נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אודרברג, הנאשמים בעצמם וב"כ עו"ד מצארווה נור ממשרד עו"ד עבדל חי

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתבי אישום מתוקנים בתיקים המאוחדים שבכותרת:

נאשם 1 (בת"פ 15128-12-09)- בעבירה של גניבה בצוותא לפי סעיף 384 + 29 לחוק העונשין , תשל"ז-1977 (להלן: "החוק")

נאשם 2 (בת"פ 37770-03-10)- בעבירה של גניבה בצוותא לפי סעיף 384 + 29 לחוק

כל זאת על פי המפורט בכתבי האישום המתוקנים, בהתאמה.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודו הנאשמים בכתבי האישום המתוקנים (במ/1 ו-במ/2). ויורשעו בגינם.

לגבי נאשם 1- יופנה לקבלת תסקיר משירות המבחן שיבחן אפשרות של הארכת מאסר מותנה שחל עליו מת"פ 7195/08 (בימ"ש שלום ת"א), והצדדים מסכימים לקבל את המלצת שירות המבחן.

ככל שהתסקיר יהא שלילי ולא יבוא בהמלצה על הארכת התנאי בעניינו- ישנה הסכמה כי הצדדים יעתרו במשותף להפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים בחופף למאסר בגין תיק זה, כך שסה"כ יעתרו הצדדים למאסר בן 6 חודשי שיכול וירוצה בעבודת שירות ככל שימצא מתאים.

הצדדים הסכימו כי המע"ת שייגזר עליו יחול גם על עבירות החזקת סם מסוכן.

לגבי הקנס- הסכימו הצדדים שלא לעתור לקנס, ובתמורה יחולט רכבו של נאשם 1 מסוג טנדר מיצובישי מ.ר. 2619302, שנתפס בתיק זה.

לגבי נאשם 2- ישנה הסכמה לפיה יושת עליו מאסר מותנה וקנס-לגביו יטענו הצדדים באופן חופשי.

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 18.2.12 בעניינו של נאשם 1, עולה כי הינו מוכר לשירות מחקירות קודמות בעניינו שנערכו בין השנים 2006-2008 ותקופת מבחן שהסתיימה במאי 2008, וכן מתקופת שנת מבחן נוספת שהסתיימה בנובמבר 2012.

מגיליון רישומו הפלילי עולה כי לחובתו 7 הרשעות קודמות בגין עבירות של קשירת קשר, רכוש וסמים, מהשנים 2000-2010, בגינן נדון בין היתר לשתי תקופות מאסר. ממאסרו האחרון השתחרר באוקטובר 2009. כמו כן תלוי ועומד נגדו מע"ת בן 6 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק הנוכחי. מאז ביצוע העבירה האחרונה בשנת 2010, בגינה הופנה לשירות והועמד במבחן-לא נפתחו כנגדו תיקי משטרה נוספים.

נאשם 1 הינן בן 32, תושב טירה, נשוי מזה כשנה ואב לתינוקת בת שבוע ימים. אשתו עקרת בית כבת 33. תיאר את המערכת הזוגית ביניהם כגורם מחזק ומדרבן לשמירת השינוי שערך באורח חייו.

הוא הצעיר מבין 9 אחיות ואחיות, ומלבד אח אחד שהיה מעורב בפלילים- תפקוד שאר ילדי משפחת המוצא מתואר כתקין. אביו נפטר לפני כשנתיים, ולא עבד בחייו עקב בעיות רפואיות. אמו כבת 70, ונאשם 1 תיאר אותה כאישה חולנית הזקוקה לעזרה בחיי היומיום.

בילדותו זכה לפינוק ויחס מגונן מצד הוריו, הפסיק לימודיו לאחר 8 שנות לימוד בבי"ס לחינוך מיוחד כשרמת ידיעותיו נמוכה ביותר. מעיד על עצמו כאנאלפבית. מאחר והרגיש כי אינו מתקדם במסגרת הלימודים- עזב את בי"ס והשתלב בשוק העבודה, בריצוף ובסבלות.

בגיל 18 חבר לחברה שולית, החל שימוש בסמים ועם חלוף הזמן התמכר לקוקאין ולאלכוהול. לאורך השנים ביצע עבירות וניהל אורח חיים בעייתי המנוגד למוסכמות התרבות הערבית. קודם לביצוע העבירות נושא התיק הנוכחי, העמיקה התמכרותו, וצרך סם בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה.

נאשם 1 הועמד לראשונה במבחן השירות בשנים 2007-2008, באותה עת השתתף בקבוצה טיפולית באופן עקבי ומסר בדיקות שתן שהעידו על ניקיונו מסמים. עם זאת, התקשה לשתף בקשייו ולהפיק תועלת מהתהליך הטיפולי. בשנת 2010 הועמד בפיקוח מעצר בשירות, במהלכו סיים תהליך טיפולי בקהילה הטיפולית לגמילה מסים "אלפטאם" במשך שנה, ועבר להוסטל שיקומי למשך חצי שנה נוספת, כדי לחזק את ההישגים של התהליך הטיפולי והשיקומי שערך בקהילה, תוך מעקב של בדיקות שתן לאיתור שרידי סם.

בהמשך - הועמד במבחן סמים של השירות למשך שנה, עד לחודש נובמבר 2012, במסגרתו השתתף בקבוצה טיפולית בשירות המיועדת למכורים נקיים. הוא שיתף פעולה כנדרש, הגיע למפגשים הקבוצתיים ובזמן, ושיתף מעצמו באופן פתוח ואותנטי, כאשר ההתרשמות הייתה כי נתרם והתקדם.

בשיחה עם נאשם 1 בעיתוי הנוכחי, הדגיש שביעות רצון מהשינוי החיובי במצבו, וכן מהשיפור בדימוי העצמי ובתדמיתו בעיני בני משפחתו והסובבים אותו. הדגיש כי לראשונה בחייו הבוגרים הוא נקי מסמים ומכל התמכרות אחרת. שיתף כי התהליך הטיפולי המשמעותי שעבר בקהילה הטיפולית, בהוסטל ובקבוצה הטיפולית במסגרת השירות, תרמו חיזקו והוו עבורו מסגרות מארגנות, מקדמות, ומשקמות.

לדבריו מאז שסיים את הטיפול בקהילה- עובד עם בן אחותו בעבודות ריצוף (הציג אישורים על עבודתו). לאור התארגנותו ותפקודו התקין בכלל, והתעסוקתי בפרט, ציין את חששו ממאסר, גם אם ירוצה בדרך של עבודות שירות, שעשוי לפגוע בהמשך עבודתו, ויפגע בפרנסת משפחת אשתו ובנו הצפוי להיוולד בזמן הקרוב.

בהתייחסו לעבירות נשוא התיק- מודה ולוקח אחריות על ביצוען, ומסבירן על רקע ההתמכרות ואורח חייו העברייני באותה עת.

לסיכום, נאשם 1 ניהל אורח חיים ההתמכרותי ועברייני משך שנים רבות, ומשנת 2010 עובר תהליך שיקומי וטיפולי ממושך ומשמעותי בהצלחה, ממשיך לשמור על ניקיונו מסמים, כפי שעולה מבדיקות השתן שביצע בשירות, מתפקד בעבודה באופן רציף, ומזה כשנתיים לא נפתחו נגדו תיקי משטרה נוספים.

לאור שינוי משמעותי זה ומצבו היציב כיום, ולאור התרשמות כי מיצה את ההליך הטיפולי, אין השירות רואה מקום לעמוד במבחן השירות בעת הנוכחית.

על מנת שלא לחבל באיזון ובהתארגנות בחייו, כמו גם בפרנסת משפחתו, ממליץ השירות על הארכת המע"ת בן 6 חודשים, התלוי נגדו, לתקופה נוספת.

השירות סבור כי ענישה קונקרטית וחינוכית בדרך של ביצוע של"צ הולמת מקרה זה, נאשם 1 ביטא נכונות לביצוע של"צ, והשירות גיבש עבורו תוכנית בהיקף של 180 שעות במסגרת המרכז הקהילתי בטירה.

4. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כדלקמן-

בנוגע לנאשם 1-

לאור התסקיר - ישנה הסכמה במשותף להארכת המע"ת בעניינו בת"פ 7195/08 (שלום ת"א), וכן מוסכם כי הרכב שנתפס בתיק זה הרשום ע"ש נאשם 1 –יחולט. כמו כן ישנה הסכמה כי בהתאם להמלצת שירות המבחן הנאשם ירצה של"צ בהיקף של 180 שעות, וכן יושת עליו מע"ת בגין עבירות של החזקת סם מסוכן.

נאשם 1 הינו יליד 1980 בעל עבר פלילי מכביד, כשהאחרונה משנת 2010. התסקיר בעניינו חיובי, וממנו עולה כי הנאשם מבקש לעשות שינוי ממשי באורחות חייו, ציין את ההליך הטיפולי שעבר, ואת מצבו המשפחתי.

ההסכמות בתיק זה נעוצות בקשיים ראייתיים הואיל והמתלוננים הם עובדים זרים שלא ניתן להביאם לעדות בפני בימ"ש.

בנוגע לנאשם 2- התבקש בימ"ש להשית עליו מע"ת וקנס. מדובר ביליד 1967, בעברו 7 הרשעות קודמות אולם הרשעתו האחרונה הינה בעבירות סמים משנת 2002. עבירות רכוש בעברו הינן משנת 1997. גם בעניינו של נאשם 2 מדובר על קושי ראייתי ממשי, ועל כן הורשע בסופו ל יום בגניבת ברזל מהמקום.

לגבי הקנס- המניע לעבירה זו הינו מניע כלכלי טהור, על הקנס לשקף את חוסר הכדאיות בעבירות אלו, על כן מתבקש בימ"ש להטיל קנס ממשי ומוחשי על נאשם 2.

לאור האמור, ההסדר בעניינם של הנאשמים הולם את אינטרס הציבור ובימ"ש מתבקש לכבדו.

ב"כ הנאשמים הצטרף בטיעוניו לעונש לדבריו של ב"כ המאשימה.

לעניין הקנס של נאשם 2- ביקש כי בימ"ש יתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבותיו האישיות של נאשם 2, שעובד בעבודות בניין, השתקם, עלה על דרך הישר, ולמד את הלקח יחד עם אחיו.

השניים הצטרפו לכל הישיבות ושיתפו פעולה.

מבקש כי בימ"ש יסתפק לעניין הקנס בסכום הנמצא בפיקדון ע"ש נאשם 2 ע"ס 1,500 ₪ ויחלט אותו.

כמו מבקש להחזיר לנאשם 1 פיקדון שהפקיד ע"ס 5,000 בבימ"ש.

נאשם 1 הוסיף כי הוא מתנצל ומצטער על מה שעשה, התקדם ויש לו אישה ובת. גר בשכירות ומשתכר 5000 ₪.

נאשם 2 הוסיף כי הוא מבקש סליחה, וכי לא יחזור על מעשיו.

5. הכרעה

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים ולטיעוני הצדדים, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון בעניינם של הנאשמים, הגם כי הינו מקל עימם.

על פי עקרון ההלימה, בהתאם לתיקון 113 שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", החל בעניינם של הנאשמים, הרי שעל העונש להלום את חומרת העבירה ומידת אשמו של כל אחד מהנאשמים.

הערך המוגן במסגרת עבירת הגניבה, בה הורשעו, הינו זכותו של הציבור להגנה על רכושו וקניינו, ושמירה על ביטחונו אישי.

מידת חומרתה של עבירת הגניבה נגזר מנסיבותיה, ובכלל זה שווי הגניבה, שימוש בכוח, נשק או תחבולה, מושא הגניבה (בית עסק או אדם פרטי), וכיו"ב.

בנסיבות אלה, גנבו הנאשמים בצוותא חדא ברזל בסמוך למגורי המתלוננים, ונמלטו מהמקום ברכב חרף ניסיונם של המתלוננים (ביחד עם אחרים) לעכבם עד להגעת המשטרה.

ביצוע העבירה בצוותא חדא ע"י הנאשמים הינה בבחינת נסיבה מחמירה.

כמו כן מדובר בגניבת ברזל ,שנלקח משטח חקלאי או בסמוך אליו- ומכאן ערכו.

תופעה זו של גניבת חומרי גלם משטחים חקלאיים (לצד גניבה של מקנה ותוצרת חקלאית) ואתרי בניה נדונה בחומרה בפסיקה, בעיקר נוכח הקלות הרבה בה ניתן לבצע גניבות אלה, בהיותם בשטחים פתוחים, ושווים הרב של חומרי גלם אלה.

על חומרתן של גניבות מסוג זה עמד כב' הש' ג'ובראן ברע"פ 4477/10 ראמי יחיא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם -

"... בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי במצב דברים מעין זה, על בית המשפט לתרום את חלקו בהשבת הביטחון לציבור בכללותו, ולמגזר החקלאי בפרט, ולהחמיר עם מבצעי העבירות. כל זאת, על מנת להבהיר לעבריין בכוח כי גניבה חקלאית אינה משתלמת ומחירה כואב הוא."

בת"פ (נצ') 3498-09-09 מדינת ישראל פמ"צ נ' בסיר מחאמיד (טרם פורסם) התייחס אף בימ"ש השלום בנצרת לחומרתן הרבה של גניבות משטחים חקלאיים, והיותן בבחינת "מכת מדינה" וכך נאמר-

"מדובר בשטחים חקלאיים שיכולת השמירה והפיקוח עליהם דורשת משאבים כלכליים עצומים. החקלאים אינם יכולים לבטח את רכושם הן בשל חוסר מוכנות של חברות הביטוח לבטחם או בשל פרמיות גבוהות ההופכות את עניין הביטוח לבלתי כלכלי. הגניבות החקלאיות פוגעות קשה בפרנסתם של החקלאים, בהיותם טרודים בהגנה על השטחים החקלאים ולכידת עבריינים."

וכך גם בת"פ (ב"ש) 1493/07 מדינת ישראל נגד הואשלה איוב (טרם פורסם), עמד בימ"ש על הצורך במיגורה של תופעה זו -

"...בכל הקשור לתופעה של גניבות חקלאיות, רואה אני את הדברים עין בעין עם המאשימה. אכן עסקינן בתופעה חמורה, המהווה "מכת מדינה", שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום... סוג זה של עבירות קל לביצוע, מאחר שהן נעברות בשטחים פתוחים, רחוקים ממקום ישוב, ובחסות החשיכה. התחושות הקשות של החקלאים, אשר נוכחים לדעת כי רכושם הפך הפקר, וכי עמל של שנים רבות יורד לטמיון, ממש לנגד עיניהם ואין מושיע, מבוססות ומוצדקות...לשם מיגור התופעה, ראוי שגם בית המשפט יירתם למלחמה בה. זאת יעשה באמצעות ענישה מחמירה, שתרתיע גם עבריינים בכוח, המוכנים ליטול סיכונים, שאינם גבוהים מכורח הנסיבות, והסבורים שיצליחו להימלט מבלי שיתפסו. כאן טמונה הסכנה שישובו לבצע מעשים דומים."

עם זאת, במקרה זה לאור אופן ביצוע הגניבה ללא שימוש בכוח או נשק, וללא ביצוע עבירות נלוות, כמו גם העדר ראיה לעניין שוויה, הנני סבורה כי בכל זאת מדובר ברף הנמוך של עבירות מסוג זה.

עוד יובהר כי כתבי האישום תוקנו באופן ניכר לקולא בעניינם של הנאשמים, עובדה אשר אף היא צריכה למצוא ביטויה מבחינה עונשית בעניינם.

מכיוון שבתיק זה הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע להסדר טיעון "סגור", הרי שאיני נדרשת לבחינת מתחם הענישה ההולם, הגם שמעיון בפסיקה עולה כי מתחם הענישה בעבירת הגניבה בלבד נע בין מאסר על תנאי (ראו למשל ת"פ(ק"ג) 1285-09 מ"י נגד בני מיכאלי ואח')- לבין מספר חודשי מאסר בפועל (אם כי יש שנקבע שמתחם העונש ההולם באשר לעבירת הגניבה בלבד נע בין מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל -ראו: ת"פ 68441-70-61 מדינת ישראל נ' אטלן).

למען הסר ספק ייאמר, כי חלקם של הנאשמים בתיק זה הינו שווה, ומעורבותם זהה, ואלמלא מאסרו המותנה של נאשם 1 –היה עונשם זהה.

נאשם 1, בן 32 ,נשוי כשנה ואב לתינוקת בת חודש ימים, בעל עבר פלילי מכביד, בעיקר בעבירות רכוש, ואף ריצה מאסרים קודמים.

מהתסקיר בעניינו עולה כי בגיל 18 חבר לחברה שולית, החל שימוש בסמים, ובמהלך הזמן התמכר לקוקאין ואלכוהול.

על רקע זה השתתף נאשם 1 בקבוצה טיפולית, מסר בדיקות שתן נקיות מסמים, ובשנת 2010 סיים תהליך טיפולי בקהילה טיפולית לגמילה מסמים "אלפטאם" במשך שנה, שלאחריה- עבר להוסטל שיקומי למשך חצי שנה נוספת כדי לחזק הישגיו של התהליך הטיפולי והשיקומי שעבר בקהילה.

כמו כן נאשם 1 אף לקח חלק בקבוצה טיפולית במסגרת השירות בשנת 2012, המיועדת למכורים נקיים, הגיע למפגשים כנדרש, שיתף פעולה, והתרשמות השירות היא כי נתרם והתקדם. כמו כן נאשם 1 החל לעבוד בעבודות ריצוף, מאז סיים את הטיפול בקהילה ואף הגיש על כך אישורים לשירות.

לאור השינוי המשמעותי שעבר נאשם 1 ומצבו היציב כיום, כמו גם העובדה כי מיצה את ההליך הטיפולי, המליץ השירות על הארכת המע"ת, בן 6 חודשים, התלוי נגדו, ובהטלת של"צ על מנת שלא לפגוע בפרנסת משפחתו.

נאשם 2 , הינו כבן 46, ואף הוא בעל עבר פלילי מכביד, בעבירות רכוש וסמים.

כאמור החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון בעניינם של הנאשמים, הגם שלאור עברם הפלילי המכביד , חומרתה של העבירה, ומתחם הענישה ההולם בנסיבות אלה, הרי שהעונש בהתאם להסדר- מקל עימם הקלה של ממש.

לפי סעיף 40ד(א) לחוק, רשאי בימ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם מקום בו הנאשם השתקם, או יש סיכוי של ממש כי ישתקם.

אלמלא התסקיר החיובי בעניינו של נאשם 1, לפיו ניכר כי עבר תהליך טיפולי ושיקומי ארוך, מקפיד על ניקיון מסמים, ואף הקים לאחרונה משפחה חדשה- היה עונשו חמור באופן משמעותי.

ברם, על מנת שלא לפגוע בהליך שיקומו יוצא הדופן, ונוכח הודאתו במסגרת הסדר והחיסכון בזמן שיפוטי, כמו גם תיקון כתב האישום לקולא באופן ניכר בעניינו , והקשיים הראייתיים ע"פ התביעה– הריני מאמצת כאמור את ההסדר בנסיבות אלה, כמו גם את המלצת שירות המבחן.

בכל הנוגע לנאשם 2- הרי שעונשו אף הוא נוטה לקולא, אולם לאור העובדה כי עונשו נגזר מזה של נאשם 1 (לגביו קיים מע"ת בר הפעלה שלא קיים בעניינו של נשאם 2), כמו גם הודאתו, הקושי הראייתי בתיק ותיקון כתב האישום בעניינו, ומן הטעם לפיו נוטה בימ"ש לכבד הסדרי טיעון- הריני מכבדת אף את ההסדר בעניינו.

6. לאור האמור, הריני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

א. יוארך מע"ת בן 6 חודשים מת"פ 7195/08 (שלום ת"א), למשך שנתיים מהיום.

ב. הנאשם יבצע של"צ בהיקף 180 שעות, בהתאם לתוכנית שירות המבחן, בסיומן ידווח השירות על ביצוען.

ג. מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור על עבירה של החזקת סם מסוכן.

ד. יחולט רכבו של הנאשם מ.ר. 26-193-02.

נאשם 2

א. מאסר על תנאי בן 10 חודשים, למשך 3 שנים, ובלבד שלא יעבור על העבירה בה הורשע.

ב. קנס ע"ס 4,000 ₪ שישולם עד ליום 1.5.13.

כל פקדון בתיק בנוגע לשני הנאשמים יועבר לתשלום קנס כנ"ל, ויתרתו תושב למפקיד.

7. זכות ערעור למחוזי תוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן

ניתן היום, 19 מרץ 2013, במעמד הנוכחים.