בפני | כב' השופטת עידית וינברגר | |
התובע | בנק אגוד לישראל בע"מ | |
נגד | ||
הנתבעים | 1.כפר הנופש אכזיב בע"מ ח.פ. 511977464 (בהקפאת הליכים) 2.ששון אילן שמש (ניתן פסק דין) 3.ערן קולקובסקי ת.ז. 057479826 |
באמצעות עו"ד מוטי כהן
פסק דין |
במועד הגשתה התביעה הסתכם החוב ב- 517,880 ₪.
פסק דין נגד הנתבע 2 ניתן, בהסכמה, בתאריך 21.5.13 לאחר שמיעת הראיות ובטרם הוגשו סיכומים.
בעניינה של הנתבעת 1, ניתן צו הקפאת הליכים.
רקע כללי:
בתאריך 18.10.02 פתח הבנק לחברה, לבקשתה, באמצעות הנתבע והנתבע 2 (להלן:"שמש") חשבון עו"ש שמספרו 164200/28 (להלן:"החשבון").
באותה עת היה הנתבע מנהלה של החברה.
הנתבע ושמש שהיו שניהם בעלי מניות בחברה, חתמו בשמה, על טופס בקשה לפתיחת חשבון, הסכם תנאים כלליים, ועל הסכם תנאים כלליים לפעילות באשראי.
בתאריך 26.4.07 חתם שמש על כתב קיזוז, במסגרתו העמיד כספים שהוחזקו בפקדון בחשבונו האישי בבנק לאבטחת חיוביה של החברה. בתאריך 3.11.09 כאשר יתרת החובה בחשבון העו"ש של החברה הסתכמה בכ- 100,000 ₪, קיזז הבנק פקדון זה, בסך 75,000 ₪ כנגד חובה של החברה.
וכבטחון העמידה פקדון על סך 100,000 ₪.
לטענת הנתבע, הנתבע העביר מניותיו בחברה בשנת 2008.
לטענתו, פעילות החברה בוצעה על ידי שמש בלבד, והבנק פעל בהתאם להנחיותיו של שמש בלבד, כולל העמדת ההלוואה בתאריך 30.8.06.
בדיעבד התברר לנתבע כי שמש גלגל שיקים בחשבון החברה, והבנק ידע על כך או שהיה עליו לדעת.
לא נשלחו אליו הודעות מאת הבנק ולו ידע כי החשבון היה בחריגה היה פועל להקטנת החוב או לשחרורו מהערבות.
דיון והכרעה:
הטענה לפיה הנתבע העביר מניותיו בחברה לשמש.
בחקירתו הנגדית, העיד הנתבע כי ההסכם בשנת 2006 בינו לבין שמש, בדבר העברת מניותיו בחברה לשמש היה הסכם בעל פה. כאשר התבקש לפרט את פרטי ההסכמה, השיב כי התקיימה בינו לבין שמש שיחה בעל פה, בעקבות הידיעה שהוא ומשפחתו מתכוונים לעזוב לארצות הברית לשלוש שנים בעקבות הצעת עבודה – מעבר שלא התבצע בסופו של דבר. לדבריו, המניות הועברו במלואן, ללא תשלום, לשמש (בעמ' 41 משורה 14 ואילך עד עמ' 42 כולל).
הנתבע העיד, כי למרות שהעברת המניות נעשתה, בעל פה, בשנת 2006, הרישום התאחר ובוצע רק בשנת 2008 לדבריו, היה זה: "מסיבות של חוסר ניהול נכון שלי ואולי אפילו קצת תרמית או הונאה של ששי (שמש)...".
למעשה, הודה הנתבע, בחקירתו, כי לא פנה אל הבנק על מנת להודיע על העברת המניות (בעמ' 45 ש' 19-20).
כמו כן, אין חולק כי הנתבע, למרות שלטענתו העביר את כל מניותיו בחברה לשמש, לא ביקש לבטל את כתב הערבות שעליו חתם בשנת 2002.
מעורבותו של הנתבע בחברה וטענתו בדבר אי מתן הודעות לערב
בחקירתו הנגדית, העיד הנתבע, כי ניהל את החברה מיום הקמתה בשנת 1992 ועד שנת 2002. כמנהל החברה טיפל בקשר עם עורכי הדין, ניהול חשבונות, ביטוחים פיתוח ואחזקה.
משנת 2002 עד שנת 2005, לדבריו, בנה מבנים יבילים מעץ, בכפר הנופש.
"אמת. עד אותה תקופה עבדתי כשכיר בחברת כפר הנופש אכזיב לצרכי מס. כלומר, אם צריך לדייק, זה אותו חשבון פרטי שהופיע בבנק איגוד, אני את המשכורות הייתי מכניס לבנק איגוד...קיבלתי את המשכורת מחברת מי רם, רשמתי שיק עצמי והכנסתי את הכסף לכפר הנופש ובאותו יום מוציא אותו ומעביר אותו לחשבוני." (בעמ' 40 ש/ 19-24).
הדבר מעיד, על כך שעד חודש אפריל 2009, חודשים ספורים לפני העברת החשבון לטיפול משפטי, היה הנתבע מעורב בהנהלת החשבונות של החברה, ופעל, בדרכים עקלקלות, למען אינטרסים כלכליים של החברה.
הנתבע אישר, כי עד שנת 2009 היתה החברה משלמת לו אחזקת רכב, כולל סולר ביטוח ורישוי. לדבריו, היה מוציא חשבונית על הוצאות הרכב לחברת מי רם.
עוד אישר הנתבע, בחקירתו, כי בעת שהחברה הגישה בקשה להקפאת הליכים, נכללה בה גם, בידיעתו, בקשה להפטירו מחובותיו כערב. הנתבע אישר כי ויתר על חוב של כפר הנופש כלפיו, במסגרת ההצעה להסדר נושים (בעמ' 41 ש' 25).
הנתבע אישר, כי בכפר הנופש היתה תיבת דואר אחת, אשר שימשה את החברה, וגם את שמש ואותו באופן אישי. לדבריו לא היה פותח את הדואר המיועד לחברה, והדואר המיועד אליו באופן אישי היה מועבר אליו (בעמ' 43 החל משורה 4).
כאשר החליט הנתבע לנתק עצמו מפעילותה של החברה, אף אם היה זה כטענתו, בשנת 2006, ידע כי מכח אותם מסמכי פתיחת חשבון ומכח הפרוטוקול המצוי בבנק, די בחתימתו של שמש על כל מסמך מול הבנק, כולל בקשות להקצאת אשראי.
למרות זאת, לא הודיע הנתבע לבנק על שינוי כלשהו, לא ביקש לבטל את כתב הערבות המתמדת עליו חתם, ואף לא יידע את הבנק, לא בשנת 2006 ולא בשנת 2008 כי העביר מניותיו לשמש.
בנוסף, היה ברור לנתבע, כי למרות שעזב את החברה, המשיך לשמש ערב שלה, (עמ' 49 ש' 27, ועמ' 50 ש' 24-25).
בנסיבות אלה, לא היתה לבנק כל סיבה להניח כי אין הוא מעורה בענייניה של החברה, וכי חלה עליה חובה לפנות אליו במישרין ולקבל הסכמתו לפתיחת חשבון ניכיון השיקים.
"ההשתק בו אנו עוסקים הוא השתק מחמת מצג, היינו, מקום שצד יוצר כלפי זולתו מצג בדבר קיומו של מצב עובדתי מסוים ובהסתמך על מצג זה משנה הזולת את מצבו לרעה, יוצר המצג יהיה מנוע מלהעלות טענות, אפילו הן נכונות, הסותרות את המצג שיצר"
הדברים אכן יפים לענייננו, ומלמדים כי הנתבע אינו יכול להלין על הבנק, כאשר הוא עצמו הציג עצמו כבעל מניות בחברה.
יפים לעניין זה דברים שנכתבו בבש"א 21072/06 (מחוזי ת"א) שושנה גורדו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. באותו מקרה, נדחתה טענת הערבה לפיה לא היתה קשורה לפעילות החברה, למרות שהיתה אשתו של בעל החברה ומנהלה. בית המשפט פסק כי:
"מאחר שהמבקשת אינה ערב יחיד, הרי שלא חלה בענייננו הוראת סעיף 26 לחוק הערבות, הקובע כי בהעדר הודעה על אי קיום חיובו של החייב יופטר הערב מערבותו. מעבר לכך, סביר להניח שלמבקשת היתה נגישות למידע בדבר מצב חובותיה של החברה, והיא אינה יכולה לתלות על המשיב האחריות לכך שהמידע לא נמסר לה, ככל שאכן לא נמסר."
גלגול השיקים בחשבון החברה:
עליזה טאיבי, מי ששימשה בעת הרלוונטית מנהלת צוות עסקים בסניף, הצהירה כי בתחילת חודש נובמבר 2011, בעקבות החזרות של שיקים בחשבון, התבקש שמש לסור לסניף על מנת להסדיר את חובה של החברה. אז, במהלך הפגישה שהתקיימה בסניף הודה שמש כי מדובר בגלגולי שיקים. בשלב זה, הודיעה לו טאיבי כי הפקדון בסך 75,000 ₪ בחשבונו הפרטי שהיה משועבד לאבטחת חובות החברה ייפרע לצורך כיסוי החריגה, וכי עליו לפעול להסגרת החוב בחשבון ללא דיחוי.
בעקבות פגישה זו, בה הודה שמש בגלגול השיקים בחשבון, הועבר החשבון לטיפול מחלקת אשראים מיוחדים ונקבעה פגישה עם שמש והנתבע. לאותה פגישה הגיע שמש בלווית עורך דינו, ובה הודיע להם על כוונתו לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להקפאת הליכים.
משסירב הבנק לתת הסכמתו להסדר המוצע כחלק מהבקשה להקפאת הליכים, ונוכח הודעת החברה לבנק לפיה היא חדלת פרעון, הוגשה התביעה.
יתרה מכך, אמסלם העידה כי עובדי הסניף היו בביקור בכפר הנופש ואז הצביע שמש על מקום מסוים ואמר ששם הם בונים את הצימרים. לדבריה, על זה הסתמכה, והדבר נתן לה ביטחון שהכל אמת. אמסלם העידה כי הצוות היה בקשרים טובים עם שמש, ההסברים היו הגיוניים, והם ראו במו עיניהם את המקום בו נבנים הצימרים ולפיכך לא ראו כל מקום לחשד (בעמ' 13 ש' 6 ואילך).
אמסלם סיכמה: "פה זו היתה ממש הונאה. הוא נתן הסברים וסיפק הוכחות." (בעמ' 13 ש' 17).
עוד הוסיפה אמסלם, כי למיטב זכרונה ראתה גם חשבוניות לעסקות מכר הצימרים כביכול (עמ' 17 ש' עמ' 17 ש' 31).
ובהמשך סיכמה כך:
"כששמעתי על זה לא הייתי בסניף אבל מאוד הופתעתי. לא היתה לנו סיבה לחשוד. הלקוח תמיד גרם לנו לתחושת נוחות. לכל שאלה היתה לו תשובה ואסמכתא אם צריך. בן אדם מרשים מבחינת עבר צבאי וכו', תמיד עשה רושם של אדם אמין. לא היתה סיבה לחשוד שמשהו לא תקין. עובדה שהחשבון שנים על גבי שנים התנהל בצורה טובה, השיקים נפרעו. לא שהשיק הראשון חזר ..." (בעמ' 19 ש' 27-31).
מכאן, שטענת שמש לפני פקידות הבנק, כי בכפר נבנים מבנים יבילים מעץ הנמכרים לצדדים שלישיים, לא היתה בלתי מתקבלת על הדעת, כאשר הראה להם במהלך ביקורם במקום את המקום בו נבנים המבנים, בתוך הכפר.
שמש אף הוא, אישר בחקירתו הנגדית, כי לאורך השנים עסקו הוא והנתבע בבניית מבנים יבילים, ובהחלט יכול להיות שבזמן שביקרו במקום עובדי הבנק היה מבנה כזה במהלך בנייה (בעמ' 52 ש' 22-25).
קיומה של חובת האמון, אין משמעה שחרור הלקוח מכל אחריות למעשיו, ולפיכך בנסיבות כאלה, בהן הניח הנתבע את גורלו בידי שמש, גיסו, באופן עיוור ומוחלט כפי שעשה, אין הוא יכול להסתמך על חובת האמון שחב הבנק כלפיו, כמזור לנזקים שאירעו לו בעקבות עצימת העיניים הרשלנית שלו.
יפים לעניין זה דברים שכתבה בנדון פרופ' פלאטו-שנער:
"...חובת האמון אין פירושה שחרור הלקוח מאחריות למעשיו, או הסתמכות באופן עיוור על הבנק. על הלקוח חלה במקביל חובה מינימאלית לדאוג לענייניו שלו. בתי המשפט קבעו סייג זה במקרים שונים".
רות פלאטו-שנער דיני בנקאות, חובת האמון הבנקאית (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2010) בעמוד 105-106.
במקרה אחר, בו נדונה טענה בדבר הפרת חובת האמון כלפי ערב, נקבע כי שומה על הערב לדאוג לענייניו ולעקוב אחר מצב החשבון לו הוא ערב:
"בפרשת בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' ירושלים תור חיפה (95) בע"מ (בפירוק) דובר באדם שהסכים לבקשת חברו להצטרף כבעל מניות עיקרי וכמנהל בחברה, ולחתום על ערבות בעלים להבטחת חובות החברה כלפי הבנק....גם כאן פסק בית המשפט כי בנקים חבים חובת אמון ללקוחותיהם. אולם, כל זה אינו מפחית מהחובה המינימלית שחלה על הלקוח לדאוג לעניינים שלו."
(ראו: פלאטו-שנער, שם בעמוד 106).
שיקים המצויים בידי הבנק:
מכל מקום עדת התובע אהובה לוי העידה כי נפתחו תיקי הוצל"פ נגד חמש חברות, אך ללא הועיל – מאחר שהיו חדלות פרעון (בעמ' 22 לפרוטוקול).
אי שימוש בחשבונו הפרטי של הנתבע
הוכח, כי עד אותו יום בחודש נובמבר 2009, בו הפכה אחת מהחברות ששיקים שלה "גולגלו" בחשבון, לחדלת פרעון, התנהל החשבון בחריגות סבירות, וכי כנגד יתרת חובה בסך 100,000 ₪ בחשבון העו"ש קוזז פקדון פרטי של שמש בסך 75,000 ₪ אשר שועבד כבטוחה להבטחת חובותיה של החברה. חשבונו הפרטי של הנתבע לא שועבד באותו אופן, ולפיכך מנוע היה הבנק מלפעול בחשבונו. מכל מקום, כאמור, לא היה סיפק בידי הבנק להודיע לנתבע על החוב בחשבון הנכיון, שכן חוב זה נוצר באחת, כמפורט לעיל.
נטל ההוכחה
אין מדובר רק בהודאה והדחה, אלא בטענת קיזוז, שהיה על הנתבע להעלות.
ערב הטוען כי יש להפטיר אותו מערבותו בשל התרשלותו של הבנק, צריך להעלות טענת קיזוז, שכן אף אם ימצא בית המשפט כי הבנק התרשל, התוצאה לא תהיה ביטול הערבות, שהינה חיוב חוזי, אלא לכל היותר מתן אפשרות לקזז מול החוב שנוצר בגין הערבות את סכום הפיצוי שייפסק לטובת הנתבע בגין התרשלות הבנק.
ראו לעניין זה: ד"ר רוי בר-קהן ערבות (שירז הוצאה לאור, 2006) בעמוד 308.
במקרה הנדון, לא העלה הנתבע טענת קיזוז. למרות זאת, דנתי בטענת הרשלנות לגופה ומצאתי לדחותה.
הנתבע לא הוכיח כי הבנק התרשל או הפר את חובת האמון כלפיו, ולפיכך דין טענותיו להידחות.
הנתבע 3 ישלם לתובע סך של 518,770 ₪ בצירוף תוספת ריבית בנקאית חריגה, החל מיום 10.12.09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע 3 לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 38,000 ₪ והוצאות האגרה בסך 13,930 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.11.12.
הסכום שנפסק כשכר טרחת עורך דין יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין.
ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
30/12/2009 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה הודעה על מתן צו להקפאת הליכים על הנתבעת 1 ובקשה למתן צווי עיקול 30/12/09 | אליעזר שחורי | לא זמין |
17/02/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 3 הארכת מועד להגשת כתב הגנה /בר"ל 17/02/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
24/03/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 3 כללית, לרבות הודעה בקשה להמצאת מסמכים 24/03/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
03/05/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 3 שינוי מועד דיון (בהסכמה) 03/05/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
05/05/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 3 שינוי / הארכת מועד 05/05/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
08/06/2010 | החלטה 08/06/2010 | לא זמין | |
09/06/2010 | החלטה מתאריך 09/06/10 שניתנה ע"י אליעזר שחורי | אליעזר שחורי | לא זמין |
07/07/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון (בהסכמה) 07/07/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
12/10/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 2 שינוי מועד דיון (בהסכמה) 12/10/10 | אליעזר שחורי | לא זמין |
10/04/2011 | החלטה על בקשה של תובע 1 שינוי / הארכת מועד 10/04/11 | אליעזר שחורי | לא זמין |
13/04/2011 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה הודעה על הסכמה (בהסכמה) 13/04/11 | אליעזר שחורי | לא זמין |
06/07/2011 | הוראה לתובע 1 להגיש תצהירי עדות ראשית | אליעזר שחורי | לא זמין |
21/01/2012 | החלטה מתאריך 21/01/12 שניתנה ע"י עידית וינברגר | עידית וינברגר | לא זמין |
02/02/2012 | החלטה מפרוטוקול | אליעזר שחורי | לא זמין |
12/02/2012 | החלטה מתאריך 12/02/12 שניתנה ע"י עידית וינברגר | עידית וינברגר | לא זמין |
21/05/2013 | פסק דין מתאריך 21/05/13 שניתנה ע"י עידית וינברגר | עידית וינברגר | צפייה |
17/11/2014 | פסק דין שניתנה ע"י עידית וינברגר | עידית וינברגר | צפייה |
22/07/2021 | החלטה שניתנה ע"י שמעון שי לפיד | שמעון שי לפיד | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | בנק אגוד לישראל בע"מ סניף נהריה | עדינה וויל (בודנשטין) |
נתבע 1 | כפר נופש אכזיב בע"מ | |
נתבע 2 | ששון אילן שמש | |
נתבע 3 | ערן קולקופסקי | מוטי כהן |