תובענה לתשלום סך 5,076 ₪ בגין עבודות תיקון אשר בוצעו ברכב מסוג מיצובישי לנסר, מ.ר.

78-265-24 (להלן: "הרכב") ביום 14.6.07.

הצדדים:

מוסך הפסגה בע"מ (להלן: "התובעת") הנו חברה בע"מ העוסקת בתיקון ושיפוץ רכבים.

הגב' לביא שרה (להלן: "הנתבעת 1") הנה בעלת הרכב והגב' חנה ליבקובסקי, בתה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת 2") הנה בעלת הפוליסיה של חברת הביטוח המבטחת את הרכב.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, הנתבעות הזמינו שירותי תיקון רכב: עבודות פחחות, צבע, חשמל, חלקי חילוף וכד' עבור הרכב.

התובעת ביצעה את התיקונים ברכב הנתבעות וביום 14.6.07 הנפיקה עבורן חשבונית תשלום מס' 415 על סך 4,354 ₪ בגין התיקונים והחלקים, אלא שהנתבעות התחמקו מתשלום החוב במשך למעלה משנתיים.

מנגד, טוענות הנתבעות כי מעולם לא הזמינו מאת התובעת תיקון רכב, מכני או פחחות.

לטענתן, בעבר אירעה תאונה לרכב שבבעלות הנתבעת 1, עת נהג בו בנה, מר חזי לביא (להלן: "חזי"). חזי קיבל על עצמו את מלוא האחריות לתאונה והבטיח כי ידאג לתיקון הרכב. לאחר שהרכב תוקן על ידי מר חזי הרכב הושב אליהן.

חזי שילם בהמחאה את עלות התיקון של הרכב וביקש כי ברגע שהנתבעת 2 תקבל את הפיצויים מחברת הביטוח לחשבון הבנק שלה, יועבר סכום הפיצוי לידיו, וכך נעשה. מעולם לא נכרת הסכם בין התובעת לנתבעות ולו היה נכרת הסכם שכזה, היו הנתבעות דואגות להעביר את כספי הביטוח לידי התובעת, וכי על התובעת לתבוע את מר חזי אשר שכר את שירותיה.

בהודעה מיום 18.7.13, הודתה התובעת כי נמסרה לחזקתה המחאה כנגד שחרור הרכב לאחר התיקון אך ההמחאה חזרה מהסיבה חשבון "מוגבל".

מר לביא נעלם ולא השיב לפניות התובעת אליו ולטענת התובעת אין כל תוחלת בפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו שכן, כפי שאישרה הנתבעת 2, אחיה נעלם בהותירו אחריו חובות כבדים.

דיון והכרעה:

ביום 1.5.13, לאור הסכמת הצדדים, נתנה החלטתי לפיה פסק הדין יינתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד – 1984, על סמך החומר המונח בפני בית המשפט.

דרך מתן פסק דין על פי סעיף 79א':

”צדדים המפקידים את ענייניהם בידי בית המשפט על מנת שיפסוק בהם על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם ומשום כך גם לא נקבעו סדרי דין ודיני ראיות להליך הפשרה....". ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה פד"י נג(1) עמ' 337 בעמ' 346.

נ

מהותו ועיקרו של סעיף 79א' היא פסיקה על דרך הפשרה.

בענייננו, הנתבעות הודו כי אירעה תאונה לרכב, בעת שנהג בו בנה של הנתבעת 1, מר לביא, והוא זה שהביא את כלי הרכב לתיקון אצל התובעת.

הנתבעות הודו כי הוגשה תביעה לחברת הביטוח בגין הנזק אשר נגרם לרכב וכי כספי הביטוח נתקבלו אצל בעלת הפוליסה - הנתבעת 2, אשר העבירם לטענתה, לאחיה, מר לביא.

עסקינן בשירות אשר ניתן לרכב המשמש את הנתבעות, על פי הזמנת שליח מטעמן, בנה של הנתבעת 1, מר חזי לביא. אין כל עוררין כי הנתבעות "נהנו" מפירות תיקון הרכב: הנתבעת 2 הודתה כי קיבלה את תקבולי הביטוח בגין התיקון אשר תמורתו לא שולמה ורכב הנתבעות נמכר כשהוא מתוקן.

מנגד, ניכר כי הנתבעות נפגעו מהתנהלות הבן/האח, מר לביא, אשר לקח את כספי הביטוח, וסביר להניח כי לו ידעו הנתבעות כי מר לביא לא שילם עבור תיקון הרכב, היו נמנעות מלהעביר לידיו את כספי הביטוח ודואגות להעביר סכום הפיצוי לידי התובעת.

הנתבעות טענו כי מר לביא נעלם, אף התובעת טענה כי בשל היעלמות מר לביא אין כל תוחלת בפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו לצורך מימוש השיק אשר העביר מר לביא בתמורה לתיקון הרכב, אלא שמעיון קל במאגר הנתונים של אתר בית המשפט עולה כי מר חזי לביא הוא מבקש בתיק מס' 6279/01/13, מיוצג על ידי עו"ד ליז אושרת לוי מרח' אלברט 17 חיפה, ועל כן, לא הייתה כל מניעה כי התובעת תפנה אליו ותדרוש ממנו את המגיע לה על פי דעתה.

משכך אני מורה לנתבעות לשלם לתובעת תשלום קרן בלבד בסך של: 4,354 ₪ בהתאם לחשבונית תשלום מס' 415. היות והתובעת יכלה, בשקידה סבירה לפעול כנגד מר לביא, איני מוסיפה הפרשי הצמדה וריבית.

התשלום ישולם ב – 6 תשלומים שווים, שהראשון בהם ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

מובהר בזה, כי אין התובעת רשאית לעשות שימוש בשיק שהועבר לחזקתה על ידי מר לביא. והיה ותעשה כן, יהא עליה להשיב לנתבעות את סכום הפיצוי.

בהתחשב בנסיבות מצבה הבריאותי של הנתבעת 1, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.