ובתיק תא"מ 34150-04-10

1. בתאריך 15.5.09 ארעה במפרץ חיפה תאונת דרכים בה היו מעורבים אוטובוס של חברת אגד שהיה נהוג על ידי מר מחמוד עיסאוי (להלן – "עיסאוי") ומונית שהייתה נהוגה על ידי מר דוד אלקובי (להלן – "אלקובי"). התאונה ארעה בצומת מרומזרת באיזור שד' ההסתדרות צומת בתי זקוק בחיפה. אין עוררין שהאוטובוס נהג בנתיב ציבורי במרכז הכביש ואילו המונית נסעה מימינו. מגמת פניו של האוטובוס הייתה לנסוע ישר לכיוון חיפה. מגמת פניה של המונית הייתה לנסוע שמאלה לעבר בתי זיקוק. צומת הרמזורים הייתה תקינה. כל אחד מן הנהגים, עיסאוי ואלקובי, טוען שהוא נכנס לצומת בחסות אור ירוק בעוד שמשנהו חצה אותה חרף אור אדום ברמזור.

2. בגדר ת.א. 4433/09 בבית משפט השלום בכפר סבא הגישה אגד, בעלת האוטובוס ומעבידתו של עיסאוי, תביעה בגין נזקי האוטובוס נגד אלקובי ומבטחתו, היא הנתבעת 2 שם (להלן, גם "שירביט"). אלקובי ושירביט התגוננו בפני התביעה. ככל שעסקינן בשירביט, ולנוכח העובדה שהיא שילמה לאלקובי את נזקי המונית בגין הביטוח המקיף שלו אצלה, היא הגישה תביעה-שכנגד לשיבוב תגמולי הביטוח שלה נגד אגד. אגד התגוננה בפני התביעה-שכנגד.

3. במקביל הגיש אלקובי תביעה כספית ב-ת.א. 15908-12-09 לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. תביעה זו הוסבה לסדר דין מהיר. ככל שעסקינן בתביעה בבית משפט השלום בכפר סבא הרי היא הועברה לבית משפט זה, וקיבלה את המספר 34150-04-10, בעקבות הסכמת בעלי הדין לאיחוד הדיון בפניי.

4. התאונה האמורה נחקרה על ידי משטרת ישראל. זו החליטה להעמיד לדין את עיסאוי. עת רבה המתנתי לתוצאות ההליך הפלילי. בסופה של דרך דווח כי ההליכים הותלו לנוכח העובדה שלא אותר עד התביעה מר בלנקי רומן (להלן – "בלנקי").

משכך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות "ובלבד שבגדר חומר הראיות יהא רק תיק המשטרה ולא החומר הפלילי שבפניי". סוכם שככל שעסקינן בבלנקי תישמע חקירתו הנגדית. משעה שבלנקי לא אותר לחקירה אף בפניי הוריתי על הגשת סיכומי טענות.

אקדים ואקבע כי לנוכח העובדה שבגדר סיכומי טענותיהם התייחסו ב"כ הצדדים אף לחומר הראיות הפלילי בהליך שנדון בבית המשפט לתעבורה בחיפה בפני כב' השופט יציב, לא נמנעתי מלהתייחס אף אליו, בגדר מאזן שיקוליי.

5. משעה שעמדו בפניי מכלול כתבי הטענות הוריתי לב"כ הצדדים להמציא לעיוני את תדפיס הודעותיהם של עיסאוי, אלקובי ובלנקי במשטרה, משום שאינן קריאות דיין. ב"כ הצדדים עשו כן, ככל שעסקינן בהודעותיהם של אלקובי ובלנקי, ולא עשו כן ככל שעסקינן בהודעתו של עיסאוי. חרף זאת התיק בשל למתן פסק דין.

6. בחינת חומר הראיות שבפניי מעלה שבדעתי להעדיף את גרסתו של אלקובי, על זו של עיסאוי. להלן אביא עיקרי הנמקותיי.

7. ראשית, עדויותיהם של אלקובי ועיסאוי, הן כבעלי דין והן כנהגים המעורבים, חשודות מלכתחילה. במצב דברים זה יש חשיבות עליונה לעדים הנחזים לכאורה כעדים ניטרליים. בלנקי היה נוסע באוטובוס. הוא מסר שתי עדויות במשטרה. בראשונה, והמקוצרת, נרשם בכתב ידו כי "נסעתי באוטובוס של אגד לכיוון מרכזית המפרץ ברמזור פנייה לבתי זיקוק באוטובוס שנסעתי בו עבר באדום ועשה תאונה עם מונית...".

עדות זו חזרה ונשנתה בהודעה מפורטת נוספת שנגבתה ביום 19.3.10. בלנקי חזר ואימת את הודעתו הראשונה וציין ש"רשמתי אותו בכתב יד שלי". ואכן, הגם שלא ציינתי זאת, ההודעה האמורה זרועה בשגיאות כתיב לרוב, והדבר מצביע על אוטנטיות הרישום. בעדות זו מפרט בלנקי שהוא נסע בקו 58, שהוא ישב בצד ימין בכיסא השני מאחורי הדלת החיצונית, שהוא ראה ש"ברמזור ישר לכיוון חיפה ושמאלה לבתי זיקוק היה ירוק מלא".

8. שנית, גרסתו של עיסאוי, למשל בטופס עדות שמסר לאגד, הייתה כי "התקרבתי לצומת בתי זיקוק האור ברמזור בכיוון נסיעתי הראה ירוק, נכנסתי לצומת בקו נסיעה ישר". משמע, גרסתו של עיסאוי הייתה שהוא נהג ברצף, כאשר האור הירוק אפשר לו לעשות כן.

מנגד גרסתו של אלקובי הייתה ש"בצומת מרומזרת של בתי זיקוק ... עצרתי ברמזור אדום ראשון בצומת. היה איתי נוסע שישב לידי והיה רדום. הרמזור התחלף לירוק ואחרי כמה שניות... ואז פניתי שמאלה בירוק". משמע, גרסתו של אלקובי הייתה שהוא לא נהג ברצף. הוא עמד ראשון בצומת, משום שהרמזור הראה אדום, ורק משהתחלף הרמזור לירוק פנה שמאלה לעבר בתי הזיקוק.

ובהעלם ראשון, גרסתו של אלקובי נשמעת משכנעת יותר. אכן גרסתו של עיסאוי מתיישבת עם נהיגה מהירה בה הוא ביקש, ברצף, "לגנוב את הרמזור". מנגד קשה להעלות על הדעת שאלקובי עצר באדום ולפתע, סתם כך, בעיצומו של האור האדום, הוא החליט להיכנס לצומת.

9. שלישית, גרסתו של אלקובי נתמכת בעדותו של הנוסע במוניתו, מר דוד כושר. זה העיד כי "בצומת הכניסה לבתי הזיקוק עצמתי את עיניי, הרגשתי שהמונית עוצרת. הרגשתי שהמונית בעצירה. ממתינה. לפתע החלה לנסוע, היה ברקס חזק, וזה גרם לי לפתוח את עיניי וראיתי אוטובוס נכנס בצד של הנהג. אני לא זוכר את צבע האור ברמזורים ואני חושב שגם לא ראיתי אותו". משמע, ישנה תמיכה בעדות של נוסע, שאכן היה רדום, ואכן אישר הן את דבר עצירת המונית, והן את דבר המשך נסיעתה, כמתואר בגרסתו של אלקובי.

10. רביעית, ב"כ אגד טוען כי היו באוטובוס שבעה נוסעים נוספים. הוא זוקף לחובת אלקובי את העובדה שעדים אלו לא הובאו לעדות והדבר מדבר בעד עצמו. הטענה הזו אבסורדית. בלנקי, העד המטה את הכף לחובת עיסאוי, היה נוסע באוטובוס. ככל שסבור היה ב"כ אגד כי שבעה הנוסעים הנוספים באוטובוס יכלו לחזק את גרסתו, מן הסתם קל היה יותר לאגד לאתר אותם. בוודאי שלא ניתן לזקוף עניין זה לחובתו של אלקובי, נהג המונית, שחולץ מן המונית רק בסיוע של כוחות החילוץ.

11. חמישית, וכתנא דמסייע, אין זאת אלא שאלו היו השיקולים שהדריכו את המשטרה להגיש כתב אישום נגד עיסאוי. אכן דומה שמזלו של עיסאוי שיחק לו, לנוכח העדר איתורו של בלנקי. מאזן השיקולים שבפניי, בהליך אזרחי, שונה בתכלית. מכלול השיקולים האמורים דיו על מנת להרים את הנטל בהליך שבפניי.

12. לנוכח כל אלו בדעתי לדחות את תביעתה העיקרית של אגד ולהיענות לתביעת השיבוב של שירביט ולהיענות לתביעתו של אלקובי. לא הונחו בפניי כל השגות רציניות באשר לסכום התביעה בתביעת השיבוב של שירביט, שכוללת את תשלום תגמולי הביטוח ושכ"ט שמאי. לא הונחו בפניי כל השגות רציניות באשר לתביעתו של אלקובי, שכללה הפסדי ביטוח של השתתפות עצמית וכינון, ירידת ערך שאומתה בחוות דעת שמאי, שכר טרחתו של השמאי והפסד תשעה ימי עבודה שהוכח באישור חשבונאי להנחת דעתי.

13. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים ב-ת.א. 15908-12-09, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שם, דוד אלקובי, סך של 14,899 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 14.12.09 ובצירוף מלוא אגרת התביעה והוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע שם תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

14. הנני דוחה התביעה העיקרית ב-ת.א. 34150-04-10. הנני נענה לתביעה-שכנגד של התובעת-שכנגד שם נגד הנתבעת-שכנגד שם. הנני מחייב את הנתבעת-שכנגד, אגד, לשלם לתובעת-שכנגד, שירביט, סך של 11,496 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 9.12.09 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובצירוף מלוא אגרת התביעה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת-שכנגד שם תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

15. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים ולתובע ב-ת.א. 15908-12-09.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ד, 15 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא