לפניי בקשת החייב לביטול ההחלטה מיום 17/10/17 בדבר ביטול ההליך.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ועל רקע כלל נסיבות העניין, אני דוחה את הבקשה.

1. אפתח בפירוט השתלשלות העניינים שהובילה להחלטה בדבר ביטול ההליך.
2. ראשית הדברים בבקשתו של המנהל המיוחד מיום 17/5/15 לביטול ההליך בשל מחדלי החייב (24 פיגורים בתשלומים החודשיים בסך 19,000 ₪ ואי הגשת דוחות חודשיים). לפי הסכמת הצדדים בדיון מיום 3/4/16 הורה בית המשפט על ביטולו המותנה של ההליך על מנת לתת לחייב הזדמנות לסלק את מחדליו בתוך 90 ימים (ובכלל זה סילוק חוב הפיגורים והגשת דוחות לששת החודשים האחרונים). החייב הסיר את מחדליו וההליך נותר על כנו (החלטה מיום 29/12/16).
3. ביום 20/6/17 הגיש הנאמן בקשה נוספת לביטול ההליך. לפי הבקשה, מאז הסיר החייב את מחדליו כאמור, לא שילם תשלומים לקופה במשך כשנה ולא הגיש דוחות.
   החייב השיב כי הוא אינו עומד בצו התשלומים עקב מצבו הרפואי והכלכלי הקשה. עוד הוסיף, כי בנותיו (בנות 14 ו- 20), מתגוררות עמו ולאחר הגירושין נטל גידולן נפל על כתפיו. החייב עובד בחברת הסעות מזה שנה ומשתכר סך של כ- 6,000 ₪. זאת, בעוד הוצאותיו עומדת בערך על סך זהה (3,000 ₪ שכירות, הוצאות מחיה וכלכלה בסך 2,500 ₪ לחייב ולבנותיו, נסיעות בסך 250 ₪ ותרופות בסך 150 ₪). בנסיבות אלה, גובה התשלום החודשי מקשה על חייו (בתחילה עמד צו התשלומים על 1,000 ₪ ולאחר מכן הופחת לסך של 800 ₪). החייב הוסיף כי בקופת הכנ"ר הצטבר סך של 63,400 ₪ והוא עשה מאמצים כבירים לנסות ולגייס כספים על מנת לשלם את צו התשלומים שהושת עליו, לרבות הסתייעות בבני משפחה, אך הדבר קשה נוכח מצבו. הוגשו כנגדו 5 תביעות חוב בסך כולל של כ- 290,000 ₪. אלה טרם נבדקו ועיקרם הסכום נובע מריביות. החייב ביקש לסלק את חוב הפיגורים וכן להשלים את הדוחות החודשיים בתוך 60 ימים וכן, להקטין את צו התשלומים שלו באופן רטרואקטיבי החל מחודש יולי 2016 על מנת שיוכל לעמוד בצו התשלומים.
4. הנאמן הגיב לתשובה וציין, כי אינו יכול להתייחס לעניין צו התשלומים ובאופן רטרואקטיבי, שעה שהחייב אינו מגיש דוחות חודשיים. כמו כן, אין לקבל את התנהלות החייב שזונח את ההליך פעם אחר פעם ומבקש לסלק את מחדליו לעת שחרב ביטול ההליך מונפת לצווארו. אם מצבו הרפואי אינו שפיר או שחלה התדרדרות במצבו הכלכלי - היה עליו לפנות לנאמן או להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. עוד הוסיף הנאמן, כי מתגובת החייב עולה שגרושתו עזבה את ביתם והותירה את החייב עם שתי בנותיו בעוד שבדוחות החודשיים שהוגשו שנה לפני, הצהיר החייב על תשלום מזונות בסך 2,000 ₪. כמו כן, החייב התגורר בעבר עם אמו בדירה שבבעלותה בבת ים והמציא אסמכתאות להוצאות בגין דירת האם בעוד שכיום החייב מציין שאינו מתגורר עוד עם אמו אלא עם בנותיו בדירה אחרת ומשלם שכירות בגינה. שינויים אלה בכלכלת החייב לא דווחו בדו"חות. לחייב ניתנו די הזדמנויות לתקן את דרכיו. התנהלותו החוזרת ונשנית בצבירת מחדלים וזניחת ההליך, אינה מותירה מקום להזדמנות נוספת.
5. התבקשה עמדת הכנ"ר, שסבור היה, כי אכן נוכח התנהלותו של החייב חוזרת במהלך ההליך, קיים טעם בבקשת הנאמן. יחד עם זאת, בשל משך הזמן בו מצוי החייב בהליך, לאור מצבת הנשייה (שטרם נבדקה) אל מול הכספים המצויים בקופת הכינוס והרבה לפנים משורת הדין, לא התנגד הכנ"ר לתת הזדמנות אחרונה להסרת מלוא המחדלים (הגשת דוחות מחודש יולי 16, הסרת חוב הפיגורים בהתאם לצו התשלומים הקבוע והסבר לתהיות שעלו בתגובת הנאמן).
6. בהחלטתי מיום 14/8/17 מצאתי לאמץ את המלצת הכנ"ר, מטעמיה. ניתנה לחייב הזדמנות אחרונה להסרת מחדליו, בתוך 60 ימים (כפי שביקש). בהחלטה זו הובהר במפורש, כי אם לא יוסרו המחדלים ישקול בית המשפט את ביטול ההליך ללא צורך בהתדיינות או דיון נוספים. נקבע עוד, כי בשלב זה אין להידרש לבקשתו של החייב להפחתת צו התשלומים ועליו להסיר את חוב הפיגורים בהתאם לצו התשלומים הקיים היום. לאחר שהחייב יגיש את הדוחות החסרים מהם ניתן יהיה ללמוד על מצבו הכלכלי הנוכחי, יגיש החייב לפי העניין והצורך בקשה נוספת (לאחר שיבוא בדברים עם הנאמן בניסיון להגיע להסכמות).
7. הנאמן הגיש הודעת עדכון מיום 17/10/17, שלפיה ממועד ההחלטה מיום 14/8/17, לא עשה החייב דבר לסילוק מחדליו. בנסיבות האמורות ובהמשך להחלטה מיום 14/8/17 - הוריתי ביום 17/10/17 על ביטולו של ההליך (ההחלטה).
8. ביום 27/11/17 הגיש החייב בקשה לביטול ההחלטה ובקשה להקטנת צו התשלומים שעמד על סך של 800 ₪, לפי שיקול דעתו של בית המשפט. לטענתו, ההחלטה מיום 14/8/17 לא הגיעה לידיעתו וההחלטה בדבר ביטול ההליך מיום 17/10/17 הובאה לידיעתו ע"י נציגת משרד עוה"ד המייצג את החייב מטעם הסיוע המשפטי. לטענתו, תכלית ההליך היא לסייע בידי החייב לפתוח בחיים חדשים ולשקמו. הוא מצוי בהליך משך כ- 7 שנים. במשך 6 שנים מתוכן עמד בתשלומים למרות מעידות שנבעו ממצבו הכלכלי כאשר בתום 6 שנים אלה, שולמו הפיגורים והוגשו הדוחות. בתחילת שנת 2017 ננטשו בנותיו על ידי אמן, הועברו לרשותו ונטל פרנסתן נפל על כתפיו (החייב צירף תמונה של הדירה בה מתגורר עם שתי בנותיו). לטענתו, הכנסתו והוצאותיו מלמדים על עוני ועל כך שמדובר במקרה חריג. גם לא תצמח כל תועלת מביטול ההליך. על כן ובשים לב לסכום שהצטבר בקופה בסך של 67,000 ₪ שהם לטענתו כ- 50% מחוב הקרן בתיק - מתבקשת השבתו של ההליך לתוקף, לאפשר לחייב להגיש את הדו"חות עד ליום 20/12/17, לקבוע סכום חודשי נמוך לצו התשלומים ולהורות לנאמן ולכנ"ר לבחון קידום הליך הפטר. עוד טען החייב, כי דרישה לתשלום סכום פיגורים בסך של 14,000 ₪, בהתחשב בנתונים שפירט, כמו גם גילו והיעדר השכלה, אינה מציאותית. מכאן, שהקביעה לפיה יתוקנו המחדלים הכספיים בטרם ידון עניינו, נדונה לכישלון.
9. הנאמן שב על טיעוניו שהועלו במסגרת בקשתו הקודמת לביטול ההליך. החייב לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו ולא עשה דבר משך 60 ימים. החייב לא הגיש ולו דו"ח אחד ולא אסמכתא אחת לתמיכה בטענותיו וכעת עותר פעם נוספת להסרת מחדלים ולהפחתת צו התשלומים ללא כל תמיכה. לחייב ניתנו הזדמנויות רבות במסגרת ההליך, החייב הינו אדם בוגר שביכולתו לעמוד בתנאי ההליך, וככל שלא צלח לעשות כן תקופה ארוכה, חרף הזדמנויות, ההליך אינו מתאים לו.
10. החייב הגיב לתשובה זו תוך חזרה על טענותיו. ציין כי תצהיר המפרט את השינוי שעבר (מעבר בנותיו עברו להתגורר עמו) הומצא לנאמן באפריל 2017. לטענתו, הנאמן מתעלם מכך שבשים לב להכנסתו ולהוצאותיו, אמנם אין זה מסובך להגיש דוחות ואולם בלתי אפשרי לעמוד בצו התשלומים. השינוי במצבו הכלכלי אירע בשנה האחרונה וממילא, הנאמן לא טרח לזמן את החייב לשטוח בפניו את מצבו או להתעניין במצבו. במשך שש שנים זומן לחקירה אצל הנאמן פעם אחת בלבד. על הנאמן היה לנקוט בגישה יותר ליברלית ואנושית שכן ברור שהחייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות בנתונים החדשים שנוצרו. במצב הנוכחי (כשההליך מבוטל), הנאמן יקבל את שכר טרחתו לפי 7 שנות עבודתו (בהן התקיימה רק פגישה אחת עם החייב), החייב יחויב בהוצאות וכולם ישובו לנקודת ההתחלה. על בית המשפט לאזן בין טובת הנושים לבין טובת החייב בהתחייב במצבו הנוכחי של החייב, בו סמוכות בנותיו של שולחנו. אילולא נטל עליהן אחריות, היה מתדרדר מצבן. החייב מפרנס את בנותיו תוך ביטול עצמי לטובתן ומבקש את חמלתו של בית המשפט.
11. לנוכח טענות החייב, ביקש הנאמן להעמיד דברים על מכונם וציין, כי התצהיר הומצא לו רק בחודש יולי 2017, במסגרת תגובת החייב לבקשה לביטול ההליך. הנאמן התייחס לשינויים עליהם דיווח החייב והחייב אף התבקש להשיב לתהיות ולשאלות שהעלה הנאמן בהחלטת בית המשפט מיום 14/8/17. החייב אינו מצרף כל אסמכתא להצהרות שלו ואינו משיב לסתירות שעלו מהצהרותיו על אף ההזדמנויות שניתנו לו לשם כך. גם עתה הגיש החייב תגובה נוספת ולא צירף דבר לתמיכה בטענותיו. החייב לא הגיש דו"חות כלל על אף שטען בעצמו כי אין זה מסובך. החייב לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לתקן מחדליו ולבוא בדברים עם הנאמן בטרם בוטל ההליך במסגרת ההחלטה מיום 14/8/17 ואין מקום להשיב את ההליך על כנו, אף לא מטעמים של חמלה. אין זה מתפקידו לרדוף אחרי החייב ולברר מצבו ללא סיבה קונקרטית, קל וחומר כשהחייב היה מיוצג. טענות החייב בעניין חישוב שכ"ט של בעל התפקיד, אינן ממין העניין, מה גם שהחייב מתעלם מכלל העבודה שהושקעה על ידי הנאמן בתיק.
12. התבקשה גם הפעם עמדת הכנ"ר. הכנ"ר שב וציין, כי אין מדובר במקרה חד פעמי שבו החייב אינו עומד בחיוביו, אלא בהתנהלות חוזרות לאורך קיומו של ההליך. ההזדמנות שניתנה לחייב לא נוצלה על ידו והוא לא הסיר את מחדליו. יש לדחות את טענתו, כי לא קיבל את ההחלטה מיום 13/8/17, שכן מעיון בתיק הממוחשב בנט המשפט, ההחלטה נשלחה לבא כוחו ואף נצפתה על ידו בו ביום. מכל מקום, מדובר בהליך שנפתח לבקשת החייב, היה עליו לעקוב אחר מתן החלטה בבקשה שהגיש הנאמן לביטול ההליכים עד בחודש יוני 2017. הכנ"ר הוסיף, כי במסגרת תשובתו מיום 4/7/17 לבקשה העיקרית לביטול ההליך, עתר החייב לאפשר לו לסלק את פיגוריו בתוך 60 ימים, להפחית את צו התשלומים וכן, להגיש דוחות חודשיים החל מיולי 2016 ואילך. בית המשפט לא מצא מקום להפחית את צו התשלומים בעניינו של החייב ולמרות זאת החייב עשה דין לעצמו ולא הסיר המחדלים כפי שהוצע על ידו במסגרת תגובתו. כיוון שלחייב ניתנו מספר הזדמנויות לתיקון התנהלותו, מצטרף הכנ"ר לעמדתו של הנאמן.
13. אין לי אלא להצטרף לעמדת הנאמן והכנ"ר. מהשתלשלות ההליך כמתואר, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהחייב אינו עומד משך תקופה ארוכה בחובותיו בהליך, שנפתח לבקשתו, לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו להסרת מחדליו ולתקן דרכיו; ואף אימץ דפוס התנהלות קלוקל שבו הוא מבקש בדיעבד ארכה להסרת מחדליו, תוך עשיית דין עצמית.
14. בטענת החייב, שלפיה במצבו הנוכחי אין ביכולתו לעמוד בצו התשלומים ובסילוק חוב הפיגורים וכי דרישה זו אינה ריאלית, אין כדי לסייע. החייב עשה דין לעצמו, לא טרח להגיש בזמן אמת דו"חות על מנת שישקפו את מצבו הכלכלי כדבעי ולא טרח להגיש בקשות מתאימות בזמן אמת. מאז שהסיר החייב את מחדליו בסוף שנת 2016 על מנת להיוותר בהליך, הוא חדל מלשלם את התשלום החודשי ומלהגיש דו"חות. אין בעדכון שמסר במסגרת תגובתו לבקשת הנאמן לביטול ההליך כדי לרפא את המחדל. יש לדחות בשתי ידיים את הניסיון של החייב להטיל לפתחו של הנאמן את מחדליו המתמשכים, כאילו נעוצים הם בכך שהנאמן לא זימנו לחקירה או לא התעניין במצבו. כאמור, לא רק הפיגורים לא הוסרו אלא גם לא הוגשו דו"חות (ובהמשך, נצברו מחדלים חדשים). הגשת דו"חות אינה כרוכה בהוצאה וכפי שציין החייב בעצמו, "לא מסובך כלל להגיש דוחות". הדרישה להגשת דו"חות, היא דרישה בסיסית ומהותית בהליך, על מנת שיהיה להתחקות אחר מצבו הכלכלי של החייב על כל המשתמע מכך ובזמן אמת. אין לחייב אלא להלין על עצמו על כך, שלא ניתן היה לעמוד על מצבו ולהשית עליו צו תשלומים אחר, ככל שאמנם הצו הקיים לא הולם את מצבו. כאמור, אין מדובר במחדל בודד, אלא בדפוס התנהלות. למרבה הצער, נראה כי החייב אינו מפנים את חובותיו בהליך ומכל מקום, עושה דין לעצמו ואינו מקיים את הוראות בית המשפט. אין בית המשפט או בעל התפקיד צריכים "לרדוף" אחרי החייב על מנת שקיים חובותיו בהליך, שנפתח לבקשתו. על אחת כמה וכמה כאשר ניתנו לו הזדמנויות לרוב לעמוד בדרישות ההליך ולתקן דרכיו ובוודאי כשהוא מיוצג. בנסיבות כאמור, אין גם מקום שיזכה להגנות הפקודה ואין מקום להשיב את החייב להליך.
    לבסוף, למען הסדר הטוב אציין עוד, כי הטענה שהחייב לא היה מודע להחלטה מיום 14/8/17, נדחית מהטעמים כפי שפורטו בתגובת הכנ"ר. יוער עוד, כי ההחלטה בדבר ביטול ההליך נמסרה לחייב ע"י בא כוחו ומכאן באה בקשתו זו של החייב.
15. מכל אמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ח, 04 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.