1. עניינו של ההליך שלפני בתביעה לפיצויים בשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לכריתת חוזה. פרטי העניין סבוכים, ותמציתם היא בכך שהתובעים טוענים כי הסתלקותה של הנתבעת משולחן משא ומתן עסקי בשלב מתקדם מאד נעשתה מטעמים בלתי מוצדקים, ומקימה להם זכות לפיצוי בגין הרווח שהיו מפיקים מהעסקה לו הייתה נכרתת (פיצויי קיום), ולחילופין להחזר ההוצאות שירדו לטמיון בעקבות המשא ומתן (פיצויי הסתמכות).

2. הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן ממושך לפשרה, אשר נמשך גם במהלך דיוני ההוכחות בתיק. בסופו של דבר, לאחר שנשמעו חלק מהעדים, הגיעו הצדדים, בסיועה של המגשרת, פרופ' נילי כהן, להסדר גישור, אשר הוגש לבית המשפט ביום 7.10.2014, וקיבל תוקף של פסק דין באותו יום (להלן: "הסדר הגישור").

3. על פי הסדר הגישור הוסמך בית המשפט, לאחר שישמע את טיעוני הצדדים, לפסוק לתובעים על דרך הפשרה, ללא הנמקות, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 סכום אשר לא יפחת מ- 1 מיליון ש"ח ולא יעלה על 3 מיליון ש"ח (להלן: "סכום הפשרה הפסוק"). סכום זה, כך הסכימו הצדדים בהסדר הגישור, ישולם לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל התביעות בין הצדדים.

4. לאחר שעיינתי בראיות ובעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם הצדדים, ושמעתי את טיעוני באי כוחם בעל פה, הריני לקבוע, בהתאם לסמכות שנמסרה לבית המשפט להכריע על דרך הפשרה, ללא הנמקות, על פי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], כי סכום הפשרה הפסוק יהיה בסך של 2.75 מיליון ש"ח.

5. סכום הפשרה הפסוק ישולם על ידי הנתבעים לתובעת 1, וזאת בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 2.2.5 של הסדר הפשרה.

6. בהתאם להסכמת הצדדים לא יתווסף לסכום הפשרה הפסוק כל סכום או מרכיב נוסף, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ה, 01 יוני 2015, בהעדר הצדדים.