בקשה לזימון עדה, מנהלת סניף בנק הבינלאומי, ללא תצהיר.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, ראיתי לדחות הבקשה.

תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת: "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות".

במועד הגשת תצהירי התובע, לא הוגשה כל בקשה לזימון העדה, ללא תצהיר. לא זו אף זו, בהחלטת כב' השופט ארנון מיום 5.1.12, נקבע : "כל צד אשר יהיה מעוניין בהגשת בקשה הנוגעת לתצהירי העדויות הראשיות שהוגשו על ידי הצדדים, יהיה חייב לעשות כן עד לא יאוחר מיום 15.3.12".- גם במועד זה לא הוגשה כל בקשה לזימון עד ללא תצהיר והתובע לא הודיע במועד הגשת התצהירים מטעמו על כוונתו לבקש לזמן עד ללא תצהיר.

הבקשה לזימון עד ללא תצהיר הוגשה ביום 21.10.12, כ- 10 ימים טרם מועד ההוכחות שנקבע זה מכבר.

תקנה 182 לתקנות קובעת כי מקום בו דרש בעל דין הזמנת עד במועד שהוא פחות מחמישה עשר ימים לפני התאריך שנקבע לבירור המשפט, רשאי בית המשפט לסרב להוציא את ההזמנה.

מעבר לכך, גם מהבחינה המהותית היה על התובע לבקש לזמן עדה ללא תצהיר, במועד שנקבע להגשת התצהירים מטעמו.

צודק התובע בטענתו כי הטענה לנזק בגין אי קבלת מימון בנקאי, נטענה בכתב התביעה אלא שבכך אין די ועדיין מוטל על התובע הנטל להוכיח הטענה, באמצעות עדויות או ראיות אחרות. מאידך גיסא, הנתבע זכאי היה לדעת, בעת הגשת הראיות מטעמו, מהן ראיות התובע ועם איזה טענות או ראיות עליו להתמודד בעת הבאת ראיותיו.

בנסיבות אלה, מתן היתר לזימון העדה, ללא תצהיר, בשלב מאוחר זה, מבלי שהתובע הודיע על כוונתו לבקש לזמן עדים, ללא תצהיר, עלול לפגוע ביכולת הנתבע להביא ראיות לשלילת הטענה להעדר אפשרות לקבלת מימון בנקאי ובאפשרותו להתמודד עם טענה זו בכל דרך של הזמנת עד או הגשת חוו"ד.

מטעמים אלה, ראיתי לדחות הבקשה.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.