זוהי בקשה לפטור את התובע מאגרת ביהמ"ש. לחלופין, להפחית את סכום האגרה ולחלופי חילופין חלוקת סכום האגרה לתשלומים. סכום האגרה 40,205 ₪, כמפורט בהודעה שקיבל התובע ועליו היה לשלמו עד 14.1.14.

לטענת התובע, בעקבות האירוע נשוא התביעה ומצבו הרפואי והתפקודי שכתוצאה ממנו, חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי, באופן שאין בידיו יכולת לשלם את סכום האגרה הנ"ל. לתמיכה בטענותיו צירף התובע לבקשה, בין היתר, פירוט מחשבון הבנק המשותף שלו ושל אשתו מ-20.5.12 עד 26.1.14 ואישור ממשרד רואי החשבון של סוכנות הביטוח מיום 23.1.14 לפיו הכנסותיו של התובע מ-1.11.12 עד 1.1.14 מסתכמים בהפסד של 10,000 ₪. לאשתו של התובע אין כל הכנסה ממשכורת או ממשלוח יד.

המשיבה מתנגדת לבקשה ונטען שהתובע לא עומד בקריטריונים שנקבעו בתקנה 14 לתקנות האגרות, ובפסיקה הרלבנטית למתן הפטור המבוקש וכי נראה שלתובע מקור כספי לתשלום האגרה.

אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

כבר בפסק-הדין התחשבתי בסכום האגרה וזה הובא בחשבון בשומת ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שהושת על התובע לתשלום לנתבעים.

לאור מהות התביעה מקובלת עלי עמדת באת כוחו באשר לאי קבלת כל תמורה בגין הטיפול בתיק כי לא נפסקו פיצויים לתובע (בתביעת נזיקין), עדיין יש לתובע מקור כספי לשלם את האגרה, אף אם יתקשה לשלם את הסכום באופן חד פעמי.

אשר על כן, ולאור הסכמת המדינה לתשלום האגרה בתשלומים, יחולק סכום האגרה ל-4 תשלומים שווים ורצופים, כשהראשון ב-1.3.14.

אין צו להוצאות הבקשה.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.