באמצעות ב"כ עו"ד ד. נוביץ ואח'

רקע:

1. התובע, יליד 4/1/83, נפגע, לטענתו, ביום 2/8/08 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק פיצויים").

2. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות התאונה:

לשיטת התובע: התאונה אירעה שעה שהוליך בצד הדרך, בכביש הגישה לקיבוץ נירים - מכיוון הקיבוץ לכיוון היציאה מהקיבוץ - אופנוע בבעלותו, כשלפתע פגע בו ובאופנוע רכב אלמוני, העיף אותו ואת אופנועו למרחק רב, ונמלט מהמקום. לשון אחר, לטענת התובע הוא נפגע בתאונת פגע וברח כהולך רגל.

לשיטת הנתבעת: התאונה אירעה שעה שהתובע רכב על אופנוע שבבעלותו ונפגע 'בתאונה עצמית' וללא כל מעורבות של רכב אחר, ומשכך חוק הפיצויים אינו חל ודין תביעתו להידחות.

לחלופין טוענת הנתבעת, כי גם אם יוכח שהתובע נפגע מרכב חולף, דבר כאמור המוכחש על ידה, אזי הפגיעה נגרמה שעה שהתובע רכב על האופנוע שלא היה מבוטח ולא הוליכו כטענתו. משכך ובהתאם לקבוע בחוק הפיצויים דין התביעה להידחות.

3. באשר לשאלת הכיסוי הביטוחי - מסכימים הצדדים כי במועד הרלוונטי האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה.

הראיות:

4. מטעם התובע העידו :

א. התובע בעצמו כאשר תצהירי עדות ראשית שמסר מיום 14.12.10 ומיום 27.8.13 על נספחיהם סומנו - ת/3;

ב. אשתו של התובע, גב' אווה לואיס הנריקסון (להלן: "אווה") תצהירה הוגש וסומן ת/4 ;

ג. מר איתן לוין (להלן: "איתן") תצהירו הוגש וסומן - ת/5;

ד. אחיו של התובע מר דן כהן (להלן: "דן") תצהירו הוגש וסומן - ת/6;

ה. מר אלחנן דדון (להלן:"דדון") מי שערך את דוח מד"א (לא הוגש תצהיר מטעמו)

ו. מר אייל אפטיבי, (להלן:"אפטיבי") בוחן משטרה אשר ערך את דוח האירוע (נ/3) (לא הוגש מטעמו תצהיר).

ז. גב' לבנת בן חיים, (להלן: "ליבנת") מי ששימשה כסיירת במשטרת אופקים במועד הרלוונטי לתאונה, ואשר גבתה את הודעתו של מר ניר קדוש - ת/1 (לא הוגש מטעמה תצהיר).

ח. מר זאב עציוני (להלן: "עציוני") נהג אמבולנס מקיבוץ נירים - מילא את דוח מד"א 'חולה נפגע באמבולנס' שהוגש - ת/2 (לא הוגש מטעמו תצהיר)

ט. כמו כן העידו לאחר שזומנו באמצעות צווי הבאה:

• מר ניר קדוש (להלן: "קדוש") הודעותיו במשטרה הוגשו וסומנו ת/1 ו - ת/8 ותצהירו סומן ת/9.
• מר רוני זעפרני. תצהירו הוגש וסומן ת/10.

5. מטעם הנתבעת העיד: החוקר הפרטי מר יוסי קורן (להלן: "קורן") אשר חקר את קדוש, עציוני וזעפרני.

6. כמו כן הוגשו מטעם הנתבעת הראיות הבאות:

1. תמונות של האופנוע סומנו נ/1, נ/2 ו - נ/4.
2. שרטוט הבוחן אייל אפטבי מיום האירוע סומן נ/3
3. תצהיר תשובות לשאלון של התובע סומן נ/5
4. תמלילי השיחות בין קורן לבין קדוש, ועציוני.

7. עד כאן פירוט העובדות הצריכות לענייננו והראיות שהוגשו.

8. שתיים הן השאלות העומדות לדיון בפניי:

1. האם התובע נפגע מרכב חולף או שמא מדובר בתאונה עצמית. ככל שאקבע כי מדובר בתאונה עצמית הרי שאין תחולה לחוק הפיצויים ודין התביעה להידחות.
2. ככל שאקבע כי התובע נפגע מרכב חולף הרי שאז יהא צורך להכריע בשאלה האם בעת הפגיעה הוליך התובע את האופנוע כטענתו, שאז יחשב להולך רגל שנפגע מרכב חולף שפגע בו וברח והנתבעת תהא חייבת בנזקיו, או שמא נפגע מרכב חולף שעה שרכב על האופנוע, שאז אין משמעות לפגיעת הרכב באופנוע, שכן בהתאם לחוק מאחר שהאופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה - דין התביעה להידחות.

9. נדון בשאלות אלה ראשון ראשון ואחרון אחרון.

פגיעה מרכב חולף או תאונה עצמית?

10. מאחר שמדובר בשאלה עובדתית באופייה נסקור תחילה את הגרסאות השונות שהועלו על

ידי העדים בכל הקשור לנסיבות בהן התרחשה לטעמם התאונה.

הערה מתודית: כל עוד לא נאמר אחרת, ההדגשות והציטוטים אינן במקור - מ.ס.ש

10.1 כך תוארה התאונה בכתב התביעה:

"ביום 2.8.08 בשעה 04:30 בכביש הגישה לקיבוץ נירים הוליך התובע אופנוע שבבעלותו שהיה בלתי מבוטח ואשר היה במצב לא כשיר לנסיעה מכיוון הקיבוץ לכיוון היציאה מהקיבוץ כשלפתע פגע בו ובאופנוע רכב לא ידוע העיף את התובע ואופנועו למרחק רב (תאונת "פגע וברח") והתובע נפגע בכל חלקי גופו (להלן: "התאונה")

10.2 בדו"ח מד"א - נ/ 2 - בפרק 'הערות' תוארה התאונה כך:

" נפגע ת.ד. פגע וברח הולך רגל (הוביל אופנוע) כאבים בחזה".

10.3 בדוח הפרמדיק של מד"א מד"א (נספח ב' לתצהיר התובע) נרשם בפרק אנמנזה :

"הולך רגל אשר הלך עם האופנוע שלו ונפגע ככל הנראה מרכב חולף .. בהגיענו בהכרה מלאה.

10.4 גם במסמכי בית החולים (חדר מיון/ גיליון אשפוז/ תעודת שחרור) מצוין כי התובע נפגע מרכב חולף שעה שהוליך רגלית את אופנועו.

10.5 בחקירתו במשטרה אשר נערכה ביום 18.8.08:

"סמוך לשעה 04:00 בערך לקחתי את האופנוע מבית החבר בהליכה ויצאתי דרך השער של הקיבוץ.. התקדמתי עוד כ- 100 מטר משער הקיבוץ היכן שיש סיבוב ימינה נעמדתי בצד שמאל של הכביש כדי שאם יגיעו מכוניות ממול יראו אותי עמדתי על השוליים השמאליים עם הפנים לכיוון הכביש הראשי ואז הרגשתי מכה חזקה אני חושב מאחורנית כי הבחנתי באורות מגיעים מאחורנית ועפתי על העץ משמאל לכביש ונפגעתי" (עמ' 1 שו' 8-15)

10.6 בתצהירו מתאר התובע את התאונה כך:

"... את האופנוע הפקדתי אצל חבר שלי בשם איתן לוין במחסן בקיבוץ נירים... לאחר סיום הבילוי בשעה 04:00 לערך, לקחתי את האופנוע מהמחסן והובלתי אותו ידנית לכיוון כביש היציאה מהקיבוץ.. הלכתי עם האופנוע כ – 100 מטר... עמדתי ליד האופנוע והמתנתי לאחי... לפתע הגיח מאחורי רכב שמספרו אינו ידוע לי פגע בי ובאופנוע והעיף אותי ואת האופנוע למרחק רב...אמנם הבחנתי באורות הרכב שבא מאחורי אולם לא חשבתי שהוא עומד לפגוע בי. לא ראיתי שום פרט מזהה של אותו הרכב". [סעיפים 3,5.6 לתצהיר]

10.7 ובחקירתו הנגדית העיד התובע בעניין זה:

ש. בפתח שער הקיבוץ היה שומר?

ת. כן תמיד היה שומר.

ש. גבך היה לכיוון השער?

ת. הפנים שלי היו ליציאה. המכה הייתה אחרי שיצאתי מהשער כך שהגב שלי היה לכיוון השער.

ת.... שמתי לב שבאים אורות אבל לא הסתובבתי.

ש. ראית משהו מאיר מאחוריך?

ת. כן שמתי לב לאורות.

ש. אבל לא ראית פנסי רכב?

ת. אני לא יודע להגיד של מה היו האורות...

לשאלת בהמ"ש: לא צפצפו לך ?

ת. לא.

....

ת. לא שמעתי את האוטו. גם מרחוק שומעים אור, לא שומעים אוטו, אולי זו מכונית חשמלית שלא שומעים. אני מתקן הבחנתי באור....

ש. נשאלת בשאלה 48 מתי לראשונה הבחנת ברכב שפגע בכך, מה אתה אומר עכשיו?

ת. אני לא זוכר.

ש. ענית בעת המכה, זה נכון?

ת. אני לא זוכר אם כתוב כך עניתי.

ש. מה זה אומר?

ת. לא ראיתי את האוטו. לא מבין את השאלה. הבחנתי באורות וזהו..

ש. ברגע שנפגעת היית בהליכה או בעמידה?

ת. אני לא זוכר. בעמידה על האופ... באתי להגיד שאני לא זוכר למיטב ידיעתי בעמידה ליד האופנוע".

10.8. וכך העיד קדוש, מי שהגיע למקום התאונה מיד בסמוך להתרחשותה, בחקירתו הנגדית:

"ש. האם ראית את הדברים בצורה ברורה ובהירה ?

ת. (העד משתהה) אני לא יכול להגיד לך אם זה היה ברור. אחרי שחזרתי למקום הובהר לי שבאמת פגעו בבן אדם אז הגשנו לו עזרה והזמנו אמבולנס.... מה שראיתי זה בחור שעומד בצד שמאל של הכביש עומד עם אופנוע עם אורות מהבהבים. אותי עקף רכב במהירות פס לבן ואני משוכנע. זה מה שראיתי.. כשעקפתי את מקום האירוע כמה שניות אחרי זה עקף אותי רכב אחר במהירות בפס לבן.

ש. מה פירוש "כשעקפתי את מקום האירוע" ?

ת. לא התכוונתי עקפתי אלא עברתי. התבלבלתי בניסוח. התכוונתי שחלפתי על מקום האירוע...

ש. האופנוע ניצב באותו כיוון שבו אתם נסעתם?

ת. כן...

העד מיוזמתו: אני רוצה לתקן את התשובה שלי מקודם. העו"ד מלחיץ. אני לא יודע אם התובע היה עם הפנים לכיוון הקיבוץ, לכיווני או נגדי. הוא עמד ישר על הכביש.

לשאלת בהמ"ש אפא האורות עמדו?

ת. אני לא יכו לזהות זה אופנוע שניים קדימה שניים אחורה...

ש. אז כשאמרת קודם שהרכב פגע בבן אדם לא ראית פגיעה של הרכב בתובע, אמת ?

ת. נכון, זה היה בשבריר של שניות. אני לא יכול לראות את הכל. עצם העובדה שעקפו אותי והרגשתי חזרתי ואז ראיתי... אני אומר לך במפורש שלא נגעתי בתובע ביום האירוע, לא הורדתי לו מעיל. הזמנתי אמבולנס...

ש. ... האם יכול להיות שאמרת שהכל יכול להיות כלומר שהתובע עמד על האופנוע והתהפך?

ת. הכל היה בצחוק, שומעים שאני צוחק. העד מיוזמתו: יש את התצהיר שלי שמסרתי, זו הגרסה שלי. אני יכול לציין שלא היה אצלי חוקר מהביטוח, לא הזדהה בתור חוקר ואני בכלל מופתע שאני שומע את זה....."

בעדותו המוקדמת במשטרה מיום האירוע – ת/1 - העיד קדוש:

היום סמוך לשעה 04:10 יצאתי מהמועדון, ראיתי בשוליים אחרי שיצאתי מהשער של הקיבוץ, הבחנו בבחור שהולך על השוליים ואוחז באופנוע לצידו עקף אותנו רכב לא ידוע סוג הרכב, צבע, צורה ברגע שעקף אותי הרכב הוא פגע בהולך רגל, הרכב המשיך בנסיעה לאחר שפגע בהולך רגל, אני הסתובבתי חזרה לכיוון מקום הפגיעה בדקתי בשוליים וראיתי אותו זרוק על החול, האופנוע בצד, שטפתי את הבחור והרגעתי אותו...

ההולך רגל צעד בשוליים השמאליים".

ואילו בעדותו המאוחרת באותו היום לבוחן המשטרה אפטבי - נ/8- הוא אמר:

"בכביש היציאה הבחנתי באדם שהוא מחזיק את האופנוע שלו. הוא עמד בצד שמאל של הכביש... הבחנתי באופנוע כשהוא עומד בצד שמאל של הכביש. בוודאות בעמידה.."

ומתמליל שיחה עם חוקר הנתבעת עולה כי אמר:

".. מה אתה חוקר של הביטוח?

אני לא מהביטוח אני מגוף שנקרא קרנית...

לא הזיזו אותו, הוא לא יכל, הוא אכל חול הוא היה עם הראש על החול.

חוקר: ואין נגיד מצב שהוא התחיל לנסוע ונתקע לו האופנוע אז הוא ירד ממנו?

ניר: אתה יודע מה אני יכול להגיד לך, שיש.. שהוא עמד על האופנוע והתהפך, הכל יכול להיות הכל יכול להיות..

חוקר: אתה לא זוכר ניר אם הייתה קסדה לידו או לא הייתה קסדה לידו ?

לא בזה, האמת לא לא, אני אגיד לך את האמת ..נראה לך מעניין אותי איזה קסדה ?לא הסתכלנו על השטויות האלה.

10.9. עדותו של זעפרני:

גם זעפרני, מי שנהג ברכב בו ישב קדוש, נחקר על ידי המשטרה ביום האירוע, וזאת בנוסף

לעדותו בפני. במהלך חקירתו הנגדית הוא העיד מפורשות:

"לא יודע למה הביאו אותי לפה. אני לא יודע לספר על המקרה כלום...

ש. מה אתה יכול להגיד לי על מה שכתוב בעדותך במשטרה?

ת. אני לא מבין מה כתוב פה בכלל...

ש. למה נלחצת ?

ת. אדם זרוק על הכביש לתת לו למות ? הוא היה בצד הכביש זרוק. רציתי להזמין לו אמבולנס. לא יודע בדיוק מה קרה. ראיתי אותו ככה והזמנתי אמבולנס. שאני אומר ככה התכוונתי שהוא ושכל האופנוע אולי היה עליו לא זוכר (העד משפיל את מבטו ולא מסתכל ישירות לעו"ד נוביץ).

10.10. גם אפטיבי, בוחן המשטרה, מי שערך את נ/3 העיד:

"כשהגעתי למקום הבחנתי באופנוע שנמצא בצד שמאל של הכביש ולא היו סימנים על הכביש שמעידים על התרחשות כלשהי על הכביש. לא נמצאו שברים או אלמנטים אחרים שמעידים על פגיעה של רכב באופנוע. מאידך לאופנוע היה נזק כבד מאוד ואני לא יכול לשלול פגיעה של רכב באופנוע. נחקרו שני עדים.

לשאלת בהמ"ש:" ברגע שיש עדי ראיה שהעידו מה שהעידו והסתמכתי עליהם, מאחר ולא נמצאו ממצאים בזירה שמעידים על אימפקט בין האופנוע לרכב נוסף אני ממליץ על סגירת התיק. מדובר באירוע שיש לי ספקות בו כלומר ככל הנראה הייתה תאונת דרכים אבל אני לא יכול מהראיות בשטח לומר מי גרם לתאונה...אני לא יכול לומר איך האופנוע הגיע לאן שהוא הגיע. .. מלבד העדויות על רכב נוסע בורח אין מבחינתי שום אינדיקציה לרכב בזירה. כשאני אומר אינדיקציה אני מתכוון לעובדות וממצאים."

10.11 כך העיד אחיו של התובע, דן:

" ש. אחיך יודע לטפל במכונאות אופנועים?

ת. לעשות טיפול שגרתי כן אך לא לפתוח מנוע. אני לא חושב שאחי יודע לתקן תקלות מכניות חוץ מלהחליף פילטרים..

ש. בשביל מה היה צריך לקחת את האופנוע אליכם אם אתם לא יודעים לטפל?

ת. לא יודע...

ש. מה לקחת משם?

ת. תיק. לא זוכר מה היה שם.

ש. אני מזכיר לך שלקחת את המעיל של גיל

ת. אוקיי.

ש. מדובר במעיל אופנוענים?

ת. לא יודע..

ש. כשיש תאונה אסור לגעת בדברים למה אספת חלקים מאזור התאונה?

ת. לא אספתי חלקים מאזור התאונה.

ש. אני מפנה לסעיף 6 לתצהירך. למה הצהרת?

ת. לא יודע למה הצהרתי שכן אספתי.

10.12. וכך העיד עציוני בחקירה חוזרת לב"כ התובע:

" אני יודע שאופנוענים לובשים מעיל עור כבד כדי לא להשתפשף כשהם נופלים.

ש. גם אנשים רגילים לובשים מעיל כזה ?

ת. צריך לשאול את מי שלובש.. השער במצב רגיל סגור כשיש מסה של כניסה ויציאה יש מחסום שמחליף שער, כלומר חצי שער סגור וחצי השער השני עובד עם מחסום זרוע. לשיקול השומר, אם יוצאות 15-20 מכוניות הוא משאיר את המחסום פתוח. בדרך כלל סגור חצי זו גם בקרה.

10.13. עדותו של דדון:

דדון, הפרמדיק של מד"א, הסביר בעדותו כי אינו זוכר את המקרה, שכן מאז המקרה טיפל מתוקף תפקידו כפרמדיק בעוד מספר רב של מקרים. לדבריו, כל שנאמר בדוח נרשם על ידו תוך קליטת נתונים מהתובע ומהסביבה.

10.14. עדותו של איתן

עדותו של איתן סותרת את גרסת התובע ולפיה המחסן בו אחסן את האופנוע היה שייך לאיתן. לפי עדותו של איתן היה מדובר במחסן נטוש שהיה ממוקם בסמוך לבריכת הקיבוץ שם שימש במועד הרלוונטי לתביעה כמציל. [ראו סעיפים 1, 4, 5 לתצהירו וכן ראו עדותו בעמ' 13 14 לפרוטוקול שו' 13-25]

10.15. עדותה של אווה:

הן בתצהירה והן בעדותה התייחסה אווה בעיקר להשלכות התאונה על חיי התובע. בכל הקשור לנסיבות התאונה בכלל ולשאלה האם נפגע מרכב חולף או בתאונה עצמית לא ידעה למסור כל מידע או פרטים.

10.16. עדותה של לבנת בן חיים:

לבנת היא זו שגבתה את הודעתו הראשונה של קדוש - ת/1. מחקירתה הנגדית עולה כי היא אינה זוכרת את נסיבות התאונה או נסיבות גביית העדות. יחד עם זאת היא אישרה שכל מה שנכתב בהודעה נכתב בכתב ידה מפיו של קדוש "מילה במילה " [ראו עמ' 21 שו' 16-26]

11. עד כאן גרסאות העדים.

דיון:

12. במסגרת מענה לשאלה האם היה מעורב רכב חולף שפגע בתובע וברח, נבחן להלן את העדויות אחת לאחת.

13. בפתח הדיון אקדים את המאוחר ואומר כי לאחר בחינת כל העדויות והראיות שהוצגו בפניי לא השתכנעתי כי התובע אכן הוכיח שהוא נפגע מרכב חולף שברח. אסביר דברי.

14. למקרא כל העדויות אין חולק כי מדובר בתאונה ללא עדים. דהיינו כי עדותו של התובע באשר לנסיבות התאונה ולרבות לעניין הפגיעה מרכב חולף שברח, הינה בבחינת 'עדות בעל דין יחידה' ומשכך חל עליה סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971 (להלן: "הפקודה").

רוצה לומר - באין סיוע לעדות שכזו באמצעות ראיה חיצונית וממקור נפרד, הרי שדין התביעה להידחות [ראו ספרו של י. קדמי, על הראיות, הוצאת דיונון (חלק 1) עמ' 131-142] אלא אם כן יסבור בהמ"ש כי עדותו היחידה של התובע אמינה בעיניו ברמה המצדיקה קבלתה אף בהיותה עדות יחידה [ראו את שנקבע בעניין זה בע"א 62/79 יעקב פור בנימין נ' אליהו חברה לביטוח, פד"י לה' חלק 2 עמ' 547 בעמ' 550].

15. לאחר שעיינתי בעדותו של התובע בפניי, כמו גם בחקירתו במשטרה - לא מצאתי שאני יכולה לקבוע בוודאות הנדרשת כי עדותו אמינה בעיני ברמה המספיקה לקבל את התביעה על בסיסה בלבד וללא כל תמיכה או חיזוק ממקור חיצוני ונפרד.

16. בעדותו של התובע, בין במשטרה בין במסגרת תצהירו ובין בפני, נתגלו לטעמי סתירות מהותיות היורדות לשורש העניין, ומשכך יש בהן כדי להשפיע על דחיית גרסתו של התובע:

א. בעוד שבכתב התביעה ובתיעוד הרפואי נרשם כי התאונה אירעה שעה שהתובע הוליך את האופנוע הרי שבעדותו בפני כמו גם בהודעתו במשטרה מיום 18/8 הוא העיד כי הוא עמד בשול הדרך עם האופנוע.

ב. גם עדותו לפיה לא שמע את הרכב מתקרב אלא רק הבחין באורות ובכל זאת לא הסתובב או לפחות זז ממקומו, אינה סבירה בעיני, במיוחד לנוכח השעה בה אירעה התאונה - 4:30 לפנות בוקר. בשעה שכזו נדמה כי אין חולק כי כאשר מדובר בקיבוץ שורר שקט ובוודאי שניתן לשמוע רכב נוסע. האמור מקבל משנה תוקף במיוחד לאור עדותו של קדוש שהרכב הפוגע עקף את הרכב בו נסע ביחד עם זעפרני במהירות של לפחות 90 קמ"ש.

ג. קדוש העיד כי ראה אדם העומד ליד אופנוע כאשר כל האורות של האופנוע - שניים מקדימה ושניים מאחורה - דלקו, משמע התובע כמו גם האופנוע היו "בולטים" בלילה. על אף זאת טען התובע כי הגם ש'שמע את האורות' הוא לא שמע צפצוף מהרכב שנסע מאחוריו ולא הסתובב לאחור.

ד. לדברי התובע התאונה אירעה שעה שיצא משער הקיבוץ כאשר עפ"י עדותו בשער הקיבוץ ישנו תמיד שומר [עמ' 45 שו' 25-6].

לכך יש להוסיף גם את דבריו של עציוני במהלך עדותו בפניי ולפיהם בשעות בהן התרחשה התאונה ישנו שומר ובכל מקרה השער סגור, אלא אם כן ישנה מסה של מכוניות שיוצאות מהשער, שאז השער הוא חצי פתוח חצי סגור ובכל מקרה זה לשיקול דעתו של השומר.

ממה נפשך, לו הייתה באותו זמן 'מסה של מכוניות' כי אז היו צריכים להיות עדים לאירוע, ובכל מקרה השער היה 'חצי סגור חצי פתוח' ואז היה צורך בפעולה של שומר לפתוח אותו לגמרי כדי שניתן יהא לצאת מהקיבוץ.

מאידך, לו לא הייתה 'מסה של מכוניות' שצריכה לצאת כי אז לנוכח השעה - 4:30 לפנות בוקר - אך סביר שהשער היה סגור ואז בוודאי שהתובע היה צריך להיעזר בשומר לצורך פתיחת השער ויציאה מחוץ לקיבוץ.

ה. אותו שומר, שגם לדברי התובע תמיד עמד בשער, לא הובא לעדות - זאת על אף שלפי עדותו של עציוני בפניי, שהייתה אמינה וסדורה למן תחילתה ועד סופה ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבלה, לא צריך היה להיות כל קושי לאתר את השומר שהיה במקום במועד התאונה.

הימנעות התובע מהבאת השומר אשר יכול היה להעיד אודות נסיבות האירוע, שכן להבדיל מהעדים האחרים אך סביר שראה את כל האירוע שהתרחש, כך גם לפי עדות התובע עצמו, בסמוך לשער הכניסה לקיבוץ, יש בה כדי לפעול לרעת התובע. [ראו בעניין אחרון זה את שנקבע ב: ע"א 548/78 שרון נ' לוי , פד"י לה (1) 736,760; מצוטט בהסכמה בע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ, פד"י מד' (4) 595, 602; י. קדמי על הראיות, דיונון חלק ב', עמ' 719].

17. סיכום ביניים: המסקנה המתבקשת לטעמי מכל האמור עד כאן היא, כי איני יכולה לקבל את גרסת התובע, בהיותה עדות יחידה ולקבוע על בסיסה בלבד שאכן התאונה אירעה עקב פגיעה של רכב חולף שברח, שכן לנוכח הסתירות המרובות בגרסתו ובראיות שהציג, לא מצאתי אותה אמינה.

18. לא זו אף זו, גם לו הייתי מקבלת את עדותו של התובע כאמינה, וכאמור לנוכח עדותו הכוללת בפני איני יכולה לקבוע זאת, עדיין לנוכח הנסיבות לא היה בקביעתי זו כדי לוותר על דרישת הצורך בסיוע ממקור עצמאי וחיצוני לנוכח היות עדותו עדות יחידה.

כפי שיובהר להלן, לטעמי, לא ניתן למצוא באף אחד מהעדים שהעידו מטעמו של התובע את החיזוק או את הסיוע הנדרש לשם קבלת עדותו היחידה באשר לנסיבות התאונה, וכפועל יוצא את תביעתו.

19. נבחן להלן כל אחת מהראיות וכל אחת מהעדויות שהוצגו.

20. עדותו של אפטבי ודו"ח הבוחן שערך:

מעדותו של בוחן התנועה אפטבי עולה כי קביעותיו בדוח לעניין קיומו של רכב פוגע שברח מהזירה התבססו על עדויות חיצוניות ובעיקר על עדויותיהם של קדוש וזעפרני שהיו לכאורה - דבר שבדיעבד הסתבר כלא נכון - עדי ראיה לאירוע.

משעה שבפועל ברור כי לא קדוש ולא זעפרני ראו את האירוע, הרי שיש בכך כדי לערער את קביעותיו של אפטבי בדוח בכל הקשור לנסיבות התאונה בכלל, וביחס למעורבותו של רכב חולף שברח בפרט.

לא זו אף זו, מעדותו של אפטבי גם עולה כי הוא לא יכול היה לקבוע כיצד קרתה התאונה שכן לא נמצאו כל ממצאים, לא על הכביש ולא על השול אשר מהם ניתן ללמוד על מעורבות של רכב נוסף. בנוסף, גם לא נמצאו במקום חלקי אופנוע או רכב כדי שיהיה בהם ללמוד על אופן התרחשות התאונה.

בעניין זה ראוי להזכיר כי הסיבה שלא נשארו, ככל הנראה חלקי אופנוע במקום הייתה כי דן אסף אותם. יתכן ולו לא היה אוסף אותם היה אפטבי מגיע למסקנה אחרת.

לפיכך, טענת התובע בסיכומיו כי יש ללמוד מהעובדה שלא נמצאו חלקים בזירת האירוע שגרסת התובע אמת [ראו סעיף 58 לסיכומיו] אין לה על מה שתסמוך.

נקודה אחרונה. התובע כאמור העיד כי היה עם גבו לרכב הפוגע, דהיינו כי הפגיעה באופנוע הייתה מאחור. יחד עם זאת כל הנזקים שנגרמו לאופנוע נגרמו לו מקדימה דווקא. גם לו היינו מקבלים את דברי אפטבי ולפיהם יתכן והאופנוע נהדף מאחור אל עבר עץ, וזה מה שמסביר את הפגיעות באופנוע מקדימה, עדיין היינו מצפים למצוא נזקים קשים לאופנוע גם מאחור. לא כך הם פני הדברים.

סיכומם של דברים אין, לטעמי, בדוח הבוחן או בעדותו של אפטבי כדי להוות את הסיוע העצמאי הנדרש לקבלת גרסת התובע באשר לאופן הפגיעה והיות רכב חולף מעורב.

21. עדותו של קדוש:

אין חולק כי קדוש לא ראה את התאונה אלא הגיע לזירת האירוע רק לאחר התרחשותה. עדותו של קדוש בפניי הייתה רצופה בסתירות, ומשכך אינני יכולה לקבלה ובוודאי שאיני יכולה לקבלה כסיוע לעדותו היחידה ורצופת הסתירות של התובע. כך למשל:

א. בעוד שלחוקרי המשטרה מיד בסמוך לקרות התאונה ועוד באותו היום, שאין מחלוקת שאז עדותו הייתה האוטנטית ביותר, מסר קדוש כי התובע עמד עם האופנוע בצידי הדרך כאשר 4 פנסים דולקים, הרי שבתצהירו ובעדותו בפני לא ידע להחליט האם התובע עמד עם האופנוע או שהוליך אותו [ראו סעיף 4 לתצהירו ת/9 וגם עדותו בעמ' 58 שו' 16-17].

גם משיחתו עם החוקר קורן לא ברור האם התובע עמד עם האופנוע או הוליך אותו או רכב עליו:" אתה יודע מה אני יכול להגיד לך, שיש... שהוא עמד על האופנוע והתהפך, הכל יכול להיות הכל יכול להיות" [עמ' 16 לתמליל שו' 6-7]

ב. במהלך חקירתו הנגדית הושמעה לקדוש קלטת השיחה שלו עם החוקר קורן. קדוש בחר להתכחש לכך שהקול שנשמע בקלטת הוא הקול שלו. רק לאחר שב"כ התובע הצהיר כי אכן זהו קולו של קדוש, חזר בו קדוש ואמר שלא ידע שקורן הוא חוקר. גם טענה זו אינה נכונה שכן מהתמליל עולה מפורשות שקדוש שואל את החוקר קורן האם הוא חוקר של חברת ביטוח וקורן מסביר לו שהוא חוקר של קרנית [ראו עמ' 3 שורות 18-20 לתמליל]

ג. בעוד שבעדותו בפניי לא זכר קדוש דבר אודות מעיל עור שלבש התובע, במהלך השיחה עם חוקר הנתבעת הוא אמר:".. אני יודע אני הורדתי לו מעיל עור" (עמ' 16 לתמליל שורה 20). ועוד בעניין זה כאשר נשאל מדוע הוא אמר לחוקר קורן כי הוא הוריד לתובע את המעיל הוא השיב:" לא יודע תחקור אותי מחר ואגיד משהו אחר" [עמ' 63 שו' 30]. אם כן איזו גרסה מהגרסאות שמסר קדוש היא הנכונה ? רק לו הפתרונים. בעניין אחרון זה אוסיף כי דעתי אינה כדעת ב"כ התובע - אמירתו זו של קדוש יש בה, לטעמי, כדי להשליך על עדותו הכוללת בפניי.

ד. כעולה מהתמליל [עמ' 16 שורות 16-18] לטענת קדוש כשהוא התקרב לתובע התובע קרא לו "קדוש קדוש". כאשר הוא נשאל על כך בבימ"ש הוא השיב:" לא הוא ממש לא קרא לי קדוש קדוש איך הוא יזהה אותי? אל תכניס לי מילים לפה" [עמ' 60 שו' 11-12] ואולם בהמשך עדותו [עמ' 63 שורה 28] הוא העיד: "כשנעמדתי לידו הוא קרא לי קדוש קדוש". ושוב עולה השאלה מהי הגרסה הנכונה? אם נכונה הגרסה שנמסרה לחוקר קורן כי אז היא מעלה תמיהות שכן כיצד הצליח התובע שנפגע קשה כטענתו לזהות את קדוש ולקרוא בשמו ? ואם הגרסה שנמסרה לחוקר קורן אינה נכונה מדוע חזר עליה שוב בביהמ"ש?

ה. בשיחה עם החוקר קורן אמר קדוש כי לא נגע בתובע כי אסור לגעת [עמ' 16 לתמליל שו' 21]. בחקירתו הנגדית בפני [עמ' 65 שור' 5-7] השיב בשלילה לשאלה האם נתן לתובע מים שכן לא היו ברשותו מים.

לעומת זאת במסגרת ת/1 העיד כי 'שטף את הבחור והרגיע אותו'.

ו. גם באשר למיקום הרכב הפוגע אל מול האופנוע מסר קדוש במהלך עדותו בפניי גרסאות שונות [ראו עדותו בעניין זה בעמ' שו' 28-32 וכן בעמ' 59 שו' 1-24] .

ז. בעוד שבמהלך עדותו בפניי העיד קדוש כי בסה"כ שתה כוס שתיים ולכן היה מודע וצלול [עמ' 55 שו' 9] בשיחה עם החוקר קורן הוא אמר: "לא לא אני אגיד לך את האמת אני שתיתי כל דבר זה נראה לך מעניין אותי איזה קסדה ? לא הסתכלנו על השטויות האלה" [עמ' שו' 1-3] כאשר בהמשך מנסה לתקן את דבריו ואומר: "לא שתויים.

ח. באשר להימצאותה של קסדה - גם כאן מסר קדוש גרסאות שונות. פעם הוא לא זכר אם ראה קסדה ופעם הוא היה בטוח שלא ראה קסדה [ראו עמ' 16 ו – 21 לתמליל וכן עדותו בפני בעמ' 63 שו' 21-26]. ושוב - הייתה או לא הייתה קסדה ?

22. לטעמי, כל הסתירות והפריכות בעדותו של קדוש - כל אחת בפני עצמה וכולן ביחד - יש בהן כדי לערער את אמינות עדותו בפני בכלל ובכל הקשור לנסיבות התאונה לרבות פגיעה מרכב חולף בפרט.

במצב דברים זה ודאי שאיני יכולה לראות בעדותו של קדוש משום סיוע או חיזוק לעדותו היחידה של התובע באשר לנסיבות קרות התאונה.

עדותו של זעפרני:

23. גם עדותו של זעפרני בפניי אינה יכולה להוות את החיזוק והסיוע הנדרש לעדותו היחידה של התובע. לכאורה זעפרני וקדוש היו ביחד בזירת האירוע מיד לאחר התרחשותו. על אף זאת ועל הגרסה שמסר במשטרה העיד בפני כי : "לא יודע למה הביאו אותי לפה. אני לא יודע לספר על המקרה כלום...".

בנסיבות ובהתחשב בעדותו בפני מצד אחד, ובעובדה כי גם הוא כאמור לא היה נוכח במועד קרות התאונה הרי שגם עדותו לא יכולה להוות תמיכה לעדותו היחידה של התובע.

עדות אחי התובע - דן כהן:

24. א. גם בעדותו של דן אין לטעמי כדי לסייע לתובע. לטענת דן הוא לא שוחח עם

התובע כי הוא היה בטראומה ולכן לא ניתן היה לדבר אתו. אם אכן זה היה המצב לא ברור כיצד הצליחו דדון ועציוני לקבל מהתובע פרטים אודות התאונה ונסיבותיה? ובכלל כיצד מתיישבת עדותו של דן עם עדותו של דדון שהעיד כי התובע היה בהכרה מלאה והוא זה שמסר לו כיצד אירעה התאונה.

ב. לא זו אף זו, בתצהיר עדותו הראשית ציין דן כי אסף את חפציו של התובע כאשר בין השאר אסף גם את מעילו. לעומת זאת בחקירתו הנגדית ציין:" איני יודע אם לאחי היה מעיל אופנוענים". עמ' 24 ש' 26 ].

ג. בעדותו הוא גם העיד [עמ/ 29 שו' 21] כי לא אסף חלקים של האופנוע ממקום התאונה אך כאמור בתצהירו אמר בדיוק ההיפך.

זאת ועוד, מה היה לו לדן לאסוף מזירת האירוע חלקים של האופנוע? רק לו פתרונים.

ד. גם הסברו מדוע שהה במקום זמן קצר ולא ליווה את התובע לבית החולים אינו סביר בעיני. מה בער לו לספר להוריו אודות התאונה דווקא בשעה 04:30 לפנות בוקר? כלום לא היה זה הגיוני יותר שילווה את התובע לבה"ח, יראה שהכל בסדר ורק אז ילך ויספר להוריו כי התובע נפגע בתאונה?

25. לנוכח כל הסתירות והתמיהות שעולות מעדותו של דן, הרי שלטעמי לא ניתן לראות בעדותו תמיכה או חיזוק לעדותו היחידה של התובע, באשר לנסיבות התאונה בכלל ולמעורבותו של רכב חולף שפגע וברח בפרט.

עדותו של דדון:

26. כזכור, דדון הוא הפרמדיק שטיפל בתובע. בעדותו ציין כי התובע היה בהכרה מלאה ואת נסיבות התאונה הוא שמע מהתובע בעצמו.

לטעמי מדובר בעדות שמיעה ומשכך אין בעדותו כדי לסייע ולחזק את עדותו היחידה של התובע בדבר פגיעתו מרכב חולף שברח.

עדותו של עציוני:

27. כפי שציינתי לעיל, עדותו של עציוני בפני הייתה אמינה וסדורה ולא מצאתי שלא לקבלה. לנוכח עדותו לעניין הימצאותו של שומר בשער הקיבוץ, ולעניין היותו של התובע לבוש במועד התאונה במעיל עור של אופנוענים, הרי שגם בעדותו אין כדי לחזק ולסייע לעדותו היחידה של התובע. נהפוך הוא - הכל כפי שפרטתי לעיל לעניין המצאות השומר, ואפרט בהמשך לעניין מעיל האופנוענים.

לא זו אף זו, ובכל מקרה, לטעמי, בנסיבות כפי שפורטו לעיל בהרחבה, האמור בדוח שמילא עציוני אודות פגיעה מרכב חולף הינו בבחינת עדות שמיעה ובוודאי שאין לראות בדוח, בנסיבות, משום סיוע או חיזוק לעדותו היחידה של התובע בדבר קיומו של רכב חולף שפגע בו וברח.

עדותו של איתן לוין:

28. אין בעדותו של איתן - לא במסגרת תצהירו ולא בפניי - אזכור אודות התאונה או אודות פגיעת התובע מרכב חולף. לפיכך גם עדותו אינה יכולה להוות סיוע או תמיכה לגרסת התובע.

לא זו אף זו, קיימת סתירה מהותית בין עדות התובע ולפיה האופנוע אוחסן במחסן השייך לאיתן לבין עדותו של איתן עצמו, שהייתה ברורה וסודרה ושלא מצאתי כל סיבה שלא לקבלה, כי הוא הציע לתובע לאחסן את האופנוע במחסן נטוש בקיבוץ בסמוך לבריכה.

עדותו של החוקר קורן והתמלילים:

29. ב"כ התובע בסיכומיו טוען שאין לקבל את התמלילים שכן מדובר בחקירה מגמתית. אינני מסכימה עם טענותיו אלה. עדותו של קורן הייתה ברורה וסדורה וכך גם תמלילי השיחה שערך עם עציוני וקדוש. גם עדותו לפיה בפתח החקירה הוא הציג את עצמו כנציג קרנית לא נסתרה.

באשר לתוכן ההקלטות והתמלילים - התרשמתי כי הדברים נאמרו על ידי קדוש ועציוני באופן ספונטאני ומבלי שהופעל עליהם לחץ איום או פיתוי.

באשר לפן הטכני - לאחר שעיינתי בתמלילי השיחות, התרשמתי כי מולאו התנאים הטכניים הנדרשים לצורך קבלת התמלילים כראיה [ראו בעניין זה ע"פ 869/91 מוחמד שניר נ' מדינת ישראל, פד"י לח (4) 169]. למעלה מן הצורך יצוין כי התובע גם לא ביקש בסופו של יום לחקור את עורכי התמלילים.

לסיכום:

30. לכאורה, די בכל האמור עד כאן כדי לקבוע כי בהעדר סיוע או חיזוק ממקור חיצוני ועצמאי לעדותו היחידה של התובע באשר לנסיבות התאונה ומעורבותו של רכב חולף שפגע בו וברח, כשל התובע מלהרים את הנטל הנדרש במשפט אזרחי. לשון אחר - התובע לא הוכיח את תביעתו ועל כן דינה להידחות.

31. על אף זאת, מצאתי להתייחס למספר נקודות נוספות המעלות תמיהות ותהיות באשר לגרסתו הכוללת של התובע, ואשר גם בהן יש, לטעמי, כדי להשליך על מהימנות גרסתו ועל קביעתי כי דין התביעה להידחות:

מעיל אופנוענים - היה או לא היה:

א. גם עציוני וגם קדוש אמרו לחוקר קורן כי הם נאלצו להוריד מהתובע את מעיל האופנוענים שלבש. עדותם זו גם מתיישבת עם עדותו של דן בתצהירו לפיה הוא אסף מזירת האירוע את מעילו של התובע, וזאת על אף שבעדותו בפניי לא זכר זאת.

גם התובע, בעדותו בפניי לא זכר כי במועד התאונה לבש מעיל עור ואילו קדוש לא זכר כלל כי הוא 'הוריד' מתובע מעיל עור לאחר התאונה.

ב. לאחר ששקלתי ולאור התרשמותי הכוללת מעדותם של התובע, קדוש ודן לעומת עדותו של עציוני, ראיתי להעדיף את עדותו של עציוני כפי שפרטתי לעיל, ומכאן מסקנתי היא כי במועד התאונה לבש התובע מעיל עור של אופנוענים.

ג. משזוהי מסקנתי - נשאלת השאלה מה היה לו לתובע ללבוש מעיל אופנוענים מעור באמצע חודש אוגוסט אם רק הוליך את האופנוע כטענתו?

לטעמי יש בעצם לבישת מעיל העור משום חיזוק לטענת הנתבעת כי במועד התאונה רכב התובע על האופנוע.

ד. לנוכח המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרשת לשאלה האם התובע רכב על האופנוע אם לאו. על אף זאת עדיין, לטעמי, מסקנה זו משליכה על אמינותו הכוללת של התובע ועל גרסתו.

קסדה או משקף:

א. ראשית, ב"כ התובע מצא לאזכר הימצאותו של משקף רק בסיכומיו. עניין זה לא עלה כלל בעדויות.

ב. אמנם נכון שלא ברור אם התובע חבש קסדה או משקפיים, ומכל מקום, אין אינדיקציה לקיומם בזירת התאונה, אך עדיין בעניין זה גרסתו של קדוש סתורה מתוכה. פעם לא זכר אם ראה קסדה ופעם זכר בוודאות שלא ראה קסדה.

ג. לא זו אף זו, לנוכח עדותו של דן אשר לא זכר דברים שעליהם הצהיר בתצהירו - מי לידינו יתקע כי בעת שאסף חפצים ממקום האירוע הוא לא אסף גם את הקסדה או את המשקפיים, או את שניהם, אך שכח שאסף אותם בדיוק כמו ששכח שאסף את מעיל העור?

ד. מכל מקום וכפי שציינתי לעיל, לעניין הימצאותו של מעיל עור, לשם הכרעה בשאלה האם התאונה התרחשה עקב פגיעה של רכב חולף אם לאו, אין כל חשיבות לשאלה האם נמצאה קסדה או נמצאו משקפיים בזירת האירוע אם לאו.

התנהלות התובע למן רכישת האופנוע ועד לתאונה:

א. לטענת התובע האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה וזו הסיבה גם שביקש מדן לבוא לאסוף אותו משער הקיבוץ שכן הוא לא רצה לרכב על האופנוע ללא ביטוח.

לעומת זאת כאשר נשאל אם היה לו ביטוח לנסיעה מפ"ת לאחר רכישת האופנוע ועד לקיבוץ נירים (מרחק 50 ק"מ) השיב: " היה לי ביטוח, מהחנות שקניתי בדקתי איתם שיש לי ביטוח עד לסוף היום. אני לא זוכר את שם החנות ואיפה היא נקראת". (עמ' 44 לפרוטוקול).".

לא הוצגה שום ראיה לקיומו של ביטוח שכזה ומדובר בטענה שנטענה בעלמא.

מה מנע מהתובע שרכב 50 ק"מ מבלי שהוכיח כי במועד זה היה ברשותו ביטוח חובה בתוקף - לנהוג גם בליל התאונה ללא ביטוח ?

ב. נזכיר גם כי טענת התובע לפיה הוא פירק חלקים מאופנוע, ולכן האופנוע בכל מקרה לא היה כשיר לנסיעה ללא כל קשר לביטוח, לא הוכחה:

- התובע לא הוכיח אילו חלקים פירק באופנוע;

- דן העיד כי התובע אינו יודע לשפץ אופנועים, אולי הוא יודע להחליף פילטרים;

- איתן בעדותו לא ידע לומר מהו הטיפול שבוצע בפועל לאופנוע על ידי התובע, ככל שאכן בוצע טיפול שכזה.

32. תמיהות אלה כולן ביחד, וכל אחת מהן לחוד, על אף שאינן קשורות בקשר ישיר והדוק עם השאלה שבמחלוקת, דהיינו האם התובע נפגע מרכב חולף שברח, עדיין יש בהן כדי להשפיע ולהשליך על אמינות גרסת התובע ותביעתו.

סוף דבר:

33. לאור כל האמור עד כאן אני קובעת כי עדותו של התובע בפניי לא הייתה אמינה.

לא זו אף זו - גם לו הייתי קובעת כי עדות התובע אמינה בעיני, עדיין לא הייתה קביעתי זו מגעת כדי ויתור על הצורך בחיזוק עדותו ע"י מקור חיצוני ועצמאי כדרישת סעיף 54 לפקודת הראיות, שכן מדובר כאמור בעדות יחידה.

כפי שפרטתי לעיל, רבות הן הסתירות והתהיות, בראש ובראשונה בעדותו של התובע כאמור שלא הותיר עלי רושם אמין כלל ועיקר, ובוודאי בכל אחת מהעדויות שהובאו מטעמו ונדמה כי רב הגלוי על הנסתר בכל הקשור לנסיבות התאונה.

34. בהינתן כל האמור אני קובעת, כי התובע כשל מלהוכיח שבתאונה בה נפגע היה מעורב רכב חולף שפגע בו ובאופנוע וברח.

משמעות האמור כי התובע נפגע בתאונה עצמית אשר אינה ברת פיצוי במסגרת התביעה שבפני.

35. משזוהי מסקנתי, הרי ששוב אין כל חשיבות לשאלה האם התאונה אירעה שעה שהתובע הוליך את האופנוע או שעה שרכב עליו ולא ראיתי צורך לדון בה. כמו כן ולאור האמור לא ראיתי גם לדון בשאלת נזקיו של התובע.

36. אשר על כן, התביעה נדחית.

37. אני מחייבת את התובע בשכ"ט הנתבעת ובהוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום התקבל פסק הדין אצל הצדדים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

38. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי עפ"י דין.

39. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום כמקובל.

ניתן היום, כ' אב תשע"ה, 05 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.