הצעתי להלן הוכנה בטרם ניתן פסה"ד ברע"א 3535/11 המל"ל נ. איילון (22.8.12). נראה כי פסה"ד אשרר את ההחלטה בדבר מינוי בתחום פסיכיאטר, כמו גם הקביעה כי חוות דעתם של המומחים שמונו בתביעת הנפגע מחייבות גם בהליך דנן.

באשר להצעתי להלן, סבורני כי הינה ב"רוח" פסה"ד ועל כן לא מצאתי לשנות ממנה.

1. אפרט להלן את הבסיס להצעתי:

• ההסכם אינו חל על היחסים שבין המל"ל לקרנית;
• נכותו האורטופדית של הנפגע בגין התאונה הינה בשיעור של 10%;
• נכותו הנפשית של הנפגע אשר יכול ונגרמה /הוחמרה בגין התאונה הינה בשיעור של 20%. מחצית מתוכה בגין הפגיעה האורטופדית ומחציתה הנוספת בגין בעיה אורולוגית אשר, בשלב זה לפחות, לא הוכח כי קשורה לתאונה. מאחר וסוגיה זו נותרה "פתוחה" - הצעתי כי 15% נכות נפשית ישויכו לתאונה;
• בשלב זה יערך החישוב בהתיחס לקביעות רופאי המל"ל בכל הנוגע לנכויות שאינן קשורות לתאונה;
• הנפגע דנן התחייב שלא לפנות בתביעה למל"ל ועל כן לא נוכו תגמולי המל"ל מהפיצוי ששולם לנפגע;
• בפרשת ויתקין נקבע כי מזיק לא ישלם, בסה"כ, מעבר לנזק שנגרם לנפגע ועל כן יש לנכות את סכום הפשרה ששולם לנפגע. אולם, זאת בכפוף לכך שיוברר כי סכום הפשרה, לאחר ניכוי תשלומי המל"ל, גבוה מהפיצוי שהיה הנפגע מקבל לו תביעתו היתה נשמעת עד תום- פרשת עיריית רמת גן;
• אין נפקות להתחיבות הנפגע שלא להגיש תביעה למל"ל, אולם זו עשויה לזכות את המזיק בזכות החזרה בגין התשלומים המשולמים מעבר לסכום הנזק;
• בפרשת עיריית רמת גן – רע"א 1518/11 נקבע כי על מנת להימנע ממצב בו המל"ל אינו מקבל שיפוי מלא בגין הגמלאות שהינו משלם, (שמשמעו גם פיצוי ביתר לניזוק), וכן על מנת שהמזיק לא ישלם מעבר לנזק - יש להפעיל את עקרון הזקיפה;
• ברם, ביישום כלל הזקיפה יש להביא בחשבון שיקולים נוספים. בפרשת רמת גן לא הופעלה זכות הזקיפה, שכן בפועל לא ניתן היה לזקוף. במקרנו אנו אין מניעה לזקוף, שכן המל"ל ממשיך לשלם גמלאות לנפגע;
• בפרשת רמת גן לא נקבע כיצד יש ליישם בפועל את זכות הזקיפה, אולם סוגיה זו אינה מעניינה של קרנית. יחד עם זאת, עולה השאלה האם בעת הקביעה שיש להפעיל את זכות הזקיפה יש לבחון אך ורק את הגמלאות שעל המל"ל להמשיך לשלם, או גם את אלו ששולמו לנפגע עוד קודם לכן. קרי, האם יש מקום לקביעה ביחס לעתיד בלבד, או גם לעבר, מהמועד שהונחו העובדות הלכאוריות בפני המל"ל לצורך ההחלטה האם להפעיל את זכות הזקיפה, ואולי עוד קודם לכן?

1. לגופו של ענין:
   • נראה כי אין מחלוקת ממשית בין הצדדים בדבר הכנסות הנפגע עובר לתאונה - 2,000-2,500 ₪ לחודש;
   • לדעת המל"ל, פרופ' גנאל ופרופ' ברונשטיין שללו נכויות שאינן קשורות לתאונה ועל כן אופן החישוב שבוצע על ידיו שונה מהחישוב שבוצע ע"י קרנית. סבורני כי יכול ועסקינן במסקנה באשר לממצאי המומחים, ולא דווקא בקביעה של המומחים;
   • איני סבור כי נגרם לנפגע הפסד כושר עבודה מלא בגין התאונה ונראה כי מרבית נזקיו אינם נובעים מהתאונה;

הצעתי הינה כי הבסיס לחישוב גמלאות המל"ל בגין התאונה יועמד על 15% קרי 67,480 ₪.

• ביום 9.1.08 שולם לנפגע סך של 58,000 ₪ ברוטו. סכום זה, לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד – 51,473 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה ממועד זה ועד למועד הכנת הצעתי עומד על סך של 61,408 ₪. ;
• ספק אם ניתן לקבוע כי הפיצוי הנ"ל ביחד עם תשלומי המל"ל בסך של 67,480 ש"ח עולים על מלוא נזקיו של הנפגע בגין התאונה. ככל שהתשובה שלילית- לא עומדת למל"ל זכות הזקיפה כלפי הנפגע;
• יש לזכור כי בכל מקרה לא ניתן לזקוף מעל 75% מתשלומי המל"ל.

1. לאור כל האמור לעיל, הצעתי הינה כי ישולם למל"ל סך של 60,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד, עפ"י ההסכם שבין המל"ל לבאי כוחו.
2. איני נדרש בשלב זה, למחלוקות שבין קרנית לצדדים השלישיים, אולם על כל הצדדים ליתן עמדתם להצעתי. המל"ל תוך 30 יום, קרנית והצדדים השלישיים, בו זמנית, תוך 40 יום לאחר מכן.

התובע/ת (להלן: "התובע") יגיש תצהירי עדויות ראשית בצירוף תיק מוצגים בתוך 140 יום מהיום.

הנתבע/ים/ות (להלן "הנתבעות") תגשנה תצהירי עדויות ראשיות מטעמם בצירוף תיק מוצגים בתוך 45 יום ממועד קבלת ראיות התובע והצד השלישי תוך 35 יום לאחר מכן.

צד המבקש לחקור מומחה יודיע על כך בתוך המועד שנקבע להגשת ראיותיו.  

תצהירי חוקרים יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי בתוך המועד הנ"ל שאם לא כן לא תותר הגשתם, זאת גם באם הנתבעות תודענה "כמקובל" כי בכוונתן להגיש תצהירי חוקרים מבלי שהגישום במועד. על החוקר יהיה להתייצב לדיון עם כל דוחות החקירה וכל חומר הגלם שהיווה בסיס לדוחות שנערכו לבקשת הנתבעות גם אם הם לא נערכו ע"י אותו חוקר שערך התצהיר. היה ולדעת הנתבעת אין מקום כי החוקר יתייצב לחקירה ביחד עם כל דוחות החקירה, שכן, לעניות דעתה, אין מקום לגלות את כולם ו/או את כל תוכנם - תגיש הנתבעת בקשה בעניין זה לביהמ"ש בתוך המועד שנקבע להגשת הראיות. היה ותוגש בקשה כאמור, יצורפו לה, במעטפה סגורה, לעיון ביהמ"ש בלבד, אותם דוחות ו/או אמירות בדוחות, אשר לדעת הנתבעת אין מקום לחושפם.

צד המתנגד להגשת מסמך מכל סיבה שהיא לרבות הגשתו ללא חקירת עורכו יודיע על כך לצד שכנגד בתוך 10 ימים ממועד קבלת מסמכי הצד שכנגד שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך גם אם אינו מסכים לתוכנו.

הכוונה הינה הן למסמכים שצורפו לתצהירים והן למסמכים שצורפו לתיקי המוצגים.

היה והצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם באשר להתנגדויות יגיש הצד המתנגד בתוך 7 ימים נוספים את התנגדותו והעתקה יועבר ישירות ובמקביל באמצעות הפקסימיליה לצד שכנגד אשר יהא רשאי להשיב בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההתנגדות.

לא תותר הגשת מסמכים שלא צורפו לתיק בית המשפט.

ב"כ קרנית ימציא החלטתי לנפגע.

לקד"מ ליום 12.3.13 שעה 0830.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.