביעה שכנגד בסך 3,550 ₪.

17. סה"כ יש לחייב את הקבלן בסך 6,750 ₪ נכון ליום 15.8.09.

סוף דבר

18. על יסוד האמור לעיל, לאחר קיזוז הסכום שנפסק לטובת המזמינים כאמור בסעיף 17 דלעיל, אני מחייבת את הנתבעים (הרצל ואברהם) לשלם לקבלן סך של 23,185 ₪ (29,935 – 6,750), כשסכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 החל מיום 15.8.09 וכלה ביום התשלום המלא בפועל, ובצירוף מע"מ כפי שיעורו ביום התשלום. עם ביצוע התשלום ינפיק הקבלן חשבונית מס.

כן ישלמו הנתבעים-התובעים שכנגד הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

מאחר שההליך הסתיים בישיבת קדם משפט שלישית אני מורה על החזרת האגרה ששילמו התובעים שכנגד [כפוף להוראות תקנה 6(ב) לתקנות בתי משפט (אגרות) תשס"ז-2007]. סכום האגרה ששילם הקבלן אינו מאפשר להורות על החזרת האגרה או חלק ממנה.

ניתן היום, ג' אלול תשע"ב, 21 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.