1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה ביטול פסק דין , אשר הגיש המבקש, ביחס לפסק הדין שניתן בתיק זה ביום 10.2.10 (להלן:"הבקשה " ו – "פסק הדין") .

ב"כ המשיבה הגיש את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה") .

ב"כ המבקש הגיש תשובה לתגובה.

2. למקרא הבקשה , לאור האמור בתגובה , ולאור האמור בתשובה הרי שיש לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולהורות על ביטול פסק הדין, אך אלו בכפוף לתשלום הוצאות, כפי שיפורטו להלן.

3. ראשית אשר לבקשה להארכת מועד.

נקבע לא אחת כי משמדובר בהליך הראשון העומד לפני בית המשפט (להבדיל מהליכי ערעור) יטה בית המשפט לקבל את הבקשה על מנת שלא לחסום את המבקש מלהגיע לבית המשפט שזוהי זכות חוקתית.

בשים לב לסכום החוב ולכך כי המדובר במי שלמעשה טרם היה לו יומו בבית המשפט (בר"ע (י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר (לא פורסם)), אני מקבלת את הבקשה ומאריכה למבקש את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין עד למועד הגשתה בפועל, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

4. אשר לבקשה לביטול פסק דין -

עסקינן בהעדר הגשת הגנה, לאחר שהמבקש זומן כדין , ומכאן נגזר כי הביטול המבוקש הינו בתוקף שיקול דעת של בית המשפט.

במקרה כגון דא , ההלכה הינה ברורה ובחזקת מן המפורסמות, ולפיה על מבקש הביטול להוכיח שני יסודות מצטברים :

1. סיבה טובה למחדלו .
2. סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

ראה:

דיון נ"ה/52-3 כל הקריות בע"מ נ. דניאלה קדוש, פד"ע כ"ח 304 ופסקי הדין המצוטטים בסעיף 3 לפסק הדין.

רע"א 2694/92, אינג' אליהו פבר ואח' נ' הסוכנות היהודית לישראל

רע"א 2979/97 תעשיות רכב בע"מ נ' ראש אברהם.

ראה ד"ר זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה 7, סעיף 575, עמ' 738

ובספרו של השו' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה רביעית מעודכנת, 265-271 .

5. באשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל , כאשר המבקש מצביע על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (ואפילו יזכה בבקשה) אלא אם הוכחה התנהגות רשלנית העולה לכדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

ראה :

ע"א 68/625 מפעל הבנייה נ. החברה הדרומית, פד"י כ"ג (2) 721.

ראה גם ברע"א 2694/92, שם, סעיף 4.

כך ובענין זה אני מפנה לדברי כב' השופט בך, בע"א 32/83 אפל נ' קפח (פ"ד ל"ז (4), 431), בעמ' 438:

"אולם אם מסתבר כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מצד המבקש או ב"כ, ויחד עם זאת מסתבר כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה ביהמ"ש נוטה בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת לגופן".

"במקרה כזה יעדיף ביהמ"ש את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פרשנות מוגזמת".

יתרה מזו, באותו ענין נקבע כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה אף במקרה של זלזול מכוון כלפי בית המשפט אם שוכנע שאחרת יגרם עיוות דין בולט:

"אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט יעתר לו אם שוכנע שאחרת יגרם לו עיוות דין בולט".

עוד ראה בענין זה, רע"א 2979/97, שם סעיף 3, ע"א 112/76 פיסטול ואח' נ' עורפז, פ"ד לא(2) 466, בעמ' 470, מול האות ב'; ע"א 554/72 רופמן נ' יבלונסקי, פ"ד כח (1) 438; ופסק הדין של כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת בע"א 393/82 חיים חיים נ' גבי אביוב פ"ד מא (1), 716.

עוד נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית.

6. לענייננו טוען הנתבע כי יש בידו סיכויי טובים נגד התביעה שהוגשה.

לטענתו מרבית העבודות בוצעו, ולא כדברי התובעת בכתב התביעה, וכן הפיצוי המוסכם הינו ללא פרופורציה.

אני מפנה לפס"ד בר"ע (ירושלים) 557/04, ראיסה נ' חורובץ נ' אנה טרק :

"התוצאה היא שעלה בידי המבקשת להראות כי קיימים סיכויים להגנתה, לפחות לגבי חלק מהחוב. במצב זה, העובדה שאין בפיה הסבר בעל משקל לאי הגשת הבקשה לרשות להתגונן במועד, אינה יכולה להטות את הכף. כידוע, הדעה הרווחת היום היא, שהזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד צריכה להיכלל "במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט, שהפכה לזכות חוקתית"

(ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים תשנ"ב, עמ' 204; רע"א 8864/99 אנקווה ואח' נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ דינים-עליון, כרך נ"ח, 491, רע"א 8292 יוספי נ' לוינסון דינים-עליון, כרך נ"ח, 990). עובדת אי הגשת הבקשה לרשות להתגונן במועד והצורך לקיים הליך של בקשה לביטול פסק הדין מצדיקים חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה, אך במקרה דנן לא היה זה ראוי לדחות את הבקשה לגופה".

ולעניין פיצוי מוסכם, שהינו בשיקול דעת בית המשפט, כידוע, קובע סעיף 15א' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 את סמכותו של בית המשפט להפחית את גובה הפיצוי המוסכם.

לשון הסעיף קובעת:

" 15.(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה."

מכוחו של סעיף זה מוקנית לבית המשפט הסמכות להפחית את הפיצויים מקום בו נמצא שהפיצויים המוסכמים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מההפרה.

ברור, כי אם יהיה ממש בטענה זו, יש מקום ליתן להגיש כתב הגנה (ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' פרידמן פד"י מו(5) 257).

7. לא נעלמו מעיני טענות ב"כ המשיבה, כי העתרות לבקשה שהוגשה בשיהוי ניכר, יביא להברחת נכסים, יגרום להפסד כלכלי רב למשיבה, שכבר פעלה בתיק ההוצאה לפועל, שכבר בוצעו הליכים רבים שם, שהביאו לכונס נכסים על נכס של המבקש וכיו"ב להוצאות רבות למשיבה שעולות על כ- 50,000 ₪.

אני סבורה כי אם יש אכן שאלה של חשש להברחת נכסים, תוכל המשיבה להגיש בקשה ערוכה כדין לעניין זה בצירוף כל האסמכתאות הנטענות.

ואשר להפסד הוצאות רבות בעקבות הסתמכות על פסק הדין שניתן, הרי שניתן לרפא האמור בהוצאות לטובתה במסגרת זו של ביטול פסק דין.

משכך, ולנוכח כל האמור, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 20,000 ש"ח.

8. סוף דבר

אני מאריכה את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ומורה על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום סך כולל (בגין שתי הבקשות) של 25,000 ₪ (הוצאות ושכר טרחת עו"ד).

בכפוף לתשלום הסכום האמור תוך 60 יום יבוטל פסק הדין והמבקש יהיה רשאי להגיש כתב הגנה 30 יום לאחר תשלום הסכום האמור.

לא ישולם הסכום האמור תוך המועד האמור, ישאר פסק הדין על כנו.

ב"כ הצדדים יודיעו לבית המשפט האם שולמו הסכומים האמורים תוך המועד האמור.

9. החלטה זו תשוגר לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.