הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת שב"ח, בהתאם למפורט בכתב האישום.

בהתאם לכתב האישום, ביום 13.12.09, הסיע הנאשם ברעננה את עלאא אבו שהאב ת.ז. 936286251 וסאמי אבו שהאב ת.ז. 858543770, תושבי האזור, ברכב מסחרי, וזאת מבלי שהיו בידיהם אישורי כניסה או שהיה כדין.

ביום 13.12.10 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה של הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן: חוק הכניסה).

הנאשם היה עצור מיום 14.12.09 ועד ליום 7.1.10, בו שוחרר בתנאים.

עברו הפלילי של הנאשם

במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.

מגליון ההרשעות עולה כדלקמן:

בשנת 1995 הורשע הנאשם בעבירות של פירוק חלקים מרכב.

בשנת 1996 הורשע בבי"ד צבאי בעבירה של העדר מן השרות שלא ברשות.

בשנת 2003 הורשע בת.פ. (שלום כ"ס) 3309/03 בהסעת שב"ח והעסקת שב"ח ונדון למאסר בפועל למשך 45 יום ומאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים.

בשנת 2008 הורשע בת.פ (שלום פ"ת) 2617/07 בהסעת שב"ח ונדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ו- 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכן הופעלו בחופף 6 חודשי המאסר על תנאי מת.פ. (שלום כ"ס) 3309/03. בנוסף חתם על התחייבות ע"ס 10,000 ₪.

ב"כ המאשימה הגישה את גזר הדין וההתחייבות לבית המשפט.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 42, רווק העוסק בתחום הבנין.

נמסר כי גדל במשפחה רב בעייתית. אביו נהג באלימות כלפי בני המשפחה על רקע התמכרות לאלכוהול, אצל שניים מאחיו, שאף הם נהגו כלפיו באלימות בילדותו, התגלו מחלות נפש והם מצויים כיום בדיור מוגן. מגיל צעיר נדרש הנאשם לסייע בבית.

הנאשם למד במסגרות דתיות, ודחה את השירות הצבאי עד גיל 26 בו שירת שירות מקוצר.

בגיל 30 החל לעבוד באופן מלא כעצמאי בתחום הבנין.

לגבי העבירה נשוא כתב האישום, הנאשם מסר כי נתבקש ע"י חבר ערבי תושב ג'לג'וליה להסיע את שני בניו, ואף שסרב בתחילה, לאור הרשעותיו הקודמות, נכנע לבסוף לבקשתו.

הנאשם התחרט על מעשיו ולדבריו כדי להימנע ממצבים דומים הפסיק לעבוד כעצמאי והחל לעבוד כשכיר.

בנוסף, פנה למסגרת להכשרה מקצועית בכדי לעסוק בתחום המזגנים או לעבוד כטכנאי, אך לא התקבל בשלב ראשון. עוד נמסר כי הנאשם מקבל טיפול פסיכולוגי הכולל טיפול תרופתי.

כמו כן הוא עומד בפני נישואין, אך בשל חוסר הוודאות לגבי תוצאות ההליך המשפטי, טרם נקבע מועד לנישואין.

התרשמות קצין המבחן היתה כי הנאשם, בהיותו קבלן עצמאי קטן, התקשה בהעסקת עובדים קבועים וחוקיים ועל כן נאלץ להעסיק פועלי יום זולים, וכתוצאה מכך נקלע לביצוע העבירות בעברו. לגבי העבירה הנוכחית, כפי שמסר, התקשה בהצבת גבולות לבקשת חברו, אביהם של השב"חים.

ההתרשמות היתה כי הנאשם עושה צעדים לבניית חיים עצמאיים, ועל כן הומלץ על ענישה שיהיה בה מרכיב עונשי ממשי בדרך של צו של"צ בהיקף של 270 שעות. כמו כן הומלץ על צו מבחן שיעקוב אחר הטיפול הפסיכולוגי בו מצוי הנאשם ומאמציו לשינוי תעסוקתי, ועל הארכת המאסר המותנה.

הראיות לעונש

מטעם הנאשם העידה אחותו, גב' שירה מדמון. האחות העידה כי היא והנאשם גדלו בבית מאוד קשה וכי מגיל צעיר נאלצו לטפל באביהם האלכוהוליסט. כן העידה כי לנוכח המצב הקשה בבית לקו שני אחים נוספים במחלות נפש וכי אימם שהינה כיום כבת 70 סובלת אף היא מבעיות רפואיות.

העדה העידה כי לאורך השנים, ועד היום, הנאשם, המתגורר עם הוריו, מטפל בהם במסירות.

בנוסף העידה כי נישאה לאחרונה בגיל 42, וכי הנאשם עוזר לה כלכלית ומאפשר לה להתפנות לבניית ביתה והקמת משפחה.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות הסעת שב"חים, וכי העבירה הנוכחית בוצעה כשנה לאחר הרשעתו השניה.

נטען כי בגזר הדין שניתן במסגרת הרשעתו האחרונה שקל בית המשפט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את תמיכתו בבני משפחתו ואת ההודיה והחרטה כשיקולים לקולא, ועשה עם הנאשם חסד בכך שדן אותו ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בחופף להפעלת מע"ת באורך זה שעמד כנגדו.

נטען כי מדובר בפעם השלישית בה הנאשם עומד לדין בעבירות הסעה, וכי בהתאם לפסיקה יש להחמיר עם מי שמעודד את תופעת השהייה הבלתי חוקית ובכך פוגע בביטחון אזרחי המדינה.

ב"כ המאשימה טענה כי אמנם התקבל תסקיר חיובי בעניינו של הנאשם, אך בהיות העבירה עבירה של הסעת שב"ח אין מקום להליך שיקומי כלשהו ועל כן על הענישה להיות תואמת לחומרת העבירות, כאשר המלצת שירות המבחן הינה רק שיקול אחד מבין השיקולים שעל בית המשפט לשקול.

נטען כי יש לשקול לחומרא את העובדה שמדובר בפעם השלישית בה הנאשם מועמד לדין בעבירות אלה, ומאידך יש להתחשב לקולא בכך שהנאשם הכיר את השב"חים ובכך הופחת הסיכון שבהסעתם.

לאור זאת, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה העומד כנגד הנאשם, להורות על פסילה בפועל ופסילה על תנאי, להפעיל את ההתחייבות עליה חתום הנאשם ולהטיל עליו קנס.

ב"כ הנאשם טענה כי חלפו 3 שנים מביצוע העבירה וכנגד הנאשם לא נפתחו תיקים נוספים.

נטען לגבי נסיבות העבירה, כי במסגרת עדות מוקדמת שנגבתה בתיק זה העיד אחד השב"חים כי לא רצה לפגוע באדם, ועל כן האינטרס שלשמו נחקק החוק, של דאגה לשלום המדינה ואזרחיה, לא נפגע במקרה דנן. ב"כ הנאשם טענה כי יש להבחין בין מי שמסיע שב"חים באופן אקראי לבין מי שמכיר את הנוסעים באופן אישי ויודע כי אינם מסוכנים.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם היה בקשר עם שירות המבחן, החל בטיפול פסיכולוגי וכן החל לעבוד כשכיר, במקום עבודתו כעצמאי, בכדי לצמצם את המצבים היכולים לגרום להישנות עבירות אלה.

בנוסף התייחסה ב"כ הנאשם לנסיבותיו האישיות הקשות כפי שנשמעו אף מפי אחותו, ותמיכתו בה ובהוריו. נטען כי הנאשם עומד בפני נישואין ובניית קשר זוגי, דבר שהוא נמנע ממנו במשך שנים לנוכח נסיבותיו המשפחתיות המורכבות, ויש להתחשב בכך כשיקול לקולא.

כן נטען כי הנאשם היה במעצר במשך 3 שבועות.

ב"כ הנאשם הפנתה את בית המשפט לגזרי הדין שניתנו בת"פ 10521-01-09 מד"י נ' שחאדה וכן בת"פ 2065-07 מד"י נ' מחאגנה, בהם הוארך מאסר על תנאי בעבירות אלה.

ב"כ הנאשם טענה כי לנוכח הזמן הרב שחלף ובהתחשב בכל האמור לעיל, אין זה המקרה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 8 חודשים, שהינו עונש חמור שעלול לדרדר את הנאשם מבחינה נפשית, ועל בית המשפט להתחשב בשיקולי השיקום של הנאשם ולאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת עונש של"צ.

דיון

העבירה נשוא כתב האישום נעברה לפני שלוש שנים ובנסיבות שיש בהן צד של קולא לנוכח ההכרות האישית בין הנאשם לבין המוסעים, בניו של חברו אשר הכירם מהעיסוק המשותף בתחום הבניין. ניתנה בעניין זה עדות מוקדמת של אחד המוסעים שאישר זאת.

ניתן בעניינו של הנאשם תסקיר חיובי, המפרט נסיבות אישיות מיוחדות לגבי בית גידולו של הנאשם והמצוקות מהן צמח, כאשר הצליח לשמור למרות כל הקשיים על תפקוד נורמטיבי ברוב תחומי החיים ואף לסייע במסירות להוריו ולאחותו. גם עדותה של אחותו, שהיתה מהימנה, שפכה אור על מצבם המיוחד של השניים ועל קווים תרומיים באופיו של הנאשם.

כמו כן, יש לציין כי הנאשם ערך תפנית מהותית בתחום עיסוקו, כאשר לאחר הסתבכותו האחרונה חדל מלעבוד כקבלן עצמאי והחל לעבוד כשכיר, עבודה בה הוא מתמיד שלוש שנים, כדי להימנע מביצוע עבירות נוספות על חוק הכניסה לישראל.

בנוסף, החל הנאשם בטיפול פסיכולוגי ותרופתי המסייע לו לבסס את תפקודו הנורמטיבי ולהתמודד על קשייו.

אמנם לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות על חוק הכניסה לישראל, עבירות משנת 2003 ו-2007, אך חרף עברו בתחום זה נראה כי הפעלת המאסר המותנה של שמונה חודשים התלוי נגדו תהיה ענישה בלתי מידתית בנסיבות העניין.

לפיכך, ולאחר התלבטות, אני מקבלת את המלצת שירות המבחן, ומאריכה את המאסר המותנה התלוי כנגד הנאשם מת"פ 2617/07 (פ"ת), למשך שנתיים מהיום.

אני מטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 270 שעות, במסגרת שתגובש ע"י שירות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט תוך 30 יום.

אני מעמידה את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, בתנאים שיקבע שירות המבחן.

אני מפעילה את ההתחייבות ע"ס 10,000 ₪ עליה חתם הנאשם בתיק הנ"ל.

הסכום ישולם באופן ש-8,000 ₪ יקוזזו מתוך ההפקדה במ"ת 16481-12-09 והיתרה תשולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.4.13. לא ישלם את הסכום, ירצה חודש מאסר תמורתו.

אני פוסלת את הנאשם מלנהוג למשך 3 חודשים החל ממחר. הנאשם יפקיד את רשיונו בבית המשפט מחר בבוקר. יובהר כי עד שלא יופקד הרשיון לא תתחיל הפסילה להימנות.

כמו כן אני גוזרת עליו פסילה על תנאי של 6 חודשים, שלא יעבור עבירה בה הורשע תוך 3 שנים.

ניתן היום, י"ד באדר תשע"ג, 024 בפברואר 2013, במעמד הצדדים.